מערך הרווחה בישראל מופקר מושחת ומשחית מזה עשרות שנים, בעל
מאפיינים פאשיסטיים מובהקים. רשויות הרווחה פועלות בחיסיון
ללא פקוח אפקטיבי ומשרתות אינטרסים של מלכ"רים
פנימיות,
משפחות אומנה, תעשיית
אימוץ, תוך פגיעה בזכויותיהם, גופם ונפשם של פרטים ומשפחות. ב
סיפורה של דלית ראינו את רשויות הרווחה מנתקות את דלית ממשפחתה ושולחות אותה לאימוץ סגור, שם עוברת דלית התעללות, ננטשת ממשפחתה המאמצת ומוצאת דרכה למעונות סגורים של משרד הרווחה, שם מתדרדרת. כאשר היא כורעת ללדת מודיעות לה
פקידות הסעד כי עוברה ילקח ממנה.
סופה של דלית הוא הפקרתה והרצחה. הכישלון של שירותי הרווחה מלווה באכזריות כלפי "מטופליהן".
פקידי הרווחה רואים לעיניהם את טובת מערך הרווחה העצמתו והמשך קיומו, פנימיות, משפחות אומנה, מוסד האימוץ ועוד, ולא את טובת האזרח.
נשאלת השאלה כיצד מתמודדים פקידי הרווחה עם כשלונות אלו המסבים נזק פיזי ונפשי לאזרחים הנקרים בדרכם?שיבוש וטיוח עבודת ועדות לתיקון - פקידי הרווחה מטרפדים כל ניסיון לתיקון מערך הרווחה במידה וזה עלול לפגוע בסמכויותיהם ויכולותיהם לפלוש לחיי הפרט והמשפחה ולפרקם. דוגמא לכך היא עבודה שנעשתה ע"י
ועדת רוטלוי למימוש אמנת
זכויות הילד בחוק. הוועדה מונתה ביוני 1997 במטרה לערוך בחינה מקפת של הדין הישראלי בשאלות הנוגעות לזכויות הילד, מעמדו המשפטי ורווחתו, לאור האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד אשר ישראל הצטרפה אליה בשנת 1991. בפברואר 2003 הגישה הוועדה את דוחותיה ומסקנותיה. עד היום (ינואר 2011) טרם חוקק חוק כלשהו בנושא זכויות הילד.
דוגמא נוספת היא
ועדת סלונים נבו לבדיקת עבודתם של פקידי הסעד לסדרי דין. הוועדה קבעה כי מערך בתי משפט לענייני משפחה פועל בצורה מופקרת. פקידי הסעד אינם מבחינים בין עובדות לדעות, אינם מאמתים את מה שכותבים ב
תסקיריהן, ושופטי בתי משפט לענייני משפחה מקבלים את המלצות התסקיר כסוף פסוק. וועדת סלונים מצאה עוד מחדלים רבים נוספים. הוועדה המליצה על מינוי אומבודסמן חיצוני על פקידי הסעד, אך
שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג ומנכ"ל משרדו דחו את ההמלצה בתואנה כי האזרח יכול להתלונן נגד פקידי הסעד ב
בתי המשפט לענייני משפחה.
ועדה נוספת גילת לבדיקת דרכי עבודתן של
ועדות החלטה הפכה למשחק לידיהם של הרווחה. משרד הרווחה לא יישם את המלצות ועדת גילת (דוח של ועדת ייעוץ לקביעת סמכות "ועדות החלטה" ודרך התנהלותן מול פקידי הסעד למיניהם), את זה ניתן לראות באופן מיידי ע"י השוואת המלצות ועדת גילת לתע"ס (תקנון עובדים סוציאליים) מספר 8.9 בעניין ועדות החלטה. ועדת גילת המליצה כי לא יתנהל כל דיון בוועדות ההחלטה בלי נוכחות הקטין ומשפחתו; חובת תרשומת וגילויה לקטין ולמשפחתו, הקטין ומשפחתו זכאים לנציגות מטעמם. כינון "
נציבות קבילות", ועוד. משרד הרווחה לא יישם אף אחד מאלו.
יחצנות - מערכת הרווחה זוכה לרוח גבית מהתקשורת. לתקשורת אינטרס לשמור על קשר טוב עם רשויות אלו בשל ידיעות וסקופים שמערכת הרווחה יכולה לספק. וכן בשל מודעות פרסום של קמפיינים והתרמות של גופי הרווחה מעת לעת המספקים פרסומות לעיתונות הכתובה והמשודרת.
יחצנות "טובה" מסייעת לאדריכלי מדיניות הרווחה הדורסנית להמשיך במעלליהן נגד האזרחים באין מפריע מבלי שזעקתם של המוחלשים תגיע לעיני הציבור הרחב. היחצנות גם מסייעת להציג את ה
עובדים הסוציאליים ופקידי הסעד כעוזרים לחלשים בעוד הם פוגעים הורסים ומרוששים משפחות.
חקיקה - החקיקה מעניקה לרשויות הרווחה את כוחן ליישום מדיניותן, כגון
חוק הנוער להוצאת ילדים מביתם בכפייה ללא עדויות או ראיות כלשהם, קביעת הסדרי ראייה נוקשים, כליאת ילדים וקשישים במוסדות, אימוצים סגורים,
מינוי פתאומי אפוטרופוס בגוף וברכוש לקשישים, תיוגים שונים ומשונים ועוד.
פקידי הרווחה שוקדים על הרחבה מתמשכת של
סמכויות פקידי הסעד בחוק, ומנצלים כל אירוע התעללות או הזנחה במשפחה הזוכה לסיקור תקשורתי נרחב על מנת להרחיב את סמכויותיהם. כיום לפקידות סעד ברשויות המקומיות יש כוח רב והם יכולות לשבש חייהם של כל פרט ומשפחה באין מפריע.
חיסיון - פקידי הרווחה מטילים חיסיון על כל דבר ועניין בעבודתן בתואנה כי הם שומרים על פרטיות וצנעת הפרט ומשפחה, הדיונים בבתי משפט אלו מתנהלים בדלתיים סגורות. בפועל משרד הרווחה לא מספק נתונים כמותיים על עבודתו, ו
אינו מפרסם פסקי דין בבתי משפט לנוער, ומשפחה תוך שמירת פרטיות בעלי הדין. אילו הציבור היה יודע על מעלליהם של פקידים אלו סביר שהיה "בועט" אותם וסוגר את מערך הרווחה.
הפעלת שיטות בזויות ומניפולטיביות נגד האזרח - אזרח התמים המקבל "שרות" כלשהו
מלשכת הרווחה נמצא
בסיכונים רבים של הוצאות כבדות: משפטיות, טיפולים, זמן, דאגה ועוד, הוצאת ילדו/יקירו מהבית למשפחת אומנה, פנימיה,
אימוץ סגור, מוסדות סיעודיים, טיפולים פסיכיאטריים ופסיכולוגים. האזרח צריך הרבה סבלנות וסובלנות שהרי כל האירועים הקשים לעיל באים בפתאומיות. בנוסף פקידי הרווחה פוגעים בשמו הטוב של האזרח, ופוגעים באמון האזרח ברשויות המדינה. המלכודות של
פקיד הסעד ו/או
עובד סוציאלי בלשכת הרווחה הן רבות ומגוונות: הטעייה, התגרות, הונאה, לחץ וסחיטה, סחבת, מניפולציות, ניצול סמכות, רכילות ועלילות, בזבוז זמן וכסף של האזרח, מרמה והפרת אמונים, מוסר כפול, העדר פיקוח, התנכלות ועוד.
מונח "עבודת קודש" ואחרים - פקידי הרווחה משתמשים במונח "
עבודת קודש" כתשובה על דברי ביקורת המופנים כלפיהם, ומציג אותם כאילו היו דברי כפירה. פקידי הרווחה משתמשים במונחים אלו ואחרים על מנת להתחמק מלהשיב עניינית לביקורת כלפיהם. ביטויים נוספים: "
פעלנו לטובת הילד" , "
זה לא אנחנו החלטנו זה השופט" למרות שברור ש
שופטי בתי משפט לענייני משפחה ונוער הם ברוב המוחלט של המקרים חותמת גומי של הרווחה.
טבלת השוואה בין שיטת הרודן הפאשיסטי פרנקו למדיניות משרד הרווחה
| מדיניות חברתית ע"פ הרודן הפאשיסטי פרנסיסקו פרנקו
| מדיניות משרד הרווחה
|
סמכויות סטטוטוריות
| ע"פ הפאשיזם הסמכויות לשלטון הן טוטליטריות
| בפועל הסמכויות לפקידי הסעד הן טוטליטריות, אינם נדרשים להציג ראיות, השופטים משמשים להם חותמת גומי, ורואים המלצותיהם כסוף פסוק.
|
| חיסיון | כדי להסתיר את מעלליהם בחטיפת התינוקות רשמו הרופאים בתעודות הלידה את התואר "אם אלמונית" – הליך חוקי בספרד שנועד, לכאורה, להגן על אימהות לא נשואות | רשויות הרווחה פועלות בחיסיון, הדיונים בבתי משפט מתקיימים בדלתיים סגורות - להגן לכאורה על פרטיות ההורים והילדים
|
הגנה על הפקידות ה"סוציאלית"
| חוטפי הילדים לא הועמדו לדין במהלך השנים הרבות שעשו את פשעיהם. בתחילה קיבלו הגנה מלאה מהשלטון הפאשיסטי, ובמעבר לדמוקרטיה הסכימו ביניהן המפלגות על מתן חנינה לאנשי המשטר הפאשיסטי | פקידי הסעד ומערכת הרווחה פועלים ללא פיקוח ומקבלים גיבוי מלא ממערכת המשפט והמדינה. אף פקיד סעד לא הועמד מעולם לדין על מעשיו.
|
תרוץ חיובי לחטיפת ילדים ותינוקות
| חוטפי התינוקות של פרנקו גנבו תינוקות מאימהות שנחשבו בעיניהם כבלתי מוסריות
| פקידי הסעד משתמשים בתירוצים כי הם פועלים ל"טובת הילד", "לתת לילד סיכוי"
|
שימשו בבעלי מקצוע "מכובדים" לביצוע הפשע
| הפושעים הפאשיסטים החוטפים השתמשו בנזירות קאתוליות ורופאים שהעם הספרדי מתייחס אליהם בכבוד
| פקידות הסעד מנסות לייחס לעצמן מעמד של נזירות קדושות והם משמשות במונחים "עבודת קודש", "עבודה ימים ולילות" למען החברה. פקידות הסעד משתמשות בפסיכיאטרים לקבלת חוות דעת כרצונן הנחשבים כרופאים שהציבור מכבד.
|
שקרים, זיופים, רמאויות
| הפושעים הפאשיסטים שיקרו למשפחות ואמרו שהתינוק מת בלידה, הם גם זייפו מסמכים
| בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער אינם כפופים לדיני ראיות, פקידי סעד כותבים בתסקירים "עובדות" מבלי ניסיון לאמת או להפריך, השופטים משמשים להם חותמת גומי.
|
תעשיה שלמה לסחר בילדים ותינוקות
| תעשייה שלמה של חטיפת תינוקות ומסחר בהם, תעשייה שהתנהלה בימי הרודנות הצבאית ושהקיפה רבבות תינוקות | תעשיה שלמה של יחצ"נות, לוביסטים בכנסת, כנסי התרמות של עשרות מיליוני שקלים, עמלות תיווך שמנות, ארגונים פילנתרופיים עם משכורות עתק, מאות פנימיות ומלכ"רים, פסיכיאטרים הגורפים הון על דקות אבחון, ועוד... בעוד שהכל מודים שברוב המקרים אפשר להשאיר רוב הילדים בקהילה בפחות מחצי עלות
|
קישורים:
מדובר באמא ושני ילדיה אשר לא נפגשו מעל שנתיים מאחר ורשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער מתנים את המפגשים בבדיקות "מסגרת קלינית פסיכיאטרית הכוללת אבחון פסיכודיאגנוסטי עם המלצות לגבי קיום הביקורים ולגבי המסגרת הקלינית פסיכיאטרית שתלווה אותם" (כדברי עו"ס רחל ולדומירסקי לשכת הרווחה רמת גן).
קישורים:
מערכת הרווחה פרוצה לחלוטין וכל פקיד סעד עובד סוציאלי בלשכת הרווחה העירונית עושה כרצונו במשפחות אזרחים שנקרו בדרכו. ידועים הסיפורים של האמא ל' שאינה רואה את ילדיה כשנתיים בגלל תעתועי רשויות הרווחה, וכן סיפורה של בנצ'י טקלה שילדיה נלקחו ממנה וישנם עוד אלפי משפחות הסובלות מידי יום מההפקרות והפריצות של מנגנוני הרווחה במדינת ישראל.
דצמבר 2010 - מדובר באשה שאובחנה כחולה באלצהיימר ויש מחלוקת בין בנה לבתה מי ימונה כאפוטרופוס לגופה ולרכושה. הבת (המבקשת) הגישה בקשה למינויה כאפוטרופוסית בגוף וברכוש. שופט לענייני משפחה נצרת אסף זגורי הציע בתחילת הדיון כי הבן (המשיב) והבת יהיו יחד אפוטרופסים בגוף וברכוש, המשיב הסכים, המבקשת סרבה.