‏הצגת רשומות עם תוויות אפוטרופוס. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אפוטרופוס. הצג את כל הרשומות

אפוטרופסות: מושגי יסוד, הליך מינוי אפוטרופוס ודרכי התמודדות

אפוטרופסות: מושגי יסוד, הליך מינוי אפוטרופוס ודרכי התמודדות - מאמר מארגון בזכות

רקע

הגבלת כשרותו המשפטית של אדם ומינוי אפוטרופוס עליו מהווה פגיעה קשה בזכותו של האדם לאוטונומיה אישית ולחירות. מינוי האפוטרופוס מצמצם את העצמאות של האדם ופוגע ביכולת שלו לקבל החלטות על חייו, לבטא את שאיפותיו, לבחור בחירות עצמאיות והכל על פי רצונו. עם זאת, בעיני החוק, ישנם מצבים בהם אנשים אינם יכולים לדאוג לעניינם ועל כן הם זקוקים לאפוטרופוס.

עמדת 'בזכות' היא כי כל אדם זכאי לאוטונומיה אישית מלאה על חייו. במקרים בהם אדם זקוק לסיוע כדי לקבל החלטות בנוגע לחייו הרי שיש להעדיף חלופות מתונות יותר ופוגעניות פחות בכדי לסייע לו, כגון מתן סיוע וייעוץ אישי וכן באמצעות הנגשה. במקרים בהם אין מנוס מלמנות אפוטרופוס על המינוי להיות כמה שיותר מצומצם הן במשך המינוי והן בנושאים שתחת המינוי. לבסוף, גם כאשר מונה לאדם אפוטרופוס, יש לו זכויות רבות אשר על האפוטרופוס ועל הסביבה הרחבה יותר לכבד.

מטרת דף מידע זה הינו לתת כוח בידיך, אדם עם מוגבלות אשר מינו לו אפוטרופוס או שרוצים למנות לו אפוטרופוס, להבין את ההליך ואת זכויותיך בהליך. כמו כן דף מידע זה נועד לסייע לכם, קרובי המשפחה של אדם עם מוגבלות, לקבל החלטות אשר לא יפגעו יתר על המידה בחירות ובזכויות של קרובכם בעודכם מתלבטים על מינוי אפוטרופוס. בדף המידע נבקש להסביר מושגי יסוד בנוגע לאפוטרופסות, להכיר את השחקנים המרכזיים הרלוונטיים להליך מינוי האפוטרופוס, להסביר את המשמעות המשפטית של מינוי אפוטרופוס, להסביר את זכויותיו של האדם עם המוגבלות וכן כיצד ניתן .

מושגי יסוד:

כשרות משפטית – אדם עם כשרות משפטית הוא אדם אשר מכירים ביכולת שלו לבצע פעולות משפטיות ובעצם לקבל החלטות שדורשות הסכמה או הכרה של מישהו אחר. כך למשל רק אדם עם כשרות משפטית יכול לחתום על חוזה, לרכוש מוצר, לשכור דירה.

חסוי – אדם אשר בית המשפט מינה לו אפוטרופוס.

פסול דין - אדם ללא כשרות משפטית. בית המשפט רשאי להכריז על אדם כי הוא פסול דין אם האדם אינו מסוגל לדאוג לענייניו בשל מחלת נפש או ליקוי בשכלו. בפועל בית המשפט כמעט ולא מכריז הכרזה כזו.

מה ההבדל בין חסוי לפסול דין?

מה שונה - לחסוי יש כשרות משפטית מלאה ולפסול דין אין כשרות משפטית.

מה דומה – גם לחסוי וגם לפסול דין ניתן למנות אפוטרופוס.

אפוטרופוס – אדם או גוף אשר מתמנה על ידי בית משפט לקבל החלטות עבור אדם אחר ולדאוג לענייניו.

אפוטרופוס טבעי – עד גיל 18 הוריו של האדם הם האפוטרופוסים הטבעיים של האדם. על כן הם יכולים לקבל החלטות רבות על חייו. בהגיע אדם לגיל 18, פוקעת האפוטרופוסית הטבעית של ההורים ורק עם הגשת בקשה מיוחדת לבית המשפט לענייני משפחה ניתן למנות לאדם אפוטרופוס.

אפוטרופוס לעניינים אישיים (לענייני גוף) – אפוטרופוס אשר אחראי לכל ענייניו האישיים של האדם. אפוטרופוס לעניינים אישיים אחראי על:
מקום מגורים
צרכים גופניים – ביגוד, אוכל ותזונה נכונה.
צרכים רפואיים – מעקב ודאגה למצב רפואי, לקיחת תרופות, מתן הסכמה או סירוב לביצוע טיפול רפואי.
תעסוקה – מציאת מסגרת תעסוקתית מתאימה, תנאי השכר.
מיצוי זכויות - מיצוי זכויות מול גופים אחרים כגון ביטוח לאומי או סל שיקום
פנאי – פיתוח תחומי עניין ועידוד פעילויות העשרה ופנאי
צרכים נפשיים, חברתיים ורוחניים - כגון השתלבות בקהילה, התמודדות עם מצוקה נפשית, שמירת הקשר עם המשפחה.

אפוטרופוס לענייני רכוש – אפוטרופוס אשר אחראי לכל ענייני הרכוש של האדם, ובהם:
ניהול חשבון הבנק והנכסים של האדם
מיצוי זכויות כספיות של האדם (כגון הגשת תביעה כלכלית)
הגנה מפני ניצול כלכלי
פיתוח היכולת של האדם להתנהל באופן עצמאי מבחינה כלכלית
אישור הוצאות לצרך שיפור רווחת האדם

אפוטרופוס לעניין מסוים – אפוטרופוס יכול להתמנות רק לעניין מסוים. דוגמאות:
אפוטרופוס לקבלת החלטה בנוגע לניתוח מסוים.
אפוטרופוס לכל הוצאה כספית שהיא מעל ל-5,000 ₪.
אפוטרופוס רק בנוגע למקום המגורים.

מיהם השחקנים המרכזיים

האדם עם המוגבלות – אנשים עם מוגבלות ואנשים זקנים הם 'קהל היעד' המרכזי לבקשות למינוי אפוטרופוס. למרות שלעיתים קרובות המוגבלות אינה משליכה על התפקוד ועל היכולת של האדם לקבל החלטות בעניינו, בכל זאת מרבים למנות אפוטרופוסים על אנשים עם מוגבלות. הדבר נובע מתפיסה פטרנליסטית בנוגע ליכולת של אנשים עם מוגבלות להיות עצמאיים ולקבל את האחריות המלאה על חייהם. אנשים רבים עם מוגבלות מגלים כי בגיל 18 הוגשה בעניינם בקשה למינוי אפוטרופוס.

הורי האדם ומשפחתו – עד גיל 18 הוריו של אדם הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם. לעיתים קרובות הורים (או קרובי משפחה אחרים) הם שמגישים בקשה להתמנות כאפוטרופוסים על ילדיהם מתוך רצון כן ואמיתי להמשיך ולדאוג לעניינם. חלק מהקושי של אנשים להיאבק במינוי האפוטרופוס נובע מכך שמדובר במאבק באנשים הקרובים ביותר והיקרים ביותר בחייו של אדם. על פי רוב, במידה ובית המשפט החליט על מינוי אפוטרופוס הוא ייתן עדיפות למינוי מישהו מהמשפחה הישירה.

בית משפט לענייני משפחה – בית המשפט אשר עוסק בכל בקשה בנושא אפוטרופסות. ישנם 14 בתי משפט לענייני משפחה בארץ. אופי הדיונים בבתי משפט לענייני משפחה הוא פחות פורמאלי ממרבית בתי המשפט.

פקידת הסעד לסדרי דין- עובדת סוציאלית מטעם הרווחה אשר אחראית על הגשת תסקירים (דוחות) לבית המשפט לענייני משפחה עם המלצות מקצועיות בנוגע לשאלת האפוטרופסות. פקידת הסעד היא הזרוע הארוכה של בית המשפט, היא זו שנפגשת עם כל הגורמים הרלוונטיים (האדם עצמו, האפוטרופוס, קרובי המשפחה, גורמים טיפוליים) ובית המשפט נותן משקל מכריע להמלצות שלה.

גורמי הרווחה – במסגרת הקשר השוטף של גורמי הרווחה עם אנשים עם מוגבלות עשויה להתעורר שאלת האפוטרופסות. פעמים רבות העובדת הסוציאלית ברווחה פונה לבית המשפט בבקשה כי ימנה אפוטרופוס עבור אדם אשר לדעתה זקוק לאפוטרופוס. כמו כן, בכל הליך בנוגע לאפוטרופוס יהיה עורך דין של משרד הרווחה אשר ייצג את עמדת המדינה.

בא כוח היועץ המשפטי לממשלה מטעם משרד הרווחה – עורכי דין מהמחלקה המשפטית של משרד הרווחה מייצגים בבתי משפט לענייני משפחה את המדינה בבקשות למינוי אפוטרופוס. היות ומדובר בעורך דין מטעם משרד הרווחה, עמדתו מושפעת בעיקר מעמדת גורמי הרווחה ופקידת הסעד לסדרי דין. בכל תיק המנוהל בבית משפט לענייני משפחה בנוגע לאפוטרופוס, אחד הצדדים יהיה משרד הרווחה באמצעות עורך דינו (השם הרשמי של המדינה בתיקים אלה הוא – בא כוח היועץ המשפטי לממשלה).

האפוטרופוס הכללי – גוף במשרד המשפטים אשר מפקח על תפקוד האפוטרופוסים.

אפוטרופוס חיצוני (שירותי אפוטרופסות) – ישנם חברות ועמותות אשר כל ייעודם הוא לספק שירותי אפוטרופסות. כאשר בית המשפט מתרשם כי אין מישהו בסביבה הקרובה של האדם אשר מתאים להיות אפוטרופוס או כאשר יש סכסוך משפחתי בנוגע לזהות האפוטרופוס, עשוי הוא למנות אפוטרופוס חיצוני. האפוטרופוסים החיצוניים הידועים והגדולים ביותר כיום הם: הקרן לטיפול בחסויים, ש.פ.ר, ואקי"ם אפוטרופסות.

מתי ימנו לי אפוטרופוס?

כאשר בית המשפט יתרשם כי אינך יכול לדאוג לחלק מעניינך או לכל עניינך, הוא עשוי להחליט על מינוי אפוטרופוס.

מהם החלופות למינוי אפוטרופוס?

אדם אשר מקבל סיוע מסביבתו ובעזרת סיוע זה הוא מצליח לדאוג לענייניו אינו חייב אפוטרופוס. עמדת בזכות היא כי על בית המשפט לקחת בחשבון את התמיכה והסיוע שיש לאדם במסגרת ההחלטה האם יש צורך במינוי אפוטרופוס.

כמו כן אם הסיבה המרכזית למינוי אפוטרופוס היא החשש מפני ניצול כלכלי, הרי שיש מספר פתרונות פשוטים אשר מצמצמים את הפגיעה באוטונומיה של האדם:
נכס - רישום הערת אזהרה בטאבו על הנכס כי לא תימכר ללא אישור בית משפט או אדם אחר.
חשבון בנק – הגבלת החשבון לחתימה נוספת, הגבלה של משיכת כספים.
כרטיס אשראי – הגבלתו לסכום מוגדר.

מהם פתרונות ביניים במסגרת מינוי אפוטרופסות?

אפוטרופסות לעניינים מוגבלים או נקודתיים – ניתן למנות אפוטרופוס רק לנושא ספציפי ובכך להותיר את האוטונומיה של האדם בכל יתר הנושאים. כך למשל ניתן למנות אפוטרופוס על כל סכום מעל 5,000 ₪ לחודש ובכך להותיר לאדם את חופש הפעולה לגבי 5,000 ₪ לחודש. כן ניתן למנות אפוטרופוס לעניין טיפול רפואי אך לא לגבי יתר הנושאים שבאחריות אפוטרופוס לעניינים אישיים.
אפוטרופוס זמני – יש לשאוף למנות אפוטרופוס לתקופה המינימאלית ביותר. כך אדם עם מוגבלות נפשית שנמצא במשבר, עשוי להיות זקוק לאפוטרופוס רק לתקופת המשבר ועל כן חשוב לקבוע אפוטרופוס זמני.

את מי ממנה בית המשפט להיות אפוטרופוס:

בית המשפט ימנה מי שנראה לו בנסיבות העניין מתאים ביותר לטובת האדם.
עדיפות ראשונה לאדם קרוב (משפחה או איש אמון).
ישנם מקרים בהם יתמנה אפוטרופוס חיצוני:
א) כאשר יש מחלוקת במשפחה לגבי המינוי.
ב) כאשר בית המשפט סבור כי האדם הקרוב אינו מתאים להיות אפוטרופוס .

ג) כאשר האדם מתנגד למינוי כל אדם קרוב.

ההליך המשפטי למינוי אפוטרופוס

מי רשאי לפנות בבקשה למנות אפוטרופוס?
בן זוג.
קרוב (הורים, ילדים, אחים, סבים ונכדים)
המדינה באמצעות לשכות הרווחה ובא כוח היועץ המשפטי לממשלה.
האדם עם המוגבלות או בא כוחו.

מהו משך התהליך?

במקרים דחופים הוא עשוי לקחת יום אחד אבל ביתר המקרים, בשל העומס על מערכת המשפט ועל פקידות הסעד, התהליך יכול לקחת מספר לא מועט של חודשים.

מה כולל ההליך?
הגשת הבקשה:
א. בקשה בכתב עם נימוקים מדוע יש למנות אפוטרופוס.

ב. חוות דעת רפואית אשר צריכה להתייחס לשתי שאלות: האם החסוי יכול לדאוג לענייניו והאם הוא יכול להביע את רצונו לגבי זהות האפוטרופוס.

ג. תצהיר חתום על ידי עורך דין אשר מציין את פרטי כל קרובי המשפחה מדרגה ראשונה (הורים, אחים וילדים מעל גיל 18) וכן מציין מי מסכים ומי מתנגד לבקשה.

ד. תשלום – הגשת הבקשה כרוכה בתשלום אגרה של כ-400 ₪. ניתן לבקש פטור מאגרה על סמך מצב כלכלי.
מינוי פקידת הסעד- על פי רוב ימנה שופט פקידת סעד לסדרי דין לבחון את הבקשה (למרות שיש מקרים בהם ניתן הצו ללא תסקיר). פקידת הסעד משוחחת עם האדם ועם כל מי שהיא מוצאת לנכון לדבר איתו (קרובי המשפחה, הגורמים המטפלים). ישנה חובה לשתף פעולה עם פקידת הסעד על פי חוק.
תסקיר פקידת הסעד- פקידת הסעד מגישה תסקיר ובו המלצותיה בנוגע לאפוטרופסות. היא יכולה לכלול המלצות שחורגות מהבקשה. כך למשל יכולה להיות בקשה למינוי אפוטרופוס לרכוש והיא תמליץ על מינוי אפוטרופוס גם לעניינים אישיים.

דיון – בית המשפט יקיים דיון במקרים בהם עולה מחלוקת בין הצדדים.
החלטה ומתן צו – בסוף ההליך מתקבלת החלטה של בית המשפט. בית המשפט יכול לתת צו למינוי אפוטרופוס על נושא מסוים, על כלל הנושאים, או להחליט שלא למנות אפוטרופוס.

איזה סיוע משפטי אני יכול לקבל?

עזרה במילוי טפסים – בחלק מבתי המשפט לענייני משפחה יש סטודנטים למשפטים שמסייעים למלא טפסים.
סיוע משפטי של משרד המשפטים – ישנו גוף במשרד המשפטים אשר בהתאם למבחני הכנסה וסיכויי הצלחה מעניק סיוע משפטי באמצעות עורכי דין.
ארגונים חברתיים –ישנם כמה ארגונים שמסייעים לאוכלוסיות שונות בנושא אפוטרופסות– יד ריבה, ידיד, סינגור קהילתי. אנו בארגון 'בזכות' נותנים סיוע משפטי באמצעות מתן מידע, ייעוץ, ליווי טלפוני ולעיתים אף ייצוג.

מהם הזכויות שלי בהליך למינוי אפוטרופוס עבורי?
הזכות להיות צד להליך – פעמים רבות ההליך מתנהל מעל ראשו של האדם מבלי שנותנים לו הזדמנות להיות חלק מההליך. חשוב להבהיר כי לכל אדם יש זכות להיות צד פעיל בהליך מינוי אפוטרופוס עבורו.
הזכות לעיין בתסקיר פקידת הסעד ולהגיב עליו - תסקיר פקידת הסעד אמור להימסר לצדדים ולצדדים יש זכות להגיב על התסקיר בפני בית המשפט.

שימו לב – פעמים רבות התסקיר לא נשלח לצדדים ולכן צריך לפנות ישירות לפקידת הסעד או למזכירות בית המשפט ולבקש העתק של התסקיר.

הזכות לדיון - בית המשפט חייב לשמוע את דעתו של האדם אשר שוקלים למנות לו אפוטרופוס, אם אותו אדם מסוגל להבין בדבר וניתן לברר את דעתו. לצערנו פעמים רבות זכות זו אינה מיושמת.

שימו לב – אם נפתחה בבית המשפט לענייני משפחה בקשה בעניינך בנוגע לאפוטרופוס, ואתה רוצה שהשופט ישמע אותך תגיש בקשה בכתב לבית המשפט בה תבקש לקיים דיון בבקשה למינוי אפוטרופוס וכי תזומן לדיון. כך תוכל לוודא כי עמדתך תישמע ישירות על ידי השופט.

הרצון שלך צריך להילקח בחשבון בהחלטה – הרצון שלך חשוב בשני נושאים:
א. עצם מינוי האפוטרופוס – יכול להיות שאתה מסכים שימנו לך אפוטרופוס לרכוש אך לא על הגוף.

ב. מי ממונה לאפוטרופוס – יכול להיות שאתה מסכים למינוי אפוטרופוס אבל אתה רוצה שזה יהיה ידיד שלך ולא הוריך.

בית המשפט צריך להתחשב ברצונות שלך.

החובות של האפוטרופוס?

ישנו דף מידע מפורט של 'האפוטרופוס הכללי' שמסביר מהן החובות של האפוטרופוס. חפש באינטרנט תחת: "סל טיפול בחסויים – הנחיות לאפוטרופסים".

בקצרה נציין כי אפוטרופוס לא חייב במזונות של האדם אבל הוא כן אחראי על נושאים רבים אשר נמצאים תחת אחריותו בין אם בעניינים אישיים ובין אם בענייני רכוש.

היחסים בין האדם לבין האפוטרופוס שלו?

על פי החוק האפוטרופוס חייב לשמוע את דעת החסוי ואילו החסוי חייב למלא אחרי הוראות האפוטרופוס בנושאים שנמצאים תחת אחריותו.

במקרה של מחלוקת בין הצדדים – יכול האדם ו/או האפוטרופוס לפנות לבית המשפט ולבקש את התערבותו והכרעתו.

ביטול או החלפת אפוטרופסות

אדם אשר מינו לו אפוטרופוס יכול להגיש בקשה לבית המשפט לבטל את האפוטרופסות, לצמצם אותה או להחליף אותה.

דוגמאות:
אדם יכול לבקש כי תבוטל האפוטרופסות עליו וכי הוא יהיה עצמאי לחלוטין.
אדם יכול לבקש כי תצומצם האפוטרופסות עליו כך שהוא יישאר עם אפוטרופוס לרכוש אך ללא אפוטרופוס לעניינים אישיים.
אדם יכול לבקש כי חבר קרוב יהיה אפוטרופוס שלו במקום קרוב משפחה.

איך מגישים בקשה כזו?

יש לגשת לבית משפט לענייני משפחה בו נתקבלה ההחלטה על מינוי האפוטרופוס ולהגיש בקשה. הבקשה יכולה להיות בכתב יד והיא צריכה להסביר למה לדעתך צריך לשנות את ההחלטה הקודמת של בית המשפט.

דוגמאות להנמקות:
לא נתנו לי להופיע בדיון בפעם הקודמת, אם בית המשפט היה רואה אותי הוא יכול היה להתרשם שאני לא זקוק לאפוטרופוס.
מאז ההחלטה הקודמת, המצב שלי השתנה, עברתי הליך שיקומי ואני יכול כעת לדאוג לחלק מהעניינים האלה בעצמי.
יכול להיות שאני זקוק לאפוטרופוס על הרכוש אבל אין סיבה שמישהו אחר יקבל החלטה על מקום המגורים שלי או על מקום העבודה שלי ולכן אני מבקש לבטל את האפוטרופוס לעניינים אישיים שלי.

שים לב - כדאי לצרף לבקשה חוות דעת של איש מקצוע (עובד סוציאלי או רופא כגון פסיכיאטר) שמסביר מדוע אתה יכול לדאוג לענייניך ואינך זקוק לאפוטרופוס.

לאחר הגשת הבקשה, בית המשפט יבקש מפקידת הסעד להגיש תסקיר ומשלב זה התהליך דומה מאוד לתהליך בקשה למינוי אפוטרופוס.

מה תוקף הפעולות המשפטיות של אדם חסוי שמונה לו אפוטרופוס

כפי שציינו בסעיף ההגדרות יש הבדל בין חסוי לבין פסול דין. לחסוי יש כשרות משפטית. לכן גם אם ממנים לו אפוטרופוס נותרה לו הכשרות המשפטית. לכן פעולה משפטית שעושה חסוי – כגון חתימה על הוראת קבע או רכישת מכשיר אינה מבוטלת אוטומטית.

עם זאת ניתן להיעזר בדיני החוזים כדי לבטל פעולה משפטית אם ניתן לטעון לניצול כלכלי של האדם על ידי גורם אחר.

המרכז הישראלי לאפוטרופסות - הקרן לטיפול בחסויים מפקירה בשיטתיות מוחלשי החברה

 

משרד המשפטים טייח העלמת נתונים וניהול לקוי בעמותת האפוטרופסות ש.פ.ר


הדו"ח העלה חשד למעילה בעמותת אפוטרופסות, הרשויות נהגו ביד קלה , אור קשתי , הארץ , אוקטובר 2013

החשד להעלמת נתונים וניהול לקוי של רכוש 1,700 בני החסות בעמותת ש.פ.ר לא עורר כמעט עניין במשרד המשפטים, שגילה סלחנות ולא פנה למשטרה

"חברי ועד עמותת ש.פ.ר ונושאי המשרה הכפופים להם פעלו בניגוד לחובתם על פי דין, וכשלו במטרתם ותפקידם כאחראים לשלומם ורווחתם של החסויים אשר באפוטרופסות העמותה", כך נקבע בדו"ח ביקורת שהוגש לאפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים לפני כמעט שנתיים. "העמותה אינה מתנהלת בסטנדרטים המצופים ממנה בכל המישורים שנבדקו, כאשר ברוב התיקים שנבדקו התגלו ליקויים מהותיים", נכתב על העמותה, המספקת שירותי אפוטרופסות לכ–1,700 בני אדם והשורה התחתונה: "מהממצאים עולים חשדות כבדים למעילות בכספי החסויים וברכושם".
למרות הממצאים הקשים, הוחלט במשרד המשפטים שלא להתלונן במשטרה ואף לא ליידע איש על הליקויים שנמצאו - לא את הציבור ואף לא את החסויים שהעמותה מופקדת על ניהול רכושם. במקום זאת, הסתפקו במשרד בהחלפת מנהלי העמותה.

על פי החוק, ניתן למנות אפוטרופוס לאדם שאינו יכול לדאוג לענייניו, "כולם או מקצתם, ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו". אנשים כאלה, שזהותם אסורה בפרסום, נתונים להשגחת האפוטרופוס וחייבים לציית לו. יש בהם קשישים שדעתם אינה צלולה עוד וכן חולי נפש ואחרים שאינם מסוגלים לנהל את ענייניהם מסיבות שונות. בית המשפט הוא שמחליט על מינוי אפוטרופוס וקובע את זהותו. האפוטרופוס - לרוב עמותה - מקבל שליטה על כספיו ונכסיו של החסוי, ואמור לנהל אותם לטובת החסוי שהוא משמש לו מעין מבוגר אחראי. אלה אנשים שבדרך כלל לא יכולים להגן על זכויותיהם ואם הם מתלוננים, על פי רוב תלונותיהם נתקלות בחוסר אמון.

לפני כמה שנים מינה בית המשפט את עמותת ש.פ.ר לשמש אפוטרופסית לשי (שם בדוי), ומאז נציגת העמותה מנהלת את כל ענייניו, כספיים ואחרים. לדבריו, הוא מקבל מעין דמי כיס, כ–500 שקלים מדי שבועיים, מתוך קצבת הביטוח הלאומי שלו, כ-4,500 שקלים. ואולם, כשביקש את דפי החשבון בבנק כדי לברר מה נעשה בכספו, נענה בשלילה, למעט פעם אחת.

עוד הוא מספר כי הוא נפגש עם האחראית עליו מדי כמה שבועות, ומתקשה מאוד להשיג אותה בטלפון. "אני רוצה חונך, מישהו שאוכל לדבר איתו כשאני צריך, חבר נפש כזה", הוא אומר, "אני לא צריך מישהו שיחזיק אותי קצר. זה כאילו אני שייך למישהו אחר. יש לי קשיים, אבל אפשר לשתף ולדבר איתי".

הונאות עמותת ש.פ.ר - שי, שמקבל כל שבועיים 500 שקלים מקצבת הביטוח הלאומי. צילום: דודו בכר
הונאות עמותת ש.פ.ר - שי, שמקבל כל שבועיים 500 שקלים מקצבת הביטוח הלאומי. צילום: דודו בכר
עמותת ש.פ.ר לשירותי אפוטרופסות הוקמה בשנת 1995 ויש לה שישה סניפים ברחבי הארץ, מבאר שבע ועד נהריה. בישראל כ–43 אלף חסויים; דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת קבע לפני כשנתיים כי זה שיעור גבוה בהשוואה למדינות אחרות. את דו"ח הביקורת על עמותת ש.פ.ר הכין משרד רואי חשבון, והוא הוגש לאפוטרופוס הכללי בינואר 2012.

מחברי הדו"ח, המתפרסם כאן לראשונה, בדקו את טיפול העמותה בחסויים ובנכסיהם באופן מדגמי בלבד - פחות מ–5% מכלל הפעילות. אפשר לשער שביקורת מלאה, אילו היתה נעשית, היתה מעלה ליקויים חמורים יותר. לפי דיווח לרשם העמותות, בשנת 2011 הסתכם המחזור הכספי של העמותה ב–4.8 מיליון שקלים.

לפי הדו"ח, העמותה "אינה עומדת בדרישות המינימליות הנדרשות מגוף הפועל בנושאים רגישים ובהיקף נרחב... הדבר מאפשר ואף גורם לפגיעה במישרין או בעקיפין בכספם, רכושם ורווחתם של החסויים". על ניהול החשבונות שלה נכתב כי "אינו נעשה באופן שוטף וגורם לגירעונות והפסדים לחסויים. בנוסף, יש חוסרים ברישומים, שינויים יזומים ואי־דיווח על הכנסות שונות".

בהקשר זה מציין הדו"ח כי העמותה "דואגת למצג הוצאות שיהיה ראשית הגיוני למראית עין, ורק לאחר מכן נכון ומדויק. דבר זה מעלה חשד לזיוף ממצאים ולהעלמת נתונים בספרי החשבונות". על ניהול נכסי הנדל"ן של החסויים נכתב כי הוא "נעשה באופן לקוי, שאינו שואף לטובתם המוחלטת של בעלי הנכסים".

שי מתקיים מקצבה של הביטוח הלאומי אך בין החסויים יש אנשים שהם בעלי דירות או שצברו חסכונות. במועד הביקורת החזיקה העמותה בהשקעות בסך כ–3.5 מיליון שקלים, השייכות לאנשים שנפטרו. כ–2.3 מיליון שקלים נוספים, הנמצאים בחשבונות שונים, אינם מטופלים כלל, לפי הדו"ח.

חלק מההשקעות שייכות לחסויים שלגביהם אין תיעוד של הנהלת חשבונות, כך ש"סכומים אלה אינם נרשמים כלל בספרי העמותה וקיימת אפשרות להעלמתם", לפי הדו"ח. בין השאר צוין כי לאחד החסויים, בעל השקעות של כ–4.2 מיליון שקלים, לא נערך דו"ח כספי במשך שש שנים, וכי בתקופה זו פעלה העמותה "בכספי החסוי ללא כל דיווח לאפוטרופוס הכללי". השורה התחתונה: "בהתנהלות העמותה עולים חשדות להעלמת כספים או לשימוש שאינו ראוי בכספי החסויים".

דברים אלה תקפים גם לגבי טיפול העמותה בדברי ערך, המעורר "חשדות כבדים לאפשרות של גניבות ומעילות ברכוש זה, שלגביו לא קיים כל בקרה". אין כל דיווח על תכשיטים ודברי ערך אחרים של החסויים ולמעשה, העדות היחידה לקיומם היא כספת הנמצאת במשרדי הנהלת הקרן ברחובות. לפי הדו"ח, לא רק שרשימת התכולה של הכספת אינה שלמה, אלא יש בה פריטים השייכים לחסויים שנפטרו בין 1995 ל-2003.

באופן כללי, נכתב בדו"ח, הנתונים והמסמכים שמסרה העמותה לא היו העתקים של מסמכים מקוריים, אלא כאלה שהופקו במיוחד עבור הביקורת. "נתונים אלה אינם ניתנים לאימות, ומאחר ובנתונים אחדים התגלו סתירות, יש להטיל ספק בנכונותם של כל המסמכים שהתקבלו מהעמותה", נכתב.

בתקופת הביקורת העסיקה העמותה שש עובדות סוציאליות, שהיו אחראיות על כ–1,700 אנשים. מבקר המדינה, בדו"ח שפירסם לפני כשנתיים על "הקרן לטיפול בחסויים", מתח ביקורת על יחס מספרי קטן יותר בין מטפלים למטופלים. בין השאר צוין בו"ח כי העמותה ערכה ביקור ראשוני בביתה של חסויה רק שמונה חודשים לאחר מינויה כאפוטרופסית, ובמקרה אחר נמסר על ידי מטפל חיצוני כי אחת החסויות "חיה בהזנחה רבה, היות ואין לה כלפי מי להפנות את בקשותיה לשיפור תנאי חייה", למרות שמצבה הכלכלי מאפשר זאת.

דו"ח הביקורת מאשים את חברי ועד העמותה והאסיפה הכללית ב"העלמת עין מהנעשה בעמותה, שאיפשרה לעובדיה להתנהל כרצונם ולפעול שלא כדין בכספם וברכושם של חסרי ישע". לצורך דוגמה בלבד, מצוין בדו"ח כי גם אם מניחים שכל חסוי צבר במהלך חייו תכשיטים בשווי של 3,000 שקלים, הרי שמדובר ברכוש ששוויו כשישה מיליון שקלים (על פי ההערכה כי העמותה טיפלה במשך השנים בכ-2,000 חסויים), שאין לגביו כל התייחסות או רישום בספרי העמותה. "סכום מהותי זה הוא רק 'קצה הקרחון' בחוסר הוודאות לגבי שוויים וערכם של נכסים רבים נוספים, בבעלות החסויים או יורשיהם", נכתב.

הביקורת המליצה לאפוטרופוס הכללי לפעול מיידית להחלפת ועד העמותה, מנהליה ואנשי הכספים שלה, להעמיק את הפיקוח על התנהלותה ועל מצב החסויים, וכן, "לבצע ביקורת חקירתית אשר מטרתה איתור מעילות וגניבות כספים ושווה כסף".

בפברואר 2012 הועבר דו"ח הביקורת לעמותת ש.פ.ר, שמסרה את תגובתה כעבור כשלושה חודשים. במקביל, החליטו באפוטרופוס הכללי שלא לאפשר לעמותה לקבל חסויים חדשים. רק לפני כמה חודשים הושלמה החלפת מנהלי העמותה ובעקבות כך, הוסר החרם מעל העמותה.

השבוע אמרו במשרד המשפטים כי טענות העמותה נבדקו פעם נוספת, ורובן נדחו. "ממצאי טיוטת הדו"ח הפכו סופיים", נמסר. ואולם, בניגוד להמלצות, לא נערכה "ביקורת חקירתית", ולמרות החשדות למעילות וגניבות, לא הוגשה תלונה במשטרה.

ממשרד המשפטים נמסר כי "על אף הממצאים החמורים, שהתייחסו בעיקרם לאי־סדרים בניהול העמותה, לא העלתה הבדיקה, כמו גם הבדיקות הפרטניות שנערכו, חשדות למעילה בכספי החסויים או למעשים פליליים אחרים", וכי בהחלטה תמכה גם פרקליטות המדינה. עם זאת, אנשים המעורבים בפרשה אומרים כי ההחלטה התקבלה על בסיס בדיקה חלקית של תיקי החסויים. במשרדי האפוטרופוס הכללי עובדים כעשרים מפקחים בלבד, שתפקידם לעבור על כל הדו"חות של החסויים.

לדעת עו" יותם טולוב מארגון "בזכות", הבעיה היא לא בתאגיד כזה או אחר, אלא בשיטה. "כששוללים מאדם את כל הזכויות שלו ונותנים כוח עצום לגורם זר, מזמינים ניצול", הוא אומר. לדבריו, הדו"ח הוא "בסיס לפתיחת חקירת משטרה. האמצעים שיש בידי משרד רואי חשבון הם מוגבלים, ולכן יש הצדקה לחקירה מעמיקה של המשטרה. גם אם לא יוגש כתב אישום, הרי שיש בסיס לתביעות נזיקין בגין רשלנות. אבל כיוון שהדו"ח נסתר מעיני החסויים, אין מי שיקדם כיוון זה".

"דו"ח כל כך חמור היה צריך להביא לסגירת העמותה", אומר הפעיל החברתי יואב קריים, המלווה את שי בשנים האחרונות, "ההחלטה לא לפרסם את הליקויים מעידה שבאפוטרופוס הכללי לא מבינים את תפקידם ולא חושבים שלחסויים יש זכויות". קריים וגם יקירה אברך, רכזת שטח של "בזכות", המלווה חסויה אחרת, אומרים כי גם כיום "נציגות העמותה אינן זמינות לפניות, גם במקרי חירום".

ממשרד המשפטים נמסר כי "הצורך בהגשת בקשת פירוק (לעמותה) התייתר כיוון שחברי העמותה הסכימו, באופן וולונטרי, להחלפת השדרה הניהולית של העמותה. רק לאחר החלפת הוועד המנהל של העמותה, המנכ"ל והחשב, הסיר האפוטרופוס הכללי את התנגדותו למינוי העמותה כאפוטרופוס לחסויים נוספים".

עו"ד שלמה שחר, לשעבר האפוטרופוס הכללי, משמש בחודשים האחרונים יו"ר העמותה ומנכ"ל זמני שלה. לדבריו, "שינינו נהלים, שאמורים לפתור חלק ניכר מהבעיות שהתגלו, ואנו מצמצמים בהדרגה את הפערים שנוצרו בהגשת הדו"חות השנתיים. כיום אנו מדווחים באופן שוטף על הפעולות שלנו".

לדברי יו"ר הנהלת העמותה הקודם, עמי ברגמן, "פעלנו לפי חוק. הבעיה העיקרית היתה שלא הגשנו בזמן דו"חות, וזה נגרם בגלל שלא היה לנו מספיק כוח אדם". הוא הוסיף כי "כאשר ביקשו באפוטרופוס הכללי שנעזוב, אמרתי שאין בעיה: עשיתי את העבודה בהתנדבות".

משרד המשפטים טייח העלמת נתונים וניהול לקוי בעמותת האפוטרופסות ש.פ.ר
משרד המשפטים טייח העלמת נתונים וניהול לקוי בעמותת האפוטרופסות ש.פ.ר

תלונות קשות על תפקוד המרכז הישראלי לאפוטרופסות - הקרן לטיפול בחסויים

זאב פרידמן - מנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות - הפקרת קשישים לעושק והזנחה
זאב פרידמן - מנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות
אלפי אפוטרופוסים עובדים ללא כל פיקוח , עופר וולפסון , 10.12.2013 , news1

ועדת החוקה של הכנסת שמעה בדיון שערכה תלונות רבות מצד קרובי משפחתם של חסויים, כלפי הליך מינוי האפוטרופוסים, תפקודם וכלפי המרכז הישראלי לאפוטרופסות - קרן לטיפול בחסויים שמטפלת באלפי חסויים בדיון התגלה כי ישנו מפקח אחד בלבד לכל 250 חסויים

אלפי אפוטרופוסים שמונו ע"י בתי המשפט עובדים ללא כל פיקוח - כך התגלה (יום ג', 10.12.13) בדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, שדנה בנושאים חסויים שמונה להם אפוטרופוס לניהול ענייניהם הכספיים ו/או הבריאותיים. זאת, לרגל היום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

בדיון נשמעו תלונות רבות ע"י קרובי משפחתם של חסויים, כלפי הליך מינוי אפוטרופוסים, תפקודם וכלפי הקרן לטיפול בחסויים שמטפלת באלפי חסויים.

היועץ המשפטי של ארגון בזכות, עו"ד יותם טולוב, ארגון שמסייע לחסויים, הביא איתו לדיון אישה שמונה לה אפוטרופוס, וזו סיפרה על מאבקים משפטיים שהיא מנהלת מול המרכז הישראלי לאפוטרופסות - קרן לטיפול בחסויים, על-מנת לקבל כסף מהכספים שהיא הרוויחה מעבודתה, לצורך טיפול שיניים וכן מאבק משפטי שהיא מנהלת על-מנת לעבור דירה. מ' סיפרה: "יש לי מגבלה מזערית, וצריך לדבר איתי ולהתחשב בדעתי. הם לא מחליטים איתי, הם מחליטים במקומי. אני בחוסר אונים".

מנכ"ל הקרן לטיפול בחסויים, ד"ר זאב פרידמן, דחה את הטענות ואמר שהתאגיד עבר שינוי גדול. "יש לנו וועדה בראשות השופט תאודור אור שמפקחת על פעילותנו", אמר. לדבריו, "אנו שמים דגש על כבוד האדם ועל חירותו. אנו מנהלים מאבקים משפטיים נגד אנשים שמנצלים לרעה את החסויים ולוקחים את נכסיהם".

האפוטרופוס הכללי, עו"ד דוד האן, אמר שמשרדו מפקח על כ-5,000 חסויים באמצעות 20 מפקחים בלבד. "המשאבים לפיקוח אינם פרופורציונאליים", אמר האן, שהוסיף כי משרדו לא מפקח כלל על האפוטרופוסים שמונו ע"י בתי המשפט לעניין קבלת החלטות על בריאותם והטיפול הרפואי באלפי חסויים. "לאחרונה הוקצו לנו שני תקנים בלבד לטובת הפיקוח על האפוטרופוסים שמונו על גופם של חסויים. בשנת 2014 נבצע דגימה של 2,000 תיקים". האן הוסיף ואמר כי משרדו מפתח ממשק ממוחשב מול בתי המשפט, לצורך קבלת מידע על מינוים של אפוטרופוסים.

נציג משרד המשפטים, עו"ד פרץ סגל, אמר כי בשבועות הקרובים תוגש לוועדת שרים הצעת חוק, הצעה שתחדש מושג משפטי חדש של ייפוי כח מתמשך. החוק יקבע שאדם יוכל למנות לעצמו בעודו כשיר אפוטרופוס שיהיה מופקד על ענייני רווחה, בריאות וכספים בעת הצורך. החתימה על ייפוי הכח לא תימנע ממנו לקבל החלטות, כל עוד הוא יכול לקבל את ההחלטות בעצמו.

פרופ' ישראל דורון מאוניברסיטת חיפה ויו"ר עמותת המשפט בשירות הזקנה אמר כי "מוסד האפוטרופסות, אבד עליו הקלח! במרבית מדינות העולם ביטלו את האפוטרופסות. הגישה הישראלית מבוססת על גישה מימי הביניים, גישה שפוגעת בצורה קשה בכבוד האדם וחירותו".

יו"ר הוועדה, ח"כ דוד רותם, סיכם את הדיון ואמר כי הוועדה תפנה למשרד המשפטים בבקשה לערוך השתלמויות לשופטים בנושא החסויים. רותם הבטיח לעשות מאמץ לדון בהצעת החוק בהקדם, מיד שזו תגיע לדיון בוועדה.

המרכז הישראלי לאפוטרופסות - הקרן לטיפול בחסויים: ליקויים חמורים בהתנהלות בדוח מבקר המדינה

זאב פרידמן - מנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות - הפקרת קשישים לעושק והזנחה
זאב פרידמן - מנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות
דצמבר 2010 - ליקויים חמורים בהתנהלות המרכז הישראלי לאפוטרופסות - הקרן לטיפול בחסויים בדוח מבקר המדינה שפורסם בעניין. הפרק העוסק במרכז הישראלי לאפוטרופסות - הקרן לטיפול בחסויים מעלה ליקויים משמעותיים הנוגעים לדרך הטיפול באנשים שאינם יכולים לדאוג לעצמם ולענייניהם, ופעמים רבות גם אין אדם קרוב להם המוכן או מסוגל למלא תפקיד זה. 

 משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את אי-עמידתה של הקרן לטיפול בחסויים בחובותיה הבסיסיות כלפי אוכלוסיה חלשה זו. מחובתם של כל הגורמים הנוגעים בדבר להשלים בהקדם את תיקונם של ליקויים אלה על מנת לסייע לכך שאוכלוסיית החסויים במדינת ישראל תזכה לפתרון הולם למצוקותיה.

להלן תמצית הדוח - לקריאת הפרק המלא על מחדלי המרכז הישראלי לאפוטרופסות - הקרן לטיפול בחסויים הקלק כאן

תקציר

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן - החוק), קובע כי בית משפט רשאי למנות אפוטרופוס לאדם שאינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לענייניו ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו. על פי החוק, אדם שבית המשפט מינה לו אפוטרופוס נקרא חסוי. מינוי האפוטרופוס יכול להינתן על גופו (להלן - לעניינים אישיים) או על רכושו של החסוי או על שניהם.

הקרן לטיפול בחסויים (להלן - הקרן) היא תאגיד אפוטרופסות שהוקם כהקדש ציבורי בשנת 1977 על ידי האפוטרופוס הכללי (להלן - האפ"כ), על פי פקודת ההקדשות לצרכי צדקה . מסמך היסוד שעל פיו פועלת הקרן הוא שטר הקדש. לקרן מעמד ציבורי וממלכתי ייחודי, בהיותה מחויבת להתמנות לאפוטרופסית לחסויים שאין אדם אחר שידאג להם. היא מנוהלת בידי מועצת נאמנים שחברים בה, בין היתר, נציג משרד המשפטים ונציג משרד הרווחה והשירותים החברתיים (להלן - משרד הרווחה).

ביוני 1995 נחתם בין הקרן לבין המוסד לביטוח הלאומי (להלן - הביטוח הלאומי) הסכם המסדיר את פעילותה של הקרן כמקבלת גמלה (להלן - ההסכם). על פי ההסכם תשמש הקרן מקבלת גמלת הביטוח הלאומי עבור הזכאי לגמלה (להלן - זכאי).

הקרן מטפלת בכ-3,200 חסויים ובכ-1,800 זכאים אשר חלקם מתגוררים בביתם (להלן - בקהילה) וחלקם במוסדות שונים. הקרן מנהלת את כספי החסויים, שביולי 2009 הסתכמו בכ-400 מיליון ש"ח, ואת יתר נכסיהם, ובכלל זה כ-760 נכסי מקרקעין, ששוויים הוערך בדצמבר 2008 בכ-470 מיליון ש"ח.

פעולות הביקורת

בחודשים מאי 2009 - פברואר 2010 בחן משרד מבקר המדינה את טיפול הקרן בחסויים ובזכאים ובכלל זה את תכנון דרכי הטיפול בהם, שמירת הקשר עמם והמעקב אחר מצבם. כמו כן נבחנו פעולות הקרן לאיתור רכוש החסויים ולשמירתו. בדיקות השלמה נערכו במשרדי הרווחה, המשפטים, האוצר ובביטוח הלאומי.

עיקרי הממצאים

בדצמבר 2003, בעקבות הוראת בית המשפט העליון, גיבשו משרד המשפטים ומשרד הרווחה בשיתוף הנהלת הקרן ובהתייעצות עם תאגידי אפוטרופסות נוספים טיוטת נוהל לפעילותם של תאגידי אפוטרופסות, המפרט תנאי סף לפעילותם של תאגידים אלה, בהם הקרן. עד פברואר 2010 טרם קבעו משרד המשפטים ומשרד הרווחה נוהל מחייב כאמור. זאת על אף חשיבותו הרבה של נוהל מעין זה לצורך קביעת אמת מידה בסיסית לפעילותם של תאגידים אלה ולצורך בקרה של המדינה ושל האפ"כ עליהם.

בשטר ההקדש נקבע כי על הקרן לפעול על פי מסמך הנקרא "סל טיפול" ובו הוגדרו שירותים בסיסיים שעליה לספק לחסוי תמורת דמי טיפול שהיא תגבה מכספיו. מסמך זה עוגן במסגרת הסדר שכר טרחה שאושר בבית המשפט לענייני משפחה באוגוסט 2007. נמצא כי במרבית המקרים שנבדקו לא קיימה הקרן חלק ניכר מהפעולות המתחייבות מסל הטיפול: הרכז הטיפולי לא נפגש עם החסוי בשנה הראשונה למינוי הקרן לאפוטרופסית; לא הוכנה תכנית לטיפול בחסוי המושתתת על צרכיו, רצונותיו ויכולותיו הכלכליות; לא הוכנה תכנית כלכלית לטיפול ולא הוכן גם סל הוצאות של החסוי; לא ננקטו הפעולות הנדרשות על מנת לאתר את כל רכושו של החסוי.

הקרן מעסיקה בסניפיה רכזים טיפוליים - עובדים מקצועיים האחראים לטיפול בחסויים. נמצא כי רכז טיפולי אחד אחראי לטיפול בכ-160 חסויים וזכאים בממוצע, דבר היוצר עומס יתר ולעתים אף גורם לפגיעה באיכות הטיפול הניתן לחסוי.

אפוטרופוס ומקבל גמלה מחויבים לבקר את החסוי והזכאי בסדירות, מספר מוגדר של ביקורים בחודש. מממצאי הבדיקה עלה כי הקרן לא הקפידה על מעקב צמוד ובקרה על הטיפול הניתן לחסויים ולזכאים, בייחוד לאלה המתגוררים בקהילה. נמצא כי ל-35% מהחסויים ו-72% מהזכאים שמחובת הקרן היה לבקר לא מונה נציג מטעמה אשר יבקר אותם ויוודא כי צורכיהם הבסיסיים מסופקים, כמתחייב מסל הטיפול ומההסכם של הקרן עם הביטוח הלאומי. הקרן אף לא דיווחה לביטוח הלאומי כי לא מינתה נציגים לזכאים.

אף שהקרן הוקמה כבר בשנת 1977, עד חודש פברואר 2010, מועד סיום הביקורת, לא היו לה נהלים בכמה נושאים מהותיים הנוגעים לטיפול בחסוי. בין היתר, הקרן לא קבעה כללים המגדירים את אופן הביקור של נציג מטעמה אצל החסוי. נמצא עוד כי הקרן אינה מקיימת בקרה מספקת על ביקורי הנציג אצל החסוי.

חלק מהחסויים שהקרן מטפלת בהם הם חסרי אמצעים, אשר חיים לא אחת בתנאים מחפירים, בדלות ובעוני. משרדי המשפטים, הרווחה והאוצר לא פתרו את סוגיית המימון של הטיפול בחסויים חסרי אמצעים.

סיכום והמלצות

משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את אי-עמידתה של הקרן בחובותיה הבסיסיות כלפי החסויים והזכאים. על הקרן לשמור על קשר שוטף עם החסויים והזכאים, הן באמצעות הרכז הטיפולי והן באמצעות נציג מטעמה, בפרט כאשר מדובר בכאלה המתגוררים בקהילה ואינם נתונים להשגחה כמו חסויים השוהים במוסדות. על הקרן לקבוע נהלים בנושאים מהותיים הנוגעים לטיפול בחסויים כדי להבטיח שהטיפול בהם יהיה אחיד, ולפעול על פי הוראות סל הטיפול ככתבן וכלשונן.

לאור חשיבותו ומורכבותו של תפקיד האפוטרופוס, על משרד המשפטים ומשרד הרווחה לקבוע לאלתר נוהל מחייב לפעילותם של תאגידי אפוטרופסות ולתת פתרון הולם לסוגיית מימון הטיפול בחסויים חסרי אמצעים בהקדם.

על משרד המשפטים, משרד הרווחה והביטוח הלאומי להגביר את מעורבותם בפעילות הקרן ואת פיקוחם עליה כדי להבטיח שאוכלוסיית החסויים במדינת ישראל תקבל פתרון הולם למצוקותיה.



דו"ח מבקר המדינה | המרכז הישראלי לאפוטרופסות - הקרן לטיפול בחסויים: רכז אחד לכ-160 מטופלים

זאב פרידמן - מנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות - הפקרת קשישים לעושק והזנחה
זאב פרידמן - מנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות
דו"ח מבקר המדינה | הקרן לטיפול בחסויים: רכז אחד לכ-160 מטופלים , דנה, יילר פולק , 03.01.2011 , הארץ

5,000 מטופלים ללא כתובת, רובם ככולם קשישים, מוזנחים ע"י המרכז הישראלי לאפוטרופסות - הקרן לטיפול בחסויים, המהווה את האפוטרופוס הגדול במדינה

הקרן לטיפול בחסויים, המהווה את האפוטרופוס הגדול במדינה לחסויים שאין מי שידאג להם, מזניחה את 5,000 מטופליה, רובם ככולם קשישים. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס המתפרסם היום (שני).

דו"ח המבקר בחן את תכנון דרכי הטיפול, שמירת הקשר עם החסויים והמעקב אחר מצבם. כן בחנה הביקורת את פעולות הקרן לאיתור רכוש החסויים ושמירתו.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, קובע כי בית משפט רשאי למנות אפוטרופוס לאדם שאינו יכול לדאוג לענייניו ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו. הקרן מטפלת בכ-3,206 חסויים ובכ-1,783 זכאי גמלת ביטוח לאומי, שחלקם מתגוררים בביתם וחלקם במוסדות שונים. הקרן מנהלת את כספי החסויים, שביולי 2009 הסתכמו בכ-400 מיליון שקל, ואת יתר נכסיהם, ובכלל זה כ-760 נכסי מקרקעין, ששוויים הוערך בדצמבר 2008 בכ-470 מיליון שקל.

היעדר ביקורים ומעקבים

על הקרן לפעול על פי "סל טיפול", בו מוגדרים שירותים בסיסיים שעליה לספק לחסוי תמורת דמי טיפול הנגבה מכספיו. במרבית המקרים שנבדקו, לא קיימה הקרן חלק ניכר מהפעולות המתחייבות מסל הטיפול: הרכז הטיפולי לא נפגש עם החסוי בשנה הראשונה למינוי הקרן לאפוטרופסית, לא הוכנה תכנית לטיפול בחסוי המושתתת על צרכיו, רצונותיו ויכולותיו הכלכליות, לא הוכנה תכנית כלכלית לטיפול ולא הוכן גם סל הוצאות לחסוי ולא ננקטו הפעולות הנדרשות על מנת לאתר את כל רכושו של החסוי.

הקרן מעסיקה בסניפיה 32 רכזים טיפוליים, עובדים מקצועיים האחראים לטיפול בחסויים. נמצא כי רכז טיפולי אחד אחראי לטיפול בכ-160 חסויים וזכאים בממוצע, דבר היוצר עומס יתר ולעתים אף גורם לפגיעה באיכות הטיפול הניתן לחסוי.

על פי מממצאי הבדיקה, הקרן לא הקפידה על מעקב צמוד ובקרה על הטיפול הניתן לחסויים ולזכאים, בייחוד לאלה המתגוררים בקהילה. הקרן לא מינתה נציג ל-959 חסויים, שהם כ-35% מכלל החסויים ו-72% מהזכאים.

במקום אחת לשבוע, ביקור פעמיים בחודש

243 מחסויים מתגוררים בקהילה. הקרן מעסיקה אנשי קשר שתפקידם לבקר את החסוי בבית שבו הוא מתגורר או במוסד שבו הוא שוהה. על אף ההנחיות בסל הטיפול לפיהן על הנציג לבקר את החסוי המתגורר בקהילה אחת לשבוע, בהסכם ההעסקה שחתמה עמו הקרן הוא נדרש לבקר את החסוי המתגורר בקהילה פעמיים בחודש בלבד כשאין זמן מינימלי לביקור.

כמו כן, התשלום הינו זעום ועומד על 50 שקל בחודש לביקור עד ארבעה אצל חסוי בקהילה ו-30 שקל לשני ביקורים עד ארבעה לחסוי במוסד. בעבר היה קיים בקר מוסדות שבדק עבודת נציגים אך משרה זו בוטלה ב-2009.

על הקרן לערוך תכנון טיפול לחסוי עם מינויה לאפוטרופסית. מבדיקת 100 תיקים עולה כי ב-53 תיקים נמצא כי הרכז הטיפולי לא ביקר אצל החסוי בשנה הראשונה. עוד נמצא כי ל-73 מהחסויים לא הוכנה במהלך השנה הראשונה למינוי תכנית טיפולית כנדרש בסל הטיפול.

41 מיליון שקל של 480 חסויים שנפטרו

עוד עולה מהביקורת כי במרבית המקרים שנבדקו, לא פנתה הקרן לכל הגופים העשויים להחזיק בנכסי החסוי על מנת לאתר רכושו, דבר המהווה חלק מחובותיה על פי סל הטיפול. בנוסף, עלה כי גם כאשר הכנסתו של חסוי אינה מספיקה לכיסוי דמי טיפול הקרן, היא עדיין מחייבת אותו בכל חודש.

כדי להקל על מצוקתם, מחלקת הקרן בסוף כל שנה תמיכות לחסויים. בביקורת נמצא כי העברתן של התמיכות בוצעה שלא על פי נוהל הקובע תנאי זכאות לתמיכות וסדר עדיפות לחלוקתן.

עם מותו של חסוי, פוקעת האפוטרופסות ועל האפוטרופוס למסור למי שקבע בית המשפט את נכסיו והמסמכים הנוגעים להם. על פי מסמכי הקרן, בפברואר 2010 היא החזיקה ביותר מ-41 מיליון שקל של 480 חסויים שנפטרו, רובם בשנים 2005-2009. סכום זה אינו כולל את שווי נכסי המקרקעין, התכשיטים, ניירות ערך ונכסים אחרים של אותם חסויים.

"הקרן תכין נוהל"

מהקרן נמסר בתגובה כי "הקרן הקימה ועדה לתקינת כוח אדם לקביעת מספר החסויים בו יטפל כל רכז טיפולי וכי תגדיל את מספר הרכזים כדי לתת את השירות הנדרש בהתאם לסל הטיפול. בעקבות הביקורת, מינתה נציגים לחלק ניכר מהחסויים".

לאחרונה נקבע שבכל מקרה יש למנות לכל חסוי נציג מטעם הקרן, על חשבונה, וכי המטפל אינו יכול למלא תפקיד זה. עוד תיקנה את ההסכם עם הנציג והתאימה אותו לנדרש בהוראות סל הטיפול, נקבע זמן מינימלי לביקור נציג - 30 דקות לחסוי המתגורר בקהילה ו-10 דקות לחסוי השוהה במוסד. התמורה לנציג חסויים המתגוררים בקהילה הועלתה ממאי 2010 ל-70 ש"ח לחודש".

הקרן פונה לאיתור רכוש על סמך מידע מוקדם שיש לה ולא באופן שיטתי וגורף. לטענתה, פנייה לאיתור נכסי חסוי על פי מספר תעודת זהות כרוכה בעלויות משמעותיות, וביחס לתועלת הצפויה מפנייה כזו, אלו הן הוצאות מיותרות. הקרן תכין נוהל ותעגן בו אמות מידה למתן התמיכות".

דו"ח מבקר המדינה | המרכז הישראלי לאפוטרופסות - הקרן לטיפול בחסויים: רכז אחד לכ-160 מטופלים

המרכז הישראלי לאפוטרופסות - התנהלות מעוותת תוך מעילה בתפקיד, הפקרה וגרימת עוול לחסויה בטיפולם

נובמבר 2013 -מדובר בבקשת היועץ המשפטי לממשלה משרד הרווחה למנות אפוטרופוס לחסויה בחסות המרכז הישראלי לאפוטרופסות - הקרן לטיפול בחסויים, עקב ניהול כושל ומעוות תוך מעילה בתפקיד, הפקרת וגרימת נזק.

המרכז הישראלי לאפוטרופסות שימש אפוטרפוס על החסויה כתשעה חודשים במהלך שנת 2013 , ובדיון שהתקיים בבית משפט לענייני משפחה בספטמבר 2013 בפני השופט נצר סמארה "התגלתה תמונה עגומה ומעוותת של התנהלות הקרן לטיפול בחסויים, לפיה הקרן נכנעה לתכתיביה של בת החסויה, והעבירה לידיה את כספי החסויה אשר אמורים להישמר בנאמנות הקרן, תוך שהקרן לטיפול בחסויים מפקירה את החסויה ומפרה הכללים הבסיסיים של חובתה להיות נאמנה על כספי החסויה ולשמור על האינטרסים של החסויה. לא ייתכן, כי הקרן אשר פועלת מכוח מינוי של בית המשפט, תפקיר ענייניה של החסויה ומתמסרת לבת החסויה, כאשר ידוע לקרן כי מדובר בבת שהיא בעצמה חסויה, ומתוך ידיעה כי הכספים מבוזבזים על בת החסויה, כמו גם ליתן לבת לשלוט על נכסי החסויה שליטה מוחלטת, תוך שהקרן יושבת לה בחיבוק ידיים, ואף מעבירה כספים שלא כדין לבת החסויה , תוך שהקרן עושה דין לעצמה , מועלת בתפקידה שלשמו מונתה שבמהותו היה על הקרן לדאוג לרווחתה הבסיסית של החסויה . הכל תוך שתיקה של הגורמים האמורים לפקח על כך במשרד הרווחה" .(ראה סעיף 26 בהחלטת השופט סמארה להלן).

המרכז הישראלי לאפוטרופסות ניסה לטייח פשעיו ומחדליו בטיפול בחסויה וביקש לשחררו מהאפוטרופסות תוך שהוא מטיל רפש ומרעיל נגד בתה שאף היא חסויה בחסותו. 

מהחלטת השופט סמארה להלן עולה תמונה עגומה של אישה חסויה מופקרת ע"פ החלטת בית משפט ברשויות רווחה ובתאגיד אפוטרופסות "המרכז הישראלי לאפוטרופסות אשר מועלים בתפקידם לביצוע מינימום פעולות נדרשות לוודא שלומה הנפשי והפיסי.

רשויות הרווחה והמרכז הישראלי לאפוטרופסות מעלו בתפקידם ,הפקירו וגרמו עוול ונזקים קשים לחסויה בטיפולם

להלן החלטת השופט סמארה המתארת השתלשלות האירועים:
א"פ
בית משפט לעניני משפחה במחוז ת"א
32765-12-11,19460-04-13
21/11/2013
בפני:
השופט נצר סמארה

- נגד -
התובע:
משרד הרווחה והשירותים החברתיים
הנתבע:
י.א.,המרכז הישראלי לאפוטרופסות - הקרן לטיפול בחסויים

1 . תיק זה נפתח בהגשת בקשה למינוי אפוטרופוס על גופה ורכושה של החסויה. המבקש הינו ב"כ היועמ"ש - משרד הרווחה.

2. בתגובה להחלטת בית המשפט לפיה יש להמציא צו מינוי אפוטרופוס לבנה ולבתה של החסויה אשר אף הם חסויים, צירף ב"כ היועמ"ש צו מינוי אפוטרופוס, הן לבן והן לבת.

3. מהחומר עולה כי לגבי בת החסויה, ניתן צו אפוטרופסות מיום 03.03.10, מלפני בית המשפט לענייני משפחה בראשל"צ בתיק א"פ 8270-09.

4. בתגובתו של ב"כ היועמ"ש מיום 20.12.12, התבקש בית משפט זה למנות את המרכז הישראלי לאפוטרופסות - הקרן לטיפול בחסויים כאפוטרופא קבועה על גופה ועל רכושה של החסויה.

5. ביום 25.12.12, נעתר בית משפט זה לבקשת ב"כ היועמ"ש ונתן מלפניו צו מינוי אפוטרופסות קבוע לקרן לטיפול בחסויים, על גופה ורכושה של החסויה.

6. ביום 19.03.13, הוגשה ע"י הקרן לטיפול בחסויים בקשה דחופה לשחרור אפוטרופוס מתפקידו.
מנימוקי הבקשה עולה כי הקרן אף תפקדה כאפוטרופוס על בנה ובתה של החסויה דכאן, שאף הם חסויים, וכי הקרן השתחררה מתפקידה כאפוטרופוס לבת בשל התנגדותה לכך.
בבקשה זו מיום 19.03.13, בתה של החסויה תוארה כאלימה ונטען על ידי הקרן כי הבת הפעילה אלימות כלפי החסויה, הקרן טענה בין היתר בסעיף 7 לבקשתה כך:
"7.       כעולה מהתסקיר הבת הפעילה אלימות כלפי החסויה, כמו כן מוזכר בתסקיר אבחון של דר' שור, הפסיכיאטר המטפל בא.ס. בבית החולים אברבנאל, לפיו ס': "מאובחנת כסובלת מסכיזופרניה בלתי מאורגנת...מוכרת למערכת הפסיכיאטרית מ- 48 אישפוזים קודמים ברובם היתה במצב פסיכוטי עם מסוכנות לסובבים אותה שהתבטאה באלימות פיזית ומילולית".
 
7.         בבקשה מיום 19.3.03, שהינה מושא החלטתי זו, הוזכר בסעיף 8 במפורש, כי הכנסותיה של האם עומדות על 9,257 ש"ח וכי טרם מינוי הקרן כאפוטרופא, הבת ס' השתמשה בכספי האם לשימושה הפרטי.
8.         לאחר שבית משפט זה מינה את הקרן לטיפול בחסויים כאפוטרופא, הקרן פעלה להעביר את כספי החסויה לחשבונה של הקרן וביטלה יפוי הכח לפיו פעלה בתה של החסויה, דבר שלדברי נציגת הקרן גרר תגובה קשה מצידה של בת החסויה.
9.         לדברי עובדת הקרן, בת החסויה הטרידה אותה טלפונית בטלפון של ביתה הפרטי של העובדת, תוך שמאיימת היא על העובדת כי לא תרפה ממנה עד שתקבל מימון כספי מכספי האם החסויה. האיומים כללו אף את ילדיה של אותה עובדת הקרן.
10.       בבקשה לשחרור הקרן מתפקידה, נכתב כי הבקשה להשתחרר מתפקידה כאפוטרופא אושרה על ידי ועדת חריגים בהשתתפות שניים מנאמני הקרן.
11.       אקדים ואומר  זה עתה, כי בבקשתה של הקרן להשתחרר, לא היה כל זכר לעובדה כי הקרן נכנעה לתכתיביה של בת החסויה, והעבירה אליה את הכספים שבשליטת הקרן ובנאמנותה, על דעת עצמה, ומבלי לקבל על כך אישור מבית המשפט. כפי שהתברר באופן אקראי במהלך הדיון שהתקיים לפניי כפי שיפורט בהמשך.
12.       ביום 25.04.13, נתקבלה תגובת ב"כ היועמ"ש לפיה אין בדעתו להתערב בהליכים - הנגועים בבקשה !! .
13.       ביום 30.07.13, הוגש  תסקיר סעד אשר המליץ לבית המשפט לשחרר את הקרן לטיפול בחסויים מתפקידה ולמנות כאפוטרופוס חילופי את "גג לחוסה ולנזקק" כאפוטרופוס על גופה ורכושה של החסויה בהסכמת האפוטרופוס החלופי המוצע.
14.       בעקבות הגשת התסקיר נתבקש ב"כ היועמ"ש ליתן עמדתו המשלימה, ומשזו לא ניתנה נקבע מועד לדיון בבקשה ליום 29.09.13, (ראו החלטתי מיום 17.09.13).
15.       ביום 29.09.13, התקיים לפניי דיון במעמד ב"כ הקרן לטיפול בחסויים, עובדת הקרן (מרכזת טיפול בקרן לטיפול בחסויים), ונציגת ב"כ היועמ"ש - משרד הרווחה.
16.       במהלך הדיון, מדברי ב"כ הקרן לטיפול בחסויים ועובדת הקרן, התגלתה תמונה עגומה ומעוותת של התנהלות הקרן לטיפול בחסויים, לפיה הקרן נכנעה לתכתיביה של בת החסויה, והעבירה לידיה את כספי החסויה אשר אמורים להישמר בנאמנות הקרן, תוך שהקרן לטיפול בחסויים מפקירה את החסויה ומפרה הכללים הבסיסיים של חובתה להיות נאמנה על כספי החסויה ולשמור על האינטרסים של החסויה. 
            לא ייתכן, כי הקרן אשר פועלת מכוח מינוי של בית המשפט, תפקיר ענייניה של החסויה ומתמסרת לבת החסויה, כאשר ידוע לקרן כי מדובר בבת שהיא בעצמה חסויה, ומתוך ידיעה כי הכספים מבוזבזים על בת החסויה, כמו גם ליתן לבת לשלוט על נכסי החסויה שליטה מוחלטת, תוך שהקרן יושבת לה בחיבוק ידיים, ואף מעבירה כספים שלא כדין לבת החסויה , תוך שהקרן עושה דין לעצמה , מועלת בתפקידה שלשמו מונתה שבמהותו היה על הקרן לדאוג לרווחתה הבסיסית של החסויה . הכל תוך שתיקה של הגורמים האמורים לפקח על כך במשרד הרווחה .

17.       בדיון מיום 29.09.13, מיניתי את "גג לחסוי ולנזקק" תחת הקרן לטיפול בחסויים, אלא שמינוי זה אינו מרפא את העוול וההפקרה שנעשתה על ידי הקרן לטיפול בחסויים, שכתוצאה ממנה איבדה החסויה את כספה אשר הועבר לבתה לצרכי הבת בלבד.
18.       איך זה ייתכן, כי וועדת חריגים שיושבים בה נאמני הקרן לטיפול בחסויים , יתנו החלטה להעביר כספים לידי הבת, ביודעם את מצבה לפרטיו, תוך שהקרן מתעלמת באופן מופגן ובלתי ראוי, בלשון המעטה, מהעובדה שהמינוי ניתן על ידי בית המשפט, והם מהווים שליחים נאמנים לביצוע משימתם, ותו לא.
19.       בנסיבות העניין, אני מורה לקרן לטיפול בחסויים להגיש לבית המשפט דו"ח כספי מפורט לכל סכומי הכסף שהועברו לידי בת החסויה, ולהגיש עותק לב"כ היועמ"ש -  אפוטרופוס כללי, ומשרד הרווחה, וזאת בתוך 30 יום מהיום.
20.       ב"כ היועמ"ש נדרש לבדוק את הדו"ח לפרטיו ולאמתו בתוך 30 יום לאחר קבלת הדו"ח , על ב"כ היועמ"ש להגיש לבית המשפט תגובה מפורטת בגין אישור הדו"ח תוך כימות הסכומים שהועברו שלא כדין לידי בת החסויה.
21.       עם אישור הדו"ח הכספי, אני מורה לקרן לטיפול בחסויים, לפעול באופן מ י י ד י  להשבת כל הכספים שנמסרו על ידי הקרן לידי בת החסויה, לחשבון הנאמנות של האפוטרופוס המחליף, זאת תוך 15 יום מיום אישור הדו"ח הכספי המפרט גובה סכומים אלה.
22.       הקרן לטיפול בחסויים תמציא עותק מהדו"ח הכספי המאושר והמפורט, לבית משפט זה, בצירוף אישור על העברת הכספים כאמור בסעיף 21 לעיל, ללא דיחוי.
23.       בנסיבות העניין, ולנוכח העובדה כי מדובר בחסויה נטולת יכולת להתרעם ולהתקומם נגד התנהלות הקרן לטיפול בחסויים בענייניה הכספיים ונגד כישלונה הנחרץ במילוי תפקידה של הקרן כאחראית בלעדית על כספה ורווחתה של החסויה  , ובהיות בית משפט זה מחויב במהותו ומכוח הדין לשמור בעצמו על חסרי הישע  ולשמש להם מגן מפני הזנחת טובתם  ורווחתם , אני מוצא לחייב את הקרן לטיפול בחסויים בתשלום הוצאות ופיצוי כספי לטובת החסויה , שיתווסף לסכום ההחזר .
לפיכך , על הקרן לטיפול בחסויים לשלם לחסויה סך של 20,000 ש"ח , אשר ישולמו לידי האפוטרופוס המחליף ויופקדו  בחשבון הנאמנות בתוך 30 יום מהיום .
24.       ב"כ היועמ"ש אף ידווח לבית המשפט בגין ביצוע הנ"ל.
25.       נקבע לתזכורת פנימית לעניין ביצוע האמור בהחלטתי זו ליום 20.01.2014.
ניתנה היום, י"ח כסלו תשע"ד, 21 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.

יזהר דמארי - עובד סוציאלי אפוטרופוס מעליל נגד חוסה ומשפחתו המאמצת

ספטמבר 2013 - תאוות הבצע של תאגיד אפוטרופוסות אקים תחת ניהולו של העובד הסוציאלי יזהר דמארי גורם לעו"ס יזהר דמארי להעליל נגד חוסה ומשפחתו המאמצת כדי שיוכל להמשיך לאחוז בחוסה ולקבל תשלומים על האפוטרופסות.
מדובר בהתנהלות קלוקלת סדרתית של עובד סוציאלי יזהר דמארי. יזהר דמארי שימש כאפוטרופוס של דודו דהאן ולא טרח לדפדף בתיק ולראות שפרטי האם נמצאים בו, הוא לא ביקר אותו ולא עניין אותו שבמשך כל השנים הוא כלוא שם סתם. דודו דהאן תויג כמפגר על אף היותו נורמלי, ועבר התעללות במשך עשרות שנים במכלאות משרד הרווחה ואקי"ם, לאחר שהופקר ע"י יזהר דמארי.
דוגמאות נוספות להתנהגותו הביורוקרטית האלימה של עובד סוציאלי יזהר דמארי ראינו בפרשת החוסים ששי מנחם, שרה ומוטי אוזמוזגין, שתויגו במרמה כמפגרים ונכלאו כמו דודו דהאן עשרות שנים במכלאות אקים ומשרד הרווחה שלא לצורך ועברו התעללות קשה.

עובד סוציאלי יזהר דמארי - חזירות בוטה, שקרים ומניפולציות בענייני אפוטרופסות - תמ"ש (ת"א) - 4940/00
מדובר בבקשה של ז' אחות החסוי א' לעיין בפרטה ובדוחות החשבונאיים שמגיש אק"ים אפוטרופסות בהנהלת עובד סוציאלי יזהר דמארי לאפוטרופוס הכללי. יזהר דמארי העמיד את החסוי בלחץ מצד גורמים מהחסוי תלוי בהם, הגיש טענות שקריות וסותרות לבית המשפט, והוציא דברי תרעלה מפיו ועלילה נגד אחותו של החסוי. יזהר דמארי מנהל אק"ים פעל בדרך של רמיה בהליך השיפוטי כדי למנוע פיקוח על פעולותיו בכספי החסוי, תוך שהוא מוציא מפיו דברי תרעלה נגד אחותו של החסוי.




קישורים:

יזהר דמארי - עובד הסוציאלי, אפוטרופוס מבזה החלטת בית משפט בענייני כליאת חסוי - תאוות הבצע של אק"ים אפוטרופסות והעובד הסוציאלי האפוטרופוס יזהר דמארי על גבם של מוחלשים. - אוגוסט 2013 - יזהר דמארי שימש כאפוטרופוס של דודו דהאן ולא טרח לדפדף בתיק ולראות שפרטי האם נמצאים בו, הוא לא ביקר אותו ולא עניין אותו שבמשך כל השנים הוא כלוא שם סתם. דודו דהאן תויג כמפגר על אף היותו נורמלי, ועבר התעללות במשך עשרות שנים במכלאות משרד הרווחה ואקי"ם, לאחר שהופקר ע"י יזהר דמארי... 

משרד הרווחה - כליאת אנשים נורמליים במוסדות למפגרים למשך עשרות שנים - כתבת תחקיר

"החטוף" - כתבה על פשעי פקידי הרווחה לעשיית כסף על גבם וחייהם של חוסים וחסרי ישע - לאמא שלו אמרו שהתינוק שלה מת, ואותו ניסו ככל הנראה למכור לאימוץ. אחר כך הוא נשלח למוסד סגור למפגרים, שם נכלא וספג התעללות מחרידה במשך 23 שנה, לפני ששוחרר בחוסר כל. עכשיו, כשאיתר את משפחתו המקורית בכוחות עצמו, תובע דודו דהן 40 מיליון שקל פיצויים. כשתקראו את הסיפור שלו, הסכום הזה לא ייראה לכם מופרך...

משרד הרווחה - חוטף, מאבחן, מתייג ושולח לגיהנום - מעון מקי"ם למפגרים - קשר השתיקה, התעללות, שיקולים זרים, עושק, ניצול, רמייה, הפקרות - במוסדות בפיקוח משרד הרווחה לאורך עשרות שנים. תחקיר: "הכי משתלם להגיד מפגרים, ואז לסגור להשפיל להכות" , ידיעות אחרונות , יאנה פבזנר , צילומים: ערן יופי כהן , גדי קבלו, אוקטובר 2009...

"תינוק בגולאג ישראלי" - כתבת תחקיר על חטיפת תינוק

עובד סוציאלי יזהר דמארי - חזירות בוטה, שקרים ומניפולציות בענייני אפוטרופסות - תמ"ש (ת"א) - 4940/00  -  אפריל 2002 - מדובר בבקשה של ז' אחות החסוי א' לעיין בפרטה ובדוחות החשבונאיים שמגיש אק"ים אפוטרופסות בהנהלת עובד סוציאלי יזהר דמארי לאפוטרופוס הכללי. יזהר דמארי העמיד את החסוי בלחץ מצד גורמים מהחסוי תלוי בהם, הגיש טענות שקריות וסותרות לבית המשפט, והוציא דברי תרעלה מפיו ועלילה נגד אחותו של החסוי...

עובד סוציאלי יזהר דמארי - חזירות בוטה, שקרים ומניפולציות בענייני אפוטרופסות

תמ"ש (ת"א) - 4940/00 - אפריל 2002 - מדובר בבקשה של ז' אחות החסוי א' לעיין בפרטה ובדוחות החשבונאיים שמגיש אק"ים אפוטרופסות בהנהלת עובד סוציאלי יזהר דמארי לאפוטרופוס הכללי. בקשתה של האחות ז' נבעה מן הצורך לשמור על האינטרסים של אחיה החסוי, לרבות רכושו ואי ניצולו.

יזהר דמארי וחבריו (עמיקם רז - יו"ר אק"ים) מאק"ים אפוטרופסות טענו כי יש להגן על פרטיות החסוי ולא לחשוף את רכושו והדוחות החשבונאיים לידי אחותו.
השופטת חנה רוטשילד פסקה לטובת אחותו של החסוי וחייבה את אק"ים אפוטרופסות להציג את הדוחות החשבונאיים גם לאחות ז'. השופטת חנה רוטשילד מתחה ביקורת נוקבת על התנהגותו הבוטה והתאוותנית של העובד הסוציאלי יזהר דמארי.

יזהר דמארי העמיד את החסוי בלחץ מצד גורמים מהחסוי תלוי בהם - סעיף 28 - השופטת חנה רוטשילד כותבת: "הנני סבורה כי יש לראות בחומרה את התנהגותו של מנהל המשיבה (יזהר דמארי) ... לאחר הדיוחים והגשת סיכומי הצדדים פנו שוב מר יזהר דמארי ומר עמיקם רז לחסוי על מנת לשמוע עמדתו לבקשה. והחסוי סרב. עמדה זאת עומדת בניגוד לעמדת החסוי במסמך שהוגד על ידו לבית המשפט... סבורני כי העמדת החסוי בלחץ ותשאול מצד גורמים אשר החסוי תלוי בהם לאחר שהחסוי כבר הביע את דעתו ולאחר תום ההליך בבית משפט, הנה בניגוד לטובתו ותוך התעלמות בוטה ממנה".

יזהר דמארי הגיש טענות שקריות וסותרות לבית המשפט - סעיף 29 - השופטת חנה רוטשילד כותבת: "... טענות המשיבה (יזהר דמארי ועמיקם רז) כי אבי החסוי ביקש ביקש לשמור על פרטיותו של החסוי גם בפני אחותו, המבקשת, וכי חשיפת הדוחו"ת בפני המבקשת תהא פגיעה ברצונו, עומדת בסתירה לטענות המשיבה (יזהר דמארי ועמיקם רז בעצמם) עצמה, לפיהן האב ביקש מהמבקשת להתמנות כאפוטרופוסית לחסוי והיא סרבה".

יזהר דמארי מוציא דברי תרעלה מפיו ומעליל נגד אחותו של החסוי - סעיף 30 - השופטת כותבת: "הניסיון של מר יזהר דמארי מנכ"ל המשיבה להציג את המבקשת כ"רודפת בצע" וכי שכל תלונותיה על הטיפול באח נובעים מסוג של "אנטגוניזם" או קנאה במצבו הכלכלי של האח נראים מופרכים ובלתי נכונים".

סוף דבר

העובד הסוציאלי יזהר דמארי מנהל אק"ים פעל בדרך של רמיה בהליך השיפוטי כדי למנוע פיקוח על פעולותיו בכספי החסוי, תוך שהוא מוציא מפיו דברי תרעלה נגד אחותו של החסוי. התנהגותו הבוטה של יזהר דמארי מדיפה ריח של שיקולים זרים, עושק וגזל של חסויים תוך שאינו בוחל בשום אמצעי להשגת מטרותיו כגון: העמדת חסוי בלחץ מצד גורמים מהחסוי תלוי בהם, הגשת טענות שקריות וסותרות לבית המשפט ועוד.


קישורים:

יזהר דמארי - עובד הסוציאלי, אפוטרופוס מבזה החלטת בית משפט בענייני כליאת חסוי - תאוות הבצע של אק"ים אפוטרופסות והעובד הסוציאלי האפוטרופוס יזהר דמארי על גבם של מוחלשים. - אוגוסט 2013 - יזהר דמארי שימש כאפוטרופוס של דודו דהאן ולא טרח לדפדף בתיק ולראות שפרטי האם נמצאים בו, הוא לא ביקר אותו ולא עניין אותו שבמשך כל השנים הוא כלוא שם סתם. דודו דהאן תויג כמפגר על אף היותו נורמלי, ועבר התעללות במשך עשרות שנים במכלאות משרד הרווחה ואקי"ם, לאחר שהופקר ע"י יזהר דמארי... 

משרד הרווחה - כליאת אנשים נורמליים במוסדות למפגרים למשך עשרות שנים - כתבת תחקי

"החטוף" - כתבה על פשעי פקידי הרווחה לעשיית כסף על גבם וחייהם של חוסים וחסרי ישע - לאמא שלו אמרו שהתינוק שלה מת, ואותו ניסו ככל הנראה למכור לאימוץ. אחר כך הוא נשלח למוסד סגור למפגרים, שם נכלא וספג התעללות מחרידה במשך 23 שנה, לפני ששוחרר בחוסר כל. עכשיו, כשאיתר את משפחתו המקורית בכוחות עצמו, תובע דודו דהן 40 מיליון שקל פיצויים. כשתקראו את הסיפור שלו, הסכום הזה לא ייראה לכם מופרך...

משרד הרווחה - חוטף, מאבחן, מתייג ושולח לגיהנום - מעון מקי"ם למפגרים - קשר השתיקה, התעללות, שיקולים זרים, עושק, ניצול, רמייה, הפקרות - במוסדות בפיקוח משרד הרווחה לאורך עשרות שנים. תחקיר: "הכי משתלם להגיד מפגרים, ואז לסגור להשפיל להכות" , ידיעות אחרונות , יאנה פבזנר , צילומים: ערן יופי כהן , גדי קבלו, אוקטובר 2009...

"תינוק בגולאג ישראלי" - כתבת תחקיר על חטיפת תינוק

יזהר דמארי - עובד הסוציאלי, אפוטרופוס מבזה החלטת בית משפט בענייני כליאת חסוי

תאוות הבצע של אק"ים אפוטרופסות והעובד הסוציאלי האפוטרופוס יזהר דמארי על גבם של מוחלשים.

אוגוסט 2013 - יזהר דמארי שימש כאפוטרופוס של דודו דהאן ולא טרח לדפדף בתיק ולראות שפרטי האם נמצאים בו, הוא לא ביקר אותו ולא עניין אותו שבמשך כל השנים הוא כלוא שם סתם. דודו דהאן תויג כמפגר על אף היותו נורמלי, ועבר התעללות במשך עשרות שנים במכלאות משרד הרווחה ואקי"ם, לאחר שהופקר ע"י יזהר דמארי.

יזהר דמארי ממשיך בשיטתו האלימה והתוקפנית נגד חסויים ומשתמש בכלים בירוקרטיים ועלילות נגד החסוי ומשפחתו כדי להמשיך לקבל תגבולי אפוטרופסות מהמדינה.

יזהר דמארי הורה על המשך כליאתו של חוסה בניגוד לרצונו (כלוא חודשיים וחצי) ולמרות שבית המשפט הורה על מעצר בית של 10 ימים בלבד. בהחלטה על המעצר האפוטרופוס לא נכח כלל. מתוך התוכנית סדר יום ברשת ב' עם ענת דוידוב


קישורים:

"החטוף" - כתבה על פשעי פקידי הרווחה לעשיית כסף על גבם וחייהם של חוסים וחסרי ישע - לאמא שלו אמרו שהתינוק שלה מת, ואותו ניסו ככל הנראה למכור לאימוץ. אחר כך הוא נשלח למוסד סגור למפגרים, שם נכלא וספג התעללות מחרידה במשך 23 שנה, לפני ששוחרר בחוסר כל. עכשיו, כשאיתר את משפחתו המקורית בכוחות עצמו, תובע דודו דהן 40 מיליון שקל פיצויים. כשתקראו את הסיפור שלו, הסכום הזה לא ייראה לכם מופרך...

משרד הרווחה - חוטף, מאבחן, מתייג ושולח לגיהנום - מעון מקי"ם למפגרים - קשר השתיקה, התעללות, שיקולים זרים, עושק, ניצול, רמייה, הפקרות - במוסדות בפיקוח משרד הרווחה לאורך עשרות שנים. תחקיר: "הכי משתלם להגיד מפגרים, ואז לסגור להשפיל להכות" , ידיעות אחרונות , יאנה פבזנר , צילומים: ערן יופי כהן , גדי קבלו, אוקטובר 2009...

מאסר לעורכת דין אפוטרופסית רטה דורון שמעלה בכספיה של קשישה

הכתבה מאסר לעורכת דין שמעלה בכספיה של קשישה , מרינה גולן , 28.02.2013

רטה דורון, עורכת דין מנתניה, הפקידה כספים של אישה בת 90 בחשבונה הפרטי. רק כשהקשישה נפטרה, גילו בני משפחתה כי 600 אלף שקלים חסרים בחשבון הבנק. בשבוע שעבר נגזרה עליה שנת מאסר בפועל, אף שהכסף הושב

ביום חמישי שעבר גזר בית משפט (גזר הדין) השלום בתל אביב שנת מאסר בפועל על רטה דורון, עורכת דין מנתניה שבמשך שנתיים גנבה כספים מקשישה בת 90, לה שימשה כאפוטרופוס. בחודש מאי 2004 בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן מינה את דורון לשמש אפוטרופוסית על ר', קשישה בת 90 וקרובת משפחתה הרחוקה. במסגרת המינוי ניתנה לה הרשאה לבצע כל פעולה בחשבון הבנק של ר', אשר התנהל באחד מסניפי בנק הפועלים, ברמת גן.

על פי כתב האישום שהוגש נגד דורון במסגרת עסקת טיעון, החל מאמצע שנת 2004 ועד אמצע שנת 2006, ב- 40 הזדמנויות שונות, נגנבו כספים מהחשבון של ר', בסכום כולל של 600 אלף שקלים במזומן.

ר' נפטרה בשנת 2007, אז הבחינו יורשיה שהכספים מחשבון הבנק של הקשישה נעלמו. הם החלו לחשוד בעורכת הדין שניהלה את הכספים ובשנת 2009 הגישו תלונה במשטרה. בעקבות חקירה משטרתית הוגש בשנת 2011 כתב אישום מתוקן נגד דורון.

במהלך ההליך המשפטי נגדה, הודתה עורכת הדין ברוב החשדות המיוחסים לה ובשלב מסוים אף החזירה ליורשיה של ר' את מלוא הסכום שנטלה - 600 אלף שקלים. דורון גם הופנתה לתסקיר מבחן שפרש בפני בית המשפט את נסיבות חייה המורכבים לרבות חובות כבדים של בעלה ומחלתו, שדחפו אותה לבצע את העבירות בהן הורשעה.

"ניצלה את מעמדה"

במהלך ההליך המשפטי התברר כי זו אינה הפעם הראשונה בה שולחת דורון את ידה לכספים של לקוחותיה. למעשה, הסתבר כי גנבה את כספיה של ר' בזמן שהתנהלו נגדה הליכים פליליים בבית משפט השלום בנתניה בגין עבירה של גניבה אחרת.

הגניבה הראשונה הייתה בסכום של כ-17 אלף שקלים, שהנאשמת הייתה אמורה להעביר ללקוחה, אותה ייצגה בתביעת מזונות. במקום להעביר את הכספים, דורון הותירה אותם ברשותה, והפקידה אותם בחשבון הבנק שלה. על מעשה זה גזר עליה בית המשפט בשנת 2006 עונש מאסר של 9 חודשי מאסר בפועל וגם מאסר על תנאי.

כנגד הטיעונים הדגיש סנגורה של דורון כי כל בני המשפחה שנפגעו ממעשיה, קיבלו את מלוא הסכום שנלקח מהם, וכן עתר בבקשה להקל עליה, ככל שניתן.

תחילה הם אף ביקשו מהמשפחה שלא להגיש תלונה במשטרה, תוך רצון להסדיר את הנושא מחוץ לכותלי בית המשפט.

"המעשים אשר ביצעה הנאשמת הינם חמורים ומקוממים", כתב השופט מרדכי פלד, סגן נשיא בית המשפט השלום בתל אביב, בהחלטתו. "מעבר לכך שמדובר בהתנהגות נמשכת של שנתיים, הדברים הללו מתבצעים בעת שמתנהל נגדה הליך פלילי בגין עבירה דומה. הנאשמת ניצלה בצורה שיטתית את מעמדה כעו"ד, מעלה באמון הלקוחה ר' כשהשתלטה על חשבונה ונטלה משם כספים לרוב לכיסה, וכן מעלה באמונם של יורשיה של המנוחה, ששמו בה את מבטחם, ואף פנו בזמנו לביהמ"ש על מנת שהנאשמת תמונה כאפוטרופוסית ל-ר'".

"אין צורך להכביר מילים על כך כי למעשיה של הנאשמת יש השפעה על מעמד מקצוע עריכת הדין", הוסיף עוד השופט, "כאשר יושרם של עורכי הדין והגינותם הם נכס ציבורי רב ערך, ועל כן הפגיעה בו ראויה לענישה משמעותית".

השופט פלד גזר על דורון שנת מאסר בפועל, אך החליט שלא להטיל עליה קנס כספי, בשל העובדה כי החזירה לנפגעים את מלוא סכום הכספים שגנבה.

קישורים:

סימום חוסים וכליאתם במוסדות סגורים לשנים רבות - פקידת הסעד אורה אריה ועובדת סוציאלית שירלי צימרמן מלשכת הרווחה בני ברק

פקידת סעד בפעולה - אילוסטרציה - כליאת חוסים במוסדות כליאה וסימומם לשנים רבות
ספטמבר 2012 - מדובר בצעיר א' ק' אשר בהיותו בן 15 נלקח מהוריו למוסדות הרווחה הסגורים ונכלא בכפייה במשך כחמש שנים תוך שהוא מתויג בהפרעות נפשיות ומולעט בסמים פסיכיאטריים. האב ב' ק' במהלך השנים מנסה להוציא את בנו ממוסדות הכליאה של רשויות הרווחה תוך מאמצים כלכליים ונפשיים אדירים, אך פקידת הסעד אורה אריה ועובדת סוציאלית שירלי צימרמן מלשכת הרווחה בני ברק ממשיכות במדיניות כליאת הבן וסימומו בסמים פסיכיאטריים.

האב הגיש לרשויות הרווחה ולבית המשפט חוות דעת של הפסיכיאטר פ' שתכליתה הוצאת הבן מהמוסד לסגור לביתו ומשפחתו.

פקידת הסעד אורה אריה ועובדת סוציאלית שירלי צימרמן הוציאו מסמך רווי הבלים ודברי בלע נגד האב תוך שהן מקבצות מומחים המדברים בשפה אחת נגד האב.

להלן דרכי הרמיה בה נוקטות פקידת הסעד אורה אריה ועובדת סוציאלית שירלי צימרמן

פקידת הסעד אורה אריה ועובדת סוציאלית שירלי צימרמן מתנגדות לחיזוק הקשר בין האב לבנו - חרף העובדה כי הבן מזה חמש שנים מטורוטר במוסדות סגורים בחסות רשויות הרווחה, פקידת הסעד אורה אריה ועובדת סוציאלית שירלי צימרמן מאשימות את האב בהיות הבן לא עצמאי וכותבות: "האב לא מעורר את עצמאותו של א' לחיים בוגרים ועצמאיים...". פקידת הסעד אורה אריה ועובדת סוציאלית שירלי צימרמן משתמשות בטיעון זה לטייח פשעי רשויות הרווחה לכליאת הבן למשך שנים ארוכות והפיכתו לתלותי.

פקידת הסעד אורה אריה ועובדת סוציאלית שירלי צימרמן מקובעות לכליאת הבן במוסד כליאה של משרד הרווחה וסימומו בסמים פסיכיאטריים קשים - לטענת הפסיכיאטר ב' כי "מר ק' (האב) נמצא כאחראי על מעשיו ויודע מה טובת בנו, מה דרוש לטיפול בו כיום כולל הטיפול התרופתי..."  משיבות פקידת הסעד אורה אריה ועובדת סוציאלית שירלי צימרמן ומקטרגות נגד האב הבלים ודברי בלע: "הדברים עומדים בסתירה בולטת לחומר נכתב ולדיווחי הקהילה ובתי החולים בהם אושפז אריה בעבר..." - פקידת הסעד אורה אריה ועובדת סוציאלית שירלי צימרמן מנסות לקבע סטיגמות נגד האב על סמך דיווחים משנים עברו, בניגוד למצב כיום כפי שתואר ע"י הפסיכאטר פ' וזאת כדי לקבע את סטיגמות נגד האב.
 פקידת הסעד אורה אריה ועובדת סוציאלית שירלי צימרמן הן הנוקטות בגישה מקובעת ואכזרית נגד האב ובנו. חרף העובדה שכלאו את הבן במוסד הכליאה של הרווחה במשך שנים ארוכות תוך סימומו בסמים פסיכיאטריים קשים, פקידת הסעד אורה אריה ועובדת סוציאלית שירלי צימרמן אינן מגיעות לתובנות חדשות אולי לנסות משהו אחר שמציע האב. פקידת הסעד אורה אריה ועובדת סוציאלית שירלי צימרמן מקובעות לכליאת הבן במוסד כליאה של משרד הרווחה וסימומו בסמים פסיכיאטריים קשים.

פקידת הסעד אורה אריה ועובדת סוציאלית שירלי צימרמן פסלו את האב מאפוטרופסות מאחר ולא הזריק זריקות ריספרדל לבנו - פקידת הסעד אורה אריה ועובדת סוציאלית שירלי צימרמן כותבות: "... הסיבות ששירותי הרווחה נאלצו למנות אפוטרופוס חיצוני לא'... בכך מסירים מהאב את האחריות למתן טיפול תרופתי לבנו(מאחר ובעבר הוא לא הקפיד לתת לו)" - פקידת הסעד אורה אריה ועובדת סוציאלית שירלי צימרמן נוקטות במדיניות רמיה ותאוות בצע של "תחזוקת חוסים" במינימום עלות ולכן הן מסממת אותם בזריקות של סמים פסיכיאטריים מסוג ריספרדל בעלות תופעות לוואי צמיתות והרסניות לגוף ולנפש, גם כאשר מדובר בחוסים עם פיגור קל (כפי שלדעתן הבן א'). פקידת הסעד אורה אריה ועובדת סוציאלית שירלי צימרמן נקטו בתוקפנות נגד האב וממדרות אותו מהטיפול בבנו משום שלדעתן לא הזריק לבנו את זריקות הריספרדל הקשות.

פקידת הסעד אורה אריה ועובדת סוציאלית שירלי צימרמן מהבלות בפיהן בדמגוגיה והטעיה - פקידת הסעד אורה אריה ועובדת סוציאלית שירלי צימרמן משתמשות במונח "טיפול תרופתי" להזרקת זריקת ריספרדל לגופו של הבן א'. הריספרדל הנו סם פסיכיאטרי שאינו מרפא אלא ממכר בעל תופעות לוואי קשות, צמיתות, והרסניות לטווח הקצר הבינוני והארוך. הריספרדל משמש את פקידת הסעד ומוסדות הכליאה של רשויות הרווחה להוזיל אחזקת חוסים תוך גרימת נזקים קשים לגופם ונפשם. מדובר בהתעללות כימית ארוכת שנים בבן א' בחסות פקידת הסעד אורה אריה ועובדת סוציאלית שירלי צימרמן.

תוקפנות נגד המומחה מטעם האב - פקידת הסעד אורה אריה ועובדת סוציאלית שירלי צימרמן כותבות: "בסיכום האבחון מפרט מר פ' (מומחה מטעם האב) המלצות לגבי טיפול בא' ולגבי המשך הקשר עם האב, למרות ולא התבקש לכך. אנו רואים בהמלצות אלו מעשה שהוא חריגה מתפקידו ומעלות ספקות לגבי מידת האובייקטיביות, הנייטרליות ותום הלב". - גם כאשר מדובר בדבר טבעי ביותר של מומחה מטעם האב המנסה למצוא אפשרות להוצאת הבן ממוסד כליאת הרווחה והחזרתו לביתו לאביו, פקידת הסעד אורה אריה ועובדת סוציאלית שירלי צימרמן רואות בכך "חריגה מתפקידו... תום לב וכו'". מדובר בתפיסה אטומה וחולנית של פקידת הסעד אורה אריה ועובדת סוציאלית שירלי צימרמן לצוכי הפרט והמשפחה מול תאוות הבצע של מוסדות הכליאה המופרטים של משרד הרווחה

טיוח פשעי משרד הרווחה נגד חוסים במוסדות הכליאה - פקידת הסעד מתעלמת ואינה מציגה את הסיכונים הגבוהים לגופם ןנפשם של חוסים במוסדות הכליאה של משרד הרווחה אליהם היא שולחת חוסים כגון: אתגר , בית טף , בני ארזים , גיל עם , השלושה , כפר נחמן , מסילה , מצפה ים , מקי"ם , מוריה , צופיה , רננים , שדה בר , שקמה , 'בית טוביה' בהרדוף , אילנית , בראשית , אור שמחה , נווה יעקב , כלא אופק לנוער , ועוד , בכך מוצגת תמונה שאינה מאוזנת. פקידת הסעד אורה אריה נוקטת בחוסר אובייקטיביות, נייטרליות, ושיקולים זרים.

סוף דבר

פקידת הסעד אורה אריה ועובדת סוציאלית שירלי צימרמן מלשכת הרווחה בני ברק פועלות בדרך של רמיה ושיקולים זרים להרחקת הבן א' מביתו ומשפחתו למוסד כליאה של משרד הרווחה "טוהר לצוהר" שם הוא מסומם לאורך שנים בסמים פסיכיאטריים קשים כגון ריספרדל להוזיל עלות אחזקתו.שהייתו של הבן א' במוסד "טוהר לצוהר" ע"פ תפסיתן החולנית של פקידת הסעד אורה אריה ועובדת סוציאלית שירלי צימרמן אינה מועילה לו, מסבה לו נזקים קשים ולא נראה באופק יום שחרורו מהמוסד חרף העובדה שהוא מטורטר בין מוסדות הכליאה של רשויות הרווחה מזה חמש שנים. פקידת הסעד אורה אריה ועובדת סוציאלית שירלי צימרמן לא רק שלא הביאו תועלת לבן א' אלא הסבו נזקים נפשיים, פיסיים, וכלכליים לו ולמשפחתו.


סימום חוסים וכליאתם במוסדות סגורים לשנים רבות - פקידת הסעד אורה אריה ועובדת סוציאלית שירלי צימרמן
קטע מהתסקיר של פקידת הסעד אורה אריה ועו"ס שירלי צימרמן

קישורים:

 המורשת הבזויה של משרד הרווחה - סיפורם של שלשה אחים בריאים שנשלחו למוסד מפגרים מקי"ם ועברו התעללות קשה - הגיהינום של אחים בריאים שנשלחו למעון מקי"ם למפגרים של משרד הרווחה, שם נאנסו על ידי מדריכים וחוסים – משרד הרווחה ידע ולא עצר את הזוועה , "חיינו בגיהינום" - יאנה פבזנר / מוסף לשבת 02.04.10 , ידיעות אחרונות , צילום: חיים הורנשטיין.

מעון "נווה יעקב" של משרד הרווחה - תרבות הסאדיזם - ככה זה עובד - תרבות הסאדיזם של רשויות הרווחה, איומים, הפחדות, עלילות, אלימות, הזנחה, סמים פסיכיאטריים, קשר שתיקה, תאוות בצע ועוד - המאמר האם מטופל ב"נווה יעקב": "צוות סדיסטים, אנחנו בגיהנום" , שבתי בנדט ודנה ויילר-פולק , וואלה חדשות , אוקטובר 2012 - משפחות מטופלים במוסד בו נחשפה פרשת התעללות מתארים שנים של הזנחה ואלימות. "היו לו פנסים בעיניים, כוויות על הגב", מספרת אחת האמהות...

לשכת הרווחה בני ברק - עו"ס מילי חייק - דרכי רמייה לחטיפת בחורה בגירה וכליאתה במעון - דצמבר 2011 - מדובר בבחורה בגירה כבת 18 מאובחנת בפיגור קל אשר ע"פ סברות פקידת סעד מילי חייק מלשכת הרווחה בני ברק יש להעבירה למעון סגור "בית דוד" במבשרת ציון. - מפסק הדין ה"פ 52056-11-11 של השופט מנחם (מריו) קליין ניתן ללמוד על דרכי החשיבה המעוותות והחולניות של פקידת הסעד מילי חייק בענייני רווחה...

אימהות מספרות על חטיפת ילדיהן בידי רשויות הרווחה

אוקטובר 2012 - 103 FM - שיחות לילה עם אבי כץ - סיפורן של נשים שרשויות הרווחה תלשו מהן את ילדיהן.
הסיפור הראשון הוא של אישה שבגיל 17 ילדה בן וביקשה סיוע בדיור מרשויות הרווחה. רשוית הרווחה טרטרו את האמא ולבסוף חטפו ממנה את בנה.

אמא נוספת מספרת שתלשו ממנה את ילדיה: הגדולה בגיל 14 נלקחה לפנימייה, ילדתה הקטנה נלקחה ממנה בגיל 4 חודשים אולם הוחזרה, רשויות הרווחה מבצעים מעקבים משפילים ואינם מסייעים במאומה. בגיל 12 לקחו אותה לפנימיה. רשויות הרווחה קראו לגרוש המכה בכל פעם שרצו לתלוש את הילדים מהבית כדי שיעיד בבית משפט נגד האמא. בפנימיה העלילו עודי הרווחה נגד האמא באזני הילדה. הילדה גם הוזנחה בפנימיה, והאמא היתה חסרת אונים מלעזור לבתה.




קישורים:

גלית מור ויגוצקי - שופטת בית משפט לנוער: תלונות חמורות בגין זיוף פרוטוקול ומניעת דיוני הוכחות

גלית מור ויגוצקי - שימוש בעלילה ורוכלות למניעת חשיפת פשעי משרד הרווחה בבתי משפט לנוער
מרץ 2012 - מדובר בדיון בבית משפט לנוער בראשות השופטת גלית מור ויגוצקי. מדובר באמא שהליך שיפוטי בדלתיים סגורות ללא ראיות בבית משפט לנוער מתנהל בעניינה. ידוע כי שופטי הנוער עובדים בשיטת חותמת הגומי מול המלצות פקידות הסעד העובדות ללא ראיות או סדרי דין, ושולחות מידי שנה ילדים למסגרות מופרטות סגורות.



 רשויות הרווחה רצחו את רעות איש שלום - רעות איש שלום היא דלית בספרה של מילי מאסס "בשם טובת טובת הילד", הובלה באכזריות להרצחה ע"י פקידי סעד, ושופטים לענייני משפחה ונוער. השיטות הרצחניות של רשויות הרווחה בחטיפת ילדים טרם היוולדם...

הבשורה על פי חביבי - המדיניות המעוותת של משרד הרווחה - אוקטובר 2010 - ויולט וחיים חביבי עלו לכותרות לפני כארבע שנים, כשהתבצרו בכנסיית הבשורה בנצרת. הם מחו על כך שילדיהם נלקחו בידי רשויות הרווחה בירושלים, והציתו מהומות של תושבים שחשבו כי מדובר בפיגוע. רשויות הרווחה רדפו באובססיביות אחרי משפחת חביבי במשך שנים.

המורשת הבזויה של משרד הרווחה - סיפורם של שלשה אחים בריאים שנשלחו למוסד מפגרים מקי"ם ועברו התעללות קשה - הגיהינום של אחים בריאים שנשלחו למעון מקי"ם למפגרים של משרד הרווחה, שם נאנסו על ידי מדריכים וחוסים – משרד הרווחה ידע ולא עצר את הזוועה , "חיינו בגיהינום" - יאנה פבזנר / מוסף לשבת 02.04.10 , ידיעות אחרונות , צילום: חיים הורנשטיין.

 מעון "נווה יעקב" של משרד הרווחה - תרבות הסאדיזם - ככה זה עובד - תרבות הסאדיזם של רשויות הרווחה, איומים, הפחדות, עלילות, אלימות, הזנחה, סמים פסיכיאטריים, קשר שתיקה, תאוות בצע ועוד - המאמר האם מטופל ב"נווה יעקב": "צוות סדיסטים, אנחנו בגיהנום" , שבתי בנדט ודנה ויילר-פולק , וואלה חדשות , אוקטובר 2012 - משפחות מטופלים במוסד בו נחשפה פרשת התעללות מתארים שנים של הזנחה ואלימות. "היו לו פנסים בעיניים, כוויות על הגב", מספרת אחת האמהות... 

משרד הרווחה - חטיפת תינוקות מאמהות חד הוריות בשנות החמישים - סיפורו של גיל גרינבוים  - ינואר 2010 - "אחי החטוף" – תחקיר מבט שני של כרמלה מנשה על חטיפתו של גיל גרינבאום לאימוץ ע"י השירות למען הילד. גיל נחטף לאם חד הורית בלידה בבית החולים בטר בחיפה. לאם נאמר כי התינוק מת. גיל הועבר לבית היתומים בית שבתאי לוי ומשם נלקח לאימוץ ע"י הורים ניצולי שואה חשוכי ילדים. עפ"י התחקיר מתברר כי מדובר בשיטה של משרד הרווחה.

הליך מינוי אפוטרופוס להורים קשישים - המשפט המכור של השופטים סארי ג'יוסי ותמר ניסים – שי

שופט לענייני משפחה סארע ג'יוסי - מתייחס להבלי פיהן של עובדות סוציאליות כראיות על גבם של מוחלשים
אוגוסט 2012 - מדובר הליך שיפוטי א"פ 2262-02-12 בראשות השופט סארי ג'יוסי למינוי אפוטרופוס חיצוני לזוג הורים כבני 80 הלוקים בדמנציה מתקדמת  להורים שתי בנות ובן, בהן י' המטפלת בענייני ההורים מזה מספר שנים, ואחיה והגורמים המטפלים מתנגדים למינויה, ורוצים במינוי גוף חיצוני לאפוטרופסות, עמותת ש.פ.ר.

בפברואר 2012 הוצאו ההורים בכפייה מביתם לבית אבות מאחר ופקיד הסעד המחוזי לחוק ההגנה על החוסים היה סבור שהם בסיכון. בית משפט השלום בעפולה, השופטת תמר ניסים – שי, ובמעמד היועמ"ש בלבד, נעתרה לבקשה להוצאת החסויים מביתם והם אכן הוצאו משם ומאז שוהים במסגרת סידור חוץ ביתי בבית אבות.

הליך מינוי האפוטרופוס מנוהל ע"י מערכת הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות ללא סדרי דין, או דיני ראיות, ומאופיין גרימת נזק לחסויים והכפשות והשמצות נגד אלו שאינם חושבים כמו הרווחה.

מאפייני הליך מינוי אפוטרופוס לחסויים כפי שנוהל ע"י השופט סארי ג'יוסי והשופטת תמר ניסים שי.

השתלטות פתאומית על גופם ורכושם של החסויים, הוצאתם בכפייה מביתם וכליאתם בבית אבות בצו בית משפט - השופט סארי כותב בהחלטתו (סעיף 4): "במקביל (2/2012), פנה פקיד הסעד המחוזי לחוק ההגנה על החוסים, ... , לבית המשפט בעפולה בבקשה .. להוצאתם המידית של החסויים מביתם... בית משפט השלום בעפולה, כב' השופטת תמר ניסים – שי, ובמעמד היועמ"ש בלבד, נעתר לבקשה להוצאת החסויים מביתם והם אכן הוצאו משם ומאז שוהים במסגרת סידור חוץ ביתי בבית אבות"  - הלאמת רכוש הקשישים והוצאתם בכפייה מביתם נעשתה ללא ראיות אלא ע"ס סברות של פקידת סעד מחוזית. פעולה תוקפנית ופתאומית כזאת לקשישים במצבם המשנה לחלוטין את אורח חייהם ברגע, מסבה נזק בלתי הפיך ומדדרדרת את מצבם. למרות שאין שום טענה נגד הבת שטיפלה בהם כפי שכתב ג'יוסי בסעיף 7: "אין חולק, כי עד לחודש 2/12 לא עלתה כל טענה כנגד תפקודה של י'."
התנהגותה הרשלנית של השופטת תמר ניסים - שי הסבה להורים נזקים נפשיים פיסיים וכלכליים גבוהים מאוד.

פקידת הסעד מגייסת את "הגורמים המטפלים" המדברים בשפה אחת ודברים אחדים המשמיצים את הבת שנטלה אחריות על הוריה וטיפלה בהם במשך שנים - השופט סרי ג'יוסי ממשיך (סעיף 5): "התרשמות הגורמים המטפלים היתה כי ב- י' ניכרים נוקשות וחוסר גמישות... עוד התרשמו הגורמים המטפלים, כי י' אינה יכולה לקבל חוות דעת של אנשי מקצוע ודעות של אחרים והיא היתה משתפת פעולה עם הגורמים המטפלים... כאמור, זו היתה עמדת שירותי הרווחה, כלל העובדים הסוציאליים שהיו מעורבים וכן דעתם של האחים, המשיבים 2, 3, אשר כולם היו תמימי דעים, כי י' אינה מתאימה לשמש כאפוטרופא ואף מזיקה לחסויים" - לאחר הוציאה את ההורים בכפייה ופתאומיות מביתם מגייסת פקידת סעד את "הגורמים המטפלים", עובדים סוציאליים, והאחים כולם נגד הבת שטיפלה בהוריה במשך שנים כדי להשמיץ אותה ולשבור את רוחה, ולהציג לשופט עובדה מוגמרת.

השופט סארי ג'יוסי אינו חושף את שמות הגורמים המטפלים וגורמי הרווחה מחשש שקלונם יחשף בציבור - בסוף החלטתו אוסר ג'יוסי לפרסם פרטים מזהים על האירוע ולא רק של בעלי הדין וכך כותב ג'יוסי: "מותר לפרסום ללא שמות הצדדים וללא פרטים מזהים" - אם אכן עשו שירותי הרווחה ו"הגורמים המטפלים" עבודת קודש, והם גם עובדי ציבור, מדוע מורה ג'יוסי לא לפרסם את שמותיהם, הרי הם עובדי ציבור וזכות הציבור לדעת מיהם האנשים שהוא מעסיק ודרך עבודתם לטוב ולרע..

סארי ג'יוסי מבסס החלטתו על הנחות יסוד פרימיטביות תלושות מהמציאות בימינו וכל הזמנים - ג'יוסי כותב (סעיף 12) - "יש לזכור גם, כי לתסקירים ולעדויות של עובדים סוציאליים נודעת חשיבות רבה ומעמד מיוחד כפי שכותב השופט (בדימ') ח' פיזם במאמרו שפורסם בפרקליט כרך לג', שנת 1981 , עמ' 498 אליו הפנתה באת כוח היועמ"ש: 'דעתנו היא שלתסקירו של פקיד הסעד יש ערך ראייתי בהיותו
אחד מן היוצאים מן הכלל הפוסל עדות שמיעה. לתסקיר כראיה יש מעמד מיוחד וספציפי לגבי העיקרון הכללי הפוסל עדות שמיעה
' ..
." - תפיסתו של סארי ג'יוסי שגויה ופסולה. בדו"ח ועדת סלונים נבו לבדיקת דרכי עבודתם של פקיד סעד לסדרי דין שפורסם בנובמבר 2008 נקבע כי עבודת פקידי הסעד לסדרי דין  לוקה בניגוד עניינים, כתיבת עובדות בתסקיר ללא וידוא או ניסיון הפרכה, אי מתן אפשרות ללקוח אפשרות להתייחס לתסקיר טרם מסירתו לבית המשפט, אימוץ מלא של התסקיר על המלצותיו ע"י בתי המשפט לענייני משפחה (חותמת גומי), העדר מעקב, פיקוח ובקרה, אי קיום נהלים ועוד. מאידך, בתי המשפט רואים בתסקיר סוף פסוק. לפי שיטת העבודה של פקידי הסעד מהדו"ח יוצא כי ההטיה, עיוות הצדק, ועגמת הנפש הם בלתי נמנעים. שופט אמור להסתמך על עובדות לנתח אותן ומהן להסיק מסקנות. ג'יוסי אינו נוהג כך אלא מנסה לשכנע להאמין להבלי פיהן של פקידות נסעד. סארי  ג'יוסי בעצמו בהמשך אף מציג חוסר אמינות של פקידת הסעד. התנהגותו של סארי מצביעה על חוסר מקצועיות, התבססות על הנחות יסוד פסולות, ופוגעת באמינות בתי המשפט.

 חוסר אמינות של העו"ס לסדרי דין ק' שכתבה את התסקיר - ג'יוסי כותב בסעיף 12: "באשר לעדותה של העו"ס גב' ק', הרי משנחקרה על תסקירה ונתבקשה לפרט מקורות המידע עליו נסמך התסקיר והתיאורים שאינם מחמיאים ל- י', עלה כי אמירות אלה נותרו נשענות על חשדות שהיו לה. כך, למשל, באשר לטענה כי י' אינה נותנת להוריה"
תרופות מתאימות, מסרה: "ת. אין לי הוכחה. פניתי אז לעובדים הזרים ולד"ר ש', ואף אחד לא
יכול היה להגיד לי מה המרשם ומה הם מקבלים באמת. אני לא יכולה להגיד כי אני לא ראיתי את התרופות ואת המרשמים ואת המינון, אף אחד לא היה מוכן לספק את ההוכחה הזו" (עמ' 21 לפרוטוקול)"
.

 ג'יוסי אפוא טוען כי יש להתייחס לתסקיר העו"ס כראיה חרף העובדה הברורה של חוסר אמינות של תסקיר העו"ס. הנחת היסוד של ג'יוסי לא עמדה במבחן המציאות דנן או בכל מציאות כפי שפורט בדו"ח ועדת סלונים נבו.

ג'יוסי משתמש ב"חששות ליבו" להחלטה ולא ע"פ עובדות וניתוחן למסקנות חרף העובדה שפקידת הסעד מסרה לידיו תסקיר מטויח ולא אמין - ג'יוסי כותב בסעיף 16: "כל האמור לעיל מקים חשש בליבי כי י', ולמרות כל הכוונות הטובות שיש לה, אינה מהווה, במקרה שלנו, האפוטרופוס הטוב ביותר עבור הוריה וקשה להתעלם מניסיון העבר שאומנם למשך תקופה ארוכה היה בגדר ניסיון טוב, אך בעת האחרונה בלבד מעלה ספקות לגבי יכולותיה של י'. די בספק זה, לדעתי, כדי להטות את כפות המאזניים לטובת מינוי גורם נטרלי – חיצוני שיהא בעל ניסיון ויכולת בדוקים לשמש כאפוטרופוס". ג'יוסי מסתמך על "חששות ליבו" שנובעות מהתנהגותה של הבת "בעת האחרונה", כלומר על סמך הבלי פיהם של עובדי בית האבות המכפישים את הבת כדי שיוכלו להמשיך לקבל שלמונים עבור הטיפול בהורים.

מתקן הכליאה (בית אבות) של ההורים בו הם שוהים בכפייה מתלונן נגד הבת שמתנגדת לשהותם שם - פקידת הסעד מציגה את ההורים ובתם בפני בתי אבות אליהם נשלחים ההורים בכפייה בצו בית משפט. מקובל כי בתי אבות אלו פועלים להשארת החוסים בקרבם וסימומם בסמים פסיכיאטריים כדי שישארו שם לנצח כדי שיוכלו לקבן שלמונים על הכליאה. ג'יוסי מתאר כיצד בית האבות מתלונן נגד הבת (סעיף 16): "על אלה אוסיף, כי ביני וביני הוגשה על ידי בית האבות ובאמצעות האפוטרופא הזמנית, לצו הגנה כנגד י' וזאת בטענה כי היא אינה מבינה את מצבם הבריאותי והתפקודי של הוריה, בטוחה שהם צלולים בדעתם וכי ניתן לטפל בהם תוך שיתוף פעולה מצידם ולהשיג את הבנתם והסכמתם לטיפול אף שאין כך הוא הדבר". וזאת חרף העובדה שטרם הוצאת ההורים מביתם בכפייה לא נטען מאומה נגד הבת סעיף 7: "אין חולק, כי עד לחודש 2/12 לא עלתה כל טענה כנגד תפקודה של י'."
ג'יוסי נותן ידו למערכת השמצות והכפשות משומנת נגד הבת, של גורמים אינטרסנטים המנסים לגזול רכושם של הוריה הקשישים ואינם בוחלים בסימום הוריה דרדור מצבם הנפשי והפיסי, תוך שהם מעלילים נגד כל שמתנגד להם.


ג'יוסי מטיל מכשולים ביורוקרטיים להחזרת ההורים לביתם - ג'יוסי כותב בסעיף 19: "לא הובאו נימוקים פרט לאלה הקשורים בי', מדוע אין להשיב את ההורים לביתם לאחר שזה יוכשר לקליטתם בחזרה ולאחר שימצא עבורם סידור מתאים – מטפלים כפי שהיה נהוג בעבר. כמו כן לא מצאתי בחומר הראיות שהונח לפני יתרון לבית האבות על פני סידור הולם בבית, והדעת נותנת כי ככל שחסוי אינו זקוק לטיפול רפואי או סיעודי מיוחד המתאפשרים בביתו, הרי שטובתו מחייבת בהכרח השבתו לשם". ואולם מתנה חזרתם במינוי אפוטרופוס חיצוני המוכן להחזירם לביתם מותנה בחוות רעת גריאטרית (סעיף 20).
הרי ברור שכל יום מצב ההורים מחמיר בשל השינוי התוקפני הפתאומי שחל באורח חייהם בעקבות הוצאתם בכפייה לביתם לבית אבות, וניתוקם מבתם שהיתה צמודה אליהם, ובמקום להשבת המצב לקדמותו ושיפורו מטיל ג'יוסי מכשולים ביורוקרטיים שמבזבזים זמן יקר וכסף ע"ח החסויים.

סוף דבר
משנתו הקלוקלת של השופט סארי ג'יוסי מושתתת על הנחות יסוד תלושות לפיהן תסקיר פקידת הסעד משמש ראיה בעוד הוכח כי פקידת הסעד לא אימתה ובדקה את מה שכתבה בתסקיר. ג'יוסי גם נותן לגיטימציה להוצאה בכפייה של קשישים מביתם והלאמת רכושם בלא שיש טענה כלשהי לממונה עליהם או שנעשה ניסיון ממשי להשארתם בביתם. ג'יוסי גם תומך בתפירת תיקים נגד בני משפחה ע"י גורמים אינטרסנטים כגון בית אבות, מבלי שהציג בצורה ראויה את גרסת הבת - משוא פנים. התנהגותם של השופט סארי ג'יוסי ותמר ניסים - שי פוגעים בציבור המוחלש ואמון הציבור במערכת המשפט.


קישורים: