תחקיר - הקומבינות של שרי הרווחה משה כחלון ויצחק בוז'י הרצוג: כך הפכה הקרן לשיקום נכים כלי לקידום מקורבים

התחקיר:  כך הפכה הקרן לשיקום נכים כלי לקידום מקורבים , יפעת ארליך | 10/1/2013  , מעריב , nrg

מאות עובדי הקרן למפעלי שיקום, שפועלת למציאת פתרונות תעסוקה לנכים ונאבקת על קיומה, נאלצו להתמודד בשנים האחרונות עם גל מינויים שנויים במחלוקת, חלקם פוליטיים, בחסות שרי הרווחה משה כחלון ובוז'י הרצוג

תגיות: משה כחלון, יצחק בוז'י הרצוג

מרכזי הקרן למפעלי שיקום קשה למצוא אנשים מחייכים. אדם שיושב על כיסא גלגלים בפתח המרכז מהנהן לקראתי בראשו במין סימן חשאי של קושרי קשר. העובדים הבכירים שאני אמורה לפגוש כאן חוששים, ובצדק. רק לאחרונה פיטרה הקרן כארבעים מבין כ-700 עובדיה . אלה שנותרו נאלצים להיאבק כדי לקבל את משכורתם. החוב הריאלי של הקרן תפח בשנים האחרונות והגיע ל-20 מיליון שקלים, וקריסתה של הקרן קרובה.

בשלושת החודשים האחרונים עוכבה משכורתם של העובדים כמה פעמים, ושולמה לבסוף רק אחרי שיצאו להפגין והגישו תביעה בגין הלנת שכר בבית הדין לעבודה נגד הקרן, נגד חבר הנאמנים שלה ונגד משרד הרווחה והשירותים החברתיים. החודש עוכב גם השכר הסמלי שמקבלים המשתקמים על עבודתם במפעלים המוגנים. אל שפל הפגיעה הישירה בנכים עצמם הגיעה עתה הקרן לראשונה מאז הוקמה בידי משרד הרווחה בשנת 1964.




התנהלות כושלת, חובות, הלנת שכר ופגיעה בנכים. משרדי הקרן ביפו צילום: יוסי אלוני

הקרן למפעלי שיקום היא הארגון הוותיק והגדול ביותר בארץ המעניק שירותי אבחון, שיקום מקצועי והשמה לאנשים שסובלים ממגוון רחב של נכויות פיזיות או נפשיות. היא מעניקה כיום את שירותיה ל-13 אלף איש, ומפעילה כ-70 פרויקטים שיקומיים בכל רחבי הארץ. כ-700 עובדים מועסקים בכל מרכזי הקרן ברחבי הארץ.

באחד ממרכזי השיקום פגשתי את האנשים שהקרן הוקמה למענם. חולי סרטן שאינם יכולים לחזור לעבודתם הקודמת, צעירים עם ליקויי למידה קשיים, פגועי נפש ופגועי תאונות דרכים שנאלצו להיפרד מעיסוקם הקודם. החלום המשותף של מגוון האנשים האלה, השונים אלו מאלו כמעט מכל בחינה, הוא למצוא שוב או לראשונה את מקומם בשוק העבודה. לשם כך הם זקוקים לתהליך של שיקום תעסוקתי ולליווי צמוד בהשמה.

כל אחד מהם זכאי לשנה אחת של שיקום תעסוקתי, שבה הקרן מתאימה לו את הקורס או הסדנה שיוכלו לקדם אותו אל היעד. הקורסים המוצעים במרכזי השיקום מוכרים בידי משרד התמ"ת, ויש בהם מגוון רחב: החל בראיית חשבון, גרפיקה, מזכירות רפואית והוראת ידיעת הארץ, וכלה בגינון, טבחות, מחסנאות ותפירה.

חלון הזדמנויות לנפגעים

בכיתת לימוד יושב בחור צעיר בכיפה שחורה לצד אישה מבוגרת מאופרת מדי. זה לצד זה, ראשיהם טמונים בחוברות או נעוצים במסך המחשב, ישובים אנשים שחזותם החיצונית שלמה אך נפשם קרועה, ואחרים בעלי גוף שבור אך יכולת אינטלקטואלית מרשימה. כולם מנסים להפיק את המרב מחלון ההזדמנויות שנתנו להם הביטוח הלאומי או משרד הרווחהאפשרות לחזור לחיים של עצמאות כלכלית. לצד מרכזי השיקום מפעילה הקרן גם מכוני אבחון ומפעלים מוגנים, שבהם מועסקים נכים שאין ביכולתם להשתלב בשוק העבודה הרגיל.


הקרן הוקמה כהקדש ציבורי, ובשלושים שנותיה הראשונות מומנה ישירות מתקציב המדינה. ב-1995 הוחלט שהקרן תהפוך לגוף המכלכל את עצמו באמצעות מכירת שירותים לגופים המפנים אליה: הביטוח הלאומי, משרד הביטחון, משרד התמ"ת וגופים נוספים. מעמדה המשפטי של הקרן לא שונה, והיא המשיכה להיות הקדש ציבורי. עד אמצע העשור הקודם הצליחה הקרן לשמור על איזון כלכלי, אך בשנים האחרונות, בגלל התנהלות כושלת ולאחר שקמו לה מתחרים בשוק הפרטי, החלה לצבור חובות והגיעה עד למשבר הנוכחי המדיר שינה מעיני העובדים.

בית הדין לעבודה אמנם חייב את משרד הרווחה לפרוע את שטר ההקדש, הקובע שהמשרד הוא האחראי לקרן, ולהעביר לקרן סיוע חירום תקציבי; אבל כולם בקרן יודעים שבלי ניעור יסודי של הארגון, גם הסיוע הזה לא ימנע את התרסקותו.

"יש פה אנשים שמגיעים בכל בוקר לעבוד עם האוכלוסייה הכי חלשה במדינת ישראל. הם עובדים בקרן כבר שנים, היא הפכה להיות ביתם השני, והעיניים שלהם עדיין בורקות", מסבירים לי העובדים הבכירים אחרי שהדלת נסגרת היטב מאחוריי. "עצוב שמפעל מפואר כל כך הולך וגווע רק בגלל התנהלות כושלת ומינויים פוליטיים".

שר הרווחה משה כחלון משקיע בשבועות האחרונים זמן רב בניסיון להציל את הקרן. אבל לדברי העובדים, אחד מתחלואיה העיקריים של הקרן הוא התערבות פוליטית במינוי עובדים ובפיטוריהם. להתערבות הפוליטית אחראים כל שלושת שרי הרווחה האחרונים: זבולון אורלב, יצחק הרצוג ומשה כחלון - כן, גם הוא.

הכל דבוש

הכירו את יפתח דבוש. בן 34, מזכיר הקרן, איש רב כוח בארגון. לתפקידו הבכיר הצליח להשתחל לא בזכות עבודה, אלא בזכות העבודה: הוא פעיל במשמרת הצעירה של המפלגה, ואחיו משמשים בה קבלני קולות ידועים. דבוש עצמו מעולם לא ניסה להסתיר את קשריו הפוליטיים. "הגעתי לכאן מהשר", כך נהג להבהיר לכל אחד, "ואני עוד אהיה מנכ"ל הקרן".

מזכיר הקרן הוא תפקידו הרביעי בארגון. בינואר 2008 נכנס לעבודה בקרן, כאשר זכה במכרז לתפקיד מנהל לשכתו של המנכ"ל. קורות החיים שלו נשלחו בפקס מלשכת שר הרווחה דאז יצחק הרצוג, והונחו על שולחנה של מי שהייתה אז סמנכ"לית הקרן, רותי נאור. תנאי הסף של המכרז, כפי שפורסמו בעיתון, היו תואר ראשון במנהל עסקים או בתעשייה וניהול, וניסיון בארגון ובניהול. דבוש, שלמד בכלל מדעי היהדות ומדעי המדינה, הצהיר במכרז שהוא כמעט אקדמאי, ושבקרוב ישלים את חובותיו האקדמיות. ניסיון בניהול לשכה לא היה לו.

"כשלשכת השר אומרת לך לקבל עובד, אתה לא אומר לא", מודה בכירה לשעבר בקרן, שהצביעה בוועדת המכרזים בעד המינוי של דבוש. "הבנתי שיש לי שתי אפשרויות: או להתפטר, או להישאר וללמוד את המשחק הפוליטי".

כעבור חודשים ספורים קודם דבוש לתפקיד עוזר מנכ"ל, ומשכורתו החודשית קפצה מ-4,000 ל-7,500 שקל , מלבד סיוע באחזקת רכב - וזאת למרות שהתברר שהוא עדיין רחוק מאוד מסיום חובותיו האקדמיות בתואר הראשון, בניגוד למה שהצהיר. "דבוש היה מסדר פגישות עם השר. כשהוא רצה נפגשתי עם השר הרצוג בתוך חמש דקות. כשהוא לא רצה, זה לא קרה", מספרת הבכירה. "היה לו בלשכת השר חבר ששמו אדיר (וישניה, יועץ לשר. י"א). הוא סידר לו כל מה שהוא רצה".

בינתיים עברה הקרן טלטלה גדולה בהרבה. בספטמבר 2009 מינה השר הרצוג את שלומית גלר ליו"ר חבר הנאמנים (תפקיד ללא שכר). המינוי בהחלט חוקי: שטר ההקדש של הקרן מעניק לשר סמכות מלאה למנות את חבר הנאמנים. אבל האם המינוי גם מתאים? על כך הדעות חלוקות. לגלר, אומרים מבקריה, לא הייתה כל זיקה לתחום השיקום ולא ניסיון ניהולי. מנגד, היא רחוקה מאוד מלהיות חסרת כישורים או סוג של בוחשת פוליטית. גלר הייתה מבקרת פנים ברפא"ל וסגנית נשיא לשכת המבקרים הפנימיים בישראל, וכיהנה בכמה וכמה דירקטוריונים של גופים ציבוריים.

כך או כך, גלר ניקתה את צמרת הקרן מבכיריה הקודמים, אנשי מפד"ל שמונו בידי השר הקודם, זבולון אורלב. אחרי מאבק ממושך "התפוטרו" מתפקידם המנכ"ל בומה ברח"ד, איש המפד"ל, וסגניתו רותי נאור, שהייתה אמונה על התחום המקצועי בקרן. עו"ד גיל אגמון מונה באופן זמני לממלא מקום מנכ"ל הקרן, אך מי שניהלה את הקרן בפועל וביד רמה הייתה גלר. מהר מאוד הפך יפתח דבוש לאיש הביצוע שלה.

"העובדים", אומרים לי בני שיחי, "ראו בדבוש את התליין המוציא לפועל את גזרי הדין של טיהור המנגנון. מבחינת גלר, דבוש הוא סוג של חושף שחיתויות שיש לקדם אותו ולהגן עליו. אבל גם אם דבוש מצא פה ושם אי סדרים שראוי לתקנם, האי סדר הגדול ביותר הוא בעצם המינוי והקידום שלו. מי שאמור לחשוף שחיתות, כביכול, לא יכול לרמוס נהלים ולפגוע בטוהר המידות".

חבר הנאמנים בראשותה של גלר אישר לדבוש עוד העלאה במשכורת. באוגוסט 2010 הגיש דבוש גם בקשה לממן את לימודיו האקדמיים. ועדת כוח האדם לא אישרה את הבקשה, והעבירה אותה לחבר הנאמנים. זה אישר לדבוש מימון רטרואקטיבי של 50 אחוזים משכר הלימוד, ויום בשבוע של לימודים על חשבון העבודה, למשך שנתיים.

תקנון גמיש

תקנון הקרן מתאריך 4 בפברואר 2009 קובע כי רק בעלי ותק של שלוש שנים לפחות בקרן זכאים לסיוע בלימודים אקדמיים, ורק בתנאי שנושאי הלימוד קשורים לתחום עיסוקם. כללי הקרן נשמרו בקפדנות, וככל הידוע מעולם לא אושרו לאחרים לימודים רטרואקטיבית. אבל כשמדובר בדבוש יש כנראה כללים אחרים. בקשתו של דבוש אושרה באוקטובר 2010, ולימודיו בשנת 2009 ו-2010 זכו למימון הקרן רטרואקטיבית, למרות שנכנס אל הקרן רק בראשית שנת 2008 ואף על פי שתחום לימודיו איננו קשור לניהול או לשיקום. כך הצליח דבוש לקבל מימון ללימודי תואר ראשון, שלפי המכרז היה אמור לסיים לפני שהתקבל בכלל לקרן.

בנובמבר 2010 מונה דבוש לממלא מקום מנהל מרכז השיקום תל גיבורים. לפי תקנון הקרן, מנהל מרכז שיקום נדרש להיות בעל תואר שני בעבודה סוציאלית או בפסיכולוגיה ובעל ניסיון בתחום השיקום. דבוש, שאז לא היה לו אפילו תואר ראשון, מונה לתפקיד ללא מכרז פנימי או חיצוני וללא כישורים והשכלה מתאימים. משכורתו האמירה לכדי 17,500 שקלים בחודש, והוא זכה גם לרכב צמוד.


לטענת הקרן "המינוי נבדק בעבר על ידי מבקר המדינה ונמצא תקין". ממשרד המבקר נמסר כי בעקבות תלונה ספציפית שלפיה מינויו של דבוש היה פוליטי, נבדק החשד למינוי פוליטי בלבד. מחוסר ראיות החקירה נעצרה, אך לא נבדקו הטענות לאי תקינות מנהלית, וממילא גם לא נוקה החשד לאי תקינות כזו. ועד העובדים נלחם במינוי השערורייתי והגיש צו מניעה בבית הדין לעבודה. אחרי שלושה חודשים הוחזר דבוש למטה, ותפקיד חדש הומצא למענו: מזכיר הקרן. איש לפניו לא כיהן בתפקיד הזה.

"היום, בדיעבד, גלר טוענת שזה היה מינוי זמני ושדבוש נשלח לשם כדי למצוא אי סדרים", אומר עובד בכיר בקרן. "בשום מקום זה לא נכתב ולא נאמר. אם זה היה זמני, למה הוועד מצא לנכון להילחם? משרד התמ"ת כבר איים שאם דבוש לא יפוטר מתפקידו, תוסר ההכרה מהקורסים שמועברים במרכז. רק אחרי מסכת לחצים ארוכה דבוש התפטר. ואם זה היה זמני, למה כאשר חושף השחיתות הגדול הוחזר אל עבודת המטה הוא נשאר עם אותו השכר ועם הרכב הצמוד? דבוש מצא אולי עובדת אחת שדיווחה על שעות נוספות באחד ממרכזי האבחון, ובמרכז השיקום בתל גיבורים יש כבר שנים שעון נוכחות".

בקרן טוענים שדבוש מונה על פי כללי המנהל התקין, שמינויו ללא מכרז נעשה למשרת ממלא מקום זמני, ושקידומו בהמשך נעשה בהתאם למסירותו לעבודה ופעולותיו בחשיפת אי סדרים בפעילות הקרן. "בפעולותיו חסך דבוש מיליוני שקלים בשנה", נמסר מהקרן, "וברור מדוע עובדים רבים שעשו בקרן כבשלהם פועלים נגדו היום".

השר הרצוג טוען שאין לו שום קשר למינוי של דבוש, ושהוא כלל לא ידע על קידומו לתפקיד מנהל מרכז השיקום, שנעשה בשלהי כהונתו כשר הרווחה. לגבי טענתו השנייה, אולי הוא אכן לא ידע על הקידום. לא נטען שהוא ידע, אולם את הטענה שהרצוג היה מעורב באופן ישיר במינוי הראשון של דבוש מאשרים שלושה מקורות שונים. הרצוג מאיים בתביעת דיבה; המקורות שלנו מוכנים להתעמת איתו על דוכן העדים בבית המשפט.

דבוש עצמו, על כל פנים, הכיר טובה למי שעמד או לא עמד מאחורי קידומו מתפקיד לתפקיד בקרן. ביולי 2011 הוא חתם יחד עם חברו הטוב מלשכת השר, אדיר וישניה, על מכתב תמיכה במועמדותו של הרצוג לראשות מפלגת העבודה: "לקראת ההתמודדות הקרובה על ראשות המפלגה, בחרנו להודיע פומבית כי אנו רואים בך, ח"כ יצחק בוז'י הרצוג, את המועמד הטוב ביותר, בזמן הנכון ביותר, להובלת מפלגת העבודה", כתבו השניים.

מצליח ניסה

דניאל מצליח, המנכ"ל החדש שמונה לתפקיד במאי2011 אחרי תהליך ארוך של מכרז, יצא למלחמה על המינויים הפוליטיים בקרן. "הוא החליט לפטר את דבוש", מספר בכיר בקרן. "דבוש נכנס לארגון בחטא. מצליח החליט לפטר אותו כדי שכל העובדים יבינו שעידן המינויים הפוליטיים חלף. אחרי שכחלון קיבל את תיק הרווחה, מצליח היה תמים וחשב שעם שר מהליכוד יוכל לנקות את האורוות. להפתעתו של מצליח הוא הוזמן לפגישה עם השר כחלון, ובפגישה דרש ממנו השר שלא לפטר את דבוש. במסדרון בלשכת השר היה מי שדאג להסביר למצליח שיואב דבוש, אחיו של יפתח, הוא חבר טוב של כחלון ושל היועץ של ביבי".


כדי להבין איך הופכים הפוליטיקאים לסדרני עבודה, צריך להתוודע אל התופעה הקרויה משפחת דבוש מהמושב זיתן שבאזור לוד. מדובר במשפחה של 16 ילדים. חצי מבניה פעילים במפלגת העבודה וחצי בליכוד, כך שבכל קונסטלציה פוליטית הם מסודרים. אל משפחת דבוש ואל בית הכנסת בושאייף, שהיא מפעילה במושב, עולים לרגל פוליטיקאים רבים. בימים רגילים הם באים לטעום את הקוסקוס של גברת דבוש. בימי הילולות יוצאי לוב, הנחגגות ברוב עם בסוכות ובל"ג בעומר, הם באים להתחכך בהמון ולנאום על הבמה. גם בוז'י הרצוג וגם משה כחלון, שני שרי הרווחה האחרונים, לקחו חלק בעלייה לרגל לבית הכנסת בושאייף.

"מכיוון שמצליח רצה בעיקר להחליף את גלר, יו"ר חבר הנאמנים", מסביר המקור הבכיר בקרן, "הוא הבין שלא יוכל להילחם בכולם, ושאי אפשר לנקות את כל הגוף הזה בבת אחת. הוא ויתר על הקרב בעניין דבוש, אבל התעקש להוריד כ-2,000 שקלים ממשכורתו מנקרת העיניים, וקיבל הבטחה מהשר כחלון שגלר תוחלף".

מצליח לא שיער איזה מלחמה עוד נכונה לו. "מהרגע הראשון, שלומית גלר לא הייתה מרוצה מהזכייה של מצליח במכרז", אומר אחד מחברי חבר הנאמנים של הקרן. "היא העדיפה את דוד בן נון, שהיה ה

שיר השני במכרז. כבר אחרי חודש היא הגדירה את מצליח כמנכ"ל כושל. מצליח דווקא הצליח לשקם את משבר האמון שנוצר בין הביטוח הלאומי ובין הקרן למפעלי שיקום, לאחר הזעזועים שעברה בעקבות החלפת המנכ"ל והסמנכ"לית. גם עובדי הקרן נתנו בו אמון. גלר רצתה לפטר כמה עובדים שהכירו את הקרן לפניי ולפנים ועבדו שעות נוספות בהתנדבות כדי להציל את הקרן. היא ודבוש דרשו ממצליח לפטר אותם עוד לפני שבפועל נכנס לתפקיד. מצליח לא הסכים להיות חותמת גומי".

מדוע אתם, אנשי חבר הנאמנים, לא פניתם לשר כחלון אם חשבתם שהתנהלותם של גלר ודבוש בעייתית?

"נציגים של חבר הנאמנים פנו לשר כחלון וסיפרו לו על התנהלותם הבעייתית של גלר ודבוש, אבל השר בחר שלא להתערב, למרות שבסמכותו לפטר ולמנות את יו"ר חבר הנאמנים".

במקרים אחרים השר כחלון דווקא כן התערב. מלבד יפתח דבוש ביקש מצליח לפטר ארבעה עובדים אחרים, חלקם בשל תוכנית התייעלות וחלקם בשל בעיות תפקודיות. בכל אחד מהמקרים הללו ניסה השר כחלון, במישרין או בעקיפין, למנוע את הפיטורים. למשל, כשרצה מצליח לפטר את א"ח (השם המלא שמור במערכת), חבר מרכז הליכוד שהיה מנהל מרכז השיקום בטבריה, ביקש השר ממצליח להימנע מכך. במקרה הזה מצליח התעקש.

גם את פיטוריו של א"ג, מנהל מרכז שיקום בצפון, ניסה כחלון למנוע. השר ביקש ישירות ממצליח להימנע מהפיטורים, והודה שמופעלים עליו לחצים כבדים כדי שא"ג לא יפוטר. א"ג איננו איש ליכוד, אלא מזוהה עם המפד"ל. במקרה אחר ביקש מצליח לפטר את ח"ה מטעמי התייעלות, ומנהל אגף במשרד הרווחה העביר למצליח מסר שהשר מבקש להימנע מפיטוריו של ח"ה. המנהל מסר בתגובה הכחשה גורפת לדברים.

פגישה עם השר

אבל הקש ששבר את גב הגמל היה הליך הפיטורים של ב"א, מנהל בנא"ם (בינוי, אמרכלות ומבנים). ב"א, מהנדס במקצועו, זכה במכרז לתפקיד לאחר שהצהיר כי הוא מתגורר באזור המרכז, אחד מתנאי הסף במכרז. בפועל, המסמכים המתעדים את נסיעות הרכב שקיבל מהקרן העלו כי הוא נוסע כמעט מדי יום מירכא שבצפון, דרך כביש האגרה 6 - ומקבל החזרים על הדלק ועל האגרה כאחד. כשמצליח איבד את האמון בב"א הוא חשש להשאיר בידיו את התפקיד, הכולל גם אחריות על בטיחות מבנים.

מצליח ערך לב"א שימוע לפני פיטורים וכבר מצא לו מחליף, ושוב לא איחר להגיע הטלפון מכחלון, ובו הזמנה לפגישה. "בפגישה עם כחלון", מספר בכיר בקרן, "מצליח אמר שכבר ערך שימוע ושאין שום סיכוי שיחזור בו מהפיטורים. בכל זאת השר ביקש ממנו להימנע מהפיטורים, ולכל הפחות לדחות אותם בשבועיים". לב "א, אגב, קרוב משפחה שהקים את בית הליכוד בירכא והוא פעיל מרכזי במגזר הדרוזי. אורח הכבוד בחתונתו באפריל 2009 היה השר כחלון.

"מצליח נענה בלית ברירה לבקשת השר ודחה את הפיטורים. כמה ימים לאחר מכן, גורמים אלמונים פגעו קשות ברכבו של מצליח וברכבה של עובדת שדיווחה על התנהלות לא ראויה של ב"א. מצליח ציפה שכחלון יגן עליו, אבל זה לא קרה. במקום זאת הבהיר לו שאין לו כל כוונה להחליף את שלומית גלר ולמנות יו"ר אחר לחבר הנאמנים".

"לכבוד השר משה כחלון", כתב מצליח במכתב שבו הודיע על התפטרותו באוקטובר 2011. "לאחר חצי שנה בקרן לא מתאפשר לי לנהל אותה על פי תפיסת העולם המקצועית והמוסרית שלי, ובמצב שכזה אינני מעוניין עוד לשאת באחריות לניהול הקרן ולעתידה. מאז פגשתנו הראשונה ועד לאחרונה התרעתי בפניך כמה פעמים על כך שהקרן במצב משברי קשה, ושהידרדרותה נובעת מהנהלה שמובלת ונשלטת בידי אנשים שמחבלים בה ובעתידה, שכוונותיהם אינן נקיות ואינן טובות ושאין להם מושג ולו בסיסי בניהול, בשיקום ובעבודה עם אנשים. למרות הבטחותיך לשנות את הרכב ההנהלה, להוסיף חברים חדשים, להחליף חברים בעיתיים ולהחליף יו"ר הנהלה (הכוונה ליו"ר חבר הנאמנים. י"א) - עד היום דבר מכל אלה לא נעשה, ויו"ר ההנהלה ממשיכה לעכב, להפריע ולחבל בקרן. לעומת זאת, כן הייתה התערבות שלך במניעת פיטורי עובדים שחלקם מייצגים את תחלואי הארגון ואת כשליו בתקופה שטרם הגעתי. במקרים אחרים נדרשתי לעכב תשובות לפיטורי עובדים לאחר שימוע, מה שהוביל באופן לא מפתיע להפעלת לחצים עד כדי איומים ואלימות כדי לשנות את החלטתי. לפיכך אינני מרגיש שבנורמות ארגוניות כאלה הקרן ראויה עוד להקרבה ולמאמצים הכנים שלי לקדמה ולהובילה לעתיד טוב יותר".

אל שולחנו של השר כחלון הגיע גם מכתב מעובדי הקרן, ובו הם מצרים על התפטרותו של מצליח, מביעים את אמונם בו, מלינים על התנהלותה של יו"ר חבר הנאמנים ומבקשים מהשר להתערב כדי למנוע טלטלה נוספת בקרן. השר בחר לעמוד מנגד. זה היה עוד שלב בנפילתה של הקרן מדחי אל דחי.

לזכות השר כחלון יש לציין כי בדצמבר 2011 נפגש עם ארבעה מנהלים של מרכזי שיקום בקרן, שהביעו בפניו את דאגתם לעתידה. השר הבטיח להם כי הקרן איננה בסכנת קריסה, וכי לאחר שתצא אל הפועל תוכנית הבראה, הקרן תתחיל בתהליך של צמיחה מחודשת. בעקבות הפגישה זימן השר גם את חבר הנאמנים של הקרן לפגישה.

מלשכתו של השר כחלון נמסרה הכחשה גורפת לטענות בדבר התערבות בקידום עובדים או בהעסקתם בקרן. מהקרן נמסר כי שלומית גלר פעלה אך ורק לטובת הקרן כשפעלה להחלפת ההנהלה הישנה.

האיש של גלר

לאחר התפטרותו של מצליח נכנס לתפקיד המנכ"ל דוד בן נון, לשעבר מנכ"ל החברה למוקדים טלפוניים בזק און-ליין. מבחינתה של גלר היה זה ניצחון. הרי מלכתחילה היא רצתה, כאמור, שבן נון ימונה לתפקיד. בן נון, שהפך להיות עושה דברה של גלר, לא הצליח להציל את הקרן מקריסה כלכלית.

מאז כניסתו של בן נון, נראה שיוצאי בזק און-ליין מככבים בקרן. "שלושה אנשים בתפקידים רגישים הם בוגרי בזק און-ליין", אומר עובד שפרש. "המנכ"ל, מנהלת מדור שכר ומנהלת משאבי אנוש. היום הם יכולים לעשות בקרן מה שירצו. אין כמעט מי שיכול לפקח ולבקר עליהם".

שמה של החברה נקשר לאחרונה לפעילות במתקן של הקרן. במרכז השיקום בפתח תקווה הוקם לפני כמה שנים מוקד טלפוני מתקדם, שבו עוברים המשתקמים הכשרה מעשית לתפקיד מוקדנים. המוקד הוקם בכספי הביטוח הלאומי ובכספי תרומות, בעלות של כמיליון שקלים. יום בהיר אחד לפני כמה שבועות, בלי להסביר למנהלת מרכז השיקום את פשר העניין, הוצבו במקום שלושים עובדים של בזק און-ליין. שלושים העובדים הללו יושבים בעמדות שנבנו בשביל המשתקמים. אמנם שניים מהעובדים הם בוגרי קורס המוקדנים של מרכז השיקום בפתח תקווה, אך היתר הם אזרחים רגילים, בעיקר סטודנטים, שכל קשר בינם ובין שיקום תעסוקתי מקרי בהחלט.

קורס המוקדנים המתקיים עתה במרכז השיקום סיים את החלק התאורטי שלו, ועבר לשלב ההכשרה המעשית. בהנהלה הבטיחו שיבנו מוקד טלפוני חלופי בשביל המשתקמים אך טרם עשו זאת, ובינתיים ההכשרה של המשתקמים נפגעת.

מנהלת מרכז השיקום בפתח תקווה, מיכל פריד, אשר לאחרונה גם אולצה לצאת לפנסיה מוקדמת, הודיעה להנהלת הקרן כי היא לא מוכנה לקחת אחריות על הפרויקט הזה, מפני שהוא אינו עולה בקנה אחד עם תפיסת עולמה המקצועית והמוסרית. מנכ"ל הקרן הבהיר לה שהפרויקט נמצא תחת אחריותו האישית. גורמים במוסד לביטוח לאומי, אשר גם מכספו הוקם המוקד, רותחים מזעם על השימוש הלא ראוי ברכוש ציבורי: "אנו רואים בחומרה את מה שמתרחש במרכז השיקום בפתח תקווה. נפגשנו עם נציגי הקרן ואנו פועלים לתיקון המצב", מסר דובר הביטוח הלאומי.

בתגובה נמסר מן הקרן כי הפרויקט בפתח תקווה הוא מיזם חדש המאפשר למשתקמים לעבוד במוקד פניות לצד עובדים מן השורה, וכי התוצאה היא טיפוח תחושת גאווה והצלחה בקרב המשתקמים.

ההנהלה הנוכחית גלגלה את האחריות למשבר לפתחם של המנכ"לים הקודמים, אך העובדים לא היו מוכנים לקבל את הסרת האחריות הזו בשעה שגלר ישבה כיו"ר חבר הנאמנים. ערב פרסום הכתבה התפטרה גלר מהתפקיד. לדברי בכיר לשעבר בקרן, "גלר הקפידה לנפנף בכך שהיא ממלאת את תפקידה בהתנדבות ומתוך מניעים ציוניים. זה נכון, אך היא גם הפיקה מן התפקיד מעמד וכבוד ויכולת שליטה באנשים. גלר לא יכולה להתנער מכך שבתקופתה גדלו הוצאות הקרן, הן בשל ניפוח המטה בעובדים שהועסקו בחוזים אישיים והן בשל הוצאות משפטיות רבות, ומנגד ירדו הכנסות הקרן, בשל אובדן אמון מצד הגורמים המפנים אליה".

אובדן אמון

מהקרן נמסר בתגובה שמינויו של דוד בן נון למנכ"ל הביא לתוכנית הבראה שחסכה מיליוני שקלים, ובכל מקרה המנכ"לים הקודמים הם האחראים לכישלונה של הקרן בעבר, ולא גלר, שתפקידה היה רק להתוות מדיניות ולא ליישמה.

"אי אפשר לתלות על המנכ"לים הקודמים את הכישלון", מסבירה חברה לשעבר בחבר הנאמנים. "בתקופת ברח"ד הקרן הייתה מאוזנת יחסית. נכון, מינויו של בומה ברח"ד לתפקיד מנכ"ל הקרן היה הסנונית הראשונה שבישרה על עידן המינויים הפוליטיים בקרן, נכון שהוא איש מפד"ל שהוצנח לתפקיד בהוראת שר הרווחה דאז, זבולון אורלב, אבל זה היה מינוי פוליטי מידתי. ברח"ד עמד בתנאי המכרז, היה לו ניסיון כמנהל אגף החינוך בעיריית קריית מוצקין וכמג"ד בצה"ל, וגם הכשרה אקדמית מתאימה במנהל עסקים, במשפטים ובניהול חינוכי. ברח"ד גם הכיר בכך שאינו מבין בשיקום אלא בניהול, ולכן דאג למנות לסמנכ"לית את ד"ר רותי נאור, אשת המקצוע מספר אחת בתחום השיקום התעסוקתי בארץ, שעבדה שנים רבות בקרן. יחד הם הצליחו להרחיב את פעילות הקרן ולהגדיל את הכנסותיה. הגורמים שמפנים את המשתקמים אל הקרן מעריכים את נאור מבחינה מקצועית, ולכן היא הצליחה לבנות מערכת יחסים של אמון ושיתוף פעולה בין הקרן לבינם, וכך להגדיל את מספר המשתקמים שהופנו אל הקרן.





מינוי פוליטי או מינהל תקין? דוד בן נון (מימין) ויפתח דבוש צילום: יוסי אלוני


"לפני שגלר מונתה ליו"ר חבר הנאמנים של הקרן, מינה הרצוג לתפקיד את יובל אלבשן. אלבשן הוא ידיד של הרצוג, ועד לאחרונה היה פעיל במפלגת העבודה. הוא איש הגון. ציפו ממנו להפוך את הקרן מנחלת המפד"ל לנחלת מפלגת העבודה, והוא סירב לעשות זאת. למרות לחצים שהופעלו עליו, אלבשן לא הסכים לפטר את ברח"ד, שהיה בסך הכל מנכ"ל טוב. אחרי עימותים עם גורמים במשרד הרווחה הוא בחר להתפטר מתפקידו כיו"ר חבר הנאמנים כשנה וחצי אחרי שנכנס לתפקיד. שלומית גלר הובאה במקומו, ולדעתי קודם כל כדי לערוף את הראשים של ברח"ד ונאור. הבעיה הייתה שעם הפיטורים הללו, ולאחר מכן עם התפטרותו של מצליח, איבדו הגורמים המפנים את אמונם בקרן, מה שהביא לירידה בהכנסותיה".

במוסד לביטוח לאומי מאשרים שהארגון מפנה פחות משתקמים אל הקרן. "אגף השיקום של הביטוח הלאומי קונה שירותי אבחון, שיקום והשמה מהקרן למפעלי שיקום, ובסוף התהליך המשתקמים אמורים להשתלב בעבודה מפרנסת בשוק החופשי. המחויבות של הביטוח הלאומי היא למשתקמים. אנו שואפים להפנות אותם למסגרות הכשרה שתקדמנה אותם לקראת השתלבות בעבודה. קניית שירותים היא פועל יוצא של ההיצע הקיים בשוק ההכשרות המקצועיות, בהתאמה לצורכי האוכלוסייה ולמידת הרלוונטיות של הקורסים, תוך שימת לב לאיכות השירות ותוך בדיקת תוצאות השירות - כלומר, השתלבותם של המשתק מים בעבודה. לאחרונה, עקב השינויים בקרן, הצטמצם היצע ההכשרות, ולמרכזי השיקום היו פחות תוכניות שיקום שעונות על הדרישות שלנו להכשרה מקצועית שתוביל להשתלבות בעבודה".

מאחורי הניסוח המהוקצע הזה מסתתר לא מעט כעס. המנכ"ל החדש, דוד בן נון, הצליח לקומם עליו גורמים בכירים במוסד לביטוח לאומי, לאחר שהטיח באחד מהם הערות פוגעניות שהנייר אינו סובל.

מן הקרן נמסר כי "אם הירידה במספר ההפניות לקרן נובעת ממניעים אישים, הרי שיש לחקור את הנושא ולברר אותו עד תומו. לא ייתכן שפקיד ציבור המונע בגחמה אישית ועל סמך תחושות סובייקטיביות פועל בניגוד להנחיות הביטוח הלאומי ומשרד הרווחה, ונגד האינטרס של משרד הרווחה".


מאבק העובדים

בן נון מקומם עליו לא רק גורמים מחוץ לקרן, אלא גם את העובדים עצמם. הם מעלים בפניי צרור של טענות מגובות במסמכים וראיות, חלקן כבדות וחלקן קטנוניות, אבל הרוח העולה מהן היא של התמרמרות וזעם מלוא הלב.

"במשך שנים", אומר עובד שפרש, "עובדים נקלטו בקרן בהתאם להסכם קיבוצי המאגד את העובדים ומוצמד לשכר המקובל בסקטור. המנכ"ל בלבד, כמעט, הועסק בחוזה אישי. בעידודה של גלר, כיום יש כבר עשרה עובדים בהנהלת המטה המועסקים בחוזה אישי. עובד בהנהלת המטה שמועסק בהתאם להסכמים הקיבוציים משתכר אחרי עשרים שנות עבודה בין 6,000 ל-7,000 שקל , ולא מקבל רכב. לעומתו, עובד חדש באותו תפקיד, בחוזה אישי מנופח, מתחיל את שכרו בקרן ב-17 אלף שקל ורכב צמוד.

"מאז כניסתו של דוד בן נון לתפקיד, ובעידודה של גלר, פוטרו עובדים ותיקים ומקצועיים ובמקומם נקלטו לתפקידים קיימים או מומצאים כעשרה עובדים, לא בעלי ניסיון או כישורים מיוחדים, בחוזים אישים. לרובם רכב צמוד ומשכורות גבוהות בהרבה מהמקובל בקרן, וכל זאת בשעה שהקרן נמצאת במשבר כלכלי כבד. נוצר ניכור גדול, שמפרק את הקרן מפנים. יש חבורה מתנשאת בתוך המטה שמזלזלת בעובדים האחרים, בהנהגתו של בן-נון, שמדבר עם העובדים בגסות לא פעם. נורמות העבודה של רובם כוללות הגעה מאוחרת לעבודה וישיבה של בין שעה וחצי לשעתיים בבית קפה סמוך, על חשבון שעות העבודה".

עוד טוענים העובדים כי עו"ד גיל אגמון, היועץ המשפטי של הקרן שקודם בידי גלר וזכה לחוזה אישי, מקבל משכורת של 17 אלף שקל ומימון של 100 אחוז רכב צמוד. עבודתו בקרן מוגדרת כ-40 אחוז משרה, והוא מנהל במקביל משרד פרטי בהרצליה. "בפועל הקרן משלמת, מלבד משכורתו ורכבו, מעל 100 אלף שקל מדי שנה לעורכי דין אחרים ולהוצאות כספיות נוספות", אומרים העובדים.

בסתירה למסמכים שהציגו העובדים טוענת הקרן כי עלות השכר של חברי ההנהלה החדשים נמוכה מעלות שכרם של חברי ההנהלה הקודמת, וכי נפח עבודתו של עו"ד אגמון בפועל קרוב יותר ל-100 אחוזי משרה, אף על פי שאינו מטפל בתיקים שהוא אינו מומחה בהם.

לטענת העובדים, בזמן שהקרן קורסת ובעוד העובדים הרגילים במרכזי השיקום ממשיכים להגיע לעבודה יום-יום גם בחודשים שלא קיבלו שכר, כדי לשרת את האוכלוסייה הנזקקת ביותר בישראל - במטה של הקרן חוגגים. למשל, "בחודש ספטמבר שעבר הגיע חשבון הנייד של בן נון ל-4,000 שקלים . 3,000 מהם היו על שיחות בחו"ל. בן נון נסע לחו"ל בתקופת החגים. לא מדובר בשיחות עבודה. עובדי הקרן ומשרדי הממשלה היו אז בחופשה. בקרן מאז ומתמיד מקובל ששיחות בחו"ל הן לא על חשבון העבודה. אבל באותו חודש זכו המנכ"ל ועו"ד גיל אגמון למימון של שיחות בחו"ל. הם טוענים שהסכום הגבוה היה טעות - אז איך איש לא עלה על הטעות הזו עד שחשפנו את המסמכים? בנוסף נרכשו טאבלטים לחמישה מעובדי הנהלת המטה. משום מה הם הסתירו את זה מהעובדים האחרים.

"ההנהלה החדשה לא מסתפקת במשכורות המנופחות ובדלק שזורם כמים; היא גם זקוקה לתלושים מיוחדים לחג. בזמן ששאר העובדים משלמים מסים לוועד ומקבלים רק 100 שקלים שי לחג, החליטו בהנהלה, שעובדיה אינם משלמים מסי ועד, להעניק לעצמם שי של 250 שקלים לכל אחד. מכיוון שאין לכך תקציב, ניסו להסוות את ההוצאה בכך שרשמו אותה בסעיף יחסי ציבור".

בקרן טוענים שחשבון הנייד של המנכ"ל נבע מטעות של חברת הסלולר - שתוקנה, שמחשבי הטאבלט נרכשו לצורכי עבודה שוטפת, ושהשי לחג נרשם בטעות בהוצאות היח"צ.

לדוד בן נון, יפתח דבוש ושלומית גלר הוצע להתראיין לכתבה. הם העדיפו שמשרד יחסי ציבור ועורכי דין יעשו בשבילם את העבודה. כמה שעות אחרי שנפגשתי עם נציגי משרד יחסי הציבור והצגתי בפניהם בכתב ובעל פה את כל הטענות העולות בכתבה, תוך ביסוס הדברים במסמכים שהודלפו מהקרן, התקשרו אליי מבוהלים כמה מעשרות העובדים בעבר ובהווה ששוחחו עמי. "הנהלת הקרן רותחת. הם שואגים על העובדים ומאיימים שיביאו בלשים כדי לתפוס את המדליפים. זה פשוט לא ייאמן שבמקום להתייחס לגוף הטענות, זה מה שמעסיק אותם. בינתיים הבנו שגם בחבר הנאמנים חלו סערות, ושישה מהחברים התפטרו. משרד הרווחה צריך להבין מיד שרק כסף לא יציל את הקרן. עד שייעשה בדק בית יסודי, הקרן למפעלי שיקום לא תחזור להיות ארגון בריא ומשגשג".



משה כחלון ויצחק הרצוג בחילופי השרים המשרד הרווחה צילום: פלאש 90


מהקרן נמסר בתגובה:

"הטענה שיפתח דבוש מונה לתפקידו במכרז תפור אינה נכונה ומהווה לשון הרע. דבוש מונה בינואר 2008 בידי בומה ברח"ד לתפקיד מנהל לשכה בכיר, לאחר שהצהיר כנדרש על כך שטרם סיים את חובותיו האקדמיות. נוכח מסירותו של דבוש לעבודתו בקרן הורחבו תחומי אחריותו. בפועל כיהן דבוש כעוזר מנכ"ל, מתאם תקשורת ארצי, מנהל אתר האינטרנט וכן מזכיר ההנהלה. בדצמבר 2010, לאחר עזיבת מנכ"ל הקרן דאז מר בומה ברח"ד, מונה דבוש לתפקיד ממלא מקום מרכז השיקום תל גיבורים. ממלא מקום, בהגדרתו, הוא מינוי זמני, והעובדה היא שדבוש כיהן בתפקיד זה שלושה חודשים בלבד. מינויו של דבוש היה על רקע חשיפת אי סדרים וחתירה ליצירת מנהל תקין במטה הקרן. יודגש כי בהיותו ממלא מקום הוא לא נדרש למכרז, וממילא מדובר על תקופה של 3 חודשים בלבד.

"דבוש ביקש לעזוב את התפקיד מרצונו עוד בטרם חלפו 3 חודשים. במהלך תקופה זו גילה דבוש אי סדרים שונים בתל גיבורים ובקרן בכלל ובזכות כהונתו שם הותקנו שעוני נוכחות, הופסקו דיווחי שעות כוזבים של עובדים והופסק בזבוז המשאבים המשווע שנעשה במרכז. פעילתו של דבוש הביאה להשפעות רוחביות בכל הקרן, לטובת המנהל התקין. בפעולותיו חסך דבוש לקרן מיליוני שקלים בשנה. היות שדבוש חשף שחיתויות, כך ממש, ברור לנו מדוע עובדים רבים שעשו בקרן כבשלהם פועלים נגדו היום. מימון הלימודים החלקי של דבוש, כרבע משכר הלימוד, נעשה בהתאם לתקנון הקרן ואושר בידי חבר הנאמנים בוועדת כוח האדם. יתר הטענות כלפי דבוש הן קטנוניות ושקריות".

בנוגע לטענות נגד שלומית גלר נמסר מהקרן: "יו"ר חבר נאמנים לא מחויב בקשר מקצועי, אלא בהבנה ניהולית, בהתוויית מדיניות ובפיקוח על ביצועה. עם מינויה לתפקיד החלה גלר לעבוד עם מנהל הקרן דאז לצורך אופטימיזציה של תהליכי עבודה. אין ולא היתה כל כוונה או רצון לפיטורי מנהלים. לאחר בדיקות מקיפות שערכה עזבו כמה חברי הנהלה, ובהם סמנכ"ל, מנכ"ל, רואה חשבון וחשב, וזאת לאחר שהתברר שחלקם לא החזיקו בכישורים, ביכולת מקצועית ובהשכלה הנדרשת, ובעיקר לא ניהלו את הקרן לפי כללי המנהל התקין כפי שנדרשו. גב' נאור ומר ברח"ד עזבו את הקרן מרצונם. כלל פעילותיה של גלר בהחלפת ההנהלה נעשו לטובת הקרן בלבד. שני המנכ"לים הקודמים, ברח"ד ומצליח, לא פעלו בהתאם להוראות חבר הנאמנים".

באשר לנוכחותם של עובדי בזק אוןליין במרכז השיקום בפתח תקווה, מסרה הקרן: "מדובר בפרויקט חדש שהחל לקרום עור וגידים לפני כחודש. מתכונת הפרויקט היא שמשתקמים יעבדו עם עובדים מן השורה ביחס של 50 אחוז משתקמים ו-50 אחוז עובדים של בזק און-ליין. בכך יש מתודה שמאפשרת למשתקמים עבודה באופן הקרוב ביותר לשוק הפרטי מבלי להוות הוסטל או מפעל שיקומי. המוקד מהווה בשביל המשתקמים מעין סדנת מעבר לקראת שילובם בשוק העבודה, לפי מודל ?קול יכול'. השילוב מביא לתחושת גאווה, יצירה והצלחה בקרב המשתקמים. כיום הפרויקט עודו בחיתוליו, ובחודשים הקרובים יחל לפעול במתכונת המתוארת תוך שילוב עשרות משתקמים במוקד. הטענה כי הפרויקט חסר כל קשר לשיקום תעסוקתי משקפת חוסר הבנה".

באשר לירידה בהכנסות הקרן בתקופת כהונתה של גלר בראש חבר המנהלים של הקרן, נמסר: "הטענה לא ראויה. תפקידה של יו"ר חבר הנאמנים הוא להתוות מדיניות, והגורם המבצע הוא המנכ"ל. היות שהמנכ"לים הקודמים כשלו בהבראת הקרן, מונה דוד בן נון לתפקיד לפני כשנה. הוא החל בתוכנית הבראה שכללה חיסכון של מיליוני שקלים בשנה. פעולותיו כוללות איחוד מרכזים, התאמת מצבת כוח האדם, אישור פטור מארנונה למפעלים מוגנים, קבלת סיוע מיוחד מהמדינה, יצירת מיזמים עסקיים לשילוב משתקמים בשוק העבודה והפסקת תשלום השעות הנוספות בקרן".

באשר לירידה במספר המשתקמים המופנים לקרן מטעם הביטוח הלאומי נאמר: "הירידה במספר המשתקמים המופנים מהביטוח הלאומי החלה עוד בשנת 2007. בפגישה שקיים שר הרווחה משה כחלון עם הנהלת הקרן, דיווח השר שמנכ"ל הביטוח הלאומי רואה חשיבות רבה בשיתוף הפעולה של המוסד עם הקרן. נברנו וחיפשנו ולא מצאנו החלטת ממשלה או הודעה רשמית מטעם הביטוח הלאומי בדבר הורדת מספר ההפניות לקרן, חוסר שביעות רצון או משבר אמון בקרן למפעלי שיקום. אם הירידה במספר ההפניות לקרן נובעת ממניעים אישים, הרי שיש לחקור את הנושא ולברר אותו עד תומו. לא ייתכן שפקיד ציבור המונע בגחמה אישית ועל סמך תחושות סובייקטיביות פועל בניגוד להנחיות הביטוח הלאומי ומשרד הרווחה, ונגד האינטרס של משרד הרווחה".

באשר לתנאי השכר והעבודה של חברי הנהלת הקרן נמסר: "עלות שכרם של חברי ההנהלה החדשים נמוכה מעלות שכרם של חברי ההנהלה הקודמת. חברי הנהלת הקרן מועסקים בחוזים אישים כפי שמקובל במרבית מקומות העבודה שבהם ההנהלה אינה חלק מארגון העובדים. בנוגע לעו"ד גיל אגמון, יצוין כי בפועל נפח עבודתו בקרן עולה על 40 אחוז וקרוב יותר ל-100 אחוזים . אגמון מקדיש מזמנו ומכישוריו לטובת הבראת הקרן. אכן, עו"ד אגמון לא מטפל בכל התיקים. במקרים שהוא אינו מומחה בהם, נשכרים עורכי דין אחרים".

מלשכתו של השר כחלון נמסר:

"הטענות (באשר לבקשות של השר להימנע מפיטורים של עובדים בקרן, י"א) חסרות בסיס. השר מעולם לא התערב באופן ספציפי, לא במינויים ולא בפיטורים. לצערנו, יש גורם שמבקש לקדם את האינטרסים שלו תוך פגיעה בגוף חשוב שנמצא בימים אלו במאבק קשה על המשך דרכו".

מנכ"ל משרד הרווחה, נחום איצקוביץ, מבהיר כי המדינה העבירה לקרן 10 מיליון שקלים, וכי משרד הרווחה ילווה את הקרן בתוכנית הבראה. "אני מאמין שנצליח לרפא את הקרן, כמו שהצלחנו להבריא את 'המשקם' ואת 'מגדלור'. למצב שהקרן הגיעה אליו, שבו לא ידעה להתאים את עצמה לשינויים בתחום, אחראיות כל ההנהלות. אם תהליך השיקום לא יתקדם כראוי עם ההנהלה הנוכחית, נמנה לקרן נאמן".

מיפתח דבוש, מזכיר הקרן למפעלי שיקום, נמסר בתגובה:

"מזה חמש שנים שאני עושה לילות כימים למען הגשמת מטרות הקרן - השמת אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה. חברי הנהלת הקרן מוקירים את פעולותיי לאורך השנים שהביאו לחיסכון של מיליוני שקלים לקרן ותרמו למנהל התקין שלה".

מלשכתו של השר לשעבר יצחק הרצוג נמסר כי אין ולא היה לו שום קשר למינויים פוליטיים בקרן.

השר לשעבר זבולון אורלב הודיע שמאז פרש מהחיים הפוליטיים אינו מגיב לפרסומים על אודותיו.

קישורים:

חברת ה"משקם" של משרד הרווחה - עשרות שנים של ניצול נכים ואנשים עם מוגבלויות - 2007 - המשקם היא חברה המעסיקה כ-2900 אנשים בעלי מוגבלויות. השותף של המדינה בבעלות על החברה היא ההסתדרות הציונית. לחברה אין הון מניות והיא מוגבלת בערבות. יש לה 12 מנהלים (דירקטורים); המדינה - מנכ"ל משרד הרווחה - ממנה ארבעה, ומנהל מחלקת הכספים של הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית ממנה שמונה, בהם המנכ"ל. המשקם היא הגוף היחיד מאלה אשר עסקו בתעסוקה מוגנת שבינו ובין עובדיו נכרת הסכם קיבוצי. עובדים בגופים אחרים שטיפלו בתעסוקה מוגנת, זכו לתנאי שכר ולזכויות סוציאליות פחותים באופן ניכר...

 תביעה: משרד הרווחה היטה מכרז מבקר הכספים - הכתבה תביעה: משרד הרווחה היטה מכרז מבקר הכספים , news1 , עופר וולפסון , 09.11.2010 - לטענת משרד רו"ח י.קרמזין, הוטה המכרז בכוונה תחילה כדי לקדם משרד מועדף אחר. האצבע המאשימה מופנית לחשבת המשרד, אריאלה טוקר, שמונתה לתפקידה באמצע הליך המכרז דורשים פיצוי של 240 אלף שקל...

שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג - ג'ובים לחברי מפלגת העבודה על גבם של המוחלשים -   שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג שמר על זכות השתיקה בהיותו חבר כנסת בחקירתו הפלילית בפרשת עמותות ברק וממשיך לשתוק נוכח מחדלי משרדו המשחיתים נפשות: אונס ילדה חוסה במעון של אקי"ם בשרון , אינספור פרשיות התעללויות אלימות ואנס קשים בילדים במסגרות הרווחה פנימיות, אומנה: בית טף , בני ארזים , גיל עם , השלושה , כפר נחמן , מסילה , מצפה ים , מקי"ם , צופיה , רננים , שדה בר , שקמה ... ועוד. משרד הרווחה קורע ילדים מביתם ומשפחתם ומפקיר אותם לתעשיית המין , ועוד דוגמאות רבות אחרות