‏הצגת רשומות עם תוויות צו בית משפט. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות צו בית משפט. הצג את כל הרשומות

משרד הרווחה - פיקוח ומעקב לקויים על כל מסגרות הרווחה: פנימיות, מעונות, פקידי סעד, עובדים סוציאליים

משרד הרווחה אינו ממלא את חובתו ע"פ חוק בטיפול משמעתי בעובדים סוציאליים - העדר פיקוח
חוק העובדים הסוציאליים סעיף 34 מגדיר את אחריות משרד הרווחה בטיפול בעברות משמעת של עובדים סוציאליים: "התובע לפני ועדת המשמעת יהיה היועץ המשפטי של משרד העבודה והרווחה או עורך דין שהוא הסמיך לכך ... תלונות על עבירות משמעת של עובדים סוציאליים ייחקרו בידי עובדים סוציאליים, שהם עובדי המדינה שימנה השר (חוקרים)". בפועל לא ידוע על קיום הליך חקירתי או משמעתי על עובדים סוציאליים שנעשה אי פעם. תלונות על עורכי דין למשל מטופלות בלשכת עורכי הדין, בבית דין משמעתי הפתוח לקהל, ושמות עורכי הדין שהורשעו מפורסמים באתר הלשכה.
לא ידוע על קיום החוקרים אשר אמורים לברר התלונות על העו"ס, ומשרד הרווחה לא מפרסם דוחות שנתיים סטטיסטיים על התלונות והטיפול בהם.
.
הטעיית האזרח - תלונות על פקידות סעד לא מטופלות - העדר פיקוח
דו"ח סלונים נבו חשף כי תלונות על פקידות הסעד לא מטופלות, וכי פקידות הסעד מקבלות גיבוי מלא:
"לפי העדויות שקיבלנו, פקידות הסעד מסבירות לפונים, כי יש להם זכות לפנות בתלונה למנהל המחלקה לשירותים חברתיים, לפקידת הסעד המחוזית או לפקידת הסעד הארצית. בפועל תלונות רבות מגיעות לגורמים נוספים ומגוונים, כמו למשל, שר הרווחה, מנכ"ל המשרד, היחידה לפניות הציבור, מנהלת המחוז. לעתים מגיעות גם תלונות אל הלשכה המשפטית, בבקשה לבדוק את הבסיס לפתיחת הליך משמעתי על פי חוק העובדים הסוציאליים. חלק מהמתלוננים מפנה את טענותיו למספר גופים בו זמנית. הטיפול בתלונות מעסיק אנשים רבים בתוך המערכת, ואף לא גורם אחד חיצוני ועצמאי. בסופו של דבר מתנקזות התלונות לשולחנן של פקידות הסעד המחוזיות או של פקידת הסעד הארצית, ונבדקות בתוך המערכת.
הלכה למעשה, הפיקוח המחוזי והארצי נותן גיבוי כמעט מוחלט לפקידות הסעד. במקרים רבים פקידת הסעד המחוזית או הארצית היו מעורבות בשלב מוקדם בעריכת התסקיר או הטיפול נשוא התלונות שהגיעו לשולחנן מאוחר יותר ושנמצאו על ידן בלתי מבוססות. הצדק ומראית פני הצדק מחייבים שתלונות על המערכת ועובדותיה ייבדקו על ידי גורם חיצוני ועצמאי, ושהלקוחות יונחו להפנות תלונות – ככל שישנן – לגורם החיצוני הנ"ל.
.
פיקוח ומעקב לקויים על ילדי ההשמה החוץ ביתית
דו"ח ועדת משנה בנושא השמה החוץ ביתית של ועדת רוטלוי מצא שלעתים קרובות אין בידי המערכת מידע מלא ומדויק על מספר הילדים הנמצאים במסגרות ההשמה השונות, על מיקומם ועל מאפייניהם, ואין למערכת ההשמה החוץ-ביתית מידע אמין ומעודכן על שינויים החלים במאפייני הילדים הנתונים לאחריותה ועל צורכיהם. בכך נפגמת במידה רבה יכולתה של המערכת להיערך בדרך הראויה למילוי צורכי הילדים ולשמירת טובתם. יתירה מכך, יש עדויות לכך שגם המעקב אחר ילדים לא מעטים הנמצאים בהשמה חוץ-ביתית הוא לקוי. בין היתר נמצא שיש ילדים שלא נערכת בעניינם ביקורת תקופתית במשך שנים, ושהקשר של רשויות הרווחה עמם בעת היותם במסגרת ההשמה אינו רציף, כלומר אין למערכת הרווחה ידיעה בכל רגע נתון היכן הילדים שבאחריותה נמצאים, מה מצבם ועד כמה הטיפול שהם מקבלים ראוי ועונה על צורכיהם.
.
ליקויים מהותיים בסדרי הפיקוח על מעונות הרשות לחסות הנוער של משרד הרווחה
מדו"ח מבקר המדינה לשנת 2008 עולים ממצאים קשים על הפיקוח על פנימיות ומעונות רשות חסות הנוער:
"אחד מתפקידיו העיקריים של מטה הרשות הוא לפקח על פעילותם השוטפת של המעונות לפי הנחיות וסטנדרטים שנקבעו בנוהלי הרשות. מערך הפיקוח כולל מפקחים מחוזיים לתחום תפעול המעונות ולתחום הטיפול בחוסים, ומפקחים ארציים האחראים לנושאים ייעודיים ובהם דרכי טיפול בחוסים, פעולות הוראה, הכשרה מקצועית, אבחון והשמה ומעקב אחר בוגרי המעונות.
אשר למערך הפיקוח המחוזי העלתה הבדיקה כי היקף הפיקוח המחוזי על המעונות אינו עונה על צורכי הפיקוח - למרות הגידול במספר המסגרות ובפיזור הגאוגרפי שלהן, ואף שהבעיות של החוסים בעשור האחרון נעשו מורכבות יותר, לא התרחב היקפו של מערך הפיקוח המחוזי בהתאם לכך. עוד הועלה כי הגדרת תפקידיו של המפקח, בכל הנוגע לקיומה של סמכותו הניהולית כלפי מנהלי המעונות, לא הייתה מוסכמת על כל דרגי הניהול ברשות. נוסף על כך, מפקחים על המעונות שימשו במשך פרקי זמן ארוכים גם מנהלי מעונות בפועל, ועקב כך נפגעו הן הפיקוח במחוז והן ניהול המעונות שכן המפקחים מילאו תפקידים אלה באופן חלקי וב"שלט רחוק", ואף טושטשו הגבולות בין פונקציות הניהול של המעון והפיקוח עליו.
אשר למערך הפיקוח הארצי העלתה הבדיקה כלהלן: המפקח על ההכשרה המקצועית במעונות לא ביצע פיקוח שוטף במעונות בהתאם לתכנית עבודה שנתית ולא בדק את צורכי החוסים בתחום ההכשרה המקצועית; המפקח הארצי על הטיפול בחוסים אינו מבצע, ככלל, זה כמה שנים את תפקידו אלא ממלא תפקידים אחרים בהנהלת האגף".
.
חוות הנוער - "שדה בר" - הפקרת נערים - מרץ 2010
- הדוח שהניחה ועדת הבדיקה לעניין חוות "שדה בר" על שולחנם של שר הרווחה יצחק הרצוג, ומנכ"ל משרדו נחום איצקוביץ' היה מהחמורים שנכתבו כאן, ודאי כשהדברים אמורים בטיפולה הכושל של המדינה בכל הנוגע לגורלם של ילדים תחת אחריותה. אם לתמצת בכמה מילים מה שמתארים 25 עמודי הדוח, הרי שלמעלה מעשר שנים הפקירה מדינת ישראל לגורלם עשרות קטינים שנפלטו מבתים קשים. היא הפקידה אותם בידיו של יוסי שדה, צעיר בעל עבר בעייתי ובלי שום הכשרה לחינוך, וכמעט לא פיקחה על מה שעשה בהם.
חוות הנוער "שדה בר" בהנהלת יוסי שדה - החניכים הלכו לזונות שתו אלכוהול, חיו בתנאים מחפירים, ולמעשה הופקרו במהלך כל שנות פעילות החווה. שדה הוא אדם כוחני המטיל מורא על הכפופים לו והמשך קיום החווה מותנה בעזיבתו. בתפקוד גורמי הפיקוח של משרד הרווחה נמצאו ליקויים רבים.
.
ליקויים מהותיים במעקב אחר בוגרי המעונות של רשות חסות הנוער וליווים
מבקר המדינה הציג בדוח שנת 2008 כי משרד הרווחה אינו ממלא חובתו ע"פ חוק הנוער לביצוע מעקב אחר בוגרי המעונות רשות חסות הנוער וליווים:
"על פי חוק הנוער, על בוגרי מעונות הרשות להיות נתונים להשגחתם של עובדי מעקב של הרשות במשך השנה שלאחר תום שהותם במעונות. מטרות המעקב אחר הבוגרים הן סיוע בשילובם בקהילה כדי למנוע מהם לחזור לדפוסי התנהגות עבריינית ומתן משוב לרשות על מצב הבוגרים לצורך שיפור הטיפול בחוסים.
בתחילת שנת 2004 קוצץ מספר עובדי המעקב, ומספר הבוגרים שבהם טיפלו העובדים הופחת למחצית. משנת 2005 מתבצע מעקב רק אחר שליש מהבוגרים המשתחררים בכל שנה ממסגרות הרשות ואשר יש לבצע מעקב בעניינם. החל משנה זו גם חדלה הרשות להפיק דוחות שנתיים שבהם רוכזו נתונים על בוגרי המעונות שטופלו בידי עובדי המעקב, אף שהדוחות סיפקו להנהלת הרשות ולמנהלי המעונות מידע חשוב על תוצאות הטיפול בחוסים. יש בכך כדי לפגוע ביכולתה של הרשות לשפר את הטיפול הניתן לחוסים במסגרותיה.
.
מבקר המדינה העיר על ליקויים מהותיים בבקרת תפעול המעונות: "נמצאו ליקויים מהותיים בכל הנוגע לנושא הפיקוח: כל מפקח עובד לפי תכנית עבודה משלו וקובע בעצמו את סדר העדיפויות של הנושאים הנבדקים; תחומים מסוימים הנוגעים לטיפול בחוסים אינם נכללים בתכנית הפיקוח ואינם מקבלים ביטוי בדוחות; דוחות הפיקוח אינם כוללים אמות מידה לבחינת עמידתם של המעונות ביעדים מוגדרים, ולכן הפיקוח נעשה על פי אמות מידה סובייקטיביות ואי-אפשר להשוות בין ביצועיהם של המעונות השונים; המפקח משמש גם יועץ למנהל המעון, וכך עלול להיווצר מצב שבו הוא מפקח על פעולות שנעשו בעצתו; דוחות הפיקוח אינם מוגשים בקביעות למנהל השירות לאדם המפגר במשרד הרווחה, וכך יש לו קושי לעקוב אחר התנהלות המעון ולהעריך את השינויים שנעשו באופן הטיפול".
.
ליקויים בפיקוח על ביצוע צווים שיפוטיים
ביוני 2009 התקיימה ישיבה בוועדה לענייני ביקורת המדינה, בעניין רשות החסות לנוער - דוח מבקר המדינה ‎59ב'. במהלך הישיבה נדרשו נציגי משרד הרווחה להשיב כמה נערים עם צווי בית משפט להשמה בפנימיות הרשות שלא בוצעו. תגובתה של רחל שרביט - סמנכ"לית שירותי תיקון, משרד הרווחה והשירותים:
"אני לא יכולה להגיד 'עם צווים' כי אנחנו לא פועלים על פי זה. מה שחשוב לנו הוא הסיפור של הנערה, אם היא צריכה מעון נעול או לא צריכה, כי יש לנו נערות שלפני צו פונים אלינו כי זה דחוף. הקליטה שלנו היא גם לא האם יש צו או לא אלא מה מידת החירום של המצב, מה מידת סכנת החיים. המספרים של בנות שממתינות היום הם ‎120 ממתינות לצופיה ולמסילה".
כלומר פקידי הרווחה לאחר שקיבלו צו מבית המשפט להוציא את הנער מביתו ומשפחתו ולהשימו בפנימייה, עם כל הכאב והסבל של המשפחה הכרוך בכך, הם לא בהכרח יפעלו ע"פ צו בית המשפט שהם בעצמם יזמו, אלא ע"פ תחושותיהם לגבי מה שחשוב לעשות.
.
אגף השיקום במשרד הרווחה לא הפעיל מנגנוני פיקוח ובקרה מקצועיים, תקציביים ומנהליים על חברת "המשקם"
דוח מבקר המדינה 58ב על חברת המשקם שפורסם בשנת 2007 הצביע על "ליקויים חמורים ביותר בהתנהלות חברת המשקם ואף על חשש לפגיעה בטוהר המידות. מעשים אלה בוצעו על חשבונם של הנזקקים שלמענם הוקמה המשקם; הם מלמדים על כישלון חמור ומתמשך של הנהלת החברה, של הדירקטוריון, של מנכ"ל החברה ובכיריה ושל כלל שומרי הסף - בתוך החברה ומחוצה לה - שתפקידם לדאוג שתופעות מעין אלה לא יתרחשו".
.
המבקר העיר בדוח למשרד הרווחה על פיקוח ובקרה לקויים: "בשנת 1982 הפסיקה ההסתדרות הציונית להעביר כספים לחברה, כך שמשרד הרווחה היה הגורם היחיד שתקצב את המשקם בשיעור ניכר (כ-46% מן התקציב). בשנים האחרונות משרד הרווחה העביר בכל שנה כ-40 מיליון ש"ח לחברת המשקם; ראוי שהמשרד ידאג שהשימוש בכספים אלה יהיה לטובת אוכלוסיית העובדים בעלי המוגבלות, בהתאם ליעדים שקבע. ראוי גם שהיחידה המקצועית במשרד - אגף השיקום - תפקח על כך מבחינה מקצועית, מבחינה תקציבית ומבחינה מנהלית.
בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי משרד הרווחה לא הפעיל פיקוח ובקרה על חברת המשקם. למרות פניותיו של מנהל אגף השיקום במהלך השנים 2005 ו-2006 להנהלת משרד הרווחה בבקשה להכפיף את המשקם לאגף הוא לא נענה; מטעם זה האגף לא הפעיל מנגנוני פיקוח ובקרה מקצועיים, תקציביים ומנהליים".
.
קישורים:

    הוצאת חוסה/ קשיש מביתו למוסד סיעודי עקב חשד התעללות

    הוצאת חוסה קשיש מביתו למוסד סיעודי מתבצעת ע"י פקיד סעד ו/או עובד סוציאלי (בלשכת הרווחה) ע"פ חוק ההגנה על חוסים (החוק). סעיף 4: "היה פקיד סעד סבור, כי שלומו הגופני או הנפשי של חוסה בגיר נפגע, או עלול להיפגע, פגיעה חמורה מהעדר טיפול ראוי, וכי למניעת הסכנה יש צורך בהוראת בית-משפט, משום שאין החוסה או האחראי עליו מסכימים לטיפול הדרוש, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה ליתן הוראות לעניין זה."
    הוצאת הקשיש החוסה מביתו למוסד סיעודי מתבצעת בשלשה שלבים:
    • איתור - פקיד הסעד ראה או שמע משהו על החוסה.
    • כפיית הטיפול על החוסה או האחראי לו - טיפול כלשהו לרבות הוצאה מהבית למוסד סיעודי.
    • אישור בית משפט לענייני משפחה (באמצעות צווים) למימוש הטיפול של פקיד הסעד.
    עובד סוציאלי לחוק החוסים יכול גם להוציא מיידית את החוסה מביתו לשבוע ללא צו בית משפט ע"פ סעיף 3 לחוק.

    בכתבה של איגוד העובדים הסוציאליים משבח האיגוד, מנהלת אגף הרווחה בצפון שהצליחה ל"הכניס ידיעה יזומה שלה ב'ידיעות אחרונות', על פעילות אגף הרווחה בטיפול על-פי חוק ההגנה על חוסים" בהוצאת אשה חוסה מביתה למוסד סיעודי עקב חשד שעברה התעללות.
    מדובר בעובדת סוציאלית מלשכת הרווחה כרמיאל הטוענת שראתה בת מתעללת באמה בת ה-81 חולת אלצהיימר. העו"ס 'הציעה' לבת הוצאת אמה מהבית למוסד סיעודי, משזו סרבה, הוציאה את האם מהבית למוסד סיעודי באמצעות צו בית משפט.
    אמנם התעללות פיסית/ נפשית בכל אדם לרבות קשיש חולה אלצהיימר הנה מעשה מגונה ומסוכן אותו יש להוקיע ולהעניש את המתעלל. אולם די בכך שפקיד הסעד סבור כי שלומו הגופני של חוסה בגיר עלול להיפגע, הוא מוציאו מהבית למוסד סיעודי ללא הוכחות ו/או ראיות כלשהן. ההוצאה הפתאומית וכפייתית עקב חשד להתעללות יש בה גרימת נזק. בנוסף תנאי המגורים והיחס במוסד הסיעודי 'אינם מהטובים ביותר' בלשון המעטה.
    בפרשת ההתעללות בחוסים במוסד 'אתגר' של משרד הרווחה, בגזר הדין של המטפלת המתעללת, הביע השופט תמיהה כיצד במשך כמה חודשים נהגה המטפלת בילדים כפי שנהגה ואיש לא הבחין בכך בתוך המעון. "ראוי היה כי כל הרואה או שומע על מעשים נוראיים שכאלה יזעק ויזעיק למען מנוע הישנותם", כתב השופט שיף בגזר הדין. בנוסף, השופט מתח ביקורת על אנשי המעון על כך שלא התלוננו על המטפלת וגם על העובדה שבכרטיס העובד שלה לא מולאו פרטים כמו השכלתה, תחומי התמחותה ומקומות עבודה קודמים בהם עבדה.
    דוגמא נוספת היא התופעות מחרידות של התעללות בקשישים מתכנית התחקירים שתולים.
    קישורים:

    סיוט במוסד מסילה של משרד הרווחה

    השפלת נערות במעון "מסילה"
    מבוסס על כתבה מערוץ 10 - דצמבר 2007. במוסד מסילה של משרד הרווחה ליד ירושלים שוהות ע"פ צו בית משפט כ- 70 נערות בסיכון. נערה בת 15 השוהה במוסד, טוענת כי במוסד מתעללים ומשפילים את הנערות, היא מרגישה בגיהנום. ניסו לשרוף את המוסד שלש פעמים. הנערות באו למוסד מרקע קשה אולם ע"פ מה שהן מספרות נראה כי הן רק מתדרדרות. הנערה מספרת על אירוע פיסי (בכוח) של הכנסת חניכה לעונש בכוח ל"חדר הבטוח" ע"י 3 מדריכים. מדובר בחדר אטום, 4 קירות עם מיטת מתכת מחוברת לרצפה. הנערה בת ה-15 וחצי נכלאה בחדר 17 שעות. הנערה הייתה בבית חולים בעקבות פציעה וכשנסתיים הטיפול העדיפה להיות במעצר מאשר לחזור במוסד, אולם הוחזרה ע"פ צו בית משפט. הנערה חרדה לגורלה במוסד.
    .

    .
    סיפורה של שירן סוטירין - שברחה ממעון מסילה והסתתרה 4 שנים מהשלטונותכתבה נוספת על מעון "מסילה" הוא סיפורה של שירן סוטירין אשר ברחה מהמעון בגיל 14, ולאחר 4 שנים שהסתתרה כדי לא לחזור למעון, הופיעה במשטרה כי פג תוקף צו בית המשפט לכלוא אותה במעון "מסילה". הצו היה בתוקף עד ששירן תהה בת 18. רב פקד יואב בר מספר כי ישנם עשרות בריחות של נערות חוסות ממעון "מסילה". רפ"ק בר מספר כי פגש את הנערה (כשהיא בת 18) ומדובר בנערה "מדהימה ... עם הרבה שכל בקודקוד, בחורה שלקחה את עצמה בידיים לומדת הרבה שפות, התחילה ללמוד קרימינולוגיה ... בריאה שלמה בנפשה ובגופה ... השינוי שחל בה היה מקצה לקצה" (כוונתו שפגש נערה שונה לחלוטין מסיפורי הבדים שסיפרו לו גורמי הרווחה). רפ"ק בר מוסיף כי הנערה נשלחה ל"מסילה" עקב נסיבות טרגיות, לא עקב מעורבות בפשע.
    .

    .
    בכתבה "לעצור את כליאת בני הנוער" כותבת פרופ. אסתר הרצוג: "מהיכרות שהייתה לי עם נערה אחרת, שאף היא הואשמה בכך שהיא 'מסתובבת (ואולי שוכבת) עם גברים' אני מניחה שההסבר שניתן לבית המשפט על ידי פקידת הסעד הוא שיש 'להגן על הנערה מעצמה'. במקרה זה שהכרתי, אמה של הנערה, שהייתה מסורה לה מאוד, הואשמה בכך שאינה מסוגלת להשגיח עליה כראוי. זאת על אף שמשרד הרווחה מסר להשגחתה כמה ילדים, כולל ילדה עם תסמונת דאון. גם היא ברחה מהמוסד שבו נכלאה ("צופיה"). סיפוריה על שיטות החינוך שם היו דומים לאלו שפרסמה אורלי וילנאי על "מסילה" בערוץ 2 ובכתבה של בילי מוסקונה לרמן על "צופיה" במעריב. כשברחה מהמוסד נאנסה ואז נתפסה ואושפזה במוסד לחולי נפש (משם כנראה קשה יותר לברוח). היא שוחררה מהמוסדות לאחר כשנתיים, כשהיא שבורה ורצוצה ....

    לפי דו"ח שמסר שר הרווחה, בשנים 2002-2006 הוצאו מביתם בצו בית משפט 1,001 ילדים בבאר שבע, 2,098 בירושלים, 1,946 בתל אביב. איך יתכן שהחברה כולה לא מזדעזעת מהעובדה ששיעור כה גבוה של צעירים וצעירות מוצאים מבתיהם בכפייה ונכלאים בניגוד לרצונם במוסדות? למה ממשיכה להתנהל באין מפריע מדיניות דרקונית של כליאת בני נוער בתנאי בידוד, סטיגמטיזציה, השפלות והתעללות ושבעקבותיה רבים מפתחים קריירה של שוליות חברתית ועבריינות? למה הרצח של ילדה אחת על ידי הוריה מרעיד את אמות הסיפים במדינה, אך דעיכתם (ולעתים גם מותם) של ילדים רבים מתרחש בשקט מפחיד כבר עשרות שנים ושומרי הסף של המוסר החברתי שותקים? למה שותקים ארגוני הנשים ואינם זועקים את זעקת הנערות? איפה ארגוני זכויות האדם שמתעלמים לנוחיותם מהפשע של ארגוני המדינה נגד החלשים ביותר בחברה? איפה הארגונים למען ילדים, שנלחמים בחירוף נפש נגד הורים "מזניחים" ושותקים מול מדינה שכולאת ומתעללת בילדיה? איפה יפי הנפש שמקימים ועדות לשיפור החינוך של ילדי ישראל אך מתעלמים באדישות מגורלם של עשרות אלפי ילדים?

    זה די קל, כי בסך הכל מדובר ב'שבבים אנושיים' שניתזים מסחר בילדים. זהו סחר בבני אדם שמאפשר למלא מוסדות לטובת "יזמים חברתיים" שזכו במכרזי "טיפול בקטינים בסיכון", לטובת גילדות של 'פרופסיונאלים' ושל אנשי מינהל ותחזוקה רבים מאד שנשכרים ממנו להפליא. זה סחר מפתה שאין עליו שום עונש, כי מדובר ב'ילדים של אנשים שקופים' חד-הוריות, עולים חדשים וסתם עניים. ילדיהם משמשים מטרה נוחה לסוחרי ילדים ולתומכיהם במעגלי התקשורת, ההון והשלטון, בחברה שמתיימרת לדאוג ולטפח ילדים אך משתמשת בהם כאחרונת כנופיות הפושעים
    . ".

    דוח מבקר המדינה 2008 על רשות חסות הנוער - טיפול והשגחה לקויים במעון מסילה תוך סיכון הנערות החוסות
    מעון "מסילה" הוא מעון מקיף לנערות בנות 13-18 השוכן במושב אורה, בפאתי ירושלים. המעון יכול להכיל 46 נערות בשתי קבוצות מגן ושתי קבוצות קידום.
    באוגוסט 2007 פנה מנהל מעון "מסילה" להנהלת המשרד וציין כי איכות הטיפול וההשגחה שלהם זוכות החוסות מידרדרת במהירות בשל המחסור במדריכים, וכי "חברי הנהלת המעון, כולל אני עצמי, מעריכים שקריסת המערכות קרובה מאוד. היא יכולה ללבוש צורות שונות: מרד של קבוצת חניכות, אירוע חמור של אלימות או של פגיעות עצמיות, או נטישה של מדריכים".
    תחזיתו הקשה של מנהל המעון התממשה כארבעה חודשים לאחר מכן. בדצמבר 2007 אירעו במעון "מסילה" שני אירועי התפרעות והצתות שגבלו בסכנת חיים: ב-23 בדצמבר כמה נערות ששהו במועדון השתוללו, שברו והציתו חפצים. במועדון פרצה דלקה ושלוש נערות נפגעו בגינה ופונו לטיפול רפואי. למחרת בערב התחוללה שוב מהומה ובמהלכה כמה נערות הציתו חפצים וגרמו לדלקה. שש נערות ומדריכה פונו לבית חולים עקב שאיפת עשן. ...
    הצעדים שנקטה הנהלת הרשות (חסות הנוער) לא פתרו את מצוקת התפעול של המעון. במאי 2008 פנה מנהל המעון לשר הרווחה וציין כי "במעון מסילה... קרובה מאוד קריסת מערכות כללית... אני מבוהל מהאסון המתרחש לבוא. איני מצליח להבין כיצד הנהלת המשרד שלי אדישה לכך שחוסות הנמסרות לאחריותנו בצו 'טיפול והשגחה' מקבלות טיפול והשגחה ברמה מחפירה".
    במאי 2008 הגישה הוועדה את ממצאיה. היא ציינה כי הסיבות העיקריות לאירועי ההצתות במעון היו מחסור במדריכים ובעובדים סוציאליים שגרם להידרדרות באיכות הטיפול בחוסות ולהיענות פחותה לצורכיהן; מחסור בשעות שבהן מועסק פסיכיאטר במעון אף שחלק ניכר מהחוסות מטופל בתרופות פסיכיאטריות; היעדר ייעוץ וטיפול פסיכולוגי לחוסות אף שחלק ניכר מהן נפגעות טראומות מיניות ואחרות; היעדר מפקחת מחוזית על הטיפול שהייתה אמורה לפקח על עבודת העובדים הסוציאליים ועל התהליכים הטיפוליים הפרטניים הניתנים לחוסות. הוועדה המליצה, בין היתר, לאייש את כל תקני המדריכים; להגדיל את מספר המשרות של העובדים הסוציאליים שנקבע בתקן ולאייש את כל המשרות האמורות; לתגבר את הצוות הטיפולי בפסיכיאטר ובפסיכולוג; ולהגביר את הפיקוח על הטיפול הפרטני בחוסות.
    במועד סיום הביקורת, אוגוסט 2008, יותר משנה לאחר שהחל מנהל המעון להתריע על הסיכון הנשקף לחוסות ושמונה חודשים לאחר שאירעו האירועים הקשים במעון ולאחר התרעות חוזרות ונשנות של הממונה ושל המפקח על המעונות במחוז על הידרדרות המצב במעון ועל תוצאותיה - גרמה מצוקתו התפעולית של המעון לכך שהוא יהיה נתון בסכנת סגירה. רוב המלצותיה של ועדת הבדיקה אשר בחנה את האירועים במעון לא יושמו, חלקן בשל ההמתנה לפתרון בעיית ההעסקה של כוח אדם במעונות הממשלתיים (סוף ציטוט דוח מבקר המדינה 2008)
    נקודות:
    • ישנן נערות שנשלחות למעון "מסילה" ע"פ צו בית משפט ונמצאות שם בהסגר מבלי שיש להן מעורבות פלילית כלשהי.
    • ישנן נערות שנשלחות למעון "מסילה" ע"פ צו בית משפט ונמצאות שם בהסגר כשהן בריאות בנפשן וגופן.
    • משרד הרווחה מציג את החוסות במעון בצורה שלילית.
    • נערות חוסות במעון "מסילה" עוברות השפלות.
    • מידי שנה בורחות עשרות נערות ממעון "מסילה".
    • משרד הרווחה שולח למעון מסילה נערות ע"פ צו בית משפט ואינו מספק להן את המענה הנדרש ומסכן אותן.
    קישורים: