מדיניות משרד הרווחה מוזילה את השואה, ואת אזרחי מדינת ישראל. מתברר כי הפקידות ברשויות הרווחה לא רק פוגעים השכם וערב בפרט ובמשפחה "בשם טובת הילד" או "עבודת הקודש" ועוד כל מיני מונחים מעולם הפולחן, אלא גם מעלימים עין מהתעללות והזנחה במוסדות שאליהם השליכו את האזרחים.
ראינו את שתיקתם האכזרית של פקידי הרווחה נוכח התעללות והזנחה: פנימיות, אומנה: בית טף , בני ארזים , גיל עם , השלושה , כפר נחמן , מסילה , מצפה ים , מקי"ם , צופיה , רננים , שדה בר , שקמה ... ועוד. משרד הרווחה קורע ילדים מביתם ומשפחתם ומפקיר אותם לתעשיית המין , גירוש משפחות דרות רחוב מגנים ציבוריים, רדיפת קשישים, אשפוז עשרות ילדים במוסדות פסיכיאטריים שלא לצורך, התעללות בקשישים, ועוד דוגמאות רבות אחרות.
הכתבה ניצולים באפלה , ליאת שלזינגר , מעריב, סופשבוע, 28.01.2011
אוכלים בצמצום ובלי סכו"ם, גרים בין קירות מתקלפים ורטובים, סובלים משברים בעקבות נפילות, מטופלים בידי רופאים שנעדרים מהעבודה בתכיפות (ואחד מהם אפילו מטיס מסוקים במחלקה). כך נראים חייהם של ניצולי שואה שגרים במעונות בפרדסיה ובשער מנשה. וזה לא הכל: תקציב מיוחד שהעניקה המדינה פינק דווקא את הצוות הרפואי במחשבים ובכורסאות מסז'. משרד הבריאות: "הכסף צריך לחזור להוסטלים, זה מטורף". האגודה לבריאות הציבור, שמפעילה את ההוסטלים: "כשמחפשים ליקויים, מוצאים"
ברחבי העולם צוין שלשום יום השואה הבינלאומי. הנואמים הישראלים דיברו בלהט נגד האנטישמיות הגואה והכחשת השואה, חידדו את חשיבות הנצחת הזיכרון ואת החובה המוסרית להעניק לניצולי השואה שעודם בחיים את הכבוד הראוי להם, והזכירו את הצורך להבטיח להם רווחה בסיסית ואת האפשרות להזדקן בכבוד.
בעקבות התחקיר: הכנסת תקיים דיון חירום על מצב הניצולים
איפה הדיבורים ואיפה המציאות. דווקא בעת הזו כדאי להפנות את המבט פנימה ולגלות שלמדינת ישראל אין הרבה סיבות לגאווה בכל הקשור ליחסה לניצולי השואה. ממצאי דוחות חריפים של משרד הבריאות, שהגיעו לידי סופשבוע, קובעים כי ניצולי שואה המתגוררים בהוסטלים לבריאות הנפש ומתמודדים עם טראומות ובעיות נפשיות, סובלים מיחס מחפיר וזוכים לטיפול רפואי לקוי ביותר: הציוד הרפואי ישן, העזרים הרפואיים לא תקינים ומקררי התרופות שבורים.
הניצולים סובלים מרעב ומקור, מתגוררים בביתנים עם קירות מתקלפים ונזילות, ללא ביגוד אישי וללא ציוד מספק לחורף, ומרבים להתלונן על שיעמום וחוסר מעש. מהממצאים החמורים עולה עוד כי חלק מתקציב של מאות אלפי שקלים שהקדישה המדינה לרווחת ניצולי השואה נוצל לרכישות בבית החולים ולקניית מותרות לחברי הצוות המנהל. כך, למשל, עולה כי תקציב שיועד לקיום "חוג מחשבים", הועבר לרכישת מחשבים לצוות. תקציב אחר, לעיסוי מקצועי, צ'יפר דווקא את חברי הצוות המטפל בכורסאות מסז'.
ממצאי הדוח הזה, אשר מתפרסמים כאן לראשונה, ידועים להנהלת משרד הבריאות זה חודשים ארוכים, אולם, כפי שאמר לסופשבוע גורם במשרד, מרבית הליקויים לא תוקנו. יתר על כן, על פי החוזה שנחתם עם האגודה לבריאות הציבור, שמנהלת את ההוסטלים, רשאי משרד הבריאות לנתק עמה את ההתקשרות אם התגלה כי אינה עומדת בתנאים ופוגעת בחולים.
אלא שמשרד הבריאות לא ראה במחדלים הללו סיבה להפר את החוזה ואף צפוי לחדש בזמן הקרוב את ההתקשרות עם האגודה. "מדובר בכתם מוסרי לחברה הישראלית כולה. הטיפול של המדינה בניצולי שואה הוא נושא עם עדיפות לאומית, והם מקבלים יחס מחפיר. מבקר המדינה צריך להתערב בנושא הזה מהר ולבדוק טוב מה קורה עם ניצולי השואה בהוסטלים", אמר השבוע גורם במשרד הבריאות.
מדובר באנשים שהגיעו לישראל כשהם סובלים מבעיות נפשיות קשות בעקבות מה שאירע להם בשואה ואושפזו בשנות החמישים והשישים בבתי חולים פסיכיאטריים ממשלתיים ופרטיים. רובם הגיעו בגפם ואין להם קרובי משפחה או חברים. עם השנים הפך בית החולים לביתם. היום הם בעשור השמיני לחייהם ומעלה, וחלקם סובלים מבעיות קוגניטיביות ותפקודיות. אלה אנשים שקופים, מאחורי שערים סגורים, רדופים על ידי העבר ומורחקים על ידי החברה.
עם השנים, לאחר שבתודעה הציבורית והממסדית חלחלה ההבנה שרבים מניצולי השואה קוטלגו כ"חולי נפש" בשל אבחנות שגויות וחוסר נכונות של המדינה הצעירה להתמודד עם הטראומה שחוו באירופה הבוערת. בסוף שנות התשעים, בין השאר בעקבות ועדת בזק לבדיקת מצבם של חולי נפש ניצולי השואה, הוחלט להקים הוסטלים לבריאות הנפש עבורם, הכפופים למשרד הבריאות.
המדינה פיצתה בכך מעט על חטאיה ואפשרה לניצולים להזדקן בכבוד בסביבה נוחה ונעימה יותר, המאפשרת טיפול, ריפוי בעיסוק וחיי חברה. במימון של ועדת התביעות נבנו מבנים נאים ומטופחים ובתים קטנים נמוכי קומה על מדשאות ירוקות בסמוך לבתי החולים הפסיכיאטריים, במטרה שהמסגרות החדשות ישמשו מעין בתי אבות.
לפני שנתיים הוחלט במשרדי האוצר והבריאות להפריט את ההוסטלים ולהעביר את ניהולם לידי יזם פרטי - האגודה לבריאות הציבור - בהליך פטור ממכרז. האגודה לבריאות הציבור היא ארגון פרטי המעניק שירותים רפואיים ובריאותיים שונים למשרד הבריאות על ידי התקשרויות שונות.
במקרה הזה, בתי החולים הפסיכיאטריים המשיכו להעניק שירותים רפואיים ולוגיסטיים להוסטל, כולל הניהול הכספי של הדיירים. העובדים במקום, חלקם מלווים את הניצולים במשך שנים ארוכות, טוענים כי ההפרטה פגעה בזכויותיהם ונועדה לקבע את מעמדם כעובדי קבלן. מה שבטוח הוא שמהמהלך הזה, שנועד לחסוך למדינה עלויות, נפגעו בעיקר ניצולי השואה. כעת מתברר שמאחורי הבניינים היפים והמדשאות המוריקות מסתתרת אמת עצובה, מטרידה ומכוערת.
לא ניתנת תוספת אוכל למי שמבקש, ובמקום זה הדיירים מקבלים רק לחם. תלונות העלו כי מעדנים ומוצרי חלב שונים חסרים בתפריט. גם בפרדסיה התגלה כי הניצולים אוכלים בידיים וכי מחולקות להם מנות "קטנות", וכל שניתן להם הוא כפות בלבד, כאשר ההסבר לכך הוא "זו מסגרת פסיכיאטרית". יש לציין שהמקום אינו מהווה יחידת אשפוז ועל כן האגודה נדרשת לספק סכו"ם לשוהים.
בנוגע לטיפול בדיירים, עולה כי במחלקה הסיעודית בפרדסיה גברים רוחצים נשים, וזאת משום שבכוחות העזר העובדים במקום אין אפילו אישה אחת. הדברים, כמובן, עומדים בניגוד מוחלט לנהלים, וגם בדוח הבקרה עצמו נכתב כי "רחצת נשים על ידי גברים אינה מקובלת". בשער מנשה התגלה כי הדיירים זוכים להתרחץ פעם ביומיים (על פי תלונות שהתקבלו, בשל מחסור במים חמים)והגילוח נעשה במכונות משותפות. גם לגבי הטיפול התרופתי עולות שאלות מטרידות. בפרדסיה נמצאו תרופות פגות תוקף בעגלות ההחייאה ובשער מנשה נמצא כי התרופות ניתנות בכוסיות מלוכלכות וכי מקרר התרופות, המשמש גם לאחסון מזון, שבור.
בשני ההוסטלים נמצא כי מספר העובדים המטפלים בכל משמרת בפועל ירד מאז הליך ההפרטה, וזאת בניגוד לתנאים שנחתמו עם האגודה לבריאות הציבור. מחסור בכוח אדם, כך עולה מהממצאים, בא לידי ביטוי בריבוי שברים ופציעות אצל הדיירים. שתיים מהניצולות החיות בשער מנשה אושפזו בשל שברים שמקורם בנפילות. הממצאים העלו כי למרות הנפילות האלה, לא קיים תהליך הטמעת לקחים של אירועים חריגים. למעשה, ישיבת צוות בהוסטל מתקיימת רק אחת לחודשיים.
גם בפרדסיה הטיפול הרפואי בניצולים הוא בעייתי ביותר, כך על פי הממצאים, מהם עולה החשש כי מצבם הבריאותי של החולים מידרדר מאוד - עד כדי אשפוז ואובדן הכרה - בהיעדר תשומת לב רפואית. בביקורת עלה כי לא מועסקת רופאה גריאטרית וכי רופאים נעדרים מעבודתם בלי שיימצא להם מחליף. "נמצא ריבוי נפילות בשעות הבוקר ובשעות הלילה, בזמנים בהם אין איוש של צוות רפואי בהוסטל", נכתב , ופורט מקרה של ניצולת שואה שנפלה בערב ונחבלה בראשה ובעינה ונבדקה רק בבוקר.
מבחוץ ההוסטלים נראים נהדר. על פרדסיה נכתב כי "המבנה נראה מטופח מבחוץ עם כרי דשא ירוקים והכניסה נקייה ונעימה. המחלקות נקיות ומטופחות וכך גם החדרים של הדיירים. מצד שני, באותו הוסטל יש מכת נזילות והעובדים נאלצים להניח שמיכות על הרצפה כדי לא להחליק. גם בשער מנשה ישנם אגפים שלמים עם קירות מתקלפים וסימני רטיבות בתקרה.
למרות הכספים הרבים המושקעים במקום, חסר בשער מנשה ציוד רב. אין פעמוני מצוקה ליד מיטות דיירים שאינם ניידים באופן עצמאי, המנוף להרמת חולים אינו תקין והמיטה בחדר טיפולים אינה בטיחותית. עוד עולה כי בניגוד לחוזה שנחתם עם האגודה, לא קיימת בהוסטלים מרפאה בעיסוק וניצולי השואה במקום התלוננו רבות על שעמום וחוסר מעש. "מי שרואה אותם נעצב. הם פשוט יושבים שם ובוהים, ואין פעילויות עבורם", מספרים אנשים המכירים את המקום.
עם זאת יש לציין כי לעתים מתקיימות בהוסטלים פעילויות חברתיות, ליצנות רפואית, טיולים, והפעלות עם חיות שזוכות לתגובות נלהבות מהדיירים, אך מהממצאים עולה כי הפעילויות אינן בהיקף הנדרש וכי תקציב הרווחה שהשקיעה המדינה מנוצל רק באופן חלקי. שאלות קשות עולות גם לגבי אופן ניהול כספי הרווחה של הניצולים. כמה מהממצאים החמורים ביותר בדוח מעידים כי כספים שהוקדשו על ידי המדינה לרווחת הניצולים משמשים לרכישות בבתי החולים ועבור צוות העובדים. הממצאים מעלים חשדות לאי סדרים כספיים, חוסר שקיפות וניהול בלתי תקין.
ניצולי השואה בהוסטלים זכאים לכספים מהביטוח הלאומי ומהקרן לניצולי השואה במשרד האוצר. בנוסף, בספטמבר 2009 העניקה ועדה בין משרדית בראשות מנכ"ל משרד הרווחה תקציב סיוע בסך 616 אלף שקל לכל אחד מההוסטלים. הייעוד של הכסף: רווחת הניצולים, שיקומם והנעמת זמנם בפעילויות עשירות ומגוונות.
חלק מהכסף, למשל, יועד לעיסויים עבור הניצולים. בשער מנשה, כך עולה מהדוח, אכן נרכשו שלוש כורסאות מסז', אולם הן "משמשות את הצוות בשל חוסר התאמה לדיירים". עובדים בהוסטל שביקשו להשתמש בכסף כדי להזמין מעסה מקצועי, נענו בשלילה. בפרדסיה התגלה כי הכסף בתקציב "חוג מחשבים", 35 אלף שקל, שימש דווקא את חברי הצוות לרכישת מחשבים חדשים. בדוח נכתב כי "חמישה מתוך שבעת המחשבים שנרכשו נמצאים בשימוש הצוות בלבד".
גם 22 אלף שקל שיועדו בתקציב ל"סעודה עולמית" לא הגיעו ליעדם. המטרה הייתה לרענן את שגרתם של הניצולים בחוויה מיוחדת באמצעות ארוחה מחוץ להוסטל ב"מסעדות בינלאומיות", למרות זאת, בשער מנשה העדיפו שאת הארוחה המיוחדת יכין דווקא המטבח המרכזי של בית החולים. בעוד שאת ניצולי השואה איש לא לקח למסעדות, את הכסף לקחו גם לקחו. בדוח נכתב כי לא ברור כיצד מומש התקציב, בשל היעדר שקיפות. בפרדסיה, לעומת זאת, הסכום כלל לא נוצל.
דבר מוזר קרה עם הכסף שיועד להקמת פינת חי בשער מנשה, 80 אלף שקל מתקציב הרווחה. אחרי הקצאת התקציב התברר כי הנהלת בית החולים מתנגדת להקמת פינת חי בשל בעיות תברואתיות. הממצאים מלמדים כי הדבר לא מנע מבית החולים לגבות את הכסף, כשהשימוש שנעשה בו נותר עלום ולא מפורט בדוחות הכספיים.
גם תמונת המצב בנוגע לביגוד האישי של הניצולים עגומה. הסכום שהוקצה לכך בתקציב הרווחה היה 215 אלף שקל. עם זאת, מהממצאים עולה שלמרות הסכום הגבוה, לניצולי השואה אין בגדים להחלפה ובגדיהם נטולי סימון אישי. יתרה מזאת, בשער מנשה ידוע כי הצוות המקצועי ביקש לרכוש שמיכות מתאימות לדיירים, אולם מההנהלה הגיעה תשובה שלילית - ללא נימוק. בסופו של דבר נרכשו עבור הניצולים שמיכות בית חולים רגילות.
"לא היה לי מושג שגברים רוחצים נשים, זה בעייתי מאוד. בקשר לאוכל, לא ידעתי מזה בכלל, כי דודה שלי בקושי אוכלת. גם העניין של מחסור בבגדים אישיים מפריע לי, ושמתי לב לזה בזמן האחרון. הממצאים של הדוח מדאיגים ומפחידים מאוד. זה חשוב מאוד לברר את זה ולפתור את זה, דודה שלי סבלה מספיק בחייה", סיפרה.
אלא שלמרות שביעות הרצון היחסית של בני המשפחות, גורם במערכת הבריאות אמר השבוע: "שתיקתם של אנשים שרואים אי סדרים סביבם ובמקום לדווח הופכת אותם לשותפים לדבר עבירה. הופכים את ההוסטלים למשתלות ואת הדיירים לשתילים. כשהמטרה היא רק מקסום רווחים, מקצצים באוכל ובבגדים. ככה זה כשמוצאים את המדינה למכרז", אומר ח"כ אילן גילאון (מרצ), יו"ר ועדת הרווחה של הכנסת.
"אנחנו רואים מחזות כמו בסוף המאה ה-19, בסרטים הסאדו-מזוכיסטיים. זו לא חמלה אלא זכויות בסיסיות, במיוחד כשמדברים על ניצולי שואה. מהממצאים עולה שמדובר כאן בהתנהלות מחפירה, לא מוסרית, חוטאת ועבריינית של אנשים שרוצים רק לעשות רווח כספי. אנחנו נרים דיון ציבורי, נבצע ביקורת במקום, ואני מתכוון לכנס בדחיפות את ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת כדי לדון בדברים הקשים שעולים כאן", אמר.
עוד נקבע כי "זכויותיהם של הדיירים נפגעות בגסות ואין דאגה לצרכים האמיתיים שלהם. הטיפול הרפואי, התרופתי והפיזי, לקוי ביותר. לא נמצא ולא סעיף אחד בו הודגמה פעילות על פי הנוהל ודאגה לטובת הדיירים, רווחתם ובריאותם". לסיכום נכתב כי "מתבקשת התערבות דחופה של משרד הבריאות".
חודשים ארוכים שהדוח הזה ידוע לבכירי מערכת הבריאות ולאגודה לבריאות הציבור, אולם הליקויים המשמעותיים, כפי שנודע לסופשבוע, לא תוקנו. בבקרה חוזרת, שנייה במספר, שהתקיימה בפרדסיה באוקטובר האחרון, נמצא כי בסעיפים רבים "לא חל כל שינוי מאז הבקרה הקודמת".
לפני כחצי שנה כתב רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות, מכתב לכל הנוגעים בדבר בעקבות הדוח: " חבריי, קיבלתי בתדהמה את דוח הביקורת. מי זו האגודה הזו שמרשה לעצמה להפר חוזה איתנו בדבר כוח אדם ולטפל בציניות שכזו במטופלים היקרים האלה? אני דורש מהם לקבל עליהם את ההערות והביקורות ולהתחייב לתקנם בתוך שבועיים, אחרת אבקש להפסיק את ההסכם איתם תוך הזמן המופיע בהסכם. אני מבקש טיפול בהול ודיווח אליי".
"במשך שנים, מרבית ההתקשרויות של המשרד עם האגודה נעשו בהליך פטור ממכרז וזאת מנימוקים של 'התקשרות המשך', ו'ספק יחיד'. גורמים במערכת הבריאות הגדירו את הסידור הזה כ'כשר אבל מסריח'.
נראה כי איש במשרד הבריאות לא הופתע מהממצאים החמורים. כבר ב-2005 הראתה חקירה של מבקר משרד הבריאות, אריה פז, כי לחצים ותכתיבים פוליטיים הביאו לבחירה לקויה של חלק מהיזמים שמפעילים הוסטלים לשיקום חולי נפש, וכי כתוצאה מכך נפגעו החולים. כמו כן, הועלו חשדות כי בהוסטלים לחולי נפש הטיפול הוא רשלני וכושל.
לקחי העבר לא הופקו. בשיחות שניהל לאחרונה עם בכירי מערכת הבריאות אמר מבקר המשרד כי מערך הבקרה נמצא תחת קשיים מרובים עקב היעדר משאבים וכוח אדם, וכי ליקויים רבים הנחשפים על ידי המערך אינם מטופלים כנדרש. בהרצאה שנשא ביום שני האחרון בבית החולים שיבא הכריז המבקר, על רקע פרשת קופת חולים מאוחדת, על "פטירתה בטרם עת של הביקורת הפנימית", והוסיף: "אין צורך לבוא להלוויה".
קשה להפריז בחשיבותם של הדברים הללו, הנאמרים לראשונה בגלוי: למעשה, אומר המבקר, גם לאחר שנחשפים אי סדרים כספיים, גניבות, הזנחת חולים, בעיות בטיפול הרפואי וניצול של אנשים הסובלים מבעיות נפשיות - מערכת הבריאות לא מסוגלת לפעול על מנת לתקנם. אולי הפתרון טמון במשפט הסיכום של הרצאת המבקר: "חובה לחייב את המבקרים הפנימיים לפרסם בציבור את הדוחות שלהם". התערבות דחופה עבור ניצולי השואה? אולי ביום השואה הבא.
הדוח הצביע על ליקויים בתזונה, בטיפול הרפואי, על מחסור בכוח אדם, בעיות בניהול הכספים.
"אנחנו לא אחראים על המזון, אלא משרד הבריאות. זה מה שבית החולים מספק לנו".
אבל אתם אחראים לתפעול ההוסטל. אם יש חוסר במזון, כפי שדווח, אתם מתריעים?
"החולה מקבל כל מה שהוא צריך, ואם זה מזון מיוחד, אנחנו קונים את זה על חשבוננו".
למה אין סכו"ם והניצולים נאלצים לאכול עם הידיים?
"היה מקרה אחד שמישהו ראה משהו שהוא בכלל לא נכון. כנראה הבקרה ראתה מישהו אוכל בידיים. תראי, זה חולי נפש, אני לא יודע מי אכל ומה אכל בידיים. בעיקרון, יש מזלגות. סכינים אסור לתת על פי הנוהל".
הטענות הן שיש נזילות וקירות מתקלפים. שאין מים חמים במקלחות. לא בדיוק מקום הולם לשכן בו ניצולי שואה.
"הייתה בעיה נקודתית של אספקת מים חמים בשער מנשה וזה נפתר. התחזוקה של המבנים היא באחריות משרד הבריאות. הם צריכים לתחזק את המקום בתור הבעלים של המקום, והם מתקנים".
למה אין לדיירים ביגוד אישי?
"בעיקרון יש ביגוד אישי. בשער מנשה יש ביגוד אישי ויש מכונות מחלקתיות והצוות מכבס. בפרדסיה הבעיה הייתה שהכביסה הלכה למכבסה שבה היו מערבבים את הבגדים. כתוצאה מזה החלטנו שצריך לכבס בעצמנו במחלקה ושיעשה את זה כוח העזר שלנו. ואז ההסתדרות הכשילה את זה. הם לא הסכימו שהעובדים יעשו את הכביסה, עשו שם מהומה. לנו זה חשוב מאוד. הצעד הזה מטעם העובדים זה ממש פגיעה סמלית באנשים, בייחוד כשמדובר בניצולי שואה. הרי גם במחנות אנשים היו עם בגדים אחידים, נכון?"
מה, הצעתם להם תוספת כסף והם סירבו לעשות כביסה?
"קודם כל, הם לא צריכים תוספת כסף. בן אדם עובד במחלקה, הוא צריך לעשות את כל העבודות. מה זה תוספת כסף? כל מה שנדרש הוא צריך לעשות. בשביל מה יש משכורת?"
האם בהוסטל בפרדסיה גברים רוחצים נשים?
"באופן עקרוני הנוהל הוא שנשים מקלחות נשים, וגברים - גברים. אבל אני לא יכול להגיד שלא קרה פה ושם, או לא היה מקרה שלא הייתה עובדת ואז גבר רחץ אישה. אבל באופן עקרוני זה לא קיים. זה נגד הנוהל. יכול להיות שפעם זה קרה באופן יוצא דופן".
בתור יו"ר האגודה זה פסול בעיניך?
"אני חושב שאישה צריכה לקלח אישה ואנחנו משתדלים להקפיד על זה. אולי זה קרה ואני לא יודע על זה, בכל מקרה, זה הנוהל".
מה בנוגע להחזקת תרופות פגות תוקף, אחסון מזון במקרר תרופות, ריבוי נפילות?
"את התרופות פגות התוקף זורקים. הן קיימות עד ההשמדה אבל לא משתמשים בהן. לא נותנים לחולים פג תוקף. חד משמעית אני אומר לך שאין שימוש בהן. על האוכל במקרר התרופות לא שמעתי בחיים. נשמע לי מוזר. בנוגע לריבוי נפילות, זה פשוט לא נכון".
העובדים טוענים שמצבם, כמו גם מצב הניצולים, הידרדר מאז שאתם מנהלים את המקום.
"העובדים מעוניינים להיות עובדי מדינה כמו כל אזרח במדינת ישראל וזה לגיטימי ונחמד מצדם. רוצים ליצור הרגשה מנוגדת למציאות ב180- מעלות. לחלוטין לא רוצים בטובת הדיירים. העובדה היא שמצב הניצולים רק שופר מאז שנכנסנו".
לגבי ההוסטל בפרדסיה נטען כי אין רופאה גריאטרית מומחית, וכי רופא אחר מאחר בקביעות, אינו זמין ומטיס טיסנים ברחבי ההוסטל. תלונות נוספות עולות על הטיפול הרפואי.
"נכון שכתוב שצריך רופא גריאטרי, אבל אף פעם לא היה שם לפני שבאנו. ניסינו להשיג ולא הצלחנו כי יש מחסור גדול של רופאים. בדקתי את המקרים שציינת והתיאורים לא נכונים. בנוגע לטיפול רפואי, אנחנו מסתמכים על בית החולים. ולשאלה האחרונה שלך אז כן, יש רופא חובב טיסנים שהראה למטופלים מה זה, ואני חושב שזה יפה מאוד שרופא בעל תחביב משתף בו את הדיירים. זה ראוי להערכה, לא צריך להפוך את זה לדבר שלילי".
אין ירידה בכוח האדם שגורמת גם לריבוי נפילות של הדיירים?
"להפך. יש עלייה בכוח האדם. בביקורת לא הבינו את החומר וכך נוצרה הטעות. הדיווח על ריבוי השברים נובע מעלייה ברישום ובכלל, יש דווקא הפחתה בפרדסיה כתוצאה מוועדה לניהול סיכונים".
מה בנוגע לטענות על חוסר שקיפות בניהול כספי הדיירים?
"כל נושא הכספים של הדיירים מנוהל על ידי משרד הבריאות ולא על ידינו. לגבי המקרה של המחשבים, מדובר בטעות של הבקרה. זה לא נקנה מתקציב הרווחה. לגבי כיסאות המסז,‘ אנחנו דוחים את הטענות מכל וכל. בחיים לא קיבלתי טענות על עובדים שלקחו כסף מניצולים ואם זה קיים, אותו עובד לא יישאר. בית החולים מנהל ואני לא יודע מה בית החולים עושה בכסף".
אתם הולכים להפעיל את ההוסטל גם בשנה הבאה?
"כן".
אתם חותמים על חוזה חדש. היה מכרז?
"משהו כזה".
משהו כזה?
"בעיקרון אנחנו ממשיכים".
אז יש מכרז?
"זאת החלטה של משרד הבריאות, אני לא יודע. מבחינתנו, אנחנו ממשיכים".
בנוגע להפרטת ההוסטלים ללא קיום מכרז אמר גמזו, כי "ההתקשרויות שלנו עם האגודה לבריאות הציבור נבדקות באופן יסודי מאוד בימים אלו. הפטורים האוטומטיים ממכרזים בוטלו כשנכנסתי לתפקיד. אני לא אוהב את מיקור החוץ הזה. במקרה של ההוסטלים הייתי בדילמה. אני לא רוצה לקבל החלטה שנראית פופולרית אבל בסופו של דבר רק תפגע בדיירים, שקשה להם להיות מטולטלים ממטפל למטפל.
"אני לא רוצה לפגוע בניצולי השואה. עם זאת, משיחות אישיות שלי עם העובדים קיבלנו רושם של הנהלה נוקשה, בטח לא מסוג ההנהלות שאתה מצפה כשמדובר בעובדים שעובדים עם דיירים שכל כך יקרים לכולנו. כשאתה רודה בעובד ומגביל אותו זה עובר לדייר שמקבל את השירות.
"מה שעשיתי בתגובה לדברים זה להראות נוכחות בשטח. להחזיק אותם על פתיל קצר. באופן אישי הייתי בשני ביקורי פתע, ואני מתכוון בזמן הקרוב להגיע שוב. מההתרשמות שלי הרבה דברים השתפרו אבל בכל מקרה תמונת המצב, כפי שהיא מצטיירת מהממצאים, לא מקובלת עליי חד וחלק. מה שצריך לעשות זה לבדוק היטב ולדאוג שהאגודה לבריאות הציבור מבטיחה את איכות השירות לפני שאנחנו מחליטים להוריד את השאלטר", אמר.
בנוגע לזכויותיהם של העובדים ולעובדה כי לא התקבלו כעובדי מדינה השיב גמזו בכנות, כי "אם את שואלת אותי, אני חושב שדווקא בנושא של ניצולי השואה זה לא היה המקום להגיב ככה וזה לא היה צריך לקרות".
"במהלך הבקרות השוטפות ובקרות על ידי תזונאית אכן נמצא שיש מקום לשיפור בתחום. במענה לביקורת בתחום זה החלה לעבוד במסגרות תזונאית במשרה חלקית, מהלך הצפוי לשפר את המצב. רוב כוחות העזר באגפים הסיעודיים בנוי בעיקרו על גברים. מאחר שכך המצב, ישנה הקפדה על נוכחות אחות בעת ביצוע מקלחות, פרט למקרים דחופים ויוצאים מן הכלל, ובהם מקפידים שהרחצה תתבצע על ידי שני אנשי צוות.
"לעניין ניהול הכספים: הם אינם קשורים להתנהלות השוטפת של ההוסטל. מדובר בכספים שניתנו למען רווחת ניצולי השואה ונוהלו על ידי גזברות בית החולים. נערכות בקרות במסגרת הבקרות השוטפות של חשבות המשרד, ועל ידי עוזרות הבקרה של הפסיכיאטרים המחוזיים. כמו כן, נעשות בקרות תקציביות על ידי האחראי על הבקרה התקציבית באגף בריאות הנפש, ובמקרים בהם מתעורר חשד להפרות משמעותיות, המשרד רוכש שירותים של רואה חשבון חיצוני אשר מבצע בקרה מעמיקה ובהתאם לממצאים מבצעים קיזוזים מהתשלומים לספר.
"מערך הבקרה קיבל תוספת משמעותית של כוח אדם (מכל הסקטורים המקצועיים) ייעודי לפעולות בקרה יזומות ובקרות פתע בכל המסגרות (בתי חולים, מרפאות, מגורים טיפוליים ומסגרות שיקום) כמו כן, אנו מפעילים בקרות חוזרות על ידי רואי חשבון חיצוניים".
במשרד הרווחה לא הגיבו לשאלות שהופנו ומסרו רק כי "ההוסטלים נמצאים באחריות משרד הבריאות".
עובדים רבים מלווים את ניצולי השואה כבר שנים ארוכות ודואגים לצורכי היומיום שלהם, כמו האכלה וניקיון. מהממצאים עולה כי אווירה זו מקשה על הצוות לטפל ברגישות הנדרשת לטיפול בניצולי השואה.
ההסתדרות מלווה היום את מאבקם המשפטי של 141 העובדים שלא נקלטו בשירות המדינה, לטענתם בניגוד לחוק העסקת חברות כוח אדם, הקובע כי העובדים אמורים להיקלט כעובדי מדינה מכיוון שרובם מועסקים באגודה יותר מתשעה חודשים, בניגוד ל500- עובדים ממערך הנפש שכן נקלטו.
במכתב תלונה שנשלח מעובדים בפרדסיה למבקר המדינה במאי האחרון נכתב: "אנו עובדים מאוד קשה בשכר מינימום ועם זאת אנו רואים בעבודתנו שליחות, אלא שאנו עדים לתופעות של ניצול, שחיתות, הפרת אמון וגניבה במקום העבודה... נמאס לנו שיש עובדים שעובדים קשה עם שכר מינימום ומנגד יש מנהלים מושחתים שמותר להם לעשות הכל ולנצל את תקציבי המדינה ופוגעים במסכנים, בניצולי השואה".
משה סמיה, יו"ר ההסתדרות במרחב נתניה, מגבה: "העוול של העובדים המועסקים בהוסטלים זועק לשמים. אלה אנשים שעושים עבודת קודש. באה המדינה, ובמקום להוקיר ולקבל את העובדים המסורים הללו לשורותיה, משאירה אותם כעובדי קבלן. מי שפוגע בעובדים פוגע בניצולים. ומה אנחנו רואים? כשיש ליקויים, המוסד מטיל את האחריות על העובדים. שיסתכלו טוב על עצמם. הם מלכתחילה לא קיבלו את עצם ההתארגנות של העובדים ולא מכירים בזכויות שלהם".
באגודה לבריאות הציבור טוענים כי העובדים מנהלים מסע להטבת תנאיהם על גב ניצולי השואה וכי ההסתדרות ממרידה את העובדים ויוצרת המולה במקום
קישורים:
ראינו את שתיקתם האכזרית של פקידי הרווחה נוכח התעללות והזנחה: פנימיות, אומנה: בית טף , בני ארזים , גיל עם , השלושה , כפר נחמן , מסילה , מצפה ים , מקי"ם , צופיה , רננים , שדה בר , שקמה ... ועוד. משרד הרווחה קורע ילדים מביתם ומשפחתם ומפקיר אותם לתעשיית המין , גירוש משפחות דרות רחוב מגנים ציבוריים, רדיפת קשישים, אשפוז עשרות ילדים במוסדות פסיכיאטריים שלא לצורך, התעללות בקשישים, ועוד דוגמאות רבות אחרות.
הכתבה ניצולים באפלה , ליאת שלזינגר , מעריב, סופשבוע, 28.01.2011
אוכלים בצמצום ובלי סכו"ם, גרים בין קירות מתקלפים ורטובים, סובלים משברים בעקבות נפילות, מטופלים בידי רופאים שנעדרים מהעבודה בתכיפות (ואחד מהם אפילו מטיס מסוקים במחלקה). כך נראים חייהם של ניצולי שואה שגרים במעונות בפרדסיה ובשער מנשה. וזה לא הכל: תקציב מיוחד שהעניקה המדינה פינק דווקא את הצוות הרפואי במחשבים ובכורסאות מסז'. משרד הבריאות: "הכסף צריך לחזור להוסטלים, זה מטורף". האגודה לבריאות הציבור, שמפעילה את ההוסטלים: "כשמחפשים ליקויים, מוצאים"
ברחבי העולם צוין שלשום יום השואה הבינלאומי. הנואמים הישראלים דיברו בלהט נגד האנטישמיות הגואה והכחשת השואה, חידדו את חשיבות הנצחת הזיכרון ואת החובה המוסרית להעניק לניצולי השואה שעודם בחיים את הכבוד הראוי להם, והזכירו את הצורך להבטיח להם רווחה בסיסית ואת האפשרות להזדקן בכבוד.
בעקבות התחקיר: הכנסת תקיים דיון חירום על מצב הניצולים
מעונות לניצולי שואה שער מנשה צילום ארכיון: מקס ילינסון
הניצולים סובלים מרעב ומקור, מתגוררים בביתנים עם קירות מתקלפים ונזילות, ללא ביגוד אישי וללא ציוד מספק לחורף, ומרבים להתלונן על שיעמום וחוסר מעש. מהממצאים החמורים עולה עוד כי חלק מתקציב של מאות אלפי שקלים שהקדישה המדינה לרווחת ניצולי השואה נוצל לרכישות בבית החולים ולקניית מותרות לחברי הצוות המנהל. כך, למשל, עולה כי תקציב שיועד לקיום "חוג מחשבים", הועבר לרכישת מחשבים לצוות. תקציב אחר, לעיסוי מקצועי, צ'יפר דווקא את חברי הצוות המטפל בכורסאות מסז'.
ממצאי הדוח הזה, אשר מתפרסמים כאן לראשונה, ידועים להנהלת משרד הבריאות זה חודשים ארוכים, אולם, כפי שאמר לסופשבוע גורם במשרד, מרבית הליקויים לא תוקנו. יתר על כן, על פי החוזה שנחתם עם האגודה לבריאות הציבור, שמנהלת את ההוסטלים, רשאי משרד הבריאות לנתק עמה את ההתקשרות אם התגלה כי אינה עומדת בתנאים ופוגעת בחולים.
אלא שמשרד הבריאות לא ראה במחדלים הללו סיבה להפר את החוזה ואף צפוי לחדש בזמן הקרוב את ההתקשרות עם האגודה. "מדובר בכתם מוסרי לחברה הישראלית כולה. הטיפול של המדינה בניצולי שואה הוא נושא עם עדיפות לאומית, והם מקבלים יחס מחפיר. מבקר המדינה צריך להתערב בנושא הזה מהר ולבדוק טוב מה קורה עם ניצולי השואה בהוסטלים", אמר השבוע גורם במשרד הבריאות.
ההוסטלים הופרטו ונפגעו
על פי נתוני משרד הרווחה, בישראל חיים כ-200 אלף ניצולי שואה, שמספרם הולך ומתמעט מדי יום. רבים מהם נזקקים לסיוע ו-250 מתוכם, המוגדרים כסובלים מבעיות נפשיות, מתגוררים בשלושה הוסטלים לבריאות הנפש שהוקמו במיוחד עבורם: "שער מנשה", "פרדסיה" (לב השרון) ובאר יעקב.מדובר באנשים שהגיעו לישראל כשהם סובלים מבעיות נפשיות קשות בעקבות מה שאירע להם בשואה ואושפזו בשנות החמישים והשישים בבתי חולים פסיכיאטריים ממשלתיים ופרטיים. רובם הגיעו בגפם ואין להם קרובי משפחה או חברים. עם השנים הפך בית החולים לביתם. היום הם בעשור השמיני לחייהם ומעלה, וחלקם סובלים מבעיות קוגניטיביות ותפקודיות. אלה אנשים שקופים, מאחורי שערים סגורים, רדופים על ידי העבר ומורחקים על ידי החברה.
עם השנים, לאחר שבתודעה הציבורית והממסדית חלחלה ההבנה שרבים מניצולי השואה קוטלגו כ"חולי נפש" בשל אבחנות שגויות וחוסר נכונות של המדינה הצעירה להתמודד עם הטראומה שחוו באירופה הבוערת. בסוף שנות התשעים, בין השאר בעקבות ועדת בזק לבדיקת מצבם של חולי נפש ניצולי השואה, הוחלט להקים הוסטלים לבריאות הנפש עבורם, הכפופים למשרד הבריאות.
המדינה פיצתה בכך מעט על חטאיה ואפשרה לניצולים להזדקן בכבוד בסביבה נוחה ונעימה יותר, המאפשרת טיפול, ריפוי בעיסוק וחיי חברה. במימון של ועדת התביעות נבנו מבנים נאים ומטופחים ובתים קטנים נמוכי קומה על מדשאות ירוקות בסמוך לבתי החולים הפסיכיאטריים, במטרה שהמסגרות החדשות ישמשו מעין בתי אבות.
לפני שנתיים הוחלט במשרדי האוצר והבריאות להפריט את ההוסטלים ולהעביר את ניהולם לידי יזם פרטי - האגודה לבריאות הציבור - בהליך פטור ממכרז. האגודה לבריאות הציבור היא ארגון פרטי המעניק שירותים רפואיים ובריאותיים שונים למשרד הבריאות על ידי התקשרויות שונות.
במקרה הזה, בתי החולים הפסיכיאטריים המשיכו להעניק שירותים רפואיים ולוגיסטיים להוסטל, כולל הניהול הכספי של הדיירים. העובדים במקום, חלקם מלווים את הניצולים במשך שנים ארוכות, טוענים כי ההפרטה פגעה בזכויותיהם ונועדה לקבע את מעמדם כעובדי קבלן. מה שבטוח הוא שמהמהלך הזה, שנועד לחסוך למדינה עלויות, נפגעו בעיקר ניצולי השואה. כעת מתברר שמאחורי הבניינים היפים והמדשאות המוריקות מסתתרת אמת עצובה, מטרידה ומכוערת.
אין תוספת אוכל
במהלך השנה האחרונה נערכו בדיקות פתע בשלושת ההוסטלים לניצולי השואה ברחבי הארץ על ידי מערך הבקרה של מחלקת בריאות הנפש במשרד הבריאות. התוצאה: דוח עב כרס ומקומם. מהממצאים עולה, למשל, כי נושא התזונה בשער מנשה לקוי ביותר וכי הניצולים אוכלים את ארוחותיהם בידיים. אין סכו"ם לאכילה, רק כפות. בזמן הארוחה אין כוסות לשתייה או מפות על השולחן.לא ניתנת תוספת אוכל למי שמבקש, ובמקום זה הדיירים מקבלים רק לחם. תלונות העלו כי מעדנים ומוצרי חלב שונים חסרים בתפריט. גם בפרדסיה התגלה כי הניצולים אוכלים בידיים וכי מחולקות להם מנות "קטנות", וכל שניתן להם הוא כפות בלבד, כאשר ההסבר לכך הוא "זו מסגרת פסיכיאטרית". יש לציין שהמקום אינו מהווה יחידת אשפוז ועל כן האגודה נדרשת לספק סכו"ם לשוהים.
בנוגע לטיפול בדיירים, עולה כי במחלקה הסיעודית בפרדסיה גברים רוחצים נשים, וזאת משום שבכוחות העזר העובדים במקום אין אפילו אישה אחת. הדברים, כמובן, עומדים בניגוד מוחלט לנהלים, וגם בדוח הבקרה עצמו נכתב כי "רחצת נשים על ידי גברים אינה מקובלת". בשער מנשה התגלה כי הדיירים זוכים להתרחץ פעם ביומיים (על פי תלונות שהתקבלו, בשל מחסור במים חמים)והגילוח נעשה במכונות משותפות. גם לגבי הטיפול התרופתי עולות שאלות מטרידות. בפרדסיה נמצאו תרופות פגות תוקף בעגלות ההחייאה ובשער מנשה נמצא כי התרופות ניתנות בכוסיות מלוכלכות וכי מקרר התרופות, המשמש גם לאחסון מזון, שבור.
בשני ההוסטלים נמצא כי מספר העובדים המטפלים בכל משמרת בפועל ירד מאז הליך ההפרטה, וזאת בניגוד לתנאים שנחתמו עם האגודה לבריאות הציבור. מחסור בכוח אדם, כך עולה מהממצאים, בא לידי ביטוי בריבוי שברים ופציעות אצל הדיירים. שתיים מהניצולות החיות בשער מנשה אושפזו בשל שברים שמקורם בנפילות. הממצאים העלו כי למרות הנפילות האלה, לא קיים תהליך הטמעת לקחים של אירועים חריגים. למעשה, ישיבת צוות בהוסטל מתקיימת רק אחת לחודשיים.
גם בפרדסיה הטיפול הרפואי בניצולים הוא בעייתי ביותר, כך על פי הממצאים, מהם עולה החשש כי מצבם הבריאותי של החולים מידרדר מאוד - עד כדי אשפוז ואובדן הכרה - בהיעדר תשומת לב רפואית. בביקורת עלה כי לא מועסקת רופאה גריאטרית וכי רופאים נעדרים מעבודתם בלי שיימצא להם מחליף. "נמצא ריבוי נפילות בשעות הבוקר ובשעות הלילה, בזמנים בהם אין איוש של צוות רפואי בהוסטל", נכתב , ופורט מקרה של ניצולת שואה שנפלה בערב ונחבלה בראשה ובעינה ונבדקה רק בבוקר.
השלט בכניסה להוסטל בפרדסיה. בפנים - גברים רוחצים נשים צילום: יוסי אלוני
אי סדרים כספיים
נדמה שאת רמת הזלזול של הצוות הרפואי יכולה להמחיש התלונה האנונימית הבאה, שנשלחה למבקר המדינה על ידי עובדים בפרדסיה. לטענתם, אחד הרופאים במקום ממלא את עבודתו באופן לקוי, מאחר למשמרת, לא זמין בטלפון לצרכים רפואיים וגם "מגיע מדי פעם להוסטל עם טיסני מסוקים (תחביבו - הטסת מסוקים זעירים בשלט רחוק) ומטיס אותם בחצר ההוסטל ובתוך המחלקות. לעתים הוא מגיע להוסטל רכוב על סקטבורד ומתנייד בין המחלקות על שני גלגלים.מבחוץ ההוסטלים נראים נהדר. על פרדסיה נכתב כי "המבנה נראה מטופח מבחוץ עם כרי דשא ירוקים והכניסה נקייה ונעימה. המחלקות נקיות ומטופחות וכך גם החדרים של הדיירים. מצד שני, באותו הוסטל יש מכת נזילות והעובדים נאלצים להניח שמיכות על הרצפה כדי לא להחליק. גם בשער מנשה ישנם אגפים שלמים עם קירות מתקלפים וסימני רטיבות בתקרה.
למרות הכספים הרבים המושקעים במקום, חסר בשער מנשה ציוד רב. אין פעמוני מצוקה ליד מיטות דיירים שאינם ניידים באופן עצמאי, המנוף להרמת חולים אינו תקין והמיטה בחדר טיפולים אינה בטיחותית. עוד עולה כי בניגוד לחוזה שנחתם עם האגודה, לא קיימת בהוסטלים מרפאה בעיסוק וניצולי השואה במקום התלוננו רבות על שעמום וחוסר מעש. "מי שרואה אותם נעצב. הם פשוט יושבים שם ובוהים, ואין פעילויות עבורם", מספרים אנשים המכירים את המקום.
עם זאת יש לציין כי לעתים מתקיימות בהוסטלים פעילויות חברתיות, ליצנות רפואית, טיולים, והפעלות עם חיות שזוכות לתגובות נלהבות מהדיירים, אך מהממצאים עולה כי הפעילויות אינן בהיקף הנדרש וכי תקציב הרווחה שהשקיעה המדינה מנוצל רק באופן חלקי. שאלות קשות עולות גם לגבי אופן ניהול כספי הרווחה של הניצולים. כמה מהממצאים החמורים ביותר בדוח מעידים כי כספים שהוקדשו על ידי המדינה לרווחת הניצולים משמשים לרכישות בבתי החולים ועבור צוות העובדים. הממצאים מעלים חשדות לאי סדרים כספיים, חוסר שקיפות וניהול בלתי תקין.
ניצולי השואה בהוסטלים זכאים לכספים מהביטוח הלאומי ומהקרן לניצולי השואה במשרד האוצר. בנוסף, בספטמבר 2009 העניקה ועדה בין משרדית בראשות מנכ"ל משרד הרווחה תקציב סיוע בסך 616 אלף שקל לכל אחד מההוסטלים. הייעוד של הכסף: רווחת הניצולים, שיקומם והנעמת זמנם בפעילויות עשירות ומגוונות.
מי צריך פינת חי?
אלא שהדוח מלמד כי את הכספים ניהלו הנהלות בתי החולים הפסיכיאטריים בשקיפות חלקית (אם בכלל), ולא האגודה לבריאות הציבור, שאחראית לניהול ההוסטלים בפועל. מהדוח עולה עוד שלא רק ניצולי השואה נהנו מהכסף שהוקדש עבורם. לסופשבוע נודע כי הזרמת הכספים נפסקה בעקבות ממצאי הבקרה.חלק מהכסף, למשל, יועד לעיסויים עבור הניצולים. בשער מנשה, כך עולה מהדוח, אכן נרכשו שלוש כורסאות מסז', אולם הן "משמשות את הצוות בשל חוסר התאמה לדיירים". עובדים בהוסטל שביקשו להשתמש בכסף כדי להזמין מעסה מקצועי, נענו בשלילה. בפרדסיה התגלה כי הכסף בתקציב "חוג מחשבים", 35 אלף שקל, שימש דווקא את חברי הצוות לרכישת מחשבים חדשים. בדוח נכתב כי "חמישה מתוך שבעת המחשבים שנרכשו נמצאים בשימוש הצוות בלבד".
גם 22 אלף שקל שיועדו בתקציב ל"סעודה עולמית" לא הגיעו ליעדם. המטרה הייתה לרענן את שגרתם של הניצולים בחוויה מיוחדת באמצעות ארוחה מחוץ להוסטל ב"מסעדות בינלאומיות", למרות זאת, בשער מנשה העדיפו שאת הארוחה המיוחדת יכין דווקא המטבח המרכזי של בית החולים. בעוד שאת ניצולי השואה איש לא לקח למסעדות, את הכסף לקחו גם לקחו. בדוח נכתב כי לא ברור כיצד מומש התקציב, בשל היעדר שקיפות. בפרדסיה, לעומת זאת, הסכום כלל לא נוצל.
דבר מוזר קרה עם הכסף שיועד להקמת פינת חי בשער מנשה, 80 אלף שקל מתקציב הרווחה. אחרי הקצאת התקציב התברר כי הנהלת בית החולים מתנגדת להקמת פינת חי בשל בעיות תברואתיות. הממצאים מלמדים כי הדבר לא מנע מבית החולים לגבות את הכסף, כשהשימוש שנעשה בו נותר עלום ולא מפורט בדוחות הכספיים.
גם תמונת המצב בנוגע לביגוד האישי של הניצולים עגומה. הסכום שהוקצה לכך בתקציב הרווחה היה 215 אלף שקל. עם זאת, מהממצאים עולה שלמרות הסכום הגבוה, לניצולי השואה אין בגדים להחלפה ובגדיהם נטולי סימון אישי. יתרה מזאת, בשער מנשה ידוע כי הצוות המקצועי ביקש לרכוש שמיכות מתאימות לדיירים, אולם מההנהלה הגיעה תשובה שלילית - ללא נימוק. בסופו של דבר נרכשו עבור הניצולים שמיכות בית חולים רגילות.
אגפים שלמים עם קירות מתקלפים צילום: מקס ילינסון
"ממצאי הדוח מדאיגים"
בני משפחה של שוהים בהוסטלים שיבחו את הצוות המסור שמטפל בקרוביהם וציינו את האסתטיות של המקום, כמו גם את הפעילויות השונות. תלונות מבני המשפחה שבהוסטלים לא תועדו. "המקום נקי מאוד ומטופח, אבל את מה שקורה באמת אנחנו לא יכולים לדעת. אני לא שם 24 שעות, אני מבקר שם פעם בשבוע ומנסה להשגיח ככל יכולתי", אומר אחד מהם.ח"כ גילאון. "הופכים את הדיירים לשתילים". צילום ארכיון: פלאש 90
"לא היה לי מושג שגברים רוחצים נשים, זה בעייתי מאוד. בקשר לאוכל, לא ידעתי מזה בכלל, כי דודה שלי בקושי אוכלת. גם העניין של מחסור בבגדים אישיים מפריע לי, ושמתי לב לזה בזמן האחרון. הממצאים של הדוח מדאיגים ומפחידים מאוד. זה חשוב מאוד לברר את זה ולפתור את זה, דודה שלי סבלה מספיק בחייה", סיפרה.
אלא שלמרות שביעות הרצון היחסית של בני המשפחות, גורם במערכת הבריאות אמר השבוע: "שתיקתם של אנשים שרואים אי סדרים סביבם ובמקום לדווח הופכת אותם לשותפים לדבר עבירה. הופכים את ההוסטלים למשתלות ואת הדיירים לשתילים. כשהמטרה היא רק מקסום רווחים, מקצצים באוכל ובבגדים. ככה זה כשמוצאים את המדינה למכרז", אומר ח"כ אילן גילאון (מרצ), יו"ר ועדת הרווחה של הכנסת.
"אנחנו רואים מחזות כמו בסוף המאה ה-19, בסרטים הסאדו-מזוכיסטיים. זו לא חמלה אלא זכויות בסיסיות, במיוחד כשמדברים על ניצולי שואה. מהממצאים עולה שמדובר כאן בהתנהלות מחפירה, לא מוסרית, חוטאת ועבריינית של אנשים שרוצים רק לעשות רווח כספי. אנחנו נרים דיון ציבורי, נבצע ביקורת במקום, ואני מתכוון לכנס בדחיפות את ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת כדי לדון בדברים הקשים שעולים כאן", אמר.
זכויות החוסים נפגעות בגסות
הממצאים החמורים שבדוח מצביעים על פערים גדולים בין הכספים שהשקיעה המדינה ברווחת ניצולי השואה ובין הטיפול לו הם זוכים בפועל, ומלמדים כי הפרטת ההוסטלים הביאה לתוצאה הפוכה מהמיוחלת: מצבם של הדיירים והעובדים רק הידרדר מאז. בדוח נכתב כי הפעלת ההוסטלים בידי האגודה לבריאות הציבור הביאה להרעת תנאי העובדים וזו הובילה לפגיעה בטיפול בניצולי השואה.עוד נקבע כי "זכויותיהם של הדיירים נפגעות בגסות ואין דאגה לצרכים האמיתיים שלהם. הטיפול הרפואי, התרופתי והפיזי, לקוי ביותר. לא נמצא ולא סעיף אחד בו הודגמה פעילות על פי הנוהל ודאגה לטובת הדיירים, רווחתם ובריאותם". לסיכום נכתב כי "מתבקשת התערבות דחופה של משרד הבריאות".
חודשים ארוכים שהדוח הזה ידוע לבכירי מערכת הבריאות ולאגודה לבריאות הציבור, אולם הליקויים המשמעותיים, כפי שנודע לסופשבוע, לא תוקנו. בבקרה חוזרת, שנייה במספר, שהתקיימה בפרדסיה באוקטובר האחרון, נמצא כי בסעיפים רבים "לא חל כל שינוי מאז הבקרה הקודמת".
לפני כחצי שנה כתב רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות, מכתב לכל הנוגעים בדבר בעקבות הדוח: " חבריי, קיבלתי בתדהמה את דוח הביקורת. מי זו האגודה הזו שמרשה לעצמה להפר חוזה איתנו בדבר כוח אדם ולטפל בציניות שכזו במטופלים היקרים האלה? אני דורש מהם לקבל עליהם את ההערות והביקורות ולהתחייב לתקנם בתוך שבועיים, אחרת אבקש להפסיק את ההסכם איתם תוך הזמן המופיע בהסכם. אני מבקש טיפול בהול ודיווח אליי".
האגודה לבריאות הציבור תמשיך להפעיל את ההוסטלים
למרות שהליקויים היו ידועים למעלה משנה וחרף המכתב של גמזו, מרביתם נותרו כשהיו. התערבות דחופה לא הייתה כאן ומנכ"ל האגודה לבריאות הציבור אף טוען כי גם בשנה הקרובה היא תמשיך להפעיל את ההוסטלים. מכרז, אגב, עדיין לא פורסם. מבקר המדינה התייחס כבר ב-2008 להסדר נטול המכרז עם האגודה וקבע כי "בעבר ראה משרד הבריאות את האגודה כ'זרועו הארוכה' לביצוע פעולות שונות. סך כל היקף ההתקשרויות של המשרד עם האגודה הסתכם בכל שנה במאות מיליוני שקלים."במשך שנים, מרבית ההתקשרויות של המשרד עם האגודה נעשו בהליך פטור ממכרז וזאת מנימוקים של 'התקשרות המשך', ו'ספק יחיד'. גורמים במערכת הבריאות הגדירו את הסידור הזה כ'כשר אבל מסריח'.
נראה כי איש במשרד הבריאות לא הופתע מהממצאים החמורים. כבר ב-2005 הראתה חקירה של מבקר משרד הבריאות, אריה פז, כי לחצים ותכתיבים פוליטיים הביאו לבחירה לקויה של חלק מהיזמים שמפעילים הוסטלים לשיקום חולי נפש, וכי כתוצאה מכך נפגעו החולים. כמו כן, הועלו חשדות כי בהוסטלים לחולי נפש הטיפול הוא רשלני וכושל.
לקחי העבר לא הופקו. בשיחות שניהל לאחרונה עם בכירי מערכת הבריאות אמר מבקר המשרד כי מערך הבקרה נמצא תחת קשיים מרובים עקב היעדר משאבים וכוח אדם, וכי ליקויים רבים הנחשפים על ידי המערך אינם מטופלים כנדרש. בהרצאה שנשא ביום שני האחרון בבית החולים שיבא הכריז המבקר, על רקע פרשת קופת חולים מאוחדת, על "פטירתה בטרם עת של הביקורת הפנימית", והוסיף: "אין צורך לבוא להלוויה".
קשה להפריז בחשיבותם של הדברים הללו, הנאמרים לראשונה בגלוי: למעשה, אומר המבקר, גם לאחר שנחשפים אי סדרים כספיים, גניבות, הזנחת חולים, בעיות בטיפול הרפואי וניצול של אנשים הסובלים מבעיות נפשיות - מערכת הבריאות לא מסוגלת לפעול על מנת לתקנם. אולי הפתרון טמון במשפט הסיכום של הרצאת המבקר: "חובה לחייב את המבקרים הפנימיים לפרסם בציבור את הדוחות שלהם". התערבות דחופה עבור ניצולי השואה? אולי ביום השואה הבא.
תגובת האגודה לבריאות הציבור
יו"ר האגודה לבריאות הציבור, יהודה כהן, דוחה את הממצאים בדוח הביקורת של משרד הבריאות וסבור כי המצב בהוסטלים "היה ועודנו מהמעולים בארץ. מאז שהחלנו לנהל את ההוסטלים המצב רק השתפר. כשמחפשים ליקויים, מוצאים ליקויים. הליקויים הם שוליים וכל מה שנמצא אנחנו מתקנים באופן מיידי".הדוח הצביע על ליקויים בתזונה, בטיפול הרפואי, על מחסור בכוח אדם, בעיות בניהול הכספים.
"אנחנו לא אחראים על המזון, אלא משרד הבריאות. זה מה שבית החולים מספק לנו".
אבל אתם אחראים לתפעול ההוסטל. אם יש חוסר במזון, כפי שדווח, אתם מתריעים?
"החולה מקבל כל מה שהוא צריך, ואם זה מזון מיוחד, אנחנו קונים את זה על חשבוננו".
למה אין סכו"ם והניצולים נאלצים לאכול עם הידיים?
"היה מקרה אחד שמישהו ראה משהו שהוא בכלל לא נכון. כנראה הבקרה ראתה מישהו אוכל בידיים. תראי, זה חולי נפש, אני לא יודע מי אכל ומה אכל בידיים. בעיקרון, יש מזלגות. סכינים אסור לתת על פי הנוהל".
הטענות הן שיש נזילות וקירות מתקלפים. שאין מים חמים במקלחות. לא בדיוק מקום הולם לשכן בו ניצולי שואה.
"הייתה בעיה נקודתית של אספקת מים חמים בשער מנשה וזה נפתר. התחזוקה של המבנים היא באחריות משרד הבריאות. הם צריכים לתחזק את המקום בתור הבעלים של המקום, והם מתקנים".
למה אין לדיירים ביגוד אישי?
"בעיקרון יש ביגוד אישי. בשער מנשה יש ביגוד אישי ויש מכונות מחלקתיות והצוות מכבס. בפרדסיה הבעיה הייתה שהכביסה הלכה למכבסה שבה היו מערבבים את הבגדים. כתוצאה מזה החלטנו שצריך לכבס בעצמנו במחלקה ושיעשה את זה כוח העזר שלנו. ואז ההסתדרות הכשילה את זה. הם לא הסכימו שהעובדים יעשו את הכביסה, עשו שם מהומה. לנו זה חשוב מאוד. הצעד הזה מטעם העובדים זה ממש פגיעה סמלית באנשים, בייחוד כשמדובר בניצולי שואה. הרי גם במחנות אנשים היו עם בגדים אחידים, נכון?"
מה, הצעתם להם תוספת כסף והם סירבו לעשות כביסה?
"קודם כל, הם לא צריכים תוספת כסף. בן אדם עובד במחלקה, הוא צריך לעשות את כל העבודות. מה זה תוספת כסף? כל מה שנדרש הוא צריך לעשות. בשביל מה יש משכורת?"
האם בהוסטל בפרדסיה גברים רוחצים נשים?
"באופן עקרוני הנוהל הוא שנשים מקלחות נשים, וגברים - גברים. אבל אני לא יכול להגיד שלא קרה פה ושם, או לא היה מקרה שלא הייתה עובדת ואז גבר רחץ אישה. אבל באופן עקרוני זה לא קיים. זה נגד הנוהל. יכול להיות שפעם זה קרה באופן יוצא דופן".
בתור יו"ר האגודה זה פסול בעיניך?
"אני חושב שאישה צריכה לקלח אישה ואנחנו משתדלים להקפיד על זה. אולי זה קרה ואני לא יודע על זה, בכל מקרה, זה הנוהל".
מה בנוגע להחזקת תרופות פגות תוקף, אחסון מזון במקרר תרופות, ריבוי נפילות?
"את התרופות פגות התוקף זורקים. הן קיימות עד ההשמדה אבל לא משתמשים בהן. לא נותנים לחולים פג תוקף. חד משמעית אני אומר לך שאין שימוש בהן. על האוכל במקרר התרופות לא שמעתי בחיים. נשמע לי מוזר. בנוגע לריבוי נפילות, זה פשוט לא נכון".
העובדים טוענים שמצבם, כמו גם מצב הניצולים, הידרדר מאז שאתם מנהלים את המקום.
"העובדים מעוניינים להיות עובדי מדינה כמו כל אזרח במדינת ישראל וזה לגיטימי ונחמד מצדם. רוצים ליצור הרגשה מנוגדת למציאות ב180- מעלות. לחלוטין לא רוצים בטובת הדיירים. העובדה היא שמצב הניצולים רק שופר מאז שנכנסנו".
לגבי ההוסטל בפרדסיה נטען כי אין רופאה גריאטרית מומחית, וכי רופא אחר מאחר בקביעות, אינו זמין ומטיס טיסנים ברחבי ההוסטל. תלונות נוספות עולות על הטיפול הרפואי.
"נכון שכתוב שצריך רופא גריאטרי, אבל אף פעם לא היה שם לפני שבאנו. ניסינו להשיג ולא הצלחנו כי יש מחסור גדול של רופאים. בדקתי את המקרים שציינת והתיאורים לא נכונים. בנוגע לטיפול רפואי, אנחנו מסתמכים על בית החולים. ולשאלה האחרונה שלך אז כן, יש רופא חובב טיסנים שהראה למטופלים מה זה, ואני חושב שזה יפה מאוד שרופא בעל תחביב משתף בו את הדיירים. זה ראוי להערכה, לא צריך להפוך את זה לדבר שלילי".
אין ירידה בכוח האדם שגורמת גם לריבוי נפילות של הדיירים?
"להפך. יש עלייה בכוח האדם. בביקורת לא הבינו את החומר וכך נוצרה הטעות. הדיווח על ריבוי השברים נובע מעלייה ברישום ובכלל, יש דווקא הפחתה בפרדסיה כתוצאה מוועדה לניהול סיכונים".
מה בנוגע לטענות על חוסר שקיפות בניהול כספי הדיירים?
"כל נושא הכספים של הדיירים מנוהל על ידי משרד הבריאות ולא על ידינו. לגבי המקרה של המחשבים, מדובר בטעות של הבקרה. זה לא נקנה מתקציב הרווחה. לגבי כיסאות המסז,‘ אנחנו דוחים את הטענות מכל וכל. בחיים לא קיבלתי טענות על עובדים שלקחו כסף מניצולים ואם זה קיים, אותו עובד לא יישאר. בית החולים מנהל ואני לא יודע מה בית החולים עושה בכסף".
אתם הולכים להפעיל את ההוסטל גם בשנה הבאה?
"כן".
אתם חותמים על חוזה חדש. היה מכרז?
"משהו כזה".
משהו כזה?
"בעיקרון אנחנו ממשיכים".
אז יש מכרז?
"זאת החלטה של משרד הבריאות, אני לא יודע. מבחינתנו, אנחנו ממשיכים".
תגובת משרד הבריאות
בתגובה לממצאים המפורטים בכתבה אמר רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות, כי "אני מתחייב שכספים שלא הגיעו ליעדם יוחזרו בימים הקרובים לטובת ההוסטלים. הכסף צריך לחזור, זה מטורף". גמזו מסר כי במשרדו כבר בוצעה בדיקה מפורטת לאן בדיוק הגיעו כספי הרווחה של ניצולי השואה, וכי יפעל לשנות את הנוהל לפיו בתי החולים הפסיכיאטריים אחראים לניהול הכספים של הניצולים.בנוגע להפרטת ההוסטלים ללא קיום מכרז אמר גמזו, כי "ההתקשרויות שלנו עם האגודה לבריאות הציבור נבדקות באופן יסודי מאוד בימים אלו. הפטורים האוטומטיים ממכרזים בוטלו כשנכנסתי לתפקיד. אני לא אוהב את מיקור החוץ הזה. במקרה של ההוסטלים הייתי בדילמה. אני לא רוצה לקבל החלטה שנראית פופולרית אבל בסופו של דבר רק תפגע בדיירים, שקשה להם להיות מטולטלים ממטפל למטפל.
"אני לא רוצה לפגוע בניצולי השואה. עם זאת, משיחות אישיות שלי עם העובדים קיבלנו רושם של הנהלה נוקשה, בטח לא מסוג ההנהלות שאתה מצפה כשמדובר בעובדים שעובדים עם דיירים שכל כך יקרים לכולנו. כשאתה רודה בעובד ומגביל אותו זה עובר לדייר שמקבל את השירות.
"מה שעשיתי בתגובה לדברים זה להראות נוכחות בשטח. להחזיק אותם על פתיל קצר. באופן אישי הייתי בשני ביקורי פתע, ואני מתכוון בזמן הקרוב להגיע שוב. מההתרשמות שלי הרבה דברים השתפרו אבל בכל מקרה תמונת המצב, כפי שהיא מצטיירת מהממצאים, לא מקובלת עליי חד וחלק. מה שצריך לעשות זה לבדוק היטב ולדאוג שהאגודה לבריאות הציבור מבטיחה את איכות השירות לפני שאנחנו מחליטים להוריד את השאלטר", אמר.
בנוגע לזכויותיהם של העובדים ולעובדה כי לא התקבלו כעובדי מדינה השיב גמזו בכנות, כי "אם את שואלת אותי, אני חושב שדווקא בנושא של ניצולי השואה זה לא היה המקום להגיב ככה וזה לא היה צריך לקרות".
משרד הרווחה: ההוסטלים באחריות משרד הבריאות
ממשרד הבריאות נמסר: "המשרד מכיר את הסוגיה ופועל נמרצות על מנת לוודא שלא נגרמת שום פגיעה באיכות השירות הניתן לניצולי השואה במסגרות השונות. במהלך השנתיים האחרונות נערכו בקרות רבות מטעם לשכות הפסיכיאטרים המחוזיים בהוסטלים לניצולי שואה המנוהלים על ידי האגודה לבריאות הציבור. בחלק מממצאי הבקרות נמצאו אי דיוקים שתוקנו לאחר קבלת התייחסות האגודה לבריאות הציבור וחלק מהליקויים שנמצאו בפועל תוקנו. משרד הבריאות ממשיך לבקר את המסגרות באופן שוטף ופועל להמשך תיקון הליקויים."במהלך הבקרות השוטפות ובקרות על ידי תזונאית אכן נמצא שיש מקום לשיפור בתחום. במענה לביקורת בתחום זה החלה לעבוד במסגרות תזונאית במשרה חלקית, מהלך הצפוי לשפר את המצב. רוב כוחות העזר באגפים הסיעודיים בנוי בעיקרו על גברים. מאחר שכך המצב, ישנה הקפדה על נוכחות אחות בעת ביצוע מקלחות, פרט למקרים דחופים ויוצאים מן הכלל, ובהם מקפידים שהרחצה תתבצע על ידי שני אנשי צוות.
"לעניין ניהול הכספים: הם אינם קשורים להתנהלות השוטפת של ההוסטל. מדובר בכספים שניתנו למען רווחת ניצולי השואה ונוהלו על ידי גזברות בית החולים. נערכות בקרות במסגרת הבקרות השוטפות של חשבות המשרד, ועל ידי עוזרות הבקרה של הפסיכיאטרים המחוזיים. כמו כן, נעשות בקרות תקציביות על ידי האחראי על הבקרה התקציבית באגף בריאות הנפש, ובמקרים בהם מתעורר חשד להפרות משמעותיות, המשרד רוכש שירותים של רואה חשבון חיצוני אשר מבצע בקרה מעמיקה ובהתאם לממצאים מבצעים קיזוזים מהתשלומים לספר.
"מערך הבקרה קיבל תוספת משמעותית של כוח אדם (מכל הסקטורים המקצועיים) ייעודי לפעולות בקרה יזומות ובקרות פתע בכל המסגרות (בתי חולים, מרפאות, מגורים טיפוליים ומסגרות שיקום) כמו כן, אנו מפעילים בקרות חוזרות על ידי רואי חשבון חיצוניים".
במשרד הרווחה לא הגיבו לשאלות שהופנו ומסרו רק כי "ההוסטלים נמצאים באחריות משרד הבריאות".
עובדי ההוסטלים דורשים: די לירידה בשכר ובכוח האדם
בממצאי הדוח ניתן מקום מיוחד לסקירת זכויות העובדים מאז החלה האגודה לבריאות הציבור לנהל את ההוסטלים. התמונה שעולה בעייתית ביותר. בדוח נכתב כי בשער מנשה ובפרדסיה קיימת ירידה בכוח האדם וירידה בשכר, והעובדים טוענים כי אינם מקבלים תוספת שכר על שעות נוספות, אינם זכאים לימי מחלה וכי קיימת אווירה קשה של תסכול בקרב אנשי הצוות שאינם יודעים מה יעלה בגורלם.עובדים רבים מלווים את ניצולי השואה כבר שנים ארוכות ודואגים לצורכי היומיום שלהם, כמו האכלה וניקיון. מהממצאים עולה כי אווירה זו מקשה על הצוות לטפל ברגישות הנדרשת לטיפול בניצולי השואה.
ההסתדרות מלווה היום את מאבקם המשפטי של 141 העובדים שלא נקלטו בשירות המדינה, לטענתם בניגוד לחוק העסקת חברות כוח אדם, הקובע כי העובדים אמורים להיקלט כעובדי מדינה מכיוון שרובם מועסקים באגודה יותר מתשעה חודשים, בניגוד ל500- עובדים ממערך הנפש שכן נקלטו.
במכתב תלונה שנשלח מעובדים בפרדסיה למבקר המדינה במאי האחרון נכתב: "אנו עובדים מאוד קשה בשכר מינימום ועם זאת אנו רואים בעבודתנו שליחות, אלא שאנו עדים לתופעות של ניצול, שחיתות, הפרת אמון וגניבה במקום העבודה... נמאס לנו שיש עובדים שעובדים קשה עם שכר מינימום ומנגד יש מנהלים מושחתים שמותר להם לעשות הכל ולנצל את תקציבי המדינה ופוגעים במסכנים, בניצולי השואה".
משה סמיה, יו"ר ההסתדרות במרחב נתניה, מגבה: "העוול של העובדים המועסקים בהוסטלים זועק לשמים. אלה אנשים שעושים עבודת קודש. באה המדינה, ובמקום להוקיר ולקבל את העובדים המסורים הללו לשורותיה, משאירה אותם כעובדי קבלן. מי שפוגע בעובדים פוגע בניצולים. ומה אנחנו רואים? כשיש ליקויים, המוסד מטיל את האחריות על העובדים. שיסתכלו טוב על עצמם. הם מלכתחילה לא קיבלו את עצם ההתארגנות של העובדים ולא מכירים בזכויות שלהם".
באגודה לבריאות הציבור טוענים כי העובדים מנהלים מסע להטבת תנאיהם על גב ניצולי השואה וכי ההסתדרות ממרידה את העובדים ויוצרת המולה במקום
 |
| פשעי הרווחה והפסיכיאטריה - התעללות והזנחת ניצולי שואה בהוסטלים - ניצולים באפלה |
קישורים:
- כיצד הפך האזרח כלי משחק לידיהם של פקידי הרווחה - מערך הרווחה בישראל מופקר מושחת ומשחית מזה עשרות שנים. רשויות הרווחה פועלות בחיסיון ללא פקוח אפקטיבי ומשרתות אינטרסים של מלכ"רים פנימיות, משפחות אומנה, תעשיית אימוץ, תוך פגיעה בזכויותיהם, גופם ונפשם של פרטים ומשפחות. בסיפורה של דלית ראינו את רשויות הרווחה מנתקות את דלית ממשפחתה ושולחות אותה לאימוץ סגור, שם עוברת דלית התעללות, ננטשת ממשפחתה המאמצת ומוצאת דרכה למעונות סגורים של משרד הרווחה, שם מתדרדרת. כאשר היא כורעת ללדת מודיעות לה פקידות הסעד כי עוברה ילקח ממנה. סופה של דלית הוא הפקרתה והרצחה. הכישלון של שירותי הרווחה מלווה באכזריות כלפי "מטופליהן"...
- הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה - ד"ר איתן חבר - חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה - ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד. חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות...
