26.06.2014 - כנס לציון שנה למותה של חה"כ לשעבר ד"ר מרינה סולודקין ז"ל בחסות עמותת ע.ל.י.ה לזכויות ילדים והורים, משפחת סולודקין, פרלמנט נשים ותנועת ש.י.ן מינוף תקשורתי וציבורי של המאבק למען זכויות ילדים והורים יאנה עברי - חלק ראשון - יאנה עברי: במשך שנתיים וחצי הייתי כתבת תחקירים בערוץ 9, ולפני זה עבדתי בוסטי, כיום אני כתבת בערוץ 10 וערוץ 2, מהיום שאני הגעתי לתקשורת, קיבלתי טלפון ממרינה סולודקין והיא אמרה לי: "אני מבקשת שתאמיני לי. מה שאני אספר לך, את לא תאמיני לי, אבל לפחות תני לי שעה להוכיח לך שאני צודקת". הגעתי ללשכה שלה ושם חיכו לי 5 נשים, והיא אמרה לי, לנשים האלה לקחו את הילדים והם לא עשו שום דבר". הסתכלתי עליה במבט, שהיא הוזה, מה זאת אומרת לקחו את הילדים והן לא עשו שום דבר, הרבצתן, חנקתן, הטבעתן, השפלתן, מה עשיתן? אמרו לי: לא עשינו שום דבר. שום כלום. אני חייבת להודות, אני לא האמנתי, אבל כעיתונאית חוקרת, אמרתי, אם הן כל כך מנסות לשכנע אותי שהן צודקות, לכל המועט, אני אבדוק, ואני ראיתי תסקירים. ראיתי תסקירים של מסוגלות הורות, ותסקירי פסיכולוגים, ודיברתי עם מומחים בעלי שם במדינת ישראל, וראיתי שהם הורים כשירים, הורים טובים. לכל אחד מאיתנו יכולים לבוא בתלונות. בתוך המסוגלות ההורית של לדאוג לילד שלך, לאהוב אותו, לדאוג לכל הצרכים שלו, לבריאות הפיזית והנפשית שלו, להתפתחות התקינה שלו, הם עשו הכל. נכון, הבגדים לא היו יקרים וצעצועים כמעט ולא היו, כי האמא היתה צריכה לקנות לחם לפני שהיא קונה צעצועים ב-Toys-R-Us, ומאותו רגע אני חושבת שהקדשתי את העבודה העיתונאית שלי להוצאת ילדים מהבית. כשנפגשתי בפעם הראשונה עם לורי, היא אמרה לי, הכתבה לא תצא. כשנפגשתי פעם ראשונה עם ורוניקה ברומברג, היא אמרה לי, הכתבה לא תצא. וכנפגשתי פעם ראשונה עם רבים מהקהל הזה, הם אמרו לי: הכתבה לא תצא, והכתבות יצאו. זה אמנם לקח המון זמן. היו כתבות שצברו אבק במשך חודשים, ואני מתביישת ואני אגיד שהיו כתבות שצברו אבק גם במשך שנים, אבל בסוף הן יצאו. כנראה כי אני מספיק מטורפת ועקשנית, אבל אני כן אגיד שבקטע שהוקרן פה כשחנה סולודקין הראתה את הקטע של אמא שלה, היתה שם "חברתי הטובה" חנה סלוצקי, וכשהייתי אצלה בראיון היא הזמינה לי משטרה, והאשימה אותי שאני משתפת פעולה עם מרינה סולודקין ואני למעשה השופר שלה, ושאני מאשימה את פקידות הסעד בבצע כסף ובחטיפת ילדים, כאשר אני למעשה שאלתי אותה, האם יש איזה שהיא תועלת כספית במשרד הרווחה מהוצאת ילד מהבית, כאשר שאלתי אותה האם עולה לגדל ילד 17 אלף ש"ח, היא אמרה לי שאין לה מושג על מה אני מדברת. היו מקרים שהצקתי שבסופו של דבר ילדים הוחזרו למשפחות, אחרי שאיימו עלי שאני בחיים לא יעבוד יותר במקצוע הזה, אויימתי על ידי חנה סלוצקי, בין היתר. אני לא אתחיל לפרט אפילו כמה פעמים הזמינו לי משטרה בימי הצילומים, אני פשוט צריכה לנקוב את ימי הצילומים. לא היה יום צילום שלא הזמינו משטרה, אם הגענו למרכז חרום, הזמינו משטרה, אם הגעתי למשרדים של פקידות סעד בוודאי ובוודאי שהזמינו משטרה.
האתר סוקר אידיאולוגיית העובדות הסוציאליות במתן סיוע סוציאלי לאזרחים במדינת ישראל
יאנה עברי תחקירנית: משרד הרווחה איים עלי כשפורסמו הכתבות והתחקירים על התנהלותם הקלוקלת
26.06.2014 - כנס לציון שנה למותה של חה"כ לשעבר ד"ר מרינה סולודקין ז"ל בחסות עמותת ע.ל.י.ה לזכויות ילדים והורים, משפחת סולודקין, פרלמנט נשים ותנועת ש.י.ן מינוף תקשורתי וציבורי של המאבק למען זכויות ילדים והורים יאנה עברי - חלק ראשון - יאנה עברי: במשך שנתיים וחצי הייתי כתבת תחקירים בערוץ 9, ולפני זה עבדתי בוסטי, כיום אני כתבת בערוץ 10 וערוץ 2, מהיום שאני הגעתי לתקשורת, קיבלתי טלפון ממרינה סולודקין והיא אמרה לי: "אני מבקשת שתאמיני לי. מה שאני אספר לך, את לא תאמיני לי, אבל לפחות תני לי שעה להוכיח לך שאני צודקת". הגעתי ללשכה שלה ושם חיכו לי 5 נשים, והיא אמרה לי, לנשים האלה לקחו את הילדים והם לא עשו שום דבר". הסתכלתי עליה במבט, שהיא הוזה, מה זאת אומרת לקחו את הילדים והן לא עשו שום דבר, הרבצתן, חנקתן, הטבעתן, השפלתן, מה עשיתן? אמרו לי: לא עשינו שום דבר. שום כלום. אני חייבת להודות, אני לא האמנתי, אבל כעיתונאית חוקרת, אמרתי, אם הן כל כך מנסות לשכנע אותי שהן צודקות, לכל המועט, אני אבדוק, ואני ראיתי תסקירים. ראיתי תסקירים של מסוגלות הורות, ותסקירי פסיכולוגים, ודיברתי עם מומחים בעלי שם במדינת ישראל, וראיתי שהם הורים כשירים, הורים טובים. לכל אחד מאיתנו יכולים לבוא בתלונות. בתוך המסוגלות ההורית של לדאוג לילד שלך, לאהוב אותו, לדאוג לכל הצרכים שלו, לבריאות הפיזית והנפשית שלו, להתפתחות התקינה שלו, הם עשו הכל. נכון, הבגדים לא היו יקרים וצעצועים כמעט ולא היו, כי האמא היתה צריכה לקנות לחם לפני שהיא קונה צעצועים ב-Toys-R-Us, ומאותו רגע אני חושבת שהקדשתי את העבודה העיתונאית שלי להוצאת ילדים מהבית. כשנפגשתי בפעם הראשונה עם לורי, היא אמרה לי, הכתבה לא תצא. כשנפגשתי פעם ראשונה עם ורוניקה ברומברג, היא אמרה לי, הכתבה לא תצא. וכנפגשתי פעם ראשונה עם רבים מהקהל הזה, הם אמרו לי: הכתבה לא תצא, והכתבות יצאו. זה אמנם לקח המון זמן. היו כתבות שצברו אבק במשך חודשים, ואני מתביישת ואני אגיד שהיו כתבות שצברו אבק גם במשך שנים, אבל בסוף הן יצאו. כנראה כי אני מספיק מטורפת ועקשנית, אבל אני כן אגיד שבקטע שהוקרן פה כשחנה סולודקין הראתה את הקטע של אמא שלה, היתה שם "חברתי הטובה" חנה סלוצקי, וכשהייתי אצלה בראיון היא הזמינה לי משטרה, והאשימה אותי שאני משתפת פעולה עם מרינה סולודקין ואני למעשה השופר שלה, ושאני מאשימה את פקידות הסעד בבצע כסף ובחטיפת ילדים, כאשר אני למעשה שאלתי אותה, האם יש איזה שהיא תועלת כספית במשרד הרווחה מהוצאת ילד מהבית, כאשר שאלתי אותה האם עולה לגדל ילד 17 אלף ש"ח, היא אמרה לי שאין לה מושג על מה אני מדברת. היו מקרים שהצקתי שבסופו של דבר ילדים הוחזרו למשפחות, אחרי שאיימו עלי שאני בחיים לא יעבוד יותר במקצוע הזה, אויימתי על ידי חנה סלוצקי, בין היתר. אני לא אתחיל לפרט אפילו כמה פעמים הזמינו לי משטרה בימי הצילומים, אני פשוט צריכה לנקוב את ימי הצילומים. לא היה יום צילום שלא הזמינו משטרה, אם הגענו למרכז חרום, הזמינו משטרה, אם הגעתי למשרדים של פקידות סעד בוודאי ובוודאי שהזמינו משטרה.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה