ורק חוקר אחד מופקד על הכל - יגאל משיח 5.7.1996

קשה לשבור אותם – אנשים באים לפעמים במטרה לטהר את הממסד, אומרת פרקליטת הוועדה לחקירת היעלמם של ילדי תימן, ומעירה כי "אין טעם לשמוע עדים כאלה ללא חומר רקע". וזאת בדיוק הבעיה: הוועדה מסתמכת על עבודתו של חוקר יחיד, וחוקרת עדי מפתח בלי הכנה מספקת ובלי הצלבה עם מסמכי הוועדות הקודמות, הארץ, יגאל משיח, 5.7.1996 קובץ pdf  - כתבה עשירית בסדרה

ורק חוקר אחד מופקד על הכל- מאת יגאל משיח

שנה חלפה מאז החלה הוועדה לבדיקת חטיפת ילדי תימן לשמוע עדויות, מתגלים ליקויים תמוהים בעבודתה של ועדת החקירה הממלכתית בעניין ילדי תימן: גביית העדויות מתבצעת מבלי שנמלמדו ממצאי הוועדות הקודמות: עדים חשובים הוזמנו בלי כל הכנסה; תיקי אימוץ עוד לא נפתחו. תקציב דווקא לא חסר לנו, מספר מזכיר הוועדה.

שנה חלפה מאז החלה הוועדה הממלכתית לחקר היעלמות ילדי תימן לשמוע עדויות. ביום רביעי שעבר נכחו באולם שבבית אגרון בירושלים שמונה אנשים בלבד: העד, המקליט, איש הביטחון, שני אנשי עמותת "משכן אוהלים" המתעדים דרך קבע את ישיבות הוועדה, צלם ועיתונאי מ"הארץ", וצופה מסור אחד, שלמה גמליאל, שלא החסיר אפילו ישיבה אחת.

וכך, לולא שבעת האנשים שנכחו באולם בתוקף תפקידיהם, היה קם לכבוד חברי הוועדה עם כניסתם קהל של איש אחד.

ערב הדיון אמרה לי עו"ד דרורה נחמני רוט, פרקליטת הוועדה, שהעדים יהיו הורי ילדים שנעלמו, לא עדי מפתח, ולפיכך אין סיבה שהיא תטרח לבוא כדי לחקור אותם. לפני ישיבת הוועדה התברר ששני העדים שהוזמנו חשובים ביותר: יהודה הלוי מרחובות, שהיה בשנות ה- 50 נהג אמבולנס, ודורה שוורץ, האחראית על הרישום במשרד הפנים, שביכולתה להסביר מדוע מקבלות משפחות הנעלמים זה שנים מסמכים סותרים ומבלבלים, קצתם בחתימת ידה של שוורץ עצמה.

נחמני רוט לא קיבלה דיווח על השינוי בתוכנית: יו"ר הוועדה, השופט בדימוס יהודה כהן, החליט לנהל את החקירה בעצמו והתובעת לא הוזמנה.

יהודה הלוי לא בא להעיד מרצונו. בשיחה איתו לאחר העדות הוא הודה כי הנושא אינו מעניין אותו וכי בא לוועדה מחוסר ברירה, משום שקיבל זימון. אבל חקירתו התנהלה כאילו בא לנדב מידע מרצונו, ואין צורך להקשות עליו כדי לדובבו. את הזימון לוועדה, סיפר הלוי, קיבל יומיים לפני הישיבה. איש לא בא לחקור אותו מראש, כדי להכין חומר רקע לקראת מתן העדות.

השופט כהן פתח את חקירתו של הלוי בהצהרה ובבקשה מנומסת: "יש לנו מידע שהיית נהג אמבולנס במחנות, ואנחנו מבקשים שתמסור לנו עדות. מה עשית בכלל ואיך הגעת לזה?".

העד לא התבקש לתאר את נסיבות עבודתו במגן דוד אדום; הוא לא התבקש לציין את גילו ולומר באיזה גיל החל לנהוג על אמבולנס וכמה שנים עשה זאת. הוא לא נשאל אם נמצא בידו תיעוד משנות עבודתו במד"א: קבלות, מסמכים, רשיונות, מכתבים, תמונות, כל מידע שעשוי לסייע לחקירה. הוא לא נשאל מי היו הממונים עליו, ואם זכורים לו שמותיהם. הוא לא נשאל אם הוא זוכר מאז שמות אחיות ורופאים ממחנות העולים ומבתי החולים.

בידי הוועדה נאסף כבר חומר עדויות רב נגד נהגי האמבולנסים, מפי אנשי ממסד שזומנו להעיד וניסו להטיל על הנהגים את אשמת הבלאגן הגדול. הלוי לא עומת עם עדויות אלה, לא התבקש לאשרן או להעיד עליהן. בעדותו הוא חזר ותיאר את הבלאגן, הרשלנות ברישום הילדים ובאיתור הוריהם, אבל למעשה לא תרם מידע חדש.

הלוי היה נהג אמבולנס בתחנת מגן דוד ברחובות, ששירתה את מחנות העולים באזור. קריאות להעברת חולים הגיעו לתחנה, ואז היה נשלח למחנות, לוקח את הילדים מידי האחות, או ההורים, ומסיעם לבית החולים...

לקריאת המשך הכתבה הקלק כאן



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה