‏הצגת רשומות עם תוויות תביעת נזיקין. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות תביעת נזיקין. הצג את כל הרשומות

רצח ענבל עמרם: 9 משוטרי משטרת פתח-תקווה אחראים למחדל – פסק דין כב' השופטת הילה גרסטל ביהמ"ש המחוזי

אוגוסט 2010 - רצח ענבל עמרם: 9 משוטרי משטרת פתח-תקווה אחראים למחדל – פסק דין כב' השופטת הילה גרסטל ביהמ"ש המחוזי מרכז תיק ת"א 770-12-07

ביהמ"ש המדינה אחראית למותה של ענבל עמרם ז"ל – בימ"ש מחוזי מרכז ת"א 770-12-07 פסק דין כב' השופטת הילה גרסטל, קובץ pdf

רצח עמרם: 9 מהשוטרים האחראים למחדל קודמו




"טרגדיה איומה אירעה למשפחת עמרם בליל שבת שבין 3.3.06 לבין 4.3.06 עת נרצחה בתם, ענבל עמרם ז"ל (להלן: "המנוחה" או "ענבל" על ידי מוחמד בן טאלב ג'עידי (להלן: "הרוצח") שהגיע במטרה לגנוב את רכב המשפחה בו נהגה (להלן: "הרכב"). ענבל הייתה בת 20 בלבד במותה.

הרוצח הואשם והורשע על פי הודאתו ברצח, בשוד, בחטיפה לשם סחיטה, בהצתה ובשהייה בלתי חוקית, וביום 14.11.06 נגזרו עליו בבית המשפט המחוזי בתל אביב מאסר עולם ועוד 15 שנות מאסר חופפות.

בתביעה דנן עותרים התובעים לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לטענתם בשל מחדליהם של הנתבעים בטיפול בפרשה, הכל כפי שיפורט להלן."…

למרות תפקודה הלקוי של תחנת פ"ת והממונים עליה בליל הרצח מגלה בדיקת מעריב: תשעה מעשרת השוטרים והקצינים האחראים למחדל דווקא זכו מאז לקבל קידום.


ענבל עמרם ז"ל – מחדלי משטרת פתח-תקווה

אז מי אשם באותה "רשלנות" עליה דיבר בית המשפט? אף שבני משפחת עמרם תבעו לדין רק חמישה אנשי משטרה, מעיון בפרטי האירוע ניתן למנות לא פחות מעשרה שוטרים וקצינים, מהיומנאי בתחנת פתח תקווה ועד למפקד המחוז בפועל בזמן הירצחה של ענבל, שנושאים באחריות לכישלון המשטרתי. אלא שבניגוד למצופה, בדיקה מגלה כי כמעט כל המעורבים בפרשה קודמו בארבע השנים שחלפו מאז.

גם מי שהיו אחראים ישירות לתוצאות הטרגיות עודם נושאים בתפקידי שיטור: יומנאי משטרת פתח תקווה, איתן לייזר, מי שסירב לקחת תלונה מבני משפחת עמרם, צעק עליהם צעקות רמות וגירש אותם מתחנת המשטרה. השופטת מותחת ביקורת קשה על דרך תפקודו ורומזת כי במהלך עדותו לא דיבר אמת. עם זאת, הוא קודם מאז והיום משמש כשוטר סיור באותה תחנה.

החוקרת התורנית באותו לילה, ורד צברי: היומנאי טען כי התקשר לצברי כדי לקבל הנחיות כשהגיעו בני המשפחה להגיש תלונה, אך זו טענה בפניו כי היא ממהרת הביתה משהסתיימה המשמרת שלה. בבית המשפט טענה צברי כי לא אמרה את הדברים, אלא טיפלה בתיק אחר. השופטת הביעה ספקות לגבי אמינותה, אך צברי ממשיכה לשמש כחוקרת בתחנת פתח תקווה ובימים אלה נמצאת בחופשת לידה.

אחראי משמרת בתחנת פתח תקווה, בני בידני: לא פעל כמצופה ממנו מתוקף תפקידו ולא הורה ליומנאי לקבל את תלונת בני המשפחה, למרות שהיה עד כשגורשו בני המשפחה מהתחנה. גם לגביו מצאה השופטת כי פעולתו הייתה רשלנית והביאה למותה של ענבל עמרם. אלא שבידני קודם גם הוא ומשמש כמפקד שאינו קצין בתחנת פתח תקווה.

קצינת החקירות של משטרת פתח תקווה, רב פקד סימה דרעי: ביום האירוע הייתה בביקור בבית שאן. לטענת בידני, הוא התייעץ איתה בטלפון והמתין לקבל ממנה הנחיות לאחר שבני המשפחה הגישו את תלונתם. בית המשפט רמז כי דרעי לא אמרה אמת בבית המשפט, לאחר שטענה כי היא לא זוכרת שיחת טלפון כזאת. בימים אלה היא מקודמת לתפקיד קצינת החקירות של תחנת נתניה, הנחשב ליוקרתי יותר.

"ניצב פרנקו לא פעל לחקירה חיצונית של המקרה"


מפקד תחנת פתח תקווה, סגן ניצב מוטי פלדמן: השופטת מתחה עליו ביקורת קשה, בין היתר על כך שגם כשהתמונה התבהרה בשעות הבוקר והיה ברור שהרכב של ענבל נמצא באזור פתוח ליד צומת גלילות, לא וידא פלדמן את הנחייתו לפתוח במבצע חיפוש ולהזעיק למקום כוחות. פלדמן, שקודם מאז, הוא כיום בכיר במטה הארצי של המשטרה.

מפקד מרחב השרון – תת ניצב מנשה ארביב

ארביב: פסק הדין לא מתייחס אליו באופן ישיר, אך הוא בהחלט מצייר תמונה עגומה על דרך ההתנהלות של היחידה עליה פיקד. ארביב מינה את קצין החקירות שלו לחקור את תפקוד משטרת פתח תקווה בפרשה ולא העביר את החקירה לגורם מחוץ למרחב שרון או מרכז – כך שחקר למעשה את עצמו. גם ארביב קודם מאז ובימים אלה הוא משמש כסגן מפקד מחוז תל אביב.

ממלא מקום מפקד מחוז המרכז, ניצב אהרון פרנקו: לא פעל לחקירה חיצונית של הפרשה והותיר את החלטת תת ניצב ארביב למנות קצין זוטר לחקור את התנהלות המשטרה. מאז קודם בדרגה והוא משמש כיום כמפקד מחוז ירושלים במשטרה.


ניצב אהרון פרנקו לא פעל למינוי וועדת חקירה לרצח ענבל עמרם ז"ל – אחראי קשות למחדל הרצח
קצין תורן במרחב ירקון, פקד רן ורד: השופטת גרסטל מתחה ביקורת קשה על תפקודו ורשלנותו, שהביאו למותה של ענבל עמרם. בין היתר, היה ורד אמור לרכז את פעולות החיפוש באזור שבו נמצא אות איכון הטלפון, אך בפועל הוא ריכז רק שתי ניידות, שגם הן סיימו במהירות את החיפושים שנשקו לשעת סיום המשמרת שלהם.

משפחת עמרם: המשטרה ניסתה למנוע הגשת תביעה

"משבוצע איכון לטלפון של ענבל הוא אותר במקום מבודד, בשטח פתוח ומרוחק. גם אז, בסביבות השעה חמש, התנהלה המשטרה באיטיות ובמקום לשלוח כוחות מתאימים עם כלי רכב המותאמים לשטח ולנסות לאתר את ענבל, נשלחו שתי ניידות שעזבו את השטח לפני השעה שבע בבוקר לחילופי משמרות. כך בוזבז זמן יקר מפז. בשעה זו עזב גם הקצין התורן מבלי שהיה אות חיים מענבל", קבעה השופטת.

פקד רן ורד קודם בדרגה ובתפקיד. אגב, מפקד מחוז תל אביב הקודם, והמועמד המוביל לתפקיד המפכ"ל, ניצב אילן פרנקו, בחר בורד לתפקיד הרל"ש שלו.

מפקד מרחב ירקון – ניצב חגי דותן: השופטת מתחה ביקורת קשה על תפקוד המרחב בפרשה; על העיכובים בשליחת הכוחות לחיפושים, בהזנקת המסוק ובניהול מבצע החיפושים. היא לא נקבה בשמו של דותן כאחראי ישיר, אך בהיותו מפקד היחידה ברור כי הוא נושא באחריות כוללת. מאז המקרה קודם דותן בדרגה ובתפקיד והוא משמש כיום כמפקד מחוז ש"י במשטרה.

סגן מפקד מרחב ירקון במשטרה – תת ניצב אמיר גור: במהלך המשפט סיפרו בני משפחת עמרם כי המשטרה שלחה קצין בכיר שידבר על לבם בניסיון למנוע את הגשת התביעה לבית המשפט.

השוטר שנבחר למשימה היא תת ניצב גור, אז סגן מפקד מרחב ירקון במשטרה. כיום משמש גור כמפקד מתפ"א (יחידת ההריסות של המשטרה).

3 מיליון שקלים פיצוי לקרובי ענבל עמרם
3 מיליון שקלים פיצוי לקרובי ענבל עמרם


פסק דין השופטת הילה גרסטל בעניין מחדלי משטרת ישראל פתח תקוה על הרצחה של ענבל עמרם
פסק דין השופטת הילה גרסטל בעניין מחדלי משטרת ישראל פתח תקוה על הרצחה של ענבל עמרם

נתניה - המוסר הכפול של הפקידים בלשכת הרווחה

ידוע ספורה של בנצ'י, אם חד הורית, שהרווחה לקחו את שלשת ילדיה עקב תאונה של פציעה קלה שארעה לאחד הילדים. שירותי הרווחה מיהרו והוציאו מרשותה את שלשת ילדיה הקטנים בני ארבע, שש, ותשע, בטענה כי היא מזניחה אותם. בנצ'י שהיתה אז רק ארבע שנים בארץ טוענת שלא הוסבר לה דבר.
אירוע נוסף הוא סיפורה של אם שתינוקה אושפז ל-4 ימים. לא כדי לבדוק אותו - כדי לבדוק אותה. בלי משפט, בלי עדויות, בלי החלטה של שופט – שפכו את דמם והפכו אותם להורים מתעללים. "אולי הרבצנו ולא התכוונו, אולי בלהט העניינים? ".
.
מה קורה כאשר מתרחשת תאונה הרבה יותר חמורה לפעוט במעון יום של העירייה, מה עושים אז שירותי הרווחה?
מתברר שלא הרבה.
.
להלן המאמר ''התינוק נכווה, עיריית נתניה לא חקרה'' , אלכסנדר כץ , קקטוס , יוני 2009
פעוט שנכווה במעון יום בדרום העיר לאחר שנשפך מים רותחים מקומקום חשמלי, תובע 2.5 מיליון ש' מהעירייה וממשרד התמ"ת. הוריו: עדיין לא נערכה חקירה מקיפה בנושא ולא הופקו לקחים
.
שנתיים חלפו מאז פעוט בן שנה נכווה באורח קשה במעון יום בדרום העיר, אולם עד כה לא נערכה חקירה מקיפה של העירייה, המשטרה או משרד התמ"ת (התעשייה, המסחר והתעסוקה). כך עולה מתביעה שהגישו לבית משפט השלום בנתניה, הורים לפעוט נגד המעון בו שהה הפעוט, נגד חברת הביטוח של המעון, ונגד עיריית נתניה והאגף לתעסוקה ומעמד האישה במשרד התמ"ת. ההורים, באמצעות עורכת הדין מיטל פורמן, טוענים כי עד כה לא הופקו לקחים מהאירוע הקשה, וגם משמיעים טענות קשות על אפליה - המקרה אירע בשכונת מצוקה ובתביעה נטען לזלזול על רקע זה.

מהתביעה עולה כי בית החולים שניידר, שם אושפז הקטין שסבל מכוויות קשות בפלג גופו העליון, פנה למשרד הרווחה "בבקשה לחקור את האירוע האמור, בחשד לרשלנות והזנחה של הילדים השוהים במעון היום". עובדת סוציאלית מבית החולים אף הבהירה לאמו של הקטין כי משרד הרווחה יפנה למשטרה במטרה שגם שם יחקרו את האירוע.

חקירת משטרה כזו אכן נערכה, אולם נמצא בה כי הגננת אינה אשמה במקרה. הסייעות שעבדו באותה תקופה במעון כלל לא נחקרו. בתביעה שהוגשה נטען כי עד יום הגשתה לא נערכה חקירה כיאות של עובדי המעון על ידי עיריית נתניה או משרד התמ"ת. "הכיצד תינוק הצליח להגיע לכבל של הקומקום החשמלי, ומדוע הונח מלכתחילה קומקום חשמלי במקום בו ישנה גישה חופשית לילדים ולתינוקות השוהים במעון, על אף כי הסכנה הינה ידועה וצפויה מראש, וחמור מכך, כבר אירעו אירועים דומים בעבר, במעונות שונים ברחבי הארץ ואולם הלקח לא נלמד והסכנה הממשית לא הופנמה על ידי מי מעובדי המעון".

שנה אחרי הגשת התביעה – והתאונה לא נחקרה
עד היום, כשנה לאחר הגשת התביעה, טרם נערכה חקירה של העירייה ומשרד התמ"ת. מכתבי ההגנה שהוגשו על ידי העירייה ומשרד התמ"ת עולה כי כל אחד מהגופים מגלגל את האחריות לפתח האחר, בעוד שהמעון וחברת הביטוח כלל לא הגישו כתב הגנה. זאת ועוד, לפי התביעה בחלוף הזמן התברר לאמו של הפעוט כי משרד הרווחה כלל לא פנה למשטרה, מה שאילץ אותה לגשת לתחנה ולהגיש תלונה בעצמה. גם לאחר מכן, לפי המשטרה, "תשאול בסיסי שערכה המשטרה גילה כי עובדי המעון לא ידעו להסביר האם הכוויות נגרמו כתוצאה משפיכת תכולתו של הקומקום החשמלי או שמא אחד מעובדי המעון עבר עם כוס מים חמים שהתהפכה ותכולתה נשפכה על התובע". עורכת הדין פורמן טוענת כי הצילומים של הפעוט עם הכוויות מיד לאחר האירוע המזעזע שוללות את ההנחה כי מדובר בכוס אלא במיכל כלשהו בעל קיבולת גדולה יותר של נוזלים.

בתביעה נטען עוד כי "השארתו של קומקום מים רותחים בקרבת ילדים קטנים, גם באם מי מעובדי המעון נמצא בסמוך לילדי המעון, הינו מעשה רשלני... צוות המעון היה יכול לצפות מבעוד מועד ולנקוט אמצעי זהירות סבירים למנוע את הנזק הצפוי ללא כל מאמץ חריג. ואולם, צוות המעון לא נקט באמצעי הזהירות הדרושים לקידום הסכנה הצפויה מקומקום חשמלי, בשים לב לגילם הרך של השוהים במעון".

בנוסף נטען כי הפעוט פונה מהמעון מאוחר מדי לקופת חולים סמוכה לשם קבלת טיפול רפואי, מאחר שעובדי המעון, ובכלל זה הגננת והסייעות, המתינו לאימו ולא העניקו לו כל עזרה ראשונה או הזעיקו עזרה רפואית מקצועית. "מדובר בתינוק שבאותה העת היה בן פחות משנה", טוענת עו"ד פורמן, "כך שמטבע הבריאה הינו בעל עור רגיש יותר לשינויים קיצוניים של טמפרטורות".

הנזק לפעוט היה קשה. לפי התביעה שעדיין מונחת בבית משפט השלום בנתניה, לפעוט נגרמו כוויות מדרגה ראשונה ושנייה בפניו ובבטנו, וגם לאחר שחרורו מבית החולים הוא עודנו מטופל כירורגית במטרה לטשטש את סימני הכוויות שנותרו בבטנו "וייוותרו לו למשך שארית חייו", לשום כתב התביעה. עורכת הדין פורמן אמרה השבוע כי הפעוט, היום בן שנתיים, עודנו סובל מהטראומה בגין המקרה, "טראומה המתבטאת במצוקה נפשית של ממש כל אימת שהוא נתקל במים", עד כדי כך שהוריו נאלצים "להמחיז מיני מחזות, על מנת שיואיל להיכנס לאמבט לשם רחצה... כל אימת שמנסים לרחצו הוא נכנס להיסטריה של ממש, לרבות בכי תמרורים עד שחום גופו עולה מן הלחץ הנפשי בו הוא שרוי".

טענה נוספת: אפליה
בתביעה נטען גם לאפליה על רקע סוציו אקונומי, מאחר שהאירוע התרחש במעון בשכונת מצוקה בדרום העיר. "במצב דברים, בו מיקומו של מעון היום, מעיד על רמת האמפתיה וההתייחסות הניתנת לאירוע רשלני כה חמור וכה מצער בתוצאותיו, לא נותר אלא לשאת תפילה כי אירוע חמור שכזה לא יחזור על עצמו. לא יהיה זה מיותר לצפות כי אילו אירוע כזה היה מתרחש באחת משכונות היוקרה בעיר ואו בארץ, הרי שהחקירה בנושא הייתה לכל הפחות בעיצומה. מעשיהם של העירייה ומשרד התמ"ת מותירים טעם מר של אפליה על רקע סוציו אקונומי נמוך, והתנהגותם זו משיבה את מערכת האכיפה אל ימים אפלים בהיסטוריה התרבותית". בתביעה נטען גם הפרט החמור ולפיו בתחילה ניסו הנתבעים להפיל את האשם על ההורים, בטענה שהיו צריכים לבדוק נוכחות של הפיקוח במקום.

עורכת הדין פורמן אמרה השבוע לפורטל "קקטוס" כי "האמת היא שכתב התביעה מדבר בעד עצמו גם היום. אני יכולה רק לומר שעברה שנה וכלום לא השתנה. הפעוט עדיין סובל, טרם נערכה חקירה, והעירייה ומשרד התמ"ת מגלגלים את האחריות זה לפתחו של האחר, וחבל שכך".

מהעירייה טרם נמסרה תגובה. ממשרד התמ"ת נמסר: "הנושא נמצא בערכאות משפטיות. ככל הידוע המעון אינו בפיקוח משרד התמ"ת נכון להיום אולם אנו עורכים בירור מקיף בדבר זהות מפעיל המעון".
.
נקודות:
  • למרות האירוע החמור של סיכון חיי הפעוט, עובדי המעון לא העניקו לפעוט עזרה ראשונה והמתינו לאימו.
  • עיריית נתניה מסכנת את הילדים במעונות היום בכך שאינה מפיקה לקחים מתאונות חמורות.
  • עיריית נתניה אינה מטפלת באופן ראוי במקרה בשל אפליה.
  • עיריית נתניה לא דווחה על התאונה הקשה של הפעוט למשטרה.

קישורים: