‏הצגת רשומות עם תוויות אשר גרוניס. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אשר גרוניס. הצג את כל הרשומות

המוסר הכפול המלוכלכך של ציפי לבני, מאיר כהן ואשר גרוניס - מחאה נגד ההחלטה להחזיר את "השופט המכה" לתפקידו

המוסר הכפול המלוכלך של שרת המשפטים, ציפי לבני, שר הרווחה מאיר כהן, ונשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס. אם היה מדובר בחשד באזרח רגיל המכה את ילדיו היה נפתח נגדו תיק ברשות הרווחה, ילדים היו נתלשים מביתם למוסדות הכליאה של משרד הרווחה ופקידות הסעד היו כופות עליו ועל ילדיו טיפולים, משרד הרווחה היה פותח למשפחה תיק בבית משפט לנוער. חיי המשפחה היו נהפכים לגיהנום. במקביל היה נפתח נגדו תיק במשטרה, הוא היה נעצר במקום. המשפחה היתה מתרסקת פיסית, נפשית וכלכלית.
אולם כאשר מדובר בשופט המכה את ילדיו נוהגות הרשויות ברופסות וצביעות ומטייחות את הפרשה. צביעות זאת אופיניות לאשר גרוניס, ציפי לבני ומאיר כהן גם בתיקים נוספים של מינוי אפוטרופסות לקשישים, עושק וגזל כספם בידי אפוטרופסים תאווי בצע, ועוד.

המאמר מחאה נגד ההחלטה להחזיר את "השופט המכה" לתפקידו , יובל יועז | 05/09/2013, גלובס

התנועה למשילות ודמוקרטיה: החלטת לבני וגרוניס "מותירה על כס השיפוט אדם שראשי המערכת סבורים שלא ראוי שיעסוק בענייני משפחה ופלילים"

החלטתם של שרת המשפטים ציפי לבני ונשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, להחזיר לכס השיפוט את השופט שנחשד בהכאת ילדיו, מעוררת מחאה. במכתב שנשלח בימים האחרונים ללבני ולגרוניס מטעמו של גוף הנקרא "התנועה למשילות ודמוקרטיה", נטען כי מן הראוי למסור לציבור מהן הנסיבות החריגות שהובילו אותם ל"החלטה החריגה והתקדימית, המבדילה בין סוגי שפיטה שונים ומותירה על כס השיפוט אדם שראשי המערכת סבורים שלא ראוי שיעסוק בענייני משפחה ופלילים".

מאיר כהן, אשר גרוניס וציפי לבני - צביעות, מוסר כפול לסחר בילדים וגזל קשישים
מאיר כהן, אשר גרוניס וציפי לבני - צביעות, מוסר כפול לסחר בילדים וגזל קשישים

בשבוע שעבר החליטו שרת המשפטים ונשיא העליון כי שופט השלום שנחשד בהכאת ילדיו, ישוב לכס השיפוט בתחילת שנת 2014. ההחלטה התקבלה לאחר הליך בירור ממושך שנערך לשופט, המצוי בחופשה מאז זומן לחקירת משטרה בנושא. לפני שלושה חודשים החליט היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, לסגור את התיק נגד השופט מחוסר עניין לציבור, בהמלצת צוות הפרקליטות שבחן את ממצאי החקירה. לבני וגרוניס החליטו כי השופט ישוב לכהונתו השיפוטית אך יטפל מעתה והלאה בתיקים אזרחיים בלבד, ולא ידון עוד בתיקים פליליים מכל סוג שהוא, כולל תיקי נוער ומשפחה.

בנוסף החליטו שרת המשפטים ונשיא העליון שעל מנת לא לעכב תיקים בודדים שבהם סיים השופט לדון, בתום הפגרה, בתחילת חודש ספטמבר, ייתן השופט את פסקי הדין בתיקים הללו. לאחר שובו לכס השיפוט בינואר 2014, הוא ישלים את שמיעת התיקים שבהם החל לטפל, זאת למעט תיקים העוסקים בעבירות אלימות שיועברו לטיפולם של שופטים אחרים. שמו של השופט עדיין אסור בפרסום, וכן פרטים מזהים הנוגעים לילדיו, מכוח הוראות החוק.

עורכי דינו של השופט, אלי זהר ורועי בלכר, מסרו בתגובה להחלטתם של לבני וגרוניס, כי "אנו מכבדים את החלטתם של שרת המשפטים ונשיא ביהמ"ש העליון, ששקלו את חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה על כל היבטיה, ונפגשו בעניין עם השופט. ההחלטה בעניינו של השופט היא החלטה מידתית, המאזנת נכונה בין כל השיקולים הרלוונטיים. כעת יש להניח לשופט ולמשפחתו ולאפשר להם לשוב לשגרת חייהם".

מאיר כהן, אשר גרוניס וציפי לבני - המוסר הכפול ודרכי רמיה לסחר בילדים


"השפעה גדולה על אמון הציבור"

כאמור, פנה יו"ר התנועה למשילות ודמוקרטיה, יהודה עמרני, לשרה ולנשיא וציין כי "לפרשיות מעין אלה יש השפעה גדולה על אמון הציבור במערכת המשפט ככלל, ובשופטים בפרט". לטענתו, "אם הייתם מסירים כל דופי מעל השופט, היינו שמחים ומברכים על כך, ואולם מהודעתם ניכר כי אין אלה פני הדברים, שכן ההחלטה מדיחה למעשה את השופט מכס השיפוט, ככל שמדובר בנושאים הקשורים במשפחה, ומעתה הוא מוגבל לעיסוק בדין האזרחי. לכן אנו שואלים, האם לאחר שהגעתם למסקנה כי השופט כשל, היש מקום להשאירו על כס השיפוט באופן חלקי שכזה?".

יצוין כי החלטתם של לבני וגרוניס שלא להדיח את השופט מכהונתו השיפוטית, אף שספגה ביקורת, נראית על פניה מידתית וראויה. זאת, נוכח החלטת היועץ המשפטי לממשלה לסגור את התיק נגדו, החלטה הנובעת מעקרון השוויון, ומהצורך לנקוט בעניינו את אותה מדיניות הננקטת במקרים אחרים של חשד לאלימות במשפחה, אגב הליכי פרידה וגירושים המלווים במחלוקות. ההחלטה שלפיה השופט לא יוסיף לעסוק בנושאי פלילים ומשפחה נובעת מהרצון להימנע מטענות כלפי השופט מצד בעלי דין עתידיים, נוכח הפרסום הרב שקיבל המקרה אף ששמו של השופט לא פורסם רשמית ולא בשל כישלון של השופט בעיסוק בתחומים אלה.

"אבא קצת מרביץ"

עדויותיהם של שלושת ילדיו של השופט, שהם כיום בני 15 עד 9, נגבו באוקטובר 2010. מעדויות אלה עולה שבמהלך תקופה מסוימת, לאחר פרידתם של הוריהם וכשאירע במשפחה משבר קשה, "אביהם איבד עשתונותיו כמה פעמים, ונתן להם את מה שתואר בלשונם : כ"סטירות / פליקות / כאפות". כן סיפרו על בעיטה בישבן לאחד מהם. לגבי כמה אירועים אמרו הילדים ביטויים כגון: "לפעמים זה מוציא עצבים שנותנים סטירות, אבל... הוא מנסה שהן יהיו חלשות יותר"; "אבא קצת מרביץ", אך לעתים לא אמרו מילות הסתייגות שכאלה. מהעדויות עולה כי מרבית האירועים הנטענים התרחשו בשנים 2008-2010.

בין הראיות בתיק מצוי סרטון וידיאו מהטלפון הנייד של אחד הילדים, שצולם על ידי אחד הילדים האחרים. בסרטון נראה השופט כשהוא מסייע לאחד מילדיו להכין שיעורי בית במתמטיקה ואגב כך מתפרץ כלפיו כאשר הילד אינו מצליח בהכנת השיעורים. השופט מצולם כשהוא כועס בלהט האירוע, בעקבות כך שהילד אינו מצליח להכין את שיעורי המתמטיקה; כשהוא צובט אגב כך בלחיו צביטה חטופה; וכשהוא תופס בזרועו. סרטון זה צולם במהלך שנת 2012. הנוסף נגבו עדויות של מחנכות ויועצת חינוכית בבית הספר של אחד הילדים. הן העידו שהילד סיפר להן על כך שאביו מתרגז ומרביץ לעתים, וכן שלא נראו על הילדים כל סימנים או חבלות.

השופט עצמו נחקר פעמיים במשטרה, בחודש מארס השנה, הכחיש את החשדות וטען שבשנת 2008 התרחש משבר משפחתי קשה לאחר שנפרד מאשתו. לדבריו, הפרידה הייתה חוויה קשה לילדים, שהגיבו באלימות זה כלפי זה, ולכן הוא נאלץ פעמים רבות להפריד ביניהם תוך שימוש בכוח. ביחס לאירועים הפרטניים הנזכרים בעדויותיהם של הילדים הסביר החשוד כי הילדים רבו באופן שסיכן את ביטחונם והוא השתמש בכוח רק על מנת להפריד ביניהם. החשוד הכחיש שהיכה את ילדיו באופן יזום, אולם הוא סבור שיתכן שבחוויה הסובייקטיבית שלהם, הם חשו כי הוכו על ידו. עוד מסר החשוד כי פנה לקבלת יעוץ מקצועי על מנת להתמודד עם המצוקה הרגשית שחשו הילדים. חוקרת הילדים שחקרה את הקטינים, התנגדה בתוקף לזימונם של הילדים להעיד בבית המשפט נגד אביהם, בשל החשש לנזק רגשי עמוק שייגרם להם. הפרקליטות המליצה לסגור את התיק, אף שגירסתו של השופט שלפיהם אירועי האלימות נבעו מרצונו להפריד בין הילדים, לא התקבלה. ההמלצה לסגור את התיק נבעה הן מקושי ראייתי, ומאחר שבחינת חומרת המעשים מעלה שהם אינם ברף הגבוה של מעשי אלימות. לדברי היועץ, "המעשים לא גרמו אף פעם לחבלות, לא היו בגדר עונשים שתוכננו בקור רוח ולא נעשו תוך שימוש בחפצים. מובן, כי אין בכל אלה כדי להפחית מחומרת מעשיו של החשוד, אך במכלול הראיות, נראה כי אין מדובר בפעולות העונות להגדרות שנקבעו בפסיקה כפעולות המהוות התעללות". וכן בשל טובת הילדים - כדי להימנע מהעדת הילדים נגד אביהם והעדת האב נגד הילדים. וינשטיין החליט כאמור לאמץ את ההחלטה בנימוק של טובת הילדים ומדיניות התביעה בתיקים שכאלה.

קישורים:

 לשכת הרווחה בת ים - דיווחי השקר של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי - דע, כי כל הדיווחים וההערכות של פקידות הסעד והעובדות הסוציאליות מלשכת הרווחה, הבלים ודברי בלע הם ברוב המוחלט של המקרים, ויש לבדוק אותם ע"פ העובדות, ראיות, והיגיון, ומי שמקבל את מוצא פיהן כסוף פסוק הריהו פתי, ואם הוא שופט הריהו פועל ברשעות. .... בעוד האישה בסכנת חיים בירידה במשקל של 10 ק"ג בחודש, העובדות הסוציאליות מלשכת הרווחה בבת ים כותבות באופן מרושע, דברי בלע, כאילו היא מחויכת ומצבה טוב...

פקידת הסעד שירה שביט אורגד מלשכת הרווחה בת ים: "אני בכלל לא בעסק" - דברי בלע והבלים מפיהן של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ונעמי הלימי הדנות בענייני נפשות ... כאשר מתגלה מחדל מסכן ביותר בהליך מינוי האפוטרופוס לאישה, ממהרת פקידת הסעד שירה שביט אורגד לומר "אני בכלל לא בעסק", כדי להגן על עצמה מהאשמה על מחדל חמור שבוצע...

עובדים בלשכת הרווחה של עיריית בת ים זוממים לחטוף תינוק מאימו טרם היוולדו - דצמבר 2009 - באגף הרווחה של עיריית בת ים לא הפיקו לקחים מהעוולות שהם גורמים לעצמם ולתושבי העיר. אירועים קשים שארעו במחלקה כמו עובד סוציאלי שאנס עובדת שלו , ניסיון נפל לפטר עובד נכה בניגוד לחוק שיוויון זכויות אנשים עם מוגבלויות , זריקת חסרי בית מכל מדרגות הלשכה , אי מתן מענה לתושב חסר ישע , ביקור בית "מקצועי" ואלים של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"סית נעמי הלימי בבית אישה חסרת ישע , ועוד , ועוד .. לא מונעים מעובדי הרווחה של העירייה לגרום עוול נוסף: לחטוף תינוק מאימו טרם נולד...

גיא שמיר קורא לסימונה שטינמיץ להחזיר את הילדים החטופים

דצמבר 2012 - פקידת סעד ראשית לסדרי דין סימונה שטינמיץ מנחה מקצועית של פקידות סעד לסדרי דין העובדות בלשכות הרווחה ברשויות המקומיות בענייני משפחה בקהילה. מדובר בפקידות העובדות ללא סדרי דין, ללא ראיות, בדיוני בתי משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות. זוהי שיטת עבודה מתואמת בין צמרת משרד הרווחה והרשות השופטת ומהווה קרקע פוריה לשחיתות וגזל אזרחים מוחלשים. 

יוסי שטינמיץ , אשר גרוניס, וסימונה שטינמיץ - קרקע פוריה לשחיתות וגזל על גבם של מוחלשים
יוסי שטינמיץ , אשר גרוניס, וסימונה שטינמיץ - קרקע פוריה לשחיתות וגזל על גבם של מוחלשים
גיא שמיר מתאר:
הבוקר יום חמישי 22/11/12 הגעתי למשרד הרווחה בדרישה לפגישה עם פקידת סעד ראשית סימונה שטינמיץ אחרי שנה וחצי שילדי מנותקים ממני בלי סיבה, ראיה או עדות רק בגלל שאני עושה מהפכה ומקים ארגון אבות. בשבוע השני של מחאת האוהלים ברוטשילד ובגלל תלונת שווא של גרושה שכל שאיפתה היא לנתק את הילדים מאבא שלהם ובחסות מלאה של פקידת סעד גרושה, בתיה זכי, אין סוף שקרים של הפקידה והרבה דחיפת ניירות. כל זאת כנגד המלצות חיצוניות ומקצועיות של פסיכולוגים שאינם קשורים למשרד הרווחה שהמליצו להחזיר מיד את המשמורת המשותפת והסדרי הראיה שהיו קיימים עד הניתוק. נגד הילדים שלי ונגדי מבוצעים פשעים כנגד האנושות, פגיעה קשה בנפשם של הילדים. הדרישה שלי נדחתה בטענה שהפקידות מקבלות בקשות רק בדואר מצד אחד ומצד שני אינן מגיבות לפקסים ומיילים הנשלחים אליהם. בעקבות שליפת מגפון הגיע משטרה שהוזמנה על תלונת הפרעת רעש ושלפי פסיקה מלפני כמה חודשים אסור להפעיל מגפון במשמרת מחאה. משהו יודע על זה משהו? שינו את החוק? אסור להפגין יותר? מדובר במשרד ממשלתי....

גיא שמיר קורא לסימונה שטינמיץ להחזיר את הילדים החטופים

קישורים: 

פגישת נשיא בית משפט העליון אשר גרוניס עם צמרת הפרקליטות והמשטרה

אוקטובר 2012 - נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס - יזם ישיבה עם צמרת הפרקליטות והמשטרה נגד מחאות לגטימיותהשבוע פורסם כי לאחרונה נפגשו צמרת מערכת המשפט, הנשיא אשר גרוניס, מנהל בתי המשפט מיכאל שפיצר עם צמרת הפרקליטות והמשטרה, היועץ המשפטי יהודה וינשטיין, הפרקליט הראשי משה לדור, המפכ"ל יוחנן דנינו וראש אגף החקירות במשטרה יואב סגלוביץ'.

פגישת השופטים וצמרת הפרקליטות והמשטרה נבעה בעקבות הפגנות הורים שנמנע מהם לראות את ילדיהם, מול בתי שופטים לענייני משפחה. הורים אלו אזרחים ללא רבב, אינם פוגשים את ילדיהם בעקבות גירושים וסברות  רשויות הרווחה כי ילדיהם בסיכון. בפגישה נדונו מציאת כלים משפטיים שיאפשרו לאסור על קיום הפגנות ומחאות בקרבת בתי שופטים.

בעבר ההורים פנו בהליכים מקובלים למשרד הרווחה והוקמה ועדת סלונים נבו שמצאה ליקויים מהותיים בעבודת משרד הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה.  בדו"ח שפורסם בנובמבר 2008 נקבע כי עבודת פקידי הסעד לסדרי דין  לוקה בניגוד עניינים, כתיבת עובדות בתסקיר ללא וידוא או ניסיון הפרכה, אי מתן אפשרות ללקוח אפשרות להתייחס לתסקיר טרם מסירתו לבית המשפט, אימוץ מלא של התסקיר על המלצותיו ע"י בתי המשפט לענייני משפחה (חותמת גומי), העדר מעקב, פיקוח ובקרה, אי קיום נהלים ועוד. מאידך, בתי המשפט רואים בתסקיר סוף פסוק. לפי שיטת העבודה של פקידי הסעד מהדו"ח יוצא כי ההטיה, עיוות הצדק, ועגמת הנפש הם בלתי נמנעים. יצוין כי מסקנות הדוח ידועות למשרד הרווחה מזה שנים מועדות קודמות אולם לא יושמו. גם מסקנות דו"ח סלונים נבו לא יושמו.

זכות הורים וילדים להיפגש הנה זכות יסוד טבעית, מכובדת באמנה בינלאומית לזכויות הילד עליה חתומה מדינת ישראל מזה שני עשורים אך טרם חוקק חוק למימוש האמנה. עיכוב בחוק נובע מחששם של גורמי רווחה לחשיפת מעורבותם בענייני ילדים וצמצומה. בישראל שיעור מרכזי קשר, פנימיות ומסגרות רווחה אחרות עולה עשרות מונים על אלו בעולם ורשויות הרווחה חוששים מפגיעה בתעשייה המספקת להם עבודה.

ההורים פעלו בהדרגתיות ע"פ חוק ורוח הדמוקרטיה לתיקון העיוות של פקידי סעד העובדים ללא סדרי דין, בחיסיון, אינם כפופים לדיני ראיות ומקבלים סמכויות סטטוטוריות מבתי המשפט על ערכאותיהם השונות לקבוע גורל משפחה.

נשאלת השאלה האם הנשיא אשר גרוניס פעל בדרך דומה למיגור הפגנות הורים אלה מול בתי השופטים. גרוניס פנה למשטרה בערוץ לא מקובל מעין ישיבה ל"גיבוש כלים משפטיים לאסור הפגנות מול בתי שופטים", שתוצאותיה היו עיכובים לחקירה, מעצרים, ושחרורם של כעשרה הורים. המשטרה הרי יודעת את עבודתה ומתייחסת בחומרה לכל פגיעה בעובדי ציבור ושופטים. אילו רצה גרוניס לשנות מדיניות יחס האזרח לשופטים או שינוי חקיקה האוסר הפגנות מול בתי שופטים המקום הוא בית המחוקקים או נבחרי הציבור, כפי שעשו ההורים. התנהגותו של גרוניס מעלה תהיות האם בעלי כוח נוספים ברשות השופטת או המבצעת פועלים בדרך דומה נגד קבוצה או פרט אשר התנהגותם או מעשיהם החוקיים אינם לרוחם.



קישורים:

השופטת אספרנצה אלון. הביקורת על השופטים - וגם עליה - לגיטימית ומוצדקת