‏הצגת רשומות עם תוויות חותמת גומי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חותמת גומי. הצג את כל הרשומות

השופט שמואל מלמד מציג צו חיפוש חותמת גומי

 שמואל מלמד מציג צו חיפוש חותמת גומי
18.06.2014 - שמואל מלמד, שופט בית משפט השלום תל אביב הוציא צו חיפוש במחשב ללא מספר תיק בית משפט, ללא ציון מהות החשד והעילה להוצאת הצו, ללא לא צוין מי הופיע בפני השופט והוזהר כחוק והבין את האזהרה ואימת את תוכן הבקשה. הצו חסר פרטים נוספים. נגד שמואל מלמד הוגשה תלונה לנציבות תלונות הציבור על שופטים.

להלן הצו:

שופט שמואל מלמד מציג צו חיפוש חותמת גומי
שופט שמואל מלמד מציג צו חיפוש חותמת גומי

האמא ענת חסן מחפשת את בנה מתן יליד 19/6/1993 שנלקח לאימוץ בגיל 3.5 שנים

ינואר 2014 - האמא ענת חסן מחפשת את בנה מתן יליד 19/6/1993 שנלקח לאימוץ בגיל 3.5 שנים


ענת חסן מחפשת את בנה מתן שנלקח לאימוץ בגיל 3.5 שנים לפני 19 שנים.
מתן כיום בן 21.
מתן נולד בבית חולים 'אסף הרופא' ביום 19/6/1993.

ענת גידלה את בנה מתן באהבה רבה ואושר עצום.
האמא ענת חסן מחפשת את בנה מתן יליד 19/6/1993

האמא ענת חסן מחפשת את בנה מתן יליד 19/6/1993

את האושר הזה פירקו משרד 'הרווחה'. כשמתן היה בן שנתיים הוא הוצא ממשמורת אימו ונלקח למשפחת אומנה באלפי מנשה.

עובדת סוציאלית טענה בכזב כי האמא ענת אינה מתפקדת ואין לה יכולת כלכלית לגדל את בנה מתן.

אז במקום לסייע לאמא ולעזור לה בתוך הקהילה העובדת הסוציאלית לקחה את בנה מתן למשפחת אומנה באלפי מנשה.

"הסיוע" של הרווחה היה הרחקת הבן מאמו הטובה האוהבת והעניה.
האמא ענת המשיכה ונאבקה משפטית להשבת בנה. מאבק חסר סיכוי, שכן לאמא לא היתה יכולת כלכלית לשכור יצוג משפטי הולם.

במשך שנה וחצי האמא ענת נאבקה ונלחמה להשבת בנה לחיקה. נקבעו לה 'הסדרי ראיה' עם בנה במשרד הרווחה, והיה לה קשר מצוין עם בנה.
האמא ענת לא החסירה שום מפגש שנקבע עם בנה מתן. בכל מפגש עם בנה היא אמרה לו שהיא נלחמת להשיב אותו הביתה.
בית המשפט שימש חותמת גומי להמלצות פקידת הסעד, ואישר לעובדת הסוציאלית להוציא את הבן מתן לאימוץ. האמא ענת זעקה ובכתה. לשווא.

בגיל 3.5 שנים נשלח מתן לאימוץ סגור ונותק מאמו ענת.

"מאז לא ראיתי אותו". כך ממררת בבכי אמו ענת.

אנא מכם, עשו כל שביכולתכם להגשים לי את החלום לפגוש את בני מתן. משרד הפנים שינה את שמו ואת מספר תעודת הזהות שלו.

ניתן ליצור עם ענת קשר באמצעות המייל:

anathashn6@walla.com

או בטלפון 054-5927843 ולשלוח לענת הודעות סמס. כל מידע יכול לעזור לענת להתאחד עם בנה מתן.

האמא ענת חסן מעולם לא ויתרה על בנה. כל ילד שהיה דומה למתן ובערך בן גילו, נשמתה של ענת נעתקה מקרבה. אולי הוא הבן שלי? כך היא חשבה.

מתן היום בן 21 שנים ולא פתח את תיק האימוץ.

כל מי שיודע או מכיר פרטים על ילד שנשלח לאימוץ לפני 19 שנים באלפי מנשה, מוזמן ליצור קשר.

אנא עשו שיתופים.

ענת מאמינה בכל לבה שיש תקווה לאיחודה עם בנה האהוב מתן.
כעת זה בידיים של כל אחד מאיתנו לעזור לאמא ענת חסן לפגוש את בנה מתן.

כל אחת ואחד מאיתנו יכולים לסייע לאמא ענת להגשים חלום.

שופטת חגית מטלין - בין פרזיטיות לרשלנות פושעת בענייני נפשות


חז"ל ע"ה אמרו במסכת אבות, ד פסוק א - "..  איזה הוא מכובד - המכבד את הבריות, שנאמר "כי מכבדיי אכבד ובוזיי ייקלו" (שמואל א ב,ל)".
ואולם בימינו מוזילים בתי המשפט כבודם וחייהם של אזרחים הנקרים בדרכם ובכך במו ידיהם הורסים השופטים את אמון הציבור במערכת המשפט.

ינואר 2014 -מדובר באב שהגיש בקשה לשופטת חגית מטלין (בית משפט לענייני משפחה ראשון לציון) להרחבת הסדרי הראיה מעבר לפעם אחת בשבוע במרכז קשר בעיר מרוחקת לשני הצדדים. השופטת חגית מטלין במקום לדון בבקשה לגופה העבירה הסמכות לפקידת הסעד.
הענקת סמכויות שיפטיות לפקידת סעד ללא הסמכה משפטית כלשהי, הפועלת ללא סדרי דין, ראיות, או תעוד, בנושא מורכב של ענייני נפשות יש בו מעין קלות דעת וזלזול לא רק באזרח אלא במערכת המשפט.



התנהגותה המזלזלת של השופטת חגית מטלין פוגעת באמון הציבור במערכת המשפט ומיתרת ערכאות שיפוטיות מעל פקידת הסעד. בהתנהגותה מעניקה חגית מטלין סמכויות סטטוטריות לפקידה, עו"סית, ברשות מקומית תחת מעטה של חיסיון, ללא ראיות ובכך פותחת פתח לשיקולים זרים, שחיתות וגזל.

להלן פניית האב לבית המשפט ותגובת השופטת.

בקשת האב לראות את בנו

3. אין עוד הצדק להמשך הסדרי ראיה במרכז קשר לפי הסכמות שניתנו באופן זמני בלבד טרם הגיש המבקש (האב) בקשה דחופה מטעמו בעניין זה.

4. במיוחד אין כל הצדק כי הסדרים אלו יערכו בלשכה בבאר-שבע, מאחר ששני הצדדים מתגוררים באיזור המרכז.

5. המבקש מבקר את בנו פעם אחת בשבוע במרכז קשר ובשל כך הוא חש כי הקשר שלו עם בנו נפגע באופן לא מידתי ללא כל הצדק.

6. על כן מתבקש בית המשפט להורות למשיבה בדחיפות להביא את הקטין לאיזור המרכז פעמיים בשבוע ולמסור לידו את הקטין למשך סופי השבוע כמקובל, כולל שבתות וחגים ולקבוע דיון בבקשתו בדחיפות מאחר והנתק בינו ובין בנו נמשך מראש השנה זו ופגישה אחת לשבוע אינה מרפאה נתק זה."


החלטה לא אפקטיבית, מזלזלת והלא מנומקת של השופטת חגית מטלין, מיום 27/01/2014 :

"1. לפקידת הסעד ניתנו סמכויות לשנות את הסדרי הראיה.

המבקש יפנה אל פקידת הסעד ויביא בפניה טענותיו. הדרך פתוחה בפני פקידת הסעד להכנסת שינויים בכל עת בסדרי הראיה על פי שיקול דעתה המקצועי.

2. פקידת הסעד תגיש לבית המשפט תסקיר משלים תוך 30 יום לעניין התנהלות הסדרי הראיה והמלצותיה להמשכם.

3. המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים ולפקידת הסעד".

שופטת חגית מטלין - החלטה מזלזלת לאב המבקש לראות את בנו
שופטת חגית מטלין - החלטה מזלזלת לאב המבקש לראות את בנו

קישורים:

השופט נפתלי שילה ופקידת סעד ראשית סימונה שטיינמץ - דרכי רמיה לטיוח פשעי משרד הרוחה וסחר בילדים - ספטמבר 2013 - מדובר באמא ל' חד הורית שילדיה נלקחו ממנה למרכז חירום מינואר 2009 למשך כחצי שנה מאחר ופקידת הסעד אתי דור דובריבינסקי היתה סבורה כי האמא מתעללת בילדים. לסברותיה של פקידת הסעד לא היו שום אחיזה במישור הפלילי ראייתי וכל התיקים שנפתחו במשטרה נסגרו מהעדר אשמה. האמא אינה רואה את בנה הבכור בן ה- 11 מזה כ- 5 שנים, ואת בנה בן ה-9 רואה כשעה בשבוע במרכז קשר מזה כשלש שנים...

נפתלי שילה - שופט לענייני משפחה - תלונה חמורה על התנהגות מריונטית של פקידת הסעד - יולי 2013 - תלונה חמורה נגד שופט בית משפט לענייני משפחה נפתלי שילה. מדובר באמא ל' לשני ילדים אשר אינה רואה רואה את בנה הבכור בן ה- 10 כ- 4 וחצי שנים ואם בנה בן ה- 8 רואה במרכז קשר מזה כשנתיים, שעה בשבוע לאחר שלא ראתה אותו כשנתיים. האמא עובדת ללא רבב. הנימוק החוזר ונשנה להחלטותו התמוהה של נפתלי למניעת מפגשים בין האמא לילדיה היא כי כך סבורה פקידת הסעד. להלן תלונה שהוגשה נגד השופט נפתלי שילה בעניין...

שמואל בוקובסקי - מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ - ינואר 2012 - בית משפט עליון רע"א 7535/11 - מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה (שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת" - מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:

דרכי הרמיה השופט שמואל בוקובסקי - רשלנות שיפוטית קיצונית בדלתיים סגורות - בית משפט לענייני משפחה ראשון לציון - נובמבר 2006 - שופטי בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, ופקידי סעד מבזים והורסים חיי אזרחים ומשפחות בבתי משפט מאחורי דלתיים סגורות. הם מגלגלים את האחריות אחד על השני אינם מנמקים תחושותיהם והחלטותיהם ההזויות והם מוגנים נגד תביעות ותלונות...

בית משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות - בין חוסר תובנה מקצועית לרשלנות קיצונית - שופט שמואל בוקובסקי - אוגוסט 2010 - בע"מ 5422/10 השופט דנצינגר - מדובר בערעור לבית משפט עליון של אמא המבקשת לשמש אפוטרופא לבתה החסויה במקום עמותת שפר. הבת החסויה שהתה בהוסטל אולם עקב החמרה במצבה הועברה כפי הנראה למוסד פסיכיאטרי... - ניתן להבחין במספר כשלים בתפקודו של שמואל בוקובסקי: - הליך שיפוטי חפוז ושטחי מסב נזקים לחסויים וקרוביהם...


סאדיזם סוציאלי משרד הרווחה - העברת משמורת בשיטת ה"זבנג"

פרזיטיות או סאדיזם לשכת הרווחה תל אביב - ידעו חודשים ארוכים כי האמא עומדת למות מסרטן, ולא איפשרו לילדה ליצור קשר טוב עם אביה. לאחר שנפטרה האם, האב פתאום כשיר לקשר אבהי מלא, ואז בדרכם הברוטלית מעבירים המשמורת.
מדוע עינתה לשכת הרווחה תל אביב את האב ובתו במשך שנים כה ארוכות ולא איפשרה קשר טוב?

האם נפטרה מסרטן – הרבנים הורו להעביר ילדה לגרוש שהתנתק , פלילים ומשפט |   24/10/2013 , מיה איידן

יעל (שם בדוי) בת ה-6 איבדה לפני כמה חודשים את אמה שנפטרה מהמחלה הקשה. מאז היא שוהה אצל סביה, אך בית הדין הרבני הורה להעביר אותה באופן מיידי לאביה, שלא היה עמה בקשר כלל. "היא מפחדת ומבוהלת ממנו", סיפרה דודתה. רק לאחר שהשוטרים הגיעו לקחת את הילדה הורה בית המשפט העליון להשעות את ההחלטה

סיפור קורע לב על הורות, מוות ומשפחה: חצי שנה לאחר שאימה נפטרה מסרטן, אמורה הייתה היום ילדה בת שש לעבור למשמורת של אביה - בהוראת בית הדין הרבני. אלא שבזמן מחלת אמה הילדה גדלה אצל משפחתה של האם. היום (חמישי) בא האב בליווי המשטרה לקחת את הילדה - מהלך שהוקפא ברגע האחרון בהוראת בית המשפט העליון.



את הבכי של יעל (שם בדוי) ניתן היה לשמוע היום למרחוק כשהשוטרים דפקו בדלת. "הילדה מכירה רק אותנו, אנחנו המשפחה המרכזית בחייה", סיפרה בדמעות סבתה. יעל הסתתרה בינתיים מתחת למיטה כדי שלא ייקחו אותה.

"הוא לא נתן לנו אפילו להתאבל על הבת", הוסיפה הסבתא. שירותי הרווחה קבעו כי המעבר יהיה טראומתי וכי יש לבנות קשר הדרגתי עם האב, בית הדין הרבני החליט להעביר את יעל למשמרות אביה. "אין קשר רצוף, הילדה מפחדת ומבוהלת ממנו", אמרה דודתה, שתהתה מדוע האב חידש את הקשר דווקא עכשיו.

"אם אני לא אמסור אותה אני פורעת חוק, אני חוטפת", השיבה הדודה כשנשאלה מה יקרה אם בית המשפט העליון לא יהפוך את החלטת בית הדין הרבני. "החיים שלי יהרסו, החיים של ההורים שלי יהרסו וגם של הילדה כי היא לא תראה אותנו יותר", היא הסבירה.

השוטרים גילו איפוק יוצא דופן ואז הגיע הטלפון מעורך הדין ערן נרדי, שמייצג את המשפחה בבית המשפט העליון. "יש לנו צו שמונע את העברת הקטינה עד קבלת החלטה אחרת של בית המשפט העליון", אמר עורך הדין בשיחה.

יעל היום לא הסכימה לעזוב את סבא. מתחת לטשטוש שרואים מסתתרים הרבה חיוכים ודמעות. "אמרתי לך שהשוטרים לא יקחו אותך", אמר הסב לנכדתו.

מהנהלת בתי הדין הרבניים נמסר כי ״החלטת בתי הדין נעשתה בכפיפות ובהמלצת שירותי הרווחה".

קישורים:

בתי משפט לענייני משפחה ונוער - אי צדק בדלתיים סגורות

פקידי הרווחה - מלכודות, מחטפים, והתנהלות לקויה מול הורים בקבלת החלטות על גורל ילדיהם

פקידי סעד לחוק הנוער על בתי משפט לנוער: "למרות שהשופט רוטן הוא משתף פעולה"

דו"ח ורד סלונים-נבו – מינוי אומבודסמן חיצוני לטיפול בתלונות הציבור על פקידות הסעד

האם התחננה וזעקה - ועדת ההחלטה בעיריית גבעתיים החליטה בקור רוח לקחת ממנה את ילדיה

מערכת הרווחה היא האויב המסוכן ביותר לציבור בכלל ולציבור הילדים בפרט

ספטמבר 2013 - מאמר דעה מהפייסבוק
להלן עיקרי מאמר שהעליתי בעבר כיצד פועל הסרטן הזה שנקרא רווחה.
מערכת הרווחה היא שורש הבעיה. כמו הסרטן, מערכת הרווחה מחזיקה בביצים באמצעות מלקחיה את מערכת המשפט - השופטים חותמות הגומי וה- "יס מנים" של מערכת הרווחה - ואת משטרת ישראל ומסרסת אותם למוות. אותם שופטים ושוטרים אינם חוקרים את פקידות הסעד, מקבלים את תשקירי הרווחה (לא, זו אינה טעות כתיב) כאילו היו תורה מסיני ואינם מוכנים לבדוק ולאמת את תלונות הצד הנפגע מפעילות מערכת הרווחה הפושעת.

בשאר רגליה, פועלת הרווחה במישורים הבאים:.

חקיקה ותקינה - בכל הנוגע להפעלת אמצעים נגד ילדים והוריהם, חקיקת רווחה והתקנת נהלים להפעלת המשטרה ומערכת בתי המשפט המושחתת בישראל למניעת קיום זכויות האדם, הפרט והילד בישראל.

הפעלת מעונות ופנימיות רווחה ברחבי הארץ, המאכלסות את הילדים המוצאים מבתיהם והופכים למספר בידי המערכת. שם הילדים נאנסים, מוכים, מושפלים, נחשפים לפורנו ולסמים, הופכים לעבריינים.

הפעלת פסיכולוגים, פסיכיאטרים - להנפקת חוות דעת מוסמכות, שקריות, המסייעות להונאת המערכת ופועלות להשתקת הילדים ופגיעה בחייהם ובחיי הוריהם.

הפעלת משפחות אומנה להמשך שימון המערכת ולהעלמת הילדים בתוך המערכת.

הפעלת משתפי פעולה נוספים - בתי ספר, גני ילדים, מסייעים ומדריכי משפחה, הצמדת סיוע ופיקוח ועוד.

הפעלת מרכזי קשר - מחנות כפייה ומעצר בהם רואים ההורים את הילדים תחת מעטה כבד של השגחה, מניעת צילום ותיעוד, פגיעה בצנעת הפרט ועוד.

מערכת הרווחה הפושעת מתפרנסת היטב מהמערכת הכוללת. שיקומו של הילד בתוך המשפחה עולה למדינה כ- 3,500 ₪. שיקומו באמצעות מערכת הרווחה וסובביה עולה למדינה כ- 14,500 ₪. תעשו את החשבון לבד.

הגיע הזמן לריסוק מוחלט של מערכת הרווחה הפושעת ולהפרטת כל "שירותי" הרווחה עד לרמת הבורג ודף המדפסת, כל זאת תוך הגשת כתבי אישום נגד פקידות הסעד בכל הרמות והמסייעים להם ברמות השונות.
מערכת הרווחה היא האויב המסוכן ביותר לציבור בכלל ולציבור הילדים בפרט. ראו הוזהרתם. זו מערכת קלגסית, דורסנית ופוגענית.

א'
פעיל חברתי בתחום הרווחה וזכויות הילד בישראל

קישורים:
  זוהמת פקידות סעד לסדרי דין - הנייר סופג הכל, הדלתיים סגורות, אין ראיות והשופט חותמת גומי -  ספטמבר 2013 - עבודת פקידות סעד לסדרי דין בבתי משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות ללא ראיות, והשופט מקבל הבלי פיהן כסוף פסוק, יצר ממסד דורסני מעליל, מנותק לחלוטין מהביקורת הציבורית ומהמציאות...

סגן נשיא בית משפט לענייני משפחה שופט שמואל בוקובסקי: הליך מופקר ואלים במינוי אופוטרופוס לאישה - מדובר ב”ביקור בית” שערכו פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי לחסויה כבת 60, במסגרת הליך מינוי אפוטרופוס לחסויה, כחודש לאחר שהשופט שמואל בוקובסקי מינה מינוי זמני אפוטרופוסים לחסויה, מבלי ששמע את דעתה, אם היא מסוגלת להבין בדבר, וניתן לברר דעתה. המינוי בוצע ללא תצהיר של פקידת סעד. בבקשת המינוי היה רשום כי אחד מבניה מתנגד למינוי. יש לציין כי אפילו לא נכלל סל טיפול לאישה שחירותה ורכושה נשללו ממנה. בוקובסקי הוציא צו השולל את חירותה ורכושה של האישה. כתוצאה מהצו של בוקובסקי חייה של האשה נהרסו, תוך חודש הפכה להיות שבר כלי, ירדה במשקל 10 ק"ג תוך חודש עיניה בלטו והיו מפוחדות...  

לשכת הרווחה ירושלים כפתה על האמא קשת יום "טיפולים אינטנסיביים" - המשפחה קרסה   - לשכת הרווחה ירושלים כפתה על אם חד הורית קשת יום "טיפולים אינטנסיביים", הכוללים כפיית סם פסיכיאטרי נוגד דיכאון מסוג לוסטרל (זולופט), ולא ילדיה יתלשו ממנה. המשפחה קרסה והילדים נרצחו...

שר הרווחה מאיר כהן שקרים וטיוחים לסחר בילדים - רשת ב - אוגוסט 2013 - שר הרווחה מאיר כהן בראיון מטייח כמויות ומספרים של ילדים המוצאים מביתם לפנימיות הרווחה וטוען כי מדובר בכ- 10,000 ילדים בפנימיות בעוד יש כ- 40,000 , מאיר כהן מטייח ומציג תמונה ורודה של מצבם בפנימיות בעוד יש ילדים החווים התעללות קשה בפנימיות המופרטות ובמשפחות אומנה של משרד הרווחה... 
 
שופט תחת השפעת פקידת סעד – השופט נפתלי שילה אינו מאפשר לילדים לפגוש את אימם למעלה משנה בתואנה שלא עברה בדיקות שהומלצו ע"י פקידת הסעד – יוני 2010 – שופט בית משפט לענייני משפחה ברמת גן נפתלי שילה אינו מאפשר לילדים לראות, ו/או לדבר עם אימם כבר למעלה משנה מאחר וטרם ביצעה "בדיקות שהומלצו על ידי פקידת הסעד". מדובר באישה עובדת, מתפרנסת בכבוד מימים ימימה, ללא הרשעה פלילית כלשהי, ואשר ביצעה ע"פ בקשת פקידות הסעד בדיקות שונות במכוני מסוגלות הורים, פסיכיאטר מחוזי, ונמצאה כשירה וטובה…

דרכי רמיה שופטת הנוער ניצנה בן דוד - צוותה לתלוש ילדים מביתם למכלאות הרווחה ללא הנמקה

שופטת נוער ניצנה בן דוד: "אין אפילו ראשית הנמקה"
המאמר מקצה השיפורים של השופטת ניצנה בן-דוד  , יולי 2013 , news1 , איתמר לוין

שופטת הנוער ניצנה בן-דוד הורתה להוציא ילדים מידי אמם ולא נימקה את ההחלטה. לאחר שהוגש ערעור שתקף את העדר ההנמקה, טענה בן-דוד שטעות סופר גרמה לכך שבפרוטוקול לא נאמר שהנימוקים יישלחו בנפרד. ביהמ"ש המחוזי התייחס לטענה זו בספקנות רבה
שופטת בית המשפט לנוער באשדוד, ניצנה בן-דוד, הורתה על הוצאת ארבעה ילדים ממשמורת אמם ולא נימקה את ההחלטה. למחרת טענה בן-דוד, כי הבהירה לצדדים שהחלטה מנומקת תימסר מאוחר יותר - אך בית המשפט המחוזי בבאר שבע מתייחס לכך בספקנות רבה. כך עולה ממסמכים שהגיעו לידי News1.

מדובר בארבעה ילדים להורים גרושים, שהמשמורת עליהם מצויה בידי אמם. פקידת הסעד (לחוק הנוער) ביקשה להוציאם מידי האם, וב-9.7.13 נענתה בן-דוד לבקשה בהחלטה לקונית: "לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים שוכנעתי לקבל עתירת פקידת הסעד ואני מורה על הוצאת הקטינים ממשמורת המשיבה למשמורת הסעד ושילובם במרכזי חירום". בהמשך ההחלטה נתנה בן-דוד הוראות בנוגע למקומות בהם ישולבו הילדים ולהמשך הדיון בנושא.

אביהם של הילדים הגיש בו ביום ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע וביקש שהם יימסרו לידיו. בין היתר טען האב, באמצעות עו"ד יוסי נקר, כי ההודעה על הדיון נמסרה לו רק ב-8.7.13 אחרי הצהריים, כך שלא היה סיפק בידו להשיג ייעוץ משפטי והוא נאלץ לייצג את עצמו. נקר מעיר, כי מדובר בהתנהלות שיטתית של שלטונות הרווחה, המוכרת לו מבתי משפט שונים ברחבי הארץ. בערעור גם הועלתה הטענה נגד העדר ההנמקה בהחלטה מאותו יום.

למחרת הגשת הערעור, 10.7.13, עיכבה בן-דוד ב-48 שעות את ביצוע ההחלטה. בין היתר טענה בן-דוד, כי היא התרשמה שהאב מסכים להחלטה להעביר את ילדיו למרכזי חירום "ולפיכך לא ניתנו נימוקי החלטה לאלתר. המותב הבהיר לצדדים כי החלטה מנומקת תישלח לצדדים. מחמת טעות סופר עובדה זו לא נרשמה בפרוטוקול". דברים אלו נכתבו, כאמור, לאחר הגשת הערעור.

שופטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, נחמה נצר, התייחסה לכך בהחלטתה בערעורו של האב: "ייתכן שהיה מקום לומר כי ההליך בבית המשפט לנוער לא היה תקין באופן מלא וכי אין זה סביר שהחלטה כה גורלית תינתן ללא כל הנמקה". בן-דוד אכן נתנה ב-10.7.13 שתי החלטות, שאחת מהן משתרעת על פני שישה עמודים ובמסגרתה נכללים הנימוקים, ממשיכה נצר. ההחלטה המקורית "היא החלטה קצרה, חסרת נימוק ואין בה אפילו אמירה המתקרבת לראשית הנמקה".

נצר מוסיפה, כי גם אם בן-דוד סברה שהאפשרות היחידה היא להעביר את הילדים מאמם לידי רשויות הרווחה, עדיין היה עליה לנמק אותה בו במקום ולא לאחר מכן. זאת, "במיוחד כאשר אין בהחלטתו [של ביהמ"ש לנוער] מיום 9.7.13 משום רמז כי בכוונתו לציין את נימוקי ההחלטה בהחלטה נפרדת".

למרות פגם זה, דחתה נצר את ערעורו של האב, באומרה שכרגע אין מנוס ממנה למרות הצער והכאב הכרוכים בכך. עם זאת, הורתה נצר לבית המשפט לנוער לבחון שוב את המצב בתוך חודש ובין היתר לבדוק האם ניתן להעבירם לידי אביהם.


קישורים:

דרכי הרמיה של השופט שמואל בוקובסקי - רשלנות שיפוטית קיצונית בדלתיים סגורות - בית משפט לענייני משפחה ראשון לציון - נובמבר 2006 - שופטי בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, ופקידי סעד מבזים והורסים חיי אזרחים ומשפחות בבתי משפט מאחורי דלתיים סגורות. הם מגלגלים את האחריות אחד על השני אינם מנמקים תחושותיהם והחלטותיהם ההזויות והם מוגנים נגד תביעות ותלונות...

שופטת נוער רות בן חנוך - ניהול משפט ללא סמכות בניגוד לחוק ולכללים - נובמבר 2009 - שופטת הנוער רות בן חנוך האריכה צו חירום להוצאת ילדים מביתם בכפייה למרכז חירום ויצו הדסים שהוצא ע"י פקידת הסעד אתי דור דובריבינסקי, ללא נזקקות, בניגוד לקביעת בית משפט עליון. השופטת מודעת לעובדה כי אינה רשאית כלל לדון בתיק היות והוא נידון בבית משפט לענייני משפחה, והיא קובעת נזקקות בפברואר 2009 ומאריכה את כליאת הילדים במרכז חירום עד סוף יוני 2009. לבסוף השופטת רות בן חנוך מדיחה עצמה מלדון בתיק ע"פ סעיף 6ז לחוק בתי משפט לענייני משפחה...

שופטת נוער רות בן חנוך ופקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי - רוכלות ומניפולציות בית משפט לנוער - מרץ 2009 - בילדים בני 4 ו- 6 שהוצאו מחזקת אימם בפתאומיות למרכז חירום "ויצו הדסים" באמצעות צו חירום שהוציאה עו"ס לחוק הנוער גבעתיים אתי דור דובריבינסקי ב- 06.01.2009. צו החירום הוארך עד ל- 20.04.2009 , ונזקקות הילדים הוכרזה ב- 15.02.2009 - שופטת נוער רות בן חנוך. במכתב להלן מלינה בתצהיר פקידת הסעד אתי דור נגד האמא ל' בדבר פרסומים שונים באינטרנט מבלי שמציגה בדל ראיה לכך וגם קובעת כי נעשתה פה עבירה בניגוד לחוק הנוער. התנהגותן של אתי דור ורות בן חנוך מדיפה ריח של שיקולים זרים ו"תפירת תיק" נגד האמא וילדיה...

שופטת רות בן חנוך - בית משפט לנוער - החלטה להוציא מהבית ילדי אלמנה עולה חדשה, מאובחנת לוקה בנפשה ללא ייצוג עו"ד ותרגום ראוי - שופטת בית משפט לנוער רות בן חנוך החליטה להוציא ילדים מביתם לפנימיות, ללא שהיו מיוצגים ע"י עו"ד בבית המשפט, למרות התנגדותם והתנגדות אימם, וחרף היותם עולים חדשים, אימם אלמנה מאובחנת כלוקה במחלת נפש. תרגום מהלך המשפט בפני האם היה חלקי...

"הראש הקטן" של נשיאת בית דין לעבודה אורלי סלע - חתומה על העוול הגוזר גורל קשישים סיעודיים רבים מאוד

שופטת אורלי סלע - חותמת גומי של ועדות ערר
אורלי סלע - חותמת גומי
המאמר הצדק של הביטוח הלאומי: עוול בלתי מעורער , עו"ד חיים קליר , אפריל 2012 , ynet

ועדת הערר של הביטוח הלאומי סותמת את הגולל על אפשרות לסייע לבעלי מוגבלויות רבים. מסתבר שאפילו בית המשפט משלים עם המצב. אז איך ניתן בכלל לערער על העוול של ועדות הערר? מצער ומקומם ככל שזה ישמע - זה בלתי אפשרי

אחד מחברי, עסק משך שנים במחקר השוואתי של משפטי מדינות בעולם. אתה יודע באיזו מדינה, ספר החוקים מקנה לאזרחים הכי הרבה זכויות חברתיות, שאל אותי באחד הימים. בוודאי בשבדיה, השבתי בלי היסוס. אתה טועה, אמר לי. באיראן.

אז איך זה שהחיים שם כל כך קשים, הקשיתי. זה משום שהזכויות קיימות אך אי אפשר לממש אותן. הביורוקרטיה הורגת אותן.

למרבה הצער, מצב עגום זה שורר גם בכל הנוגע לביטוח הלאומי שלנו. חוק הביטוח הלאומי מקנה לנו זכויות למכביר. אלא שהזכויות מצומצמות וגם את המצומצם קשה, עד בלתי אפשרי לממש.

תפנו לוועדת ערר
יצחק הרצוג - חתום על העוול הזה הגוזר את גורלם של כל כך הרבה קשישים סיעודיים
א' בן ה- 87 עבר אירוע מוחי שממנו לא החלים. ידו ורגלו השמאליים לא מתפקדות. הוא סובל מתשישות נפש כתוצאה משיטיון וסקולרי.

אשתו שגם היא עברה את גיל ה- 80 עשתה ככל יכולתה כדי לסייע לו, עד שגם כוחותיה נטשו אותה. בלית ברירה, ביקשה לממש את זכותו של בעלה לקצבת סיעוד מלאה.

המוסד לביטוח לאומי שיגר אל ביתם של בני הזוג "מעריכה". המעריכה שוחחה עם אשתו של א'. כמובן שאת א' היא כלל לא בדקה. בסופו של ביקור המעריכה, חסרת כל השכלה רפואית, הכריעה: א' לא זקוק להשגחה מתמדת.

זמן מה לאחר מכן קיבלו בני הזוג מכתב עם הודעה שתביעתם נדחתה. בסוף המכתב נרשם שיש להם אפשרות לערער על ההחלטה בפני "ועדת עררים לעניין מצב תפקודי".

א' האמינה במערכת. בוודאי בוועדת העררים יושבים אנשים עם לב שיודעים לקרוא מסמכים רפואיים ומבינים יותר מה עבר על בעלי. היא פנתה לוועדת העררים.

לא זקוק לקצבה

חברי הוועדה לא יכלו להתכחש לעובדה שא' עבר אירוע מוחי, נותר עם יד ורגל שאינן מתפקדות ועם הפרעות בדיבור ובבליעה. הם גם נוכחו לדעת כי בנוסף למחלת כלי דם ברגליו, הוא סובל מיתר לחץ דם, מסוכרת, מהשמנת יתר ומדמנציה וסקולרית.

הם התרשמו כי א' מתקשה לקום בכוחות עצמו, כי הליכתו אינה פונקציונלית וכי הוא לא מסוגל ללכת בלי ידיים תומכות. חברי הוועדה שוכנעו כי א' תלוי לחלוטין בזולת לצורך הלבשה ורחצה וגם כי הוא לא מסוגל לאכול או לשתות בלי סיוע. למרות כל אלה, הגיעו חברי הוועדה למסקנה כי הוא לא זקוק להשגחה ולכן גם לא זכאי לקצבת סיעוד מלאה.

ברוך השם שיש לנו שופטים, אמרה אשתו של א', חדורת אמונה בצדק הישראלי. הם בוודאי יעזרו לבעלי. א' פנתה לבית הדין לעבודה בבאר שבע.

בבית הדין לעבודה פגשה אשתו של א' בנשיאה, השופטת אורלי סלע. אשתו של הקשיש החלה לפרוס את מצבו של בעלה בפני השופטת. היא בוודאי תבין כי נעשה לבעלי עוול. כי במצבו איש לא יכול לקבוע שהוא לא זקוק להשגחה מתמדת.

אלא שהשופטת סלע עצרה אותה מיד. יש לך טעות, הודיעה השופטת לאשתו של א'. אני לא הולכת לבדוק אם בעלך זקוק להשגחה מתמדת. זה ממש, אבל ממש לא מעניין אותי. אני עוסקת אך ורק בשאלות משפטיות.

למה הכוונה בשאלות משפטיות, ניסתה אשתו של א' להבין.

הוועדה החליטה - אז למה להתערב?

תפקידי הוא לא לקבוע אם בעלך מצוי במצב סיעודי, הסבירה השופטת. זו שאלה עובדתית. בזה עוסקת הוועדה. מה שהיא קובעת, אלה דברי אלוהים חיים. אי אפשר לערער עליהם. תפקידי הוא אחר לחלוטין: אם הוועדה הייתה קובעת שבעלך במצב סיעודי, הייתי צריכה לפתוח את החוק, לראות שכתוב שם: "קשיש המצוי במצב סיעודי זכאי לגמלת סיעוד" והייתי קובעת שבעלך זכאי לגמלה. אבל הוועדה חסכה לי את העבודה. היא קבעה שבעלך לא במצב סיעודי. אז אין טעם שבכלל אפתח את החוק.

ואם הוועדה קובעת שחולה סיעודי אינו סיעודי וברור שהיא טעתה, הקשתה אשתו של א'. בזה אני לא מתערבת, ענתה השופטת סלע, אפילו שיוכח בפני, באותות ובמופתים שהוועדה טעתה. זו טעות עובדתית.

אז מה אני עושה במקרה של טעות כל כך קשה, שאלה אשתו של א', הרי חיינו תלויים בדבר. על טעות עובדתית של וועדת העררים, את יכולה להלין רק בפני ריבונו של עולם. אני לא פה בשביל לעזור לך בזה, השיבה השופטת.

בסופו של הדיון, הנשיאה סלע רשמה בתמצית "לא מצאתי פגם משפטי שמצדיק את התערבות בית הדין" ושילחה את א' ומשפחתו לחיי עוני.

אתם מבינים את זה? בעצם וועדת העררים שהיא וועדה פנימית של הביטוח הלאומי היא פוסקת עליונה ואין מאחוריה ולא כלום. כמו במדינה טוטליטרית. על עוול שנעשה לך, אתה יכול לערער רק בפני מי שעשה לך את העוול.

עכשיו רק נותר לברר מי שלל מאתנו את הזכות האלמנטרית לערעור ענייני על החלטות כה גורליות בתחום הסיעוד. מי חתום על העוול הזה הגוזר את גורלם של כל כך הרבה קשישים סיעודיים? הצעת החוק הוגשה בחודש דצמבר 2004 במהלך כהונת ממשלתו של אריאל שרון.

אולם כאן יש לדייק. הקמת הוועדות התעכבה משך שנים, עד ששר הרווחה, יצחק הרצוג חתם בחודש יוני 2009 על הצו להקמת הוועדות. בכך סתם סופית את הגולל על עשיית צדק בתחום הסיעוד.

קישורים:

דרכי טיפול בקשישים בקהילה: לשכת הרווחה תל אביב - ביקורי הבית של פקידת הסעד ענבל בורנשטיין

מתוך תכנית המקור - ערוץ 10 - נובמבר 2011 - פקידת סעד ענבל בורנשטיין ל"הגנת" קשישים ממינהל שירותי חברתיים תל אביב מציגה דרכי טיפול בקשיש בקהילה ע"פ מדיניות משרד הרווחה. פקידת סעד "מטפלת" בכ- 400 איש בקהילה מה שאינו מאפשר לה טיפול אפקטיבי כלשהו מלבד הוצאת צווים שיפוטיים מטופשים לגירוש אדם מביתו ומהקהילה ונישולו מרכושו וכליאתו בבית אבות לשארית ימיו.
פקידת סעד עובדת ע"פ האמת הסובייקטיבת שלה המצטיירת מ"דיווחים" קרי עלילות ע"פ הדיווחים ותקציב וזמן שואפים לאפס כל מה שנותר לפקידי הסעד והעובדים הסוציאלים הוא גירוש האזרח מהקהילה כדי שלא יהיה ב"אחריותן", ו/או מעמסה על הקהילה.
.

.
קישורים:

שלש שנות לעיסה ארורה של רשויות הרווחה לקביעת מפגשים בין אמא לילדיה - השופטת יהודית שטופמן

שופטת יהודית שטופמן - ייתור ערכאות שיפוטיות על רשויות הרווחהמדובר באמא ושני ילדיה אשר לא נפגשו מעל שנתיים מאחר ורשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער מתנים את המפגשים בבדיקות "מסגרת קלינית פסיכיאטרית הכוללת אבחון פסיכודיאגנוסטי עם המלצות לגבי קיום הביקורים ולגבי המסגרת הקלינית פסיכיאטרית שתלווה אותם" (כדברי עו"ס רחל ולדומירסקי לשכת הרווחה רמת גן).

יצוין כי האמא שיתפה פעולה עם הרווחה במהלך השנים ועשתה את האבחונים והבדיקות כמבוקש, שילמה הוצאות אבחונים ומשפט מעל 300,000 שקלים, ואולם רשויות הרווחה ובתי המשפט (המשמשים את הרווחה כחותמת גומי) מציגים כל פעם אבחונים חדשים, ומוצאים פגמים באבחונים קיימים למרות שהמאבחנים הפסיכיאטרים והפסיכולגים טוענים כי האמא טובה וכשירה. מדובר באמא ללא רבב וללא עבר בעניין בריאותי כלשהו או עברה כלשהי על החוק.

מהחלטת שופטת המחוזי יהודית שטופמן מיום 05 ביולי 2011 ניתן ללמוד על דרכי הפעולה ותפיסת עולם מנותקת ומעוותת של רשויות הרווחה ובתי המשפט העוסקים בעניינים. בבסיס החלטה בת 7 עמודים של שטופמן לא ניתן למצוא שום עובדה מוצקה אחת מלבד גיבובי הבלים וסיסמאות חסרות תוכן כגון "טובת הילד" או תפיסת עבודת הקודש המעוותת של עובדי הרווחה.

להלן ניתוח עמוד אחד מהחלטתה הלוקה של יהודית שטופמן

טיוח מחדלים חמורים של רשויות הרווחה ועשיית עבודת יחצ"נות לרווחה.
עמ' 3 - שטופמן כותבת: לטענת המבקשת (האמא) "פקידת הסעד חטפה את ילדיה... למתקן חירום בלא שנשקפה סכנת חיים או סכנה כלשהי לילדיה של האמא המערערת. פקידת הסעד פגעה קשות בקשר בין האמא לילדיה"
שטופמן מגיבה בהמשך: "אין בידי לקבל טענה מטענותיה של המבקשת.. רשויות הרווחה כדרכן וכדין עושות כל אשר ניתן לטובת הילדים והטיפול בהם"
האמא מצביעה על ליקוי חמור וקשה של רשויות הרווחה: הוצאה פתאומית של ילדים מביתם ומשפחתם שלא לצורך למתקן חירום למשך חצי שנה. שטופמן בתגובה במקום להצביע בבירור ובבהירות על הסיבה שבה הוצאו בכפייה הילדים מביתם בוחרת לזרות חול בעיני האזרחים ולטעון טענות לא רלוונטיות חסרות טעם כי "רשויות הרווחה כדרכן וכדין עושות כל אשר ניתן לטובת הילדים והטיפול בהם"

שטופמן מייתרת את בתי המשפט לענייני משפחה ונוער וערכאות הערעור על החלטות רשויות הרווחה
נוכח האשמה חמורה נגד רשויות הרווחה שהוזכרה לעיל תגובתה של שטופמן כי "רשויות הרווחה כדרכן וכדין עושות כל אשר ניתן לטובת הילדים והטיפול בהם" מייתרת את מערכת המשפט כולה.
אם למערכת המשפט הנחת יסוד כי "רשויות הרווחה כדרכן וכדין עושות כל אשר ניתן לטובת הילדים והטיפול בהם", נשאלת מיד השאלה מה תפקידן של ערכאות הערעור השיפוטיות על החלטות הרווחה.
דו"ח סלונים נבו על דרכי עבודתם של פקיד הסעד לסדרי דין הצביע גם הוא על הליקוי החמור שבו בתי משפט רואים בהמלצות פקידי הסעד כסוף פסוק.

שטופמן מטייחת טענת האמא על תלונות השווא
עמ' 3 - שטופמן כותבת: "המבקשת (האמא) טוענת עוד כי פקידת הסעד לחוק הנוער מלשכת הרווחה ר"ג הגישה (אתי דור דוברובינסקי) נגד המבקשת תלונות שווא שקריות למשטרת ישראל, אשר נסגרו מחוסר עניין לציבור"
שטופמן מגיבה בהמשך: "אין בידי לקבל טענה מטענותיה של המבקשת.. רשויות הרווחה כדרכן וכדין עושות כל אשר ניתן לטובת הילדים והטיפול בהם"
האמא מציגה עובדות: תלונות שווא שנסגרו, שטופמן אינה מגיבה בעובדות אלא בדעות ללא שום בסיס עובדתי ומתעלמת מהטענות החמורות של האמא.

שטופמן מטייחת טענת האמא על תסקירי השקר של פקידי הסעד - עמ' 3 - האמא מאשימה את רשויות הרווחה בטיפול כושל והגשת תסקירי שקר לבתי משפט. שטופמן אינה מגיבה עניינית לטענה החמור, אלא משיבה בדעה הקדומה והשטחית חסרת כל בסיס: "... רשויות הרווחה כדרכן וכדין עושות כל אשר ניתן לטובת הילדים והטיפול בהם"

שטומן מציגה דעות מהרהורי לבה במקום להתייחס לעובדות
נוכח הטענות הקשות של האמא שטופמן רושמת דברי סיכום על הרהוריה במקום להתייחס עובדתית להאשמות החמורות.
שטופמן כותבת: "לא סביר בעיני כי רשויות הרווחה עשו יד אחת לנתק את האם מילדיה" - אך שטופמן אינה מציגה שום דילמה או טענות בעד ונגד של רשויות הרווחה באשר לניתוק האכזרי של האמא מילדיה.

משנתה המעוותת של יהודית שטופמן מובאת בהחלטתה
משנתה המעוותת של יהודית שטופמן מובאת בהחלטתה
המשך הרהורים של שטופמן מנותקים מדעת מומחים בתחום באשר לניתוק ילדים מהוריהםשטופמן רושמת: "סביר הוא כי לרשויות הרווחה אשר אינן גוף העשוי מקשה אחת אלא מורכב מעובדים שונים אין כל אינטרס במניעת הקשר בין האם לילדיה" - שטופמן טועה מטעה וזורה חול בעיני הציבור - רשויות הרווחה ומומחים מטעמם מדברים תמיד בשפה אחת ודברים אחדים, בנוסף ידוע כי לרשויות הרווחה אינטרס לניתוק ילדים מהוריהם לצורך אכלוס פנימיות, משפחות אומנה, אימוץ ועוד..

קישורים:

על מה מתגאה שופטת בית משפט לעניינים מקומיים בירושלים תמר נמרודי

אפריל 2011 - מבט לחדשות - על מה מתגאה השופטת תמר נמרודי מבית משפט לעניינים מקומיים בירושלים
האם שיקולים זרים עמדו לנגד עיני השופטת תמר נמרודי בעת שפסקה הטלת קנסות על אזרחים?
האם שופט צריך להתגאות על שיתוף פעולה עם התביעה ועל הקנסות שהוא מטיל על האזרח?
מתברר שיש חיבור בין העירייה לבין בתי משפט לעניינים מקומיים בעניין הכנסות הרשויות המקומיות שגובות העיריות מהאזרחים באמצעות בתי משפט לעניינים מקומיים.
חבר במועצת העיר ד"ר מאיר מרגלית מעיד כי שופטים יושבים לשיחות התייעצות עם מנכ"ל העירייה.
.

.
קישורים:

מחדלי הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה - מדיניות מופקרת הסדרי ראיה ומרכז קשר לילדי הורים גרושים

דורית ביניש - מדיניות כושלת בתי משפט לענייני משפחה ונוערמרץ 2011 - הזכות לחיי משפחה אינה מכובדת ע"י בתי משפט לענייני משפחה ועובדות סוציאליות הממונות כפקידות סעד לסדרי דין כמעט באורח קבע בכל סכסוך נורמטיבי. הרשויות מתעמרות בבעלי הדין, משפילות אותם, אוספות רסיסי לשון הרע, מעלות אותם על הכתב, מנתקות ללא רחמים הורים מילדיהם, עיכובים יזומים בכתיבת תסקירים, אי התייצבות פקידי סעד בבתי משפט, לשון הרע, כפיית טיפולים פסיכותרפיים בעשרות אלפי שקלים תוך איום שאי שיתוף פעולה תוביל לניתוק ההורה מילדיו. העובדות הסוציאליות ובתי משפט לענייני משפחה ונוער טוענים שהם עושים "מלאכת קודש", ואולם הצטברו עדויות מצמררות על ניתוק הורים מילדיהם למשך שנים, פגיעה נפשית ופיזית בלתי הפיכה בפרט ובמשפחה.

בעתירה 2111/11 שענייניה מדיניות רשויות הרווחה להורים גרושים מפרט העותר התנהלות מופקרת ומעוותת של העובדות הסוציאליות ב"טיפולן" בהסדרי ראיה בין הורים לילדיהם:

הפניה אוטומטית למרכז קשר של ההורה הלא משמורן על כל סירוב של ההורה המשמורן
סעיף 21 : "די בסירוב מטעם ההורה המשמורנית מכל סיבה שהיא על מנת שהמשיב (רשויות הרווחה) יפנה את ההורה הלא משמורן למרכז קשר באופן אוטומטי, מבלי שתתקיים בדיקה כלשהי האם באמת מדובר בהורים הנזקקים לשירותי מרכז קשר".

משרד הרווחה ופקידות סעד מתפקדים כרשות שיפוטית
סעיף 14: המשיב (משרד הרווחה) מופקד על מתן שירותי עזר לבתי משפט במסגרת מאבקי משמורת והסדרי ראיה. בפועל משמש כרשות שיפוטית המוציאה לפועל של ההחלטות בענייני הסדרי ראיה. הורים משמורנים אינם יכולים לראות את ילדיהם אלא אם כן הסכימו להכפיף לסמכותם של הנתונים לפיקוחו של המשיב: פקידות הסעד. עבודתן של פקידות הסעד מונחית על פי "הוראות התע"ס".

בתי משפט לענייני משפחה משמשים כחותמת גומי של פקידי הסעד
סעיף 22: "בדרך כלל בית המשפט למשפחה לא מקיים איננו מקיים כל דיון בנושא ההפניה למרכז קשר או הצורך במרכז קשר, ולא נדרשות כל הוכחות או ראיות לצורך הפנייה למרכז קשר, ועניין זה מסור בלעדית לפקידות הסעד, אשר למעשה משמשות השופטות האמיתיות בענייני הסדרי ראיה".

מרכז קשר משמש כאמצעי למבחן ההורה והילדים
סעיף 23: "במרכז קשר נפגש ההורה עם הילד לשעה אחת בשבוע בפיקוח עובדת סוציאלית, אשר מתבוננת מעבר לזכוכית חד כיוונית ורושמת הערות".

הליך ביורוקרטי מסורבל ויקר ליציאה ממרכז קשר
סעיף 23: "(גם היציאה ממרכז קשר מותנית במסע מפרך הצופן ראיונות, ישיבות ועדות והמלצות על מנת להשתחרר ממרכז קשר)"

מרכז קשר - אמצעי הענשה
סעיף 24: "מערכת בתי המשפט בישראל מתייחסת למרכז קשר כתחליף מקובל ונורמלי להסדרי ראיה, על אף שמרכז קשר לא נועד להסדרי ראיה, אלא הוא נהפך מבחן ואמצעי הענשה".

ועדות רווחה מיותרות מייצרות סחבת ביורוקרטיה ונזק לילדים ולהורים - מדיניות שקרים ועלילות
סעיף 32: משאימו של הקטין אשר אחזה במישמורת זמנית, לא הסכימה להסדרי ראיה, פקידות הסעד המליצו על מרכז קשר. העותר אשר הוזמן לוועדת תסקירים באפריל 2010 מצא עצמו יושב מול שלשה פק"ס, אשר במשך שעה חיטטו בשורשים הפתולוגים של הסכסוך הבין הורי ועודדו את ההורים "להוציא את השדים מהארון", ולהטיח האשמות זו בזו, במקום לנקוט בגישה פרקטית, ופשוט לפתוח יומנים ולתאם שעות וימים פנויים להסדרי ראיה. אילוץ הסכמות בשיטת החפירה הפתולוגית בשורשי הסכסוך נכשל. אימו של הקטין פשוט הודיעה שהיא מסרבת להסדרי ראיה. כעונש על סירובו של העותר להסכים מיוזמתו על כניסה למרכז קשר, דיווחו פקידות הסעד כי בגין התקופה שבה היה העותר מגובס ברגלו עם כף רגל שבורה וקביים, יש לראותו כמי שהתנתק ביוזמתו מהילד

ניסיון מלאכותי לאמץ הסכמות להסדרי ראיה
סעיף 33: הניסיון לאמץ הסכמות בין בני זוג להסדרי ראיה הוא מלאכותי ואינו פרקטי, מפני שצד אחד נכנס למשא ומתן על הסדרי ראיה כאשר הילד כבר בחזקתו, והצד השני נכנס למשא ומתן כאשר לא ראה את ילדיו חודשים ולפעמים שנים בגלל העדר הסכמות

יד קלה של גורמי רווחה ובתי משפט לענייני משפחה בשליחת הורים וילדיהם למרכזי קשר
סעיפים 35-36 : בין הטענות המועלות נגד מרכזי הקשר היא שבית המשפט והעובדות הסוציאליות הממונות כפקידות סעד לסדרי דין אינם טורחים לקיים דיון בשאלה האם ההורה הלא משמורן... מסוכן או נזקק לילד ברמה כזו חמורה המצריכה פיקוח והתבוננות במשך שעה לשבוע מספר חודשים ולפעמים שנים. לא מתקיים כל שימוע, אם יש הוכחות ממשיות לשימוש באלימות, או נטייה ל"מסוכנות", וידם של בתי משפט וגורמי רווחה קלה מאוד בשליחת הורים למרכזי קשר.

מרכזי קשר - תעשיית זבל מזיקה
סעיף 37: מרכזי הקשר גוררים הסלמה מיותרת ביחסים שבין ההורים לילדיהם, מייצרים בקשות אינספור לבתי משפט והיווצרות עומס מלאכותי, גורמות סטיגמה וצלקות לילדים המשתתפים בתוכניות מרכז קשר, וגורמים נתק בין הורים לילדיהם.

פתרון מרכז קשר להורדת עומס מבתי משפט לענייני משפחה - עצלנות בתי משפט לענייני משפחה
סעיף 38: נטען שמרכזי קשר הם פתרון לעצלנים, המייתר את בית המשפט מסמכויותיו, כאשר בעצם פקידות הסעד המפנות אוטומטית למרכזי קשר נהפכות השופטות האמיתיות של הסכסוך, והשופטים מאשרים את דוחות פקידות הסעד כחותמת גומי.

הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה משתמשים בסיסמאות במקום עובדות כהצדקה לפשיעה באזרח
סעיף 39: כל זה נעשה תוך שימוש בסיסמת "טובת הילד" כאשר אין בנמצא כל נתונים סטטיסטיים או מחקר אמין כיצד באמת מרכזי הקשר משרתים את טובת הילד, כאשר הילד מקבל שעה אחת בשבוע עם אביו/אימו, וגם זה כאשר זרים לגמרי מציצים מעבר ובוחנים לקירות זכוכית.
.

.
קישורים:

הוצאת ילדים מהבית - סיפורה של אמא שפקידי הסעד רוצים לקרוע ממנה את ילדיה

אם חד הורית לשני ילדים בני 8 מספרת על אימת פקידי הסעד ברשות המקומית להוצאת ילדיה מהבית בכפייה.
שירותי הרווחה מודים כי האם היא אוהבת, אך מעוניינים לקרוע את ילדיה ממנה למרות הנזק הנפשי שהדבר יגרום לה ולילדיה. העובדים הסוציאליים משתמשים בכל אמצעי לחטוף את ילדיה, עלילות, אלימות ביורוקרטית, ועוד. פקידי הרווחה מעלילים ותופרים תיקים לאזרחים טובים ומסורים. ילדים נחטפים מהוריהם מבלי שיש להורים הרשעה פלילית כלשהי או בעיה בריאותית.
פקידי הסעד פועלים מתוך שיקולים זרים של אכלוס פנימיות ופרנסה לכל מיני "מומחים" פסיכיאטריים, פסיכולוגים ועוד.
בתי המשפט מהווים חותמת גומי של מערכת הרווחה, וחותמים על כל גחמותיהן של פקידות הסעד.
.

.
קישורים:
תויות:
בית משפט לנוער, פקידת סעד, עובדת סוציאלית, הוצאת ילדים מהבית, לשכת הרווחה , שירותי הרווחה, חותמת גומי, ביורוקרטיה, רשת ב, הנדסה חברתית, עלילות הרווחה, מדיניות משרד הרווחה

חה"כ מרינה סולודקין - משרד הרווחה פוגע בזכויות הורים וילדים

נובמבר 2009 - חברת הכנסת מרינה סולודקין טוענת כי משרד הרווחה מוציא ילדים מביתם על סמך חוות דעת של עובדים סוציאליים, וועדות שונות. בתי המשפט מקבלים כמעט תמיד את המלצות העובדים הסוציאליים ולמעשה הם חותמת גומי. תהליך זה פוגע בדמוקרטיה וברווחה.
משרד הרווחה פוגע בעיקר במשפחות עולים, ישראלים עניים, וחרדים. מדובר במשפחות ללא אלימות. משרד הרווחה מעדיף להשקיע את הכסף בהוצאת הילד מהבית ולא במשפחה ובקהילה.
המשפחות העניות אינן מיוצגות כהלכה ע"י עורכי דין שיגנו עליהם מרשויות הרווחה.
.

.
קישורים:


שיטות "טיפול" פקידות הסעד לחוק הנוער וסדרי דין באמהות חד הוריות

מתוך התכנית "זה הזמן" ערוץ 10 של עמנואל רוזן.
כתבתו של עמנואל רוזן בתחקיר "זה הזמן" על רדיפתן של אמהות חד הוריות ע"י משרד הרווחה שמאיים להוציא מהן את ילדיהן ואף מוציא לפועל את האיומים. שופט בית המשפט העליון אהרון ברק נתן פסיקה תקדימית שפסלה את התסקיר של פקידות הסעד.
בכתבה רואיינו אמהות חד הוריות, פרופ' אסתר הרצוג, העובד הסוציאלי שמעון תג'ורי, ופקידת הסעד מזל ורס
.
שופטי בתי המשפט לענייני משפחה ונוער המוציאים את צווי הוצאת הילדים מהבית, אינם במשוואה, מאחר ושופטים אלו מאשרים תמיד את המלצות פקידי הסעד ורואים בהם סוף פסוק ("חותמת גומי").

מדובר באמהות חד הוריות אשר הם לא פושעות, לא נרקומניות, לא סוטות, ולא פסיכופתיות, ובכל זאת מדינת ישראל, איימה ומאיימת לקחת להם את הילדים.

ענבל (שם בדוי), אם חד הורית שמשרד הרווחה מאיים לקחת את ילדיה: "פחדתי פחד מוות, היה עליי לחץ עצום, מהבחינה הזאת שכל יום עלולים לקחת לי את הילדים".

יעל (שם בדוי) שמשרד הרווחה ניסה לקחת את ילדיה: "כל הזמן לאיים עליי: 'אנחנו נוציא לך את הילדים מהבית, אנחנו נוציא לך את הילדים מהבית', זה היה באופו שיטתי ... אני יודעת שעובדים עליי, אני יודעת שמשהו פה לא בסדר ואני צועקת 'הצילו', ואף אחד לא מקשיב לי ... שום דבר, הן לא הכירו את הילדים, שתי פקידות הסעד שבאו אליי הביתה לא בדקו שום דבר".

מתוך תסקיר פקידות הסעד על יעל: "ישנו חשד להסתה חמורה ושטיפת מוח מצד האם כלפי הקטינים. המסקנה: טובתם של הקטינים דורשת הוצאתם המידית מהבית"
.

.
רונית (שם בדוי) משרד הרווחה מאיים לקחת את ילדיה: "אפילו שהילד יהיה עם חום גבוה, תני לו אדוויל או אקמול, תביאי אותו למפגש, אם לא, את עולה למשפט, חוק הנוער בבית משפט המחוזי, ולוקחים לך את הילדים ואין דרך חזרה ... כל פעם התחושה שזה הסוף, שהילדים עוברים למשפחה אומנת, והפחד אוכל אותי"

פרופ. אסתר הרצוג, יועצת לשעבר של שר הרווחה: "יש פה כוח עצום שאין עליו פיקוח אמיתי, ... המערכת כולה פועלת בכפיפות לפקידות הסעד הארציות, הן עושות הייתי אומרת כמעט כל מה שהן רוצות, זה כוח עולה על זה של הפוליטיקאים, של השר".

מזל ורס הייתה שנים רבות פקידת סעד ועובדת סוציאלית במשרד הרווחה התפטרה לאחר שהרגישה שאינה יכולה עוד לתת יד למדיניות שנראתה לה מעוותת. מזל מספרת: "אנחנו הופכים להיות, מגורמים מטפלים, לגורמים שופטים, וזה לא התפקיד שלנו. הגיעו אליי מקרים שאני פשוט הזדעזעתי, להזדעזע זה בלשון המעטה, מהטיפול של איש מקצוע במה שהיה שמה. ... היא אמרה לי: 'תשמעי מזל, אנחנו צריכים תוצרת, תוצרת זה מה שחשוב, אין לנו זמן להתברבר' ... אין פה התייחסות רצינית, אין פה חשיבה לעומק, אין שום בירור מה קורה עם הילדים".

שמעון תג'ורי, עובד סוציאלי: "לא פלא שאחר כך ילדים עושים כל מיני מעשים שטותיים ואפילו התאבדויות כתוצאה מזה שלא מתייחסים לרגשות שלהם. זה נקרא התעללות שהיא פועל יוצא של שירותי הרווחה ... הייתה פקידת סעד חכמה באמת רגישה, אשר ראתה ילדה, ולא רצתה להוציא אותה מהבית, מה אמרו לה? 'גבירתי, את לא יכולה להיות פה עצמאית, למען יראו וייראו, הרי את מפוטרת', מי שלא תקבל את דעתם של הממונים, אחת דינה: החוצה! ".

מכתב שכתבה עובדת סוציאלית בכירה החוששת להזדהות בשמה: "האם אתן יודעות איזה מסע הפחדה עושות פקידות הסעד מול האישה? בסופו של דבר הן רוצות לכתוב בתסקיר שזה בהסכמה, אבל ההסכמה הושגה עם יד על ההדק! ".

משרד הרווחה מאיים לקחת את הילדיםקישורים: