מלבד הריתוק לכסא הגלגלים, התלות הכמעט-מוחלטת באדם אחר ושאר הקשיים שנגזרו עליהם בשל המגבלה - נאלצים נכים להתמודד, חוץ מזה, גם עם תנאים קשים במקום שהפך עבורם לבית. חלק מהם מתלוננים על הזנחה בטיפול בהם במהלך הלילות וחוששים למשל שהמטפל לא יספיק לקחת אותם בזמן לשירותים
נכים השוהים במוסדות של עמותת "איל"ן" מתלוננים על תנאים קשים והזנחה בטיפול בהם, בעיקר בשעות הלילה למרות שהנחיות משרד הרווחה מחייבות להצמיד מטפל אחד לכל שני נכים בלילות נוצר מצב שמפקח אחד, נדרש לטפל בלא-פחות מ-14 מטופלים.
הנכים סיפרו בין השאר כי הם חוששים שהמטפל לא יספיק לקחת אותם בזמן לשירותים בלילה ולכן לעתים הם נמנעים מאוכל ומשתייה בשעות הערב. כשביקשו להצטייד בחיתולים - כך לטענתם - נענו שלא נמצא לכך תקציב.
במהלך הערב, כמה שעות לפני שהם הולכים לישון, נכנסים רבים מדיירי המעונות לבעלי מוגבלויות לכוננות לילה: הם משתדלים שלא לאכול או לשתות, כדי שלא להיקלע למצוקה בהמשך. כוח האדם במעונות שבפיקוח משרד הרווחה מצומצם והנכים חוששים שהמטפל שנמצא איתם במהלך הלילה, לא יספיק לקחת אותם בזמן לשירותים.
"צריך לחכות עד שמטפל בא בלילה - ולכן יש הרבה שלא אוכלים ולא שותים כדי שלא יצטרכו ללכת לשירותים" - כך סיפרה נעמה, שם בדוי, המתגוררת במעון איל"ן בשכונת גילה בירושלים, ומרותקת לכיסא גלגלים מגיל צעיר. היא נמצאת במעון כבר שנים על גבי שנים, ורואה איך בלילות האור האדום, שאמור להזעיק מיד את המטפל, נשאר דולק לפעמים גם חצי שעה ויותר.
הנחיות משרד הרווחה מחייבות הצמדה של מטפל אחד לפחות לכל שני נכים, אולם בדובר בתקן העסקה כללי, שאינו מורה שהמטפלים ישהו בכל נקודת זמן במקום. כך קורה שהדיירים גרים במקום 24 שעות, והמטפלים עובדים במשמרות, והולכים בלילותף.
בסופו של דבר בשעת הלילה מטפל אחד עשוי לטפל בכ-14 נכים, ולפעמים גם יותר. במעון בגילה למשל, רוב המפקחים בלילה הם גברים, ולכן נכה (בלשון נקבה) מחכה זמן רב יותר עד אשר תבוא מטפלת מקומה אחרת ותדאג לצרכיה. הנכות נפגעות קשה יותר מהמחסור, אבל כשביקשו מהצוות לקבל חיתולים, כדי שתחסך מהם ההשפלה הנוכחית, אנשי איל"ן השיבו שמדובר בפינוק שנמצא מחוץ לתקציב.
"גברת יכולה לחכות להטיל את מימיה או לכל דבר אחר 20 דקות או חצי שעה. החוצפה הגדולה ביותר היא שלא משנה שלא נותנים להם מטפלת לילה, אלא שלא נתנו להם אפילו טיטול" - כך הסביר אופיר, המרותק לכיסא גלגלים כבר מילדותו.
עם השנים מצבו הבריאותי הלך והדרדר וכיום הוא מונשם בעזרת מכונה. 20 שנים שהוא מכיר את המערכת הזו היטב. הוא מספר שפנה כמה פעמים לעמותת איל"ן ולמשרד הרווחה, עד שהבין שהוספת תקנים למטפלים תוביל לקיצוץ בתקציב לאוכל או לחימום.
צבייה וייסברג מאירגון בזכות, מרכז המגן על זכויות אנשים עם מוגבלויות, עוקבת אחר הנעשה במעונות בדאגה כבר כמה שנים. בבזכות יודעים לספר שאין מדובר בבעייה נקודתית של מוסד כזה או אחר אלא בתופעה כלל ארצית- כשהיקף הדיירים גדול וכח האדם קטן- הנכים עושים לא פעם ויתורים על הצרכים הבסיסיים ביותר. "אנשים רבים במקום אחד, הם ממילא פגיעה בזכויות אדם מכיוון שאין מצב שאפשר לתת מענה אינדיוידואלי ל-70 אנשים תחת קורת גג אחת", הסבירה.מעמותת איל"ן המפעילה את רוב המעונות בארץ נמסרה התגובה הבאה: "הנכים הינם נכים קשים שדורשים תשומת לב רבה וזמן רב והטיפול בהם לוקח זמן רב. התקן בפועל אצלנו גבוה מהתקן הנדרש על ידי משרד הרווחה, ועם זאת מובן שנעדיף לתת יותר תקנים ביום מאשר בלילה, אם הדיירים רוצים לשנות את היחס בין היום ללילה- הם רשאים לפנות לנהלת המעון". עוד נכתב בהודעה כי באיל"ן ביקשו לא פעם להגדיל את התקנים ממשרד הרווחה, אך נתקלו בתשובה שלילית.
קישורים:
- מעון גילה של איל"ן בירושלים המתוקצב ע"י משרד הרווחה: נכים במעון סיפרו שהצוות הענישם בכך שהחרים מהם את כסאות הגלגלים החשמליים
- העדר פיקוח של משרד הרווחה על מוסדותיו - חשד: מנהלים של מעון לילדים מוגבלים בכפר כנא גנבו מיליונים , נובמבר 2009
- הדרך הקשה של הנכים ללשכת הרווחה בירושלים , נובמבר 2009
- משרד הרווחה מערים קשיים על זכותם של אנשים עם מוגבלויות להתגורר בקהילה , נובמבר 2009
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה