‏הצגת רשומות עם תוויות שופט אסף זגורי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שופט אסף זגורי. הצג את כל הרשומות

חטיפת ילדים, הדור הבא - מאמר מאת עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי

 הכתבה  חטיפת ילדים, הדור הבא , עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי , אוקטובר 2013 , גלובס

פעוט ממוצא אתיופי נלקח מאימו והועבר למשפחה אומנת "לבנה"

מאז פרשת ילדי תימן עם קום המדינה ועד ימינו שבות ועולות ביקורות כנגד הממסד, הפועל באמצעות רשויות הרווחה להוצאת ילדים מבית הוריהם, כאשר לעמדתו ההורים אינם ראויים ואינם מסוגלים לגדל את ילדיהם.

עד לאחרונה הנטייה הייתה להתייחס לביקורות אלו בספקנות, שכן מסיבות מובנות גם במקרים שבהם הוצאת הילדים מחזקת הוריהם היא נחוצה ומוצדקת לטובת הילדים, ההורים מתקוממים ומכנים את רשויות הרווחה בלשון גנאי "חוטפי ילדים".

מאידך, בשבועות האחרונים עלו לכותרות מספר פרשות, המעלות את הביקורת על התנהלותן של רשויות הרווחה בנושא הוצאת ילדים מבית הוריהם לדרגת חומרה גבוהה במיוחד.

בחודש ספטמבר בית המשפט העליון דן במקרה מסובך במיוחד, במסגרתו פעוט ממוצא אתיופי נלקח מאימו והועבר למשפחה אומנת "לבנה" למטרות אימוץ, על אף שדודתו רצתה לגדלו בסביבת משפחתו הביולוגית, הראויה ומתאימה לגדלו והתואמת את טובתו.

לאחר שהפעוט כבר נקלט במשפחתו החדשה, הוא צפוי עתה להיות מנותק ממנה ולעבור לבית דודתו, תוך גרימת עוגמת-נפש עצומה, לא רק לו אלא גם להוריו המאמצים, שכעת ילדם יילקח מהם, ולמשפחתו הביולוגית, שנאלצה לעבור עשרת מדורי גיהנום מאז נלקח ממנה.

בית המשפט העליון קבע בפסק דינו כי אין ספק שקיימים לקחים החייבים להילמד ממקרה זה בנוגע לשרשרת ההחלטות שנלקחו בעניין גורלו של הקטין, בהן האיחור הניכר בבדיקת האופציה של אימוץ הקטין על-ידי אחות האם, וכן ההחלטה להעביר את הקטין למשפחה מאמצת על אף קיומה של אופציה זו. פרשה עגומה זאת טרם הגיע לסיומה, והיא עומדת כעת בפני דיון נוסף בבית המשפט העליון.

לביקורת זאת מצטרפת ביקורתה של שופטת בית המשפט לענייני משפחה בדימוס, חנה בן עמי, אשר על-פי הפרסומים הרצתה השבוע בכנס וטענה כי רשויות הרווחה מקשות במכוון על הורים שילדיהם הוצאו מחזקתם לקבל אותם בחזרה, עד לכדי נקיטה במעשים פליליים כגון העלמת מסמכים והעברת מידע מוטעה.

השופט אסף זגורי - ביקורת קשה על לשכת הרווחה מגדל העמק

חיזוק ניכר לגל הביקורות ניתן השבוע גם בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בנצרת, אשר צריך להדיר שינה מעיני כל העוסקים בנושא זה. פסק הדין עוסק בפעוטה בת שנה וחצי, אשר אימה מכורה לסמים וסובלת מנטיות אובדניות, ולכן הקטינה הועברה לחזקת אביה, אשר הוכרז על-ידי רשויות הרווחה כבעל מסוגלות הורית תקינה.

מספר חודשים לאחר מכן רשויות הרווחה הוציאו את הקטינה מאביה על דעת עצמן, והעבירו אותה לסבתה. על-פי החוק, הוראה על הוצאת ילדים מרשות הוריהם רשאי לתת רק בית המשפט, וללא צו שיפוטי מפורש, רשויות הרווחה אינן רשאיות לפעול. במקרי חירום בלבד ניתנה הסמכות לעובדת סוציאלית לחוק הנוער, ולה בלבד, לקחת את הילדים, אך מיד בסמוך לכך, עליה לפנות לבית המשפט (לנוער) ולקבל את הצו לידיה.

במקרה זה בית המשפט נדהם לגלות כי רשויות הרווחה למעשה לקחו את החוק לידיהן, לא מצאו לנכון לפנות לבית המשפט לקבלת צו להוצאת הקטינה מחזקת אביה, ואף לאחר שהאב כבר פנה לבית המשפט לעזרתו, לא הביעו כל הבנה של החוק או הפנמה של חומרת העוול אותו גרמו.

חשוב להבין כי הדרישה לעגן את הבקשה להוצאת הקטין מבית הוריו בצו שיפוטי אינה דרישה פרוצדורלית. במקרה זה אם רשויות הרווחה היו פונות לבית המשפט כחוק, צו כזה לא היה ניתן, מאחר שלבית המשפט נדרש זמן קצר ביותר כדי לקבוע כי כלל לא הייתה עילה לקחת את הקטינה מאביה.

האב בפסק הדין פעל נכון כאשר שכר עורך דין ופנה לבית המשפט, והיה לו גם מזל להיקלע לאולם הדיונים של שופט אמיץ (אסף זגורי), אך מה קורה כאשר מדובר במשפחות קשות-יום או עולים חדשים שבית המשפט אינו כה נגיש להם?

בחודש יוני שר הרווחה החדש, מאיר כהן, מינה את ועדת סילמן (בראשות מנכ"ל המשרד יוסי סילמן) לבחינת תפקודן של רשויות הרווחה בנושא הוצאת ילדים מבית הוריהם, ואף יצא בהצהרה כי מדיניות רשויות הרווחה בנושא זה צריכה להשתנות. הוועדה הייתה אמורה להגיש המלצותיה כבר לפני חודשיים, אך מאחר שהמלצות כאלה טרם פורסמו, יש להניח כי עודה יושבת על המדוכה.

לרשימת המקרים שוועדה זאת בוחנת חשוב לצרף גם את שתי הפרשות האחרונות, כדי שהמסר של בית המשפט העליון אודות הלקחים שיש ללמוד מסיפורים עגומים אלה לא יישאר כאמירה ריקה.

* עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לענייני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס". 

כנס ביקורת עבודת פקידות סעד אוקטובר 2013

קישורים:

שר הרווחה מאיר כהן - דרכי רמיה ואיומים בטיפול בתלונות פשעי משרדו - משרד הרווחה לא רק מזלזל בפונים אליו באשר לתפקודם של עובדים סוציאליים ופקידי סעד ברשויות המקומיות אלא גם מעליל ומאיים על הפונים. מדיניותו התוקפנית של שר הרווחה מאיר כהן הנה לא להתייחס לסעיפי הפניה ולגופם של דברים אלא להכפיש לאיים וגם לממש את האיומים בדרך של ניתוק ילדים מהוריהם, והצבת הילדים במכלאות משרד הרווחה המופרטות. להלן אב המתאר את האלימות של שר הרווחה מאיר כהן ואנשי משרדו נגדו ונגד ילדיו עקב פניה בעניינם...

שר הרווחה מאיר כהן - כתבת תדמית לטיוח פשעי משרדו - ספטמבר 2013 - ברקע פרשת לשכת הרווחה ירושלים שכפתה אמא קשת יום "טיפולים אינטנסיביים" וגרמה לקריסת המשפחה. פורסם בעמוד שלם בעיתון כתבת יחצנות לשר הרווחה מאיר כהן להסיט מהעיקר...

שר הרווחה מאיר כהן שקרים וטיוחים לסחר בילדים - רשת ב - אוגוסט 2013 - שר הרווחה מאיר כהן בראיון מטייח כמויות ומספרים של ילדים המוצאים מביתם לפנימיות הרווחה וטוען כי מדובר בכ- 10,000 ילדים בפנימיות בעוד יש כ- 40,000 , מאיר כהן מטייח ומציג תמונה ורודה של מצבם בפנימיות בעוד יש ילדים החווים התעללות קשה בפנימיות המופרטות ובמשפחות אומנה של משרד הרווחה...

"ועדת החלטה" ופקיד הסעד - שיקולים זרים וניגוד עניינים להוצאת הילד מהבית

פקידי סעד לחוק הנוער - מלכודות, מחטפים, והתנהלות לקויה מול הורים בקבלת החלטות על גורל ילדיהם

אפוטרופסות לאישה בגוף וברכוש - מעמד ההורה, הבנים, ופקידת הסעד בעיני בית משפט לענייני משפחה - השופט אסף זגורי

שופט אסף זגורי - שימוש במושגי פולחן לנחגוח ביקורת על פקידי סעדדצמבר 2010 - מדובר באשה שאובחנה כחולה באלצהיימר ויש מחלוקת בין בנה לבתה מי ימונה כאפוטרופוס לגופה ולרכושה. הבת (המבקשת) הגישה בקשה למינויה כאפוטרופוסית בגוף וברכוש. שופט לענייני משפחה נצרת אסף זגורי הציע בתחילת הדיון כי הבן (המשיב) והבת יהיו יחד אפוטרופסים בגוף וברכוש, המשיב הסכים, המבקשת סרבה.
השופט זגורי החליט בתום דיון כי האם תישאר בבית האבות לשם הובאה בחסות שירותי הרווחה ללא תיאום עם המשיב, השופט מינה את הבן והבת אפוטרופוסים בגוף, ואפוטרופוס חיצוני ברכוש.

החלטת השופט זגורי (מה- 28 בנובמבר 2010) המשתרעת על כ- 15 עמודים מראה על תפיסת הרווחה ומערכת המשפט לענייני משפחה ויחסה לנפשות הפועלות בהליך מינוי בכפייה אפוטרופוסים לאמהות ואבות משפחה.
השופט זגורי ופקידת הסעד נכשלו והחריבו את חיי הקשישה. הם שלחו אותה בכפייה למוסד סיעודי שם יסממו אותה סמים פסיכיאטריים, היא תאבד יכולות קוגנטיביות דיבור והליכה, האבסורד שעלות החזקתה במוסד סיעודי כפול מעלות החזקתה בבית.

השופט אסף זגורי ופקידת הסעד שמינה נכשלו בטיפול באישה ומשפחתה
השופט לענייני משפחה אסך זגורי ופקידת הסעד שמינה הותירו משפחה מסוכסכת, האמא הוצאה מביתה ומשפחתה לבית אבות בפתאומיות ללא ידיעת בנה (המשיב ג') ובניגוד לרצונה ונכפה עליה להישאר שם. מונה אפוטרופוס חיצוני לענייני רכוש למרות רצון ילדיה להיות אפוטרופוסים.

מעורבות בית משפט לענייני משפחה ופקידת הסעד הביאו לאובדן כל סמכות הילדים בגורל אימם
בתחילת הדיון סבר השופט זגורי כי יש למנות את הילדים לאפוטרופסים על האמא: " יותר מכל, נראה היה לי נכון לעשות מאמץ ולהגשים את רצונה זה של החסויה. החסויה זקוקה לילדיה שיטפלו בה ולא לגוף חיצוני שאינו מכיר אותה ואת צרכיה... סברתי שנסיבות העניין הלמו מינוי מי מבני המשפחה דווקא כאפוטרופוס לגופה ולרכושה של החסויה ולא גוף חיצוני. זאת בייחוד לאחר שנודע לבית המשפט כי ביום 15/9/2010, החסויה הוצאה מביתה לבית האבות". (סעיפים 2, 6)
ואולם החלטתו בסוף הדיון היה נטרול הילדים מכל סמכות אפוטרופסות על אימם מאחר והבת שרצתה להיות אפוטרופוסית לבדה ביקשה הכרעה שיפוטית. השופט אומנם פסק כי הילדים יהיו אפוטרופוסים בגוף אך כפה הישארות האם בבית אבות. האפוטרופסות ברכוש קבע השופט לגוף חיצוני.


השופט אסף זגורי מאשים ופוגע בילדיה של האשה, ומעצים את פקידת הסעד במינוח מעולם הפולחן

השופט זגורי מכנה את בני המשפחה בהחלטתו "ניצים": "פקידת הסעד סבורה, כי נוכח "המלחמות" בין הניצים, הפתרון הנכון והראוי ביותר הוא הכנסת החסויה לבית האבות". (סעיף 35)
עמדות לא יציבות: "עמדת המשיב 3 אינה יציבה" (סעיף 37) ועוד...
מאידך במשפט אחד הוא מרמז על קדושת פקידת הסעד ומכנה התנהגות הבן כמהלך אימים: "בית המשפט מצר על הניסיון להלך אימים על מי שמבצעת מלאכתה בקודש למען החסויה" (סעיף 50). ועוד...

אין לקבל התבטאותיו המיותרות של השופט אסף זגורי, מדובר במשפחה אשר אירוע קשה רובץ על כתפיה ולעתים יתכנו כעסים במקרים כאלו, מאידך הכינויים שמתייג השופט זגורי את בעלי הדין מיותרים ואינם תורמים לקידום טובת האמא וילדיה, אלא להשחרת שמם של ילדיה ולעיוות המשפט והצדק.
המחמאות הפנטזיונריות מעולם הפולחן שמרעיף אסף זגורי על פקידת סעד - עבודת קודש, יוצרים עיוות דין. זגורי מנסה ליצור רושם כי יש לקבל ולהאמין לכל מוצא פיה של הפקידה, בעוד יש להסתמך על עובדות והיגיון. ועל זה נאמר: "פתי יאמין לכל דבר" (משלי יד, טו)

מינוי אפוטרופוס לחסויה מבלי שבית המשפט שמע את דעתה אם היא מסוגלת להבין בדבר וניתן לברר דעתה כנדרש בסעיף 36 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
השופט אסף זגורי מקדיש כ- 23 סעיפים להסביר מדוע האישה חסויה ובסוף קובע שהיא חסויה (סעיף 32), ואולם הנדרש ע"פ חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות סעיף 36 לא בוצע. לא צוין בשום מקום בהחלטת השופט שמע את החסויה אם היא מבינה דבר. חירותה ורכושה היקרים מכל נלקחו מהאישה מבלי שהיתה התייחסות כלשהי לסעיף 36 החשוב.

בעיית אבחנה בין עובדות לדעות בהחלטת השופט זגורי
בסעיף 21 כותב זגורי בהחלטתו: "בתעודת עובד ציבור של פקידת הסעד מיום 28/8/10, נקבע מפורשות כי מצבה הקוגניטיבי של החסויה אינו טוב, עושה רושם כי היא אינה צלולה, יש לה זכרון חלקי, ובזכות אותו מצב קוגניטיבי ירוד המרחיק אותה מהמציאות, היא לא נקלעה לקלחת המריבה בין ילדיה (עמ' 4 לתסקיר)"
זגורי מתייחס אל עמדת פקידת הסעד כי מצב האישה הקוגנטיבי ירוד, אינו טוב, אינה צלולה, וכו' כאל עובדות. זגורי כותב ומשתמש בביטויים אובייקטיביים אמינים כגון: התסקיר מכונה "תעודת עובד ציבור", ועמדות פקידת הסעד מכונות "קביעות" ("נקבע מפורשות כי מצב...").
גישתו של זגורי מוטעת. פקידת הסעד היא סובייקט בעל רגשות ואינטרסים, והתרשמותה אינה עובדה אלא דעה שיש לבחון ולאמת. בנוסף החסויה היא גם סובייקט שלפעמים התנהגותו משתנה מעת לעת.
בדו"ח ועדת סלונים נבו מפורטים ליקויים מהותיים בעבודתם של פקידי הסעד לסדרי דין: ניגוד עניינים, כתיבת עובדות בתסקיר ללא וידוא או ניסיון הפרכה, אי מתן אפשרות ללקוח אפשרות להתייחס לתסקיר טרם מסירתו לבית המשפט, אימוץ מלא של התסקיר על המלצותיו ע"י בתי המשפט (חותמת גומי), העדר מעקב, פיקוח ובקרה, אי קיום נהלים ועוד. מאידך, בתי המשפט רואים בתסקיר סוף פסוק. - מן הראוי היה כי השופט זגורי יתייחס ביתר זהירות ל"קביעותיה" של פקידת הסעד שמינה.


השופט אסף זגורי סבור כי אין לפקפק בתעודות רפואיות המוגשות לבית משפט לענייני משפחה
השופט כותב בסעיף 24 בהחלטתו: "תעודת רופא הינו הכלי הראשון במעלה שבית המשפט מסתמך עליו במינוי אפוטרופוס לחסוי. אם בית המשפט יתחיל לפקפק במהימנות כל תעודה רפואית שתוגש לפתחו, לא תהא לא כל אפשרות לסייע לחסויים בזמן אמת ולמנות אפוטרופסים".
עמדתו של השופט זגורי פסולה ומוטעת מיסודה. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות סעיף 36 קובע כי בית המשפט ישמע את החסוי אם הוא מבין דבר וזה הדבר הקובע (מה שזגורי לא ביצע). בנוסף ידוע כי מומחים רפואיים נוטים לכתוב חוות דעת ע"פ בקשת המזמין, או שהמזמין חוות דעת רפואית בוחר מראש מומחה המתאים לו.


פקידת הסעד פעלה בדרך תוקפנית ופתאומית להוצאת האישה מביתה לבית אבות ללא צו בית משפט
השופט זגורי כותב: "על מנת להימנע מספק ספיקה, ראוי היה כי פקידת הסעד הייתה פונה בעצמה לבית המשפט ו/או מפנה את הצדדים בבקשה מתאימה, בייחוד שעה שלא הייתה דחיפות ובהילות בהוצאת החסויה לסידור החוץ ביתי"

ניגוד עניינים - פקידת הסעד שהוציאה בתוקפנות את האישה מביתה לבית אבות גם קובעת את מצבה במוסד - ע"פ זגורי
זגורי כותב (פסקה 55): "בדיווח פקידת הסעד מיום 24/11/10 אשר נעשה לבקשת בית המשפט לאחר שפקידת הסעד נפגשה עם החסויה, עולה כי החסויה במצב פיזי טוב מאוד והופעתה הפיזית אף השתפרה לעומת הופעתה עת התגוררה בביתה. זאת ועוד, היא שידרה נינוחות ולא אמרה ו/או הביעה צער על המעבר ואף לא דיברה על חזרה לביתה ו/או על געגועים לביתה. החסויה לא שידרה מצוקה והתייחסה למעבר מביתה לבית האבות כמהלך שנעשה בהסכמתה".
זגורי ביקש ומקבל את חוות דעת פקידת הסעד על מצבה של האישה בבית האבות, למרות שפקידת הסעד היא ששלחה אותה לשם בצורה תוקפנית ופתאומית, וכן בנה של האישה ביקר את פקידת הסעד על כך. ברור שבנסיבות אלו פקידת הסעד תציג שמצב האישה טוב ואכן כך רשמה הפקידה בדיווח.
זגורי מקבל את הדיווח הלוקה בניגוד עניינים כ"תורה מסיני".

שימוש במינוח הפולחן עבודת הקודש ככלי ניגוח
השופט זגורי על פקידת הסעד: "בית המשפט מצר על הניסיון להלך אימים על מי שמבצעת מלאכתה בקודש למען החסויה"
תפיסתו של שופט בית משפט לענייני משפחה בנצרת אסף זגורי היא שפקידת הסעד עושה "מלאכתה בקודש", קל וחומר לתפיסתו כי השופט עוסק ב"מלאכת קודש הקודשים" שהרי הוא השופט מעליה, הוא מינה אותה ומחליט אם לקבל את המלצותיה ואם לאו. בנוסף לתפיסתו יש עוד אלפי עובדים סוציאליים ושופטים העושים מלאכתם בקודש וקודש הקודשים. בדימויים אלו מעולם הפולחן יש מסר ברור לבעלי הדין ולאזרחים כי שופטי משפחה ופקידי הסעד עושים עבודת קודש ואין לחלוק עליהם, ומי שחולק או מבקר את עושה מלאכתו בקודש הוא כופר.

ביקורת על פקידי סעד כמוה כלהלך אימים
השופט זגורי על פקידת הסעד: "בית המשפט מצר על הניסיון להלך אימים על מי שמבצעת מלאכתה בקודש למען החסויה"
טענתו של השופט זגורי כי מהלכים על פקידת הסעד אימים נובעת מכך ש"ב"כ המשיב 3 (הבן), כי מהלך זה של הוצאת החסויה מביתה לבית האבות לא היה על דעתו של המשיב והיה בגדר חטיפה ברשות פקידת הסעד", כלומר אין מדובר פה באיומים או תקיפה על פקידת הסעד אלא ביקורת של בן שפקידת הסעד הובילה להוצאת אימו המאובחנת באלצהיימר מביתה ומשפחתה לבית אבות ללא ידיעתו.
מדוע אם כן טוען השופט זגורי על פעולת ביקורת בבית משפט בדלתיים סגורות כנגד פקידת סעד כ"להלך אימים"?
התשובה ברורה: השופט זגורי מסביר זאת בהמשך משפטו: "על מי שמבצעת מלאכתה בקודש למען החסויה", כלומר פקידת הסעד עושה עבודת קודש ומי שמבקר אותה הרי הוא כופר, ומן הסתם גם "מהלך אימים".

קישורים: