אידיאולוגיית העובדות הסוציאליות: שופטת ריבה ניב

‏הצגת רשומות עם תוויות שופטת ריבה ניב. הצג את כל הרשומות

יצא המרצע מן השק - משוא הפנים השופטת חנה ינון לעו"ד צ'ארלי בוזגלו ופסילתה

נובמבר 2012 - מדובר בתביעת דיבה איגוד העו"ס (איציק פרי), ועובדת סוציאלית לחוק הנוער אתי דור דוברובינסקי נגד שני בלוגרים שנפגעו וממשיכים להיפגע מפשעי משרד הרווחה ואינם רואים את ילדיהם. הבלוגרים חשפו וחושפים פשעי משרד הרווחה. התובעים מיוצגים ע"י עו"ד צ'ארלי בוזגלו. הנתבעים, הבלוגרית ל' היתה מיוצגת ע"י עו"ד, והבלוגר י' לא מיוצג.

חנה ינון, צ'ארלי בוזגלו, אתי דור, איציק פרי - מקטרגים ומשמיצים נגד נפגעי פשעי משרד הרווחה

מידע מודיעיני או מזימה ודברי שטנה

לשופטת חנה ינון הועברה הודעת שטנה טרם המשפט מב.כ התובעים עו"ד צ'ארלי בוזגלו, ולנתבעת ל' הועברו דברי שטנה דרך רשת האינרנט. השופטת נהגה במשוא פנים ואפליה נגד הנתבעים, כיוון שלא הביאה הודעת השיטנה לידיעת הנתבעים, אלא הציגה אותם כ"מתפרעים" והוציאה אותם מהאולם. לאחר גירושם מהאולם אמרה השופטת כי הוצאת הנתבעים והצופים מהאולם בוצעה עקב "מידע מודיעיני" שהיה למשמר בתי המשפט ובו חשש להפרת הסדר. מקורו של ה"מידע המודיעיני" לא פורט.
תום הלב והיושר מחייב שופטת כבר בפתח הדיון או לפניו ליידע את בעלי הדין בכל מידע שיש בידיו נגדם בעיקר במידע שמקורו מבעלי הדין בצד שכנגד. השופטת חנה ינון לא נהגה כך, חרף העובדה שהיו לה הזדמנויות רבות ליידע את הנתבעים. הודעת השיטנה של צ'ארלי בוזגלו הביאה את השופטת חנה ינון לנהל את המשפט באופן לקוי ומלוכלך והוגשו נגדה תלונות נוספות על רמיסה ברגל גסה עיקרון פומביות הדיון, פגיעה בכבודם של הצופים , התנהגות פוגענית, וניהול משפט לקוי.

נחשף מקור דברי השטנה נגד הנתבעים - עו"ד צ'ארלי בוזגלו

בבדיקת נציבות תלונות הציבור על שופטים המשיכו חנה ינון וצ'ארלי בוזגלו והשופטת להשמיץ את הנתבעים וגם את הצופים מטעמם. כן מכתב כי: "כבוד השופטת מסרה, כי בבוקר הדיון ולפני שהחל, התייצבו קצין ביטחון ושני אנשי משמר בית המשפט בלשכתה, והודיעו לה כי מנסיונם ומתוקף הודעת בא כוח התובעים (צ'ארלי בוזגלו), עתיד להיות יום קשה שכן הנתבע.... ידוע להם כאדם...."
תלונת משוא פנים ובקשת פסילת השופטת חנה ינון

כתגובה הגישו הנתבעים י' ול' תלונת משוא פנים חמור ובקשת פסילה נגד שופטת חנה ינון. בבקשת הפסילה כתבו הנתבעים: "... תום הלב והיושר מחייב את כב' השופטת כבר בפתח הדיון או לפניו ליידע את הנתבעים בכל מידע שיש בידי השופטת נגדם בעיקר במידע שמקורו מב"כ התובעים (צ'ארלי בוזגלו), שהרי יש ענין לב"כ התובעים לבזות את הנתבעים ולהציגם כ"מתפרעים" – אולם כב' השופטת לא נהגה כך, חרף העובדה שהיו לה הזדמנויות רבות ליידע את הנתבעים. הודעת השיטנה מצד ב"כ התובעים גרמה לכב' השופטת ולמשמר בתי המשפט, לדעה מקדמית ואנטיגוניזם נגד הנתבעים. קיים חשש ממשי, כי כב' השופטת קיבלה הודעות שיטנה נוספות מב"כ התובעים או גורם אחר במישרין או בעקיפין, ומסתירה אותן כפי שעשתה בהודעה הנדונה (כמה אירוני שמדובר בתביעת דיבה והתובעים עצמם הם אלו שמוציאים דיבה נגד הנתבעים...). יש כאן משוא פנים מוכח ומובהק. כבוד השופטת מתבקשת לפסול עצמה ולהעביר את הדיון לשופט אחר נקי מדעה קדומה ושפועל בתום לב וללא דופי, בהתאם לכללי אתיקה ולנוהלי בתי משפט..."

השופטת חנה יינון פסלה עצמה ובהחלטתה המשיכה להשמיץ את הנתבעים

חנה ינון פסלה עצמה מניהול משפט התביעה נגד נפגעי פשעי משרד הרווחה, בהחלטתה ניכר היה סלידה מהנפגעים: "הנתבע אינו מאפשר לדיונים להתקיים באופן תקין והולם..." קטרגה ינון נגד הנתבע י' והוסיפה: "התובעים צריכים היו , לעמדתי, ליזום מלבד הליך אזרחי של "תביעת לשון הרע" , הליך נוסף ואחר אלא שלא יזמוהו, לאור התנהגותו כלפיהם כמתואר בתיק התביעה". חנה ינון פועלת ללא סמכות להעמיק את הניצות והפורענות של העובדים בסוציאליים נגד נפגעי משרד הרווחה.

חנה ינון ממשיכה להטעות ולטייח את ההליך השיפוטי

בהחלטת הפסילה של עצמה כותבת ינון (סעיף 4): "אני, איפוא, השופט השלישי בתיק זה הפוסל עצמו מן הנימוק שאין לומר שבתיק זה דעתי "פתוחה ואינה נעולה" עוד, לאור התנהגותו המכבידה של הנתבע באולם ומחוצה לו" - חנה ינון לא רק מאשימה את הנתבע י' באנטיגוניזם שלה נגדו, אלא שהשופטים ריבה ניב ודן מור פסלו עצמם מסיבות דומות. חנה ינון מטעה ומטייחת:
השופט דן מור פסל עצמו עקב דרישת בא כוח התובעים (צ'ארלי בוזגלו) שטען כי היות דן מור נשוי לפקידת סעד יגרור טענה עתידית של הנתבעים נגד החלטותיו. השופטת ריבה ניב פסלה עצמה מאחר ובעבר הגישה לפני שנים רבות תלונה במשטרה נגד הנתבע י' מאחר ולדעתה פגע בהליך שיפוטי (התלונה נסגרה עקב חוסר אשמה פלילית).- ראה צילום החלטת להלן.
השופטת חנה ינון אינה מסוגלת להסתיר את סלידתה מנפגעי משרד הרווחה וממשיכה להעליל ולהשמיץ נגדם

סוף דבר
חנה ינון פסלה עצמה עקב משוא פנים (בלשון המעטה) לעובדים הסוציאליים נגד נפגעי משרד הרווחה. חנה ינון נכשלה בדרישות אלמנטריות של כל שופט לשפוט צדק גם כאשר מדובר במערכות מושחתות בעלות שררה ההורסות חיי משפחות ואזרחים מאחורי דלתיים סגורות ללא ראיות. חנה ינון השמיצה ועלילה נגד נפגעי הרווחה באופן מתואם עם עו"ד צ'ארלי בוזגלו. התנהגותה של חנה ינון ראויה לגינוי וגם שפסלה עצמה המשיכה בסורה.

השופט דן פוסל עצמו ע"פ דרישת עו"ד צ'ארלי בוזגלו

השופטת ריבה ניב תפסול עצמה מאחר והגישה תלונה במשטרה לפני שנים נגד בעל דין

קישורים:

השופטת חנה ינון: מידע מודיעיני או מזימה ודברי שטנה מעו"ד צ'ארלי בוזגלו - אפריל 2012 - מדובר בתביעת דיבה איגוד העו"ס, ועובדת סוציאלית לחוק הנוער אתי דור דוברובינסקי נגד שני בלוגרים אשר חשפו וחושפים פשעי משרד הרווחה. התובעים מיוצגים ע"י עו"ד צ'ארלי בוזגלו. הנתבעים, הבלוגרית ל' היתה מיוצגת ע"י עו"ד, והבלוגר י' לא מיוצג.... משוא פנים של השופטת חנה ינון - שופט בבית משפט חייב ביושר לנהוג ללא משוא פנים, או אפלייה. לא כך נהגה השופטת חנה ינון. השופטת קיבלה הודעת שטנה מהועברה מב.כ התובעים צ'ארלי בוזגלו, לא תיעדה בפרוטוקול את תכנה ושולחה, לא יידעה את הנתבעים בהודעת השטנה נגדם, ולכן לא יכלו להתייחס לדברי השטנה נגדם...

תלונה נגד השופטת חנה ינון - בית משפט השלום תל אביב ת"א -10-09 - התנהגות פוגענית, וניהול משפט לקוי - מאי 2012 - בתחילת דיון שיפוטי בענייני לשון הרע הוציאה השופטת חנה ינון מאולם בית המשפט בעל דין, נתבע, לא מיוצג, למהלך הרוב המכריע של הדיון, כך שלא יכל לשמוע טענות התובעים ולהגיב עליהם בזמן אמת. חנה ינון הוציאה גם את הצופים מהאולם ולא נתנה לכך ביטוי בפרוטוקול. השופטת חנה ינון השתמשה במילים פוגעניות נגד הנתבע בתחילת הדיון לעיני הנוכחים באולם. התנהגותה של השופטת חנה ינון גרמה לחוסר אמון הציבור במערכת המשפט והדיפה ריח של משוא פנים, שיקולים זרים...

תלונה נגד השופטת חנה ינון - רמסה ברגל גסה את עיקרון פומביות הדיון, פגעה בכבודם של הצופים - פומביות הדיון הינה כי המשפט מתנהל באולם פתוח בו רשאי הקהל הרחב לצפות ולהיות עד לדיון. פומביות הדיון הינה הערובה העיקרית לתקינות ההליך המשפטי דהיינו בתחום עשיית הצדק ובירור האמת הלכה למעשה ובתחום מראית פני הצדק קבל עם ועדה...

חנה ינון - החלטה מזלזלת ועילגת לבקשה לתיקון פרוטוקול - השופטת חנה ינון דנה בתביעת לשון הרע שהגיש רופא השיניים ד"ר אפרים צור נגד רשת ידיעות תקשורת, בעקבות כתבה שפורסמה עליו. בשלב מסוים במהלך, בדיון שהתקיים באולמה של ינון בינואר 2011, לאחר שנשמעו הוכחות ובטרם סיכומים, ביקשה השופטת מהצדדים לצאת מהאולם, וקיימה שיחה לא פורמלית עם עורכי הדין בלבד...

שופטת חנה ינון - שקרים ומניפולציות בבית המשפט - המאמר השופטת חנה ינון "העלימה" קטע מפרוטוקול דיון , יובל עוז , יוני 2012 - "גלובס" חושף מקרה נוסף שבו שופטת עושה בפרוטוקול דיון כבשלה: חנה ינון מחקה קטע שלם מפרוטוקול, ללא הסכמת הצדדים; היא גם הורתה על השמדת התיעוד הקולי של הדיון ■ הנציב קבע כי ינון לא פעלה כראוי, אך גרוניס נתן לה גיבוי...

חנה ינון, שופטת בית משפט שלום תל אביב - ניהול משפט לקוי ומלוכלך - אפריל 2012 - מדובר בתביעת דיבה איגוד העו"ס, ועובדת סוציאלית לחוק הנוער אתי דור דוברובינסקי נגד שני בלוגרים אשר חשפו וחושפים פשעי משרד הרווחה. הבלוגרית ל' היתה מיוצגת ע"י עו"ד, והבלוגר י' לא מיוצג...

שופטת חנה ינון בית משפט שלום תל אביב - תלונות חמורות מוצדקות ובקשות פסילה - מאי 2012 - מדובר בתלונות חמורות שהוגשו לנציבות תלונות הציבור על שופטים נגד חנה ינון שופטת בית משפט שלום. שתי תלונות התבררו מוצדקות. ..

בקשת פסילה נגד השופטת חנה ינון - אמרה בדיון חוזר בפתח שלב ההוכחות כי התוצאה תהא אותה תוצאה - מאי 2012 - ע"א 3078/12 - מדובר בבקשת פסילת שופטת השלום חנה ינון. מבקשת הפסלות טוענת כי בישיבה מקדמית בדיון חוזר שהתקיים ע"פ החלטת ערכאת הערעור ביום 3.11.2011 בבית משפט קמא (בפני כב' השופטת ינון) ונקבעה ישיבת הוכחות ליום 8.2.2012. לטענת המערערת, בפתח דיון ההוכחות, הביע בית המשפט את דעתו כי הוא יכול לנמק את פסק הדין בתביעה שכנגד פעם נוספת, אך התוצאה תהא אותה תוצאה. בשל דברים אלו הגישה המערערת בקשת פסילה. בית המשפט דחה את הבקשה...

ביקורת על התנהלות חנה ינון שופטת השלום ביצירת סחבת שיפוטית - הכתבה דו קרב השופטות: צ’רניאק נגד ינון , מערכת ספונסר , יולי 2007 - שופטת בית המשפט המחוזי מתחה ביקורת על התנהלות חנה ינון שופטת השלום ביצירת סחבת שיפוטית; תביעה כספית בסך 1.2 מיליון ₪ נגד עו"ד ציון סמוכה, היא הסיבה לביקורת...

שופטת חנה ינון - בקשת פסילה בגין גיבוש עמדה ברורה וחד משמעית בקדם משפט באשר לתוצאה הראויה בתיק - יולי 2000 - בית משפט עליון ע"א 4520/00 - ערעור על בקשת פסילה לשופטת חנה ינון. - קדם משפט - בין המערערים למשיבה מתנהלת תביעה בגין ליקויי בניה שנמצאו בדירה שרכשו המערערים מהמשיבה. ביום 30.4.00 התקיים קדם משפט. בית המשפט (חנה ינון) הציע הצעה לסיומו של התיק בפשרה. הצעת הפשרה הוכתבה לפרוטוקול כפסק דין, תוך שבית המשפט מכתיב גם את הסכמת הצדדים, למרות שבא כח המערערים הביע התנגדותו להסכם...

בקשת פסילה נגד חנה ינון בגין אי רישום בפרוטוקול, קביעת עמדה טרם הוכחות, והתבטאות נטענת - יולי 99 - ע"א 4000/99 ערעור על בקשת פסילה לשופטת חנה ינון - חנה ינון קבעה עמדה באופן נחרץ בתחילת הדיון והתבטאה בצורה נטענת - לטענת המערער, חנה ינון קבעה עמדתה באופן נחרץ בתחילת הדיון לגבי המסכת העובדתית ולגבי המסקנה המשפטית ולפיכך עליה לפסול עצמה מליישב בדין. את טענתו זו סומך המערער על האופן הנחרץ והפסקני בו תיארה חנה ינון נסיבות האירוע ובכללן את אי כריתתו של הסכם בין הצדדים, וכן על התבטאות נטענת של בית המשפט (חנה ינון), שלא נרשמה בפרוטוקול, לפיה אם טרם שילם המערער את האגרה נראה שניתן לחסכה, באם לא יידרש בית המשפט לקיום הדיון.
שופטת חנה ינון - בקשת פסילה עקב אמירות בדיון המלמדות כי עמדתה הוכרעה מראש ללא קשר לתיק ונטישת האולם באמצע השמעת הטיעונים - יולי 2003 - ע"א 5422/03 - מדובר בבקשת פסילה מהשופטת חנה ינון לפסול עצמה מלדון בתיק תובענה בסדר דין מקוצר נגד המערערים ונתבעים נוספים. - בקשת הפסילה - עמדתה של חנה ינון הוכרעה מראש, וזאת ללא קשר לתיק וטרם שמיעתו. - בבקשת הפסילה טענו המערערים, כי בישיבה מיום 1.5.03 אמרה חנה ינון, עוד בטרם שמעה את טענות ההגנה של המערערים, כי אם מסמכי הבנק תקינים ואמינים, סופו של התיק ברור למי שמבין בטענות ותיקים בנקאיים, וכי בסופו של דבר יש לשלם את החוב לבנק...

נרדפת - הקשישה שרה כהן בורחת מפקידי רווחה מושחתים ממינהל השירותים החברתיים עיריית תל אביב

פקידות סעד מושחתות מעיריית תל אביב רודפות אחרי הקשישה שרה כהן לגזול רכושה לתאגידי אפוטרופסות מלוכלכים כגון של העובדת הסוציאלית ירדנה נילמן.

המאמר "סיפורי סבתא" ידיעות אחרונות - 24 שעות , משה רונן , יחזקאל אדירם , 17.06.2009.
שרה כהן בת ה-95, דודתם של חמוטל ודורי בן זאב, מתגוררת כבר חודשיים בדירת מסתור, נמלטת משירותי הרווחה (ת"א). כל מי שפוגש בה כולל ארבעה פסיכיאטרים, שאבחנו אותו לאחרונה, קובע כי מדובר באישה צלולה ומתפקדת. אז למה במחלקת הרווחה של עיריית תל אביב מתעקשים לאשפז אותה במוסד גריאטרי?

מהומה גדולה, שלשה שוטרים, עובדת סוציאלית, שני עורכי דין, שתי פקידות, בן נרעש, שני עיתונאים וצלם אחד, עומדים סביב דלת פתוחה של חדר שירותים קטן. בפנים על האסלה יושבת שרה כהן, אישה קטנה וכחושה בת 95. השוטרים דורשים ממנה לבוא איתם. "את עצורה", צועק עליה אחד מהם,. בנה שמואל בן ה-64, מתערב: "אמא, אל תלכי איתם, הם רוצים לקחת אותך למוסד סגור". מאחוריהם מנופפת העובדת הסוציאלית במסמך נייר: "את חייבת לבוא, יש צו בית משפט".

"מה אתם רוצים ממני?" מתגוננת האשה בקול נמוך, אך יציב, "לא עשיתי שום דבר רע, איני רוצה לבוא איתכם". אבל העובדת הסוציאלית לא משתכנעת. היא תובעת מהשוטרים להרים את האשה מהאסלה בכוח, ולקחת אותה משם. עורכי הדין של האישה מתנגדים. גם השוטרים מהססים. "מה יקרה אם היא תתנגד ותשבור יד או רגל, אני אהיה אחראי לכך? היא בת 95" אומר אחד מהם. כשאחד מהנוכחים מזדעזע מהעובדה שכולם מציצים לתוך חדר השירותים ומציע לסגור את הדלת ולאפשר לאישה לעשות את צרכיה לבדה, העובדת הסוציאלית מתנגדת: "מה יהיה אם היא תזיק לעצמה?"

הסצינה הסוריאליסטית הזאת שנערכה ביום רביעי שעבר במשרדו של עורך דינה של כהן, מרדכי לנצ'נר, ארכה כשעה וחצי. איש אינו טוען כי כהן עברה על חוק כלשהו, אבל שלושת השוטרים שהגיעו לקחת אותה עימם, החזיקו צו מפורש של שופטת, המורה להם להעביר את הישישה למרכז גריאטרי בנתניה, ולהחזיק בה שם בכוח, גם נגד רצונה, למשך שלשה חודשים.

אינני יודעת למה הם רודפים אחרי" אומרת כהן. "זה נמשך כבר כמה שנים. אני אישה בריאה, למרות גילי. יש רק בעיות קלות בשמיעה. אני בסך הכל רוצה לחיות בשקט ובשלווה בבית שלי ברחוב העבודה במרכז תל אביב. אני גרה שם כבר עשרות שנים וטוב לי שם".

שופטת ריבה ניב - חתמה על צו אפוטרופסות בגוף וברכוש לאישה מבלי שראתה אותה כלל

הצו שהחזיקו השוטרים מסתמך על חוק נשכח שרק מעטים שמעו עליו: חוק ההגנה על חוסים. לפי החוק הזה, במידה ופקיד הסעד סבור ששלומו הגופני או הנפשי של קשיש נפגע, או עלול להיפגע, הוא רשאי לפנות לבית המשפט בעניינו. במידה ובית המשפט התרשם כי הקשיש אינו מסוגל "להבין עניין", יכול השופט להכריע בגורל הקשיש. השופטת ריבה ניב שחתמה על הצו כלל לא פגשה את כהן. רשויות הרווחה הסבירו לה כי הקשישה בת ה-95 "אינה מסוגלת להבין עניין", והיא סמכה על חוות הדעת שהוגשה בפניה.

מדובר באבסורד, קצין משטרה רשאי לעצור חשוד בביצוע עבירה ל-24 שעות בלבד. שופט רשאי להאריך את המעצר רק אחרי דיון פומבי בבית המשפט, וגם זאת לתקופה מוגבלת של 15 יום בלבד. על החלטת שופט ניתן לערער כמובן. גם חולי נפש אי אפשר לאשפז בכפייה בלי סמכות ערעור. רק כאן, במקרה של כהן, לפי חוק נחבא בספר החוקים, אפשר לשלוח אדם מתפקד למוסד לתשושי נפש לשלושה חודשים, בלי שתינתן זכות למחות.

לבסוף, לאחר שעתיים וחצי של מצור על חדר השירותים, ולאחר שעו"ד לנצ'נר פנה בבקשה דחופה בעניין לבית המשפט, החליט קצין החקירות והמודיעין של תחנת לב תל אביב, רפ"ק בועז בלס, להורות לשוטריו להתפנות - ללא כהן - ממשרד עורכי הדין.

מי האפוטרופוס שלי

שרה כהן נולדה ב- 1914. אחיה הצעיר הוא בן 93, הוא זקן שחקני, מרדכי בן זאב. האחיינים שלה הם הפזמונאית והמחזאית חמוטל בן זאב, איש הרדיו והזמר דורי בן זאב, והשחקן ערן בן זאב. בעלה חיים כהן שימש כסגן מפקד ארגון ההגנה בתל אביב, והיה ממקימי השב"כ. כהן, עסקן של מפא"י היה חבר בוועד הפועל של ההסתדרות, וכיהן כיו"ר ארגון יוצאי לטביה ואסטוניה בישראל. כשנפטר לפני 27 שנה, ספד לו על קברו ח"כ יצחק רבין, אחד מראשי מפלגת העבודה באותם ימים. במשך עשרות שנים התגוררה כהן עם בנה היחיד, שמואל כהן-שחק. אל האחיינית שלה חמוטל התייחסה כאל בת.

מעורבות שירותי הרווחה בחייה של כהן החלה לפני כשלש שנים בעקבות פנייה של האחיינית חמוטל, שדאגה כי מצבה של דודתה מתדרדר.

הבן שמואל מספר: "יום אחד, לפני שלש שנים הופיעה עובדת סוציאלית מעיריית תל אביב ביחד עם חמוטל. העובדת הסוציאלית ראתה את אמא - והחליטה מיד שהיא פסיכית וצריך ואשפז אותה".

מאז, למרות שבידי כהן ארבע חוות דעת של פסיכיאטרים מומחים לגיל השלישי הקובעים כי היא מתפקדת וצלולה, שירותי הרווחה של עיריית ת"א לא מניחים לה ומנהלים נגדה קרב התשה שמטרה להעביר אותה למוסד גריאטרי. שלשום בדקה ד"ר חיה מרגלית בן אור את כהן וקבעה: "מדובר באשה צלולה לחלוטין, מתמצאת בכל המובנים, ואינה זקוקה לאפוטרופוס לכל עניין שהוא".
חוות דעת דומה כתב גם הפסיכו-גריאטר ד"ר איתן חבר: "אין סימנים לדמנטיה או להפרעה נפשית אחרת שמצריכה מיסוד במסגרת מחלקה לתשושי נפש. אין סיכון מידי בהמשך מגוריה בדירתה". נחרץ מכולם נשמע הפסיכיאטר ד"ר שאול סטיר, שבדק את כהן בשבוע שעבר ואבחן: "היא צלולה בדעתה באופן מוחלט, בעלת תובנה מלאה למצבה, עם שיפוט ובוחן מציאות תקינים לחלוטין, ואינה חסרת ישע".

בשיחה איתנו הוסיף ד"ר סטיר: "האישה צלולה לחלוטין, היא אישה מדהימה, המסוגלת להחליט באופן חופשי מה שהיא רוצה. הלוואי שאתם ואני נגיע לגיל כזה וניהנה מצלילות דעת כזאת". אגב גם בריאיון שקיימנו איתה הצליחה כהן להרשים אותנו בחיוניות שלה, בחוש ההומור ובמחשבתה הבהירה. היא ענתה בסבלנות לכל השאלות וניכר שגם זיכרונה אינו נפגע.

למרות חוות הדעת הללו החליט בית המשפט למנות אפוטרופוס לכהן. תחילה ניתן התפקיד לבנה שמואל. שופטת שניה, שמשום מה לא ידעה על מינוי הבן כאפוטרופוס, מינתה במקביל את עורכת הדין ירדנה נילמן כאפוטרופוסית. כשהתברר כי יש לכהן שני אפוטרופוסים, החליט בית המשפט למנות במקום שניהם אפוטרופוסית שלישית - עורכת הדין מרגלית נח -כהן -צידון. כהן מצידה דורשת שיבטלו את מינוי האפוטרופוסית: "היא השתלטה על חשבון הבנק שלי. היו לי שתי עוזרות בית. בבוקר באה מטפלת מטעם הביטוח הלאומי שעזרה לי אחרי ששברתי את הירך, ואחרי הצהריים היתה לי עוזרת פרטית ששכרתי מכספי. ברגע שלא יכולתי יותר למשוך כספים מהבנק, לא יכולתי להעסיק אותה יותר. אני רוצה לשלוט בכספים שלי בעצמי. למה לקחו ממני את הזכות למשוך כסף מהחשבונות שלי בבנק?".

אמא, איפה את?

במשך מספר חודשים סירבה כהן לאפשר לשירותי הרווחה להיכנס לביתה כדי לבצע ביקורת תקופתית על מצבה הבריאותי. בערב חג הפסח האחרון החליטו שירותי הרווחה לשים סוף לפרשה. מספר עובדים סוציאליים מלווים בשוטרים הגיעו לדירתה של כהן במרכז תל אביב. "אמי עסקה בעריכת שולחן הסדר". אומר כהן שחק. "לא פתחנו את הדלת, הם אמרו לנו שהם עומדים לפרוץ את הדלת, משום שיש להם צו של שופט לאשפז את אימי בכפייה".

כהן נלקחה הניגוד לרצונה לבית אבות בתל אביב. "זה מקום לא רע" היא אומרת, " אבל לא רציתי להיות שם, אני אישה בריאה ואיני נוטלת תרופות. כשהגעתי לשם נתנו לי בניגוד לרצוני שמונה כדורים כל יום. שאלתי בשביל מה הכדורים, והמטפלות אמרו לי שזה נגד כאב ראש, אבל הכריחו אותי לקחת את הכדורים. אחרי שבלעתי אותם הרגשתי צורך חזק לישון, וישנתי שם כל היום. הכדורים האלה גרמו לי גירוי בעור".

מיקומה של האם הוסתר מבנה. רק לאחר ששכר את שירותי של עורך הדין איתן לצקי אותרה כהן. לצקי הסביר לה שהיא רשאית לעזוב מרצונה וכי אין לאף גורם זכות להחזיק אותה בכפייה בבית אבות. כהן שמעה, קמה, יצאה מהבניין ולקחה מונית הביתה. אבל הבית היה סגור. המשטרה התקינה מנעול חדש על הדלת, המפתח נשמר בתחנת המשטרה.

כהן ובנה חוששים מאימת האשפוז הכפוי, החליטו לברוח לדירת מסתור. במשך שמונה שבועות הוגדרו במשטרה כ"נעדרים". כהן, צריך לזכור, בת 95 ואף אחד אינו מאשימה שעברה על חוק כלשהו. השאלה מדוע אישה בגילה שכולם מסכימים כי היא צלולה ומתפקדת מטרידה ומקוממת. "אני מסתתרת בבני ברק אצל החרדים", אומרת כהן. "רק שם ידעתי שלא יסגירו אותי למשטרה. הבן שלי הסתתר במקום אחר אצל חברים".

הם יצאו מהמחתרת ביום רביעי שעבר לכמה שעות לפגישה שהתקיימה במשרדו של עו"ד לנצ'נר. בסיכום מוקדם עם המשטרה הוחלט כי חוקר של מטעמה ישוחח עם כהן קצרות ואם יתרשם שהיא צלולה ומתפקדת יורה להפסיק את המצוד אחריה. אבל בניגוד לכל ההסכמים מיד כשהגיעה שרה למשרד ניסו השוטרים לעצור אותה.

עו"ד לנצ'נר זועם: "37 שנים אני עורך דין, ומעולם לא נתקלתי בהתנהגות כזאת של עובדות הרווחה. הן נכנסו לאמביציה אישית. יש פה התנהגות כוחנית, אינטרסנטית, שלא ברור מה מסתתר מאחוריה. כמות הכוח והמשאבים שמשקיעים באישה זקנה אחת שלא נמצאת בשום סכנה, רק כדי לנצח במאבק אינה הגיונית. הן התרגלו שהן מחליטות על גורלם של בני אדם ואין עורר על החלטותיהן. כשהן נתקלות במקרה אחד בהתנגדות של האישה או של בנה, הן מנסות להוכיח להם מי יותר חזק".
בעקבות פנייתו של עו"ד לנצ'נר, החליטה השופטת ריבה ניב לעכב את ביצוע ההחלטה להעביר את כהן למוסד גריאטרי, עד לדיון נוסף בנוכחותה.

האחיינית חמוטל בן זאב, שעירבה לראשונה את שירותי הרווחה בפרשה, מביעה צער על השתלשלות העניינים: "שום דבר לא נעשה כאן בזדון. אני אוהבת את דודה שלי, דואגת לה ומתגעגעת אליה. אני בדאגה מטורפת אליה. רק רציתי להיטיב, לא רציתי שזה יתדרדר ככה. פעלתי בצורה לגיטימית, פניתי למחלקת הרווחה לטובתה. כשהיא ירדה למחתרת, הייתי בדאגה מטורפת אליה. אני אוהבת אותה בטירוף".
"אני מיידעת את האחים שלי במה שקורה איתה. פעם אחת הלכתי עם דורי אליה, כשפחדנו שקרה לה משהו. כשחשבון הבנק שלה הוחרם, היא פנתה אליי ואמרה שאין לה כסף לשלם את חשבון החשמל. נתתי לה אלף שקל. אחר כך, כשהבאתי לה עוד חמש מאות שקל, היא זרקה את הכסף ואמרה: 'תלכי מפה, אני לא רוצה את הטובות שלך'. חבל לי שזה מה שהיא חושבת עליי".

במחלקת הרווחה של עיריית תל אביב נמסר בתגובה: "העירייה מנועה מלחשוף פרטים אודות המטופלת מטעמים של צנעת הפרט ובהתאם להוראות הדין. עם זאת נבהיר, כי לאחר שדנו בנושא, החליטו בתי המשפט להכריז עליה כחסויה ולמנות לה אפוטרופוס חיצוני, לרבות הוצאתה מביתה. בכל מקרה, ההליכים המשפטיים בנושא החסויה תלויים ועומדים בפני בתי המשפט".

ואחרי הכל, שרה עדיין אופטימית: "אני חושבת שהמוצא האחרון שלי הוא לפנות לנשיא המדינה, שמעון פרס. הוא הכיר היטב את בעלי מהפעילות במפא"י ומהפעילות הביטחונית בימיה הראשונים של המדינה. אולי, כידיד לשעבר הוא יוכל לעזור לי".

שרה כהן - נרדפת על ידי פקידי הרווחה מושחתים עיריית תל אביב

פלייליסט - התעמרות והתעללות בקשישים ע"פ מדיניות משרד הרווחה

תויות: מינהל הרווחה תל אביב, ראש מינהל הרווחה תל אביב דורית אלטשולר, עובדת סוציאלית, טיפול סוציאלי לקשיש

קישורים: