בכדי לקבל החלטה כלשהי בעניין מצבם האישי של בעלי הדין משתמשים בתי משפט לענייני משפחה בדרך קבע ב"מומחים" ו"מאבחנים" תאבי בצע הגובים הון על כל בדיקה ורושמים בחוות הדעת כל מה שהגורם המשלם מצפה מהם. מדובר בפסיכיאטרים, מכוני מסוגלות הורים ועוד מאבחנים. בתי משפט לענייני משפחה רואים בתיוגים של מאבחנים אלו סוף פסוק ועל סמך הבלי פיהם מקבלי החלטות גורליות. התנהגותם הרשלנית של שופטי המשפחה נובעת מעצלות או חוסר מסוגלותם לקבל החלטה וגורמים לפרט למשפחה ולחברה נזקים קשים.
דוגמא לכך הוא סיפורה של האמא ל', אישה עובדת ללא רבב, שבגלל תיוג בחוות דעת של מכון למסוגלות הורית כי היא נדרשת לעבור טיפול כלשהו, אינה רואה את ילדיה מזה שנים ושילמה מאות אלפי שקלים הוצאות משפט ואבחונים. השופט נפתלי שילה מבית משפט לענייני משפחה רמת גן מקבל את הבלי פיהם של המאבחנים כסוף פסוק ואינו מאפשר לאמא ל' לראות את ילדיה. ישנן אינספור דוגמאות נוספות.
המאמר אבא רע, כי בית המשפט החליט כך , יעל גיל , אוגוסט 2012 , ynet
"מבחני המסוגלות ההורית" הפכו למסחטת כספים מהמתגרשים בלי לספק תשובה לשאלה מי הורה טוב יותר. האפליה תימשך עד שהמלצות ועדת שניט יעוגנו בחקיקה
הזעם שבקע מגרונו של הגבר גדל המידות שפגשתי בכנס בעניין "מבחני מסוגלות הורית" התערבב בדמעותיו הכבדות. הוא בכה נואשות על החיים שנלקחו ממנו. גופו קרס והוא נפל לזרועותיו החומלות של רעהו. כאן, בינינו, מסתובבים גברים רבים, חיים לא חיים, שילדיהם נלקחו מהם בצו בית משפט, בלי שתהא לכך כל סיבת אמת טובה.
הסיבה שנותנים בתי המשפט לעוול הנורא, טמונה רבדים על רבדים בשורשים קמאים ונגזרת במהותה מחוסר שוויון מהותי, שקיים במדינת ישראל בכל הנוגע להורות. כדי לבסס את חוסר השוויון הזה, מכריזים בתי המשפט על תחרות ההורה הרע או הטוב, שמתבצעת באמצעות מבחן הקרוי "מבחן מסוגלות הורית".
כמה מאותם גברים נכחו בכנס שנערך בחודש שעבר, שבו נשאו דברים שלושה פסיכולוגים: ד"ר תרצה יואלס, ד"ר ישראל אורון ומוטי ארגוב. הם דיברו על המבחנים שבתי המשפט דורשים לבצע, כדי לברר מי מבין ההורים, אמא או אבא, שהיו הורים נורמטיביים דקה לפני הגירושין, לפתע אינם מסוגלים להיות הורים. כל אחד בדרכו הבהיר, כי מדובר במבחנים, שכלל לא בודקים "מסוגלות הורית", משום שלא קיים בפועל מבחן שיכול לבדוק זאת.
"מבחני המסוגלות ההורית" נועדו למטרה אחת: לתת לבתי המשפט גיבוי לחוסר היכולת שלהם להחליט: אמא או אבא, מי יהיה הורה משמורן טוב יותר לילד. הנקודה החשובה מכל היא, שהם לא באמת צריכים להחליט, שהרי הם יכולים ורשאים לקבוע אמא ואבא ולא אמא או אבא. המבחנים הללו מהווים רק עוד דרך להעשיר את קופתם של המומחים ולהוציא כספים מקופתם המדולדלת בלאו הכי של המתגרשים, אבל הם בשום פנים ואופן לא נותנים אינדיקציה מוצלחת, אם הורה אחד עדיף על השני.
השר נאמן להבטחתו?
המלצות דו"ח שניט טרם עברו בחקיקה וגם עדיין לא נחקק חוק שיסדיר טיפול בילדי גרושים באופן שוויוני. בכך ניתנת הלגיטימציה לזוגות המתגרשים להילחם עד זוב דם זה בזה בנוגע למשמורת על ילדיהם. המלחמה הזו, על גבם של הילדים, לא רק שפוגעת בהם קשות, היא מלחמה מיותרת. עד מתי יימשכו מלחמות ההורים? עד שהבטחת השר נאמן להפוך את המלצות דו"ח שניט לחקיקה מחייבת במדינת ישראל תקוים ותתממש. בינתיים נראה כי היו אלו מילים ריקות מתוכן. חקיקה שפויה שתעשה סוף למלחמות ההורים על ילדיהם נראית רחוקה מתמיד.
בהיעדר חקיקה, נשמע רק קולה הרועם של מלחמת החורמה שהכריזו ארגונים מסוימים, המונחים משנאת גברים, בהמלצות הדו"ח. במקום לאפשר למדינת ישראל לעבור לעידן של שוויון ולחדול ממלחמות ההורים, בניגוד לטובת הילדים, מעודדים הארגונים הללו את המשך האפליה הנוקטת במדינה נגד נשים וגברים, אותה אפליה המגולמת בין השאר בחוק המנציח את "חזקת הגיל הרך".
המסוגלות ההורית, הנקבעת במבחנים שעלותם בין כ-6,000-20,000 שקלים, הוגדרו בדו"ח שניט: "מידת התאמתו של הורה להעריך נכונה את צרכיו הפיזיים, הרוחניים והנפשיים של ילדו, בקונטקסט גילו והתפתחותו, ולהיות זמין ונכון לענות על צרכים אלה".
הורים יקרים, מי מכם שאל את עצמו במהלך גידול ילדיו הזכים את השאלה בדבר מידת התאמתו לגדל את הילדים? מי מכם צריך לעשות כן? כל עוד אין במדינת ישראל חוק הקובע שצריך רישיון כדי להיות הורה, לא ייתכן שתישלל זכות ההורות, בסיוע מבחנים שמהימנותם ותקפותם מפוקפקת.
ממשלת ישראל מתבקשת להניח לכמה דקות ואם אפשר לקצת יותר לגזרותיה על עניי ישראל, ולהתפנות למימוש הבטחתו של שר המשפטים. אולי בכך יבוא מעט מזור לאוכלוסיית המתגרשים ולילדיהם.
קישורים:
מכתבה של ח"כ יוליה שמאלוב ליועץ משפטי בעקבות אלימות שופטי המשפחה: "האם אדוני, מסוגל לתאר עצמו בוקר אחד מאבד קשר עם ילדיו או נכדיו" - אוגוסט 2012 - מדובר באבא גיא שמיר, אשר ענין ילדיו נדון מאחורי דלתיים סגורות בבית משפט לעניני משפחה בפני השופטת אספרנצה אלון, ללא סדרי דין וללא דיני ראיות. בתאריך 09.8.12 הורתה השופטת אספרנצה אלון לפקידתה קרן פלס, להתקשר מספר פעמים לאבא גיא שמיר, חרף העובדה שבא כוחו מנהל את העניינים מול בית המשפט, ולדבר עימו בענין עתיד ילדיו הנדונים בבית המשפט....
דרכי הרמיה השופט שמואל בוקובסקי - רשלנות שיפוטית קיצונית בדלתיים סגורות - בית משפט לענייני משפחה ראשון לציון - נובמבר 2006 - שופטי בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, ופקידי סעד מבזים והורסים חיי אזרחים ומשפחות בבתי משפט מאחורי דלתיים סגורות. הם מגלגלים את האחריות אחד על השני אינם מנמקים תחושותיהם והחלטותיהם ההזויות והם מוגנים נגד תביעות ותלונות...
בית משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות - בין חוסר תובנה מקצועית לרשלנות קיצונית - שופט שמואל בוקובסקי - אוגוסט 2010 - בע"מ 5422/10 השופט דנצינגר - מדובר בערעור לבית משפט עליון של אמא המבקשת לשמש אפוטרופא לבתה החסויה במקום עמותת שפר. הבת החסויה שהתה בהוסטל אולם עקב החמרה במצבה הועברה כפי הנראה למוסד פסיכיאטרי... - ניתן להבחין במספר כשלים בתפקודו של שמואל בוקובסקי: - הליך שיפוטי חפוז ושטחי מסב נזקים לחסויים וקרוביהם...
מכבסת הרווחה - בין טיפול והשגחה לאימוץ סגור - השופט שמואל בוקובסקי, פקידות הסעד חנה בן ארי וקרן זינגר - הליכים שיפוטיים של מכבסת מילים וצווים מטופשים. המקרה דנן אימוץ סגור פסיקת בית משפט עליון רע"א 9382/10 מצביע על רפיסות, אי נטילת אחריות של רשויות הרווחה ומערכת בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, תוך הסבת נזקים קשים לפרט ולמשפחה...
דוגמא לכך הוא סיפורה של האמא ל', אישה עובדת ללא רבב, שבגלל תיוג בחוות דעת של מכון למסוגלות הורית כי היא נדרשת לעבור טיפול כלשהו, אינה רואה את ילדיה מזה שנים ושילמה מאות אלפי שקלים הוצאות משפט ואבחונים. השופט נפתלי שילה מבית משפט לענייני משפחה רמת גן מקבל את הבלי פיהם של המאבחנים כסוף פסוק ואינו מאפשר לאמא ל' לראות את ילדיה. ישנן אינספור דוגמאות נוספות.
המאמר אבא רע, כי בית המשפט החליט כך , יעל גיל , אוגוסט 2012 , ynet
"מבחני המסוגלות ההורית" הפכו למסחטת כספים מהמתגרשים בלי לספק תשובה לשאלה מי הורה טוב יותר. האפליה תימשך עד שהמלצות ועדת שניט יעוגנו בחקיקה
הזעם שבקע מגרונו של הגבר גדל המידות שפגשתי בכנס בעניין "מבחני מסוגלות הורית" התערבב בדמעותיו הכבדות. הוא בכה נואשות על החיים שנלקחו ממנו. גופו קרס והוא נפל לזרועותיו החומלות של רעהו. כאן, בינינו, מסתובבים גברים רבים, חיים לא חיים, שילדיהם נלקחו מהם בצו בית משפט, בלי שתהא לכך כל סיבת אמת טובה.
הסיבה שנותנים בתי המשפט לעוול הנורא, טמונה רבדים על רבדים בשורשים קמאים ונגזרת במהותה מחוסר שוויון מהותי, שקיים במדינת ישראל בכל הנוגע להורות. כדי לבסס את חוסר השוויון הזה, מכריזים בתי המשפט על תחרות ההורה הרע או הטוב, שמתבצעת באמצעות מבחן הקרוי "מבחן מסוגלות הורית".
כמה מאותם גברים נכחו בכנס שנערך בחודש שעבר, שבו נשאו דברים שלושה פסיכולוגים: ד"ר תרצה יואלס, ד"ר ישראל אורון ומוטי ארגוב. הם דיברו על המבחנים שבתי המשפט דורשים לבצע, כדי לברר מי מבין ההורים, אמא או אבא, שהיו הורים נורמטיביים דקה לפני הגירושין, לפתע אינם מסוגלים להיות הורים. כל אחד בדרכו הבהיר, כי מדובר במבחנים, שכלל לא בודקים "מסוגלות הורית", משום שלא קיים בפועל מבחן שיכול לבדוק זאת.
"מבחני המסוגלות ההורית" נועדו למטרה אחת: לתת לבתי המשפט גיבוי לחוסר היכולת שלהם להחליט: אמא או אבא, מי יהיה הורה משמורן טוב יותר לילד. הנקודה החשובה מכל היא, שהם לא באמת צריכים להחליט, שהרי הם יכולים ורשאים לקבוע אמא ואבא ולא אמא או אבא. המבחנים הללו מהווים רק עוד דרך להעשיר את קופתם של המומחים ולהוציא כספים מקופתם המדולדלת בלאו הכי של המתגרשים, אבל הם בשום פנים ואופן לא נותנים אינדיקציה מוצלחת, אם הורה אחד עדיף על השני.
השר נאמן להבטחתו?
המלצות דו"ח שניט טרם עברו בחקיקה וגם עדיין לא נחקק חוק שיסדיר טיפול בילדי גרושים באופן שוויוני. בכך ניתנת הלגיטימציה לזוגות המתגרשים להילחם עד זוב דם זה בזה בנוגע למשמורת על ילדיהם. המלחמה הזו, על גבם של הילדים, לא רק שפוגעת בהם קשות, היא מלחמה מיותרת. עד מתי יימשכו מלחמות ההורים? עד שהבטחת השר נאמן להפוך את המלצות דו"ח שניט לחקיקה מחייבת במדינת ישראל תקוים ותתממש. בינתיים נראה כי היו אלו מילים ריקות מתוכן. חקיקה שפויה שתעשה סוף למלחמות ההורים על ילדיהם נראית רחוקה מתמיד.
בהיעדר חקיקה, נשמע רק קולה הרועם של מלחמת החורמה שהכריזו ארגונים מסוימים, המונחים משנאת גברים, בהמלצות הדו"ח. במקום לאפשר למדינת ישראל לעבור לעידן של שוויון ולחדול ממלחמות ההורים, בניגוד לטובת הילדים, מעודדים הארגונים הללו את המשך האפליה הנוקטת במדינה נגד נשים וגברים, אותה אפליה המגולמת בין השאר בחוק המנציח את "חזקת הגיל הרך".
המסוגלות ההורית, הנקבעת במבחנים שעלותם בין כ-6,000-20,000 שקלים, הוגדרו בדו"ח שניט: "מידת התאמתו של הורה להעריך נכונה את צרכיו הפיזיים, הרוחניים והנפשיים של ילדו, בקונטקסט גילו והתפתחותו, ולהיות זמין ונכון לענות על צרכים אלה".
הורים יקרים, מי מכם שאל את עצמו במהלך גידול ילדיו הזכים את השאלה בדבר מידת התאמתו לגדל את הילדים? מי מכם צריך לעשות כן? כל עוד אין במדינת ישראל חוק הקובע שצריך רישיון כדי להיות הורה, לא ייתכן שתישלל זכות ההורות, בסיוע מבחנים שמהימנותם ותקפותם מפוקפקת.
ממשלת ישראל מתבקשת להניח לכמה דקות ואם אפשר לקצת יותר לגזרותיה על עניי ישראל, ולהתפנות למימוש הבטחתו של שר המשפטים. אולי בכך יבוא מעט מזור לאוכלוסיית המתגרשים ולילדיהם.
קישורים:
מכתבה של ח"כ יוליה שמאלוב ליועץ משפטי בעקבות אלימות שופטי המשפחה: "האם אדוני, מסוגל לתאר עצמו בוקר אחד מאבד קשר עם ילדיו או נכדיו" - אוגוסט 2012 - מדובר באבא גיא שמיר, אשר ענין ילדיו נדון מאחורי דלתיים סגורות בבית משפט לעניני משפחה בפני השופטת אספרנצה אלון, ללא סדרי דין וללא דיני ראיות. בתאריך 09.8.12 הורתה השופטת אספרנצה אלון לפקידתה קרן פלס, להתקשר מספר פעמים לאבא גיא שמיר, חרף העובדה שבא כוחו מנהל את העניינים מול בית המשפט, ולדבר עימו בענין עתיד ילדיו הנדונים בבית המשפט....
דרכי הרמיה השופט שמואל בוקובסקי - רשלנות שיפוטית קיצונית בדלתיים סגורות - בית משפט לענייני משפחה ראשון לציון - נובמבר 2006 - שופטי בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, ופקידי סעד מבזים והורסים חיי אזרחים ומשפחות בבתי משפט מאחורי דלתיים סגורות. הם מגלגלים את האחריות אחד על השני אינם מנמקים תחושותיהם והחלטותיהם ההזויות והם מוגנים נגד תביעות ותלונות...
בית משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות - בין חוסר תובנה מקצועית לרשלנות קיצונית - שופט שמואל בוקובסקי - אוגוסט 2010 - בע"מ 5422/10 השופט דנצינגר - מדובר בערעור לבית משפט עליון של אמא המבקשת לשמש אפוטרופא לבתה החסויה במקום עמותת שפר. הבת החסויה שהתה בהוסטל אולם עקב החמרה במצבה הועברה כפי הנראה למוסד פסיכיאטרי... - ניתן להבחין במספר כשלים בתפקודו של שמואל בוקובסקי: - הליך שיפוטי חפוז ושטחי מסב נזקים לחסויים וקרוביהם...
מכבסת הרווחה - בין טיפול והשגחה לאימוץ סגור - השופט שמואל בוקובסקי, פקידות הסעד חנה בן ארי וקרן זינגר - הליכים שיפוטיים של מכבסת מילים וצווים מטופשים. המקרה דנן אימוץ סגור פסיקת בית משפט עליון רע"א 9382/10 מצביע על רפיסות, אי נטילת אחריות של רשויות הרווחה ומערכת בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, תוך הסבת נזקים קשים לפרט ולמשפחה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה