tag:blogger.com,1999:blog-1168174692935058068.post9205387086901548139..comments2023-09-23T05:15:44.420-07:00Comments on אידיאולוגיית העובדות הסוציאליות: מרכזי חירום של משרד הרווחה - הגנה וסיוע סוציאלי, או אשפוז כפוימריהhttp://www.blogger.com/profile/07693831035717991905noreply@blogger.comBlogger4125tag:blogger.com,1999:blog-1168174692935058068.post-28071902706711602602012-04-09T13:08:18.058-07:002012-04-09T13:08:18.058-07:00לעובד במרכז חירום (שנים רבות), הפוסט חושף דרכי פעו...לעובד במרכז חירום (שנים רבות), <br>הפוסט חושף דרכי פעולה של הרווחה במרכזי חירום, ואינו מבקר התנהגות ההורים שממילא חסר טעם לבקר הורה חסר אונים שילדיו נחטפו (נלקחו) בכפייה בפתאומיות למוסדות הכליאה של הרווחה מאחר ופקיד הסעד "סבור" שהילד בסיכון.אנונימיnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1168174692935058068.post-79741159111337824832012-04-09T10:38:49.467-07:002012-04-09T10:38:49.467-07:00עבדתי במרכז חירום שנים רבות. בכתבה שומעים אמא שמאו...עבדתי במרכז חירום שנים רבות. בכתבה שומעים אמא שמאוד רוצה שיחזירו את הילד שלה ואינה מאמינה במערכות הרווחה ובמרכז החירום. חשוב לציין שאין כל רע בהורה שנלחם על ילדו, ההיפך הוא הנכון. לצערי לפעמים הורה שחווה טראומה בהוצאת הילד מהבית נלחם בצורה שפוגעת בילד וזאת מתוך המצוקה שלו. חבל שכך הם הדברים אך זו המציאות העגומה. אכן ישנה משמעת וגבולות ברורים כלפי הילדים ואכן לא תמיד היא מותאמת באופן טוטאלי לילד כזה או אחר.זהו עניין שצריך לטפל בו. הלואי ולא יצטרכו להוציא ילדים מביתם ושכל הצרות בעולם יעלמו.אנונימיnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1168174692935058068.post-51588280893933977272010-11-22T02:06:09.998-08:002010-11-22T02:06:09.998-08:00הפוסט מציג עובדות מחוק הנוער, החלטת שופט, ועדות של...הפוסט מציג עובדות מחוק הנוער, החלטת שופט, ועדות של אמא.<br>בתגובתך אינך מציגה שום עובדה אלא משתלחת בכתבה, בילדים הכלואים במרכז החירום, ובמשפחותיהם.<br><br>תגובתך אופיינית לעובדי הרווחה המקפידים על חיסיון מוחלט בכל הנוגע למוסדותיהם, נתונים כמותיים על הילדים , בתי המשפט לנוער ומשפחה ועוד.<br><br>עובדי הרווחה (כמותך) גם מקפידים למנוע כל אפשרות של מימוש אמנת זכויות הילד לחוק ישים, שמא זה יפגע בפרנסתם, ובפרנסת העמותות למיניהם.<br><br>יש אנשים טובים אולם כמו שנאמר "כסף יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים".<br>אני מקווה שתתעשתי ותחדלי להחמיא למערך הרווחה, הוא לא צריך את זה, יש לו לוביסטים, עמותות, ג'ובים להציע ועוד, יש לו מספיק כוח.אנונימיnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1168174692935058068.post-55694656227401965342010-11-21T23:50:47.792-08:002010-11-21T23:50:47.792-08:00כתבה מעוותת, מונחית מטרה ולא מתארת את המציאות, לפח...כתבה מעוותת, מונחית מטרה ולא מתארת את המציאות, לפחות בחלקה. בתור מדריכה לשעבר במרכז חירום אני יכולה לשים את שמי הטוב על כך שהטיפול בילדים במרכז חירום הינו שונה מכל וכל ממה שמתואר פה. מדריכים ואנשי צוות מכלים את זמנם בלגייס תרומות של בילויים, בגדים חדשים ונקיים לילדים שמגיעים לעיתים חסרי כל, וכסף על מנת לקנות את האוכל האיכותי ביותר ולספק את המגורים המפנקים וההיגיניים ביותר שאפשר. במרכז חירום בו עבדתי היו 2-3 ילדים בחדר, והבניין כולו שופץ למשעי באמצעות תרומות שגוייסו לצורך העניין. כל הריהוט היה חדש וניקיון הבית נשמר בכוחות משותפים על ידי כל אנשי הצוות. רגשותיהם הקשים של הילדים זכו להכלה ואנשי הצוות התייחסו לכל פעולה של כל ילד תחת הבנה של המצב המשברי הלא פשוט בו הוא נמצא. ילדים שמגיעים למרכז מקבלים טיפול מסור ואוהב ממדריכים שמרוויחים שכר מינימום אך נשארים לעבוד מתוך אהבה ואכפתיות. הן הילדים והן המדריכים נקשרים אלו לאלו ויש לא מעט ילדים שמגיעים למרכז חירום ונתקלים לראשונה בחייהם במקום שמכיל אותם ומתייחס לצרכים שלהם, נותן להם 3 ארוחות ביום, מיטה מוצעת ונקייה ופינה שהיא רק שלהם, מסגרת לימודית שמותאמת לילד ולצרכים שלו עם מורות שיוצאות מגדרן על מנת להצליח ללמד ילדים ולקדם אותם בתנאים הלא פשוטים האלה (ולעיתים מלמדות קרוא וכתוב ילדים בני 10 ו-12) וזוכים לעיתים לראשונה בחייהם לשחק ולהשתולל וללכת לטיולים וללונה פארק ולגני שעשועים ולהיות ילדים כשהם יודעים שמישהו שומר עליהם.<br><br>בהחלט יש משמעת. בהחלט יש גבולות. הם בהחלט יותר קשיחים מבית רגיל. אך זו טיפשות להציג את זה כנובע מתוך רוע ומתוך התעללות. כל אלה נובעים מתוך המצב המיוחד של מספר ילדים פגועים שעברו חוויות לא פשוטות בחייהם, שלא יודעים מה זו מסגרת ומהם גבולות, שלא יודעים לעיתים מהי התנהגות מינית נורמטיבית, איך לכבד את האחר. המטרה בגבולות הללו היא להגן על הילד וכל איש חינוך שמכבד את עצמו יידע לומר מהי החשיבות של גבולות כאלה בעיצוב הילד ועולמו הפנימי. אין, ואני חוזרת, אין אלימות כלפי הילד, אין סיבה לשקר ולהכאיב לילד או להורה באמירות מזעזעות כמו שתוארו בכתבה הזו.<br><br>אני לא מעוניינת להגן על פקידות הסעד, שהרבה פעמים עושות החלטות מוטות ומושפעות מדעות קדומות ולוקות באוזלת יד נוראית. אני לא מעוניינת להגן על מדיניות הרווחה בארץ שבהחלט זקוקה לבדיקה רצינית ושינויים מערכתיים מהותיים. יכול להיות שיש ילדים שמגיעים למרכזי חירום לשווא בגלל החלטות שגויות והערכות מטופשות של אנשים לא מקצועיים ועם שימוש לא מווסת בכוח שלהם. יכול להיות בהחלט. עוולות כאלה לצערי קורות וצוות המדריכים חסר אונים מולן וכואב אותן עם הילדים ועם ההורים לא אחת. אבל דבר אחד אני כן יכולה לומר בביטחון מלא- הילדים שמגיעים למרכז פוגשים דמויות שעושות כל מה שניתן על מנת להקל, על מנת לרפא, על מנת להכיל ולהגן. והכתבה הזאת עושה עוול לאותם אנשים. <br>אני מקווה שכותב הבלוג יהיה הגון דיו על מנת לפרסם את התגובה הזו ולא לגנוז אותה. יש כמה צדדים לכל מטבע וכמה דרכים להסתכל על כל סיטואציה, קשה ככל שתהיה. טבע האדם הוא טוב בבסיסו. הקו המנחה הוא להיטיב. בכל זאת קורים מקרים מזעזעים ובשורה התחתונה, כמו שפקידת סעד יכולה לעשות שיקול מוטעה שמשפיע איומות על חייהם של הורה וילדיו, כך אני יכולה להגיד בביטחון מלא שישנם ילדים שההגעה למרכז חירום הצילה אותם מחיים של התעללות, תת תזונה, אלימות, חוסר נראות, ושאר תופעות שכמדריכה במרכז הזדעזעתי לפגוש. שני צדדים למטבע. זה לא נכון להציג רק אחד מהם ועוד תוך כדי עיוות נוראי של מה שעומד מאחוריו.אנונימיnoreply@blogger.com