‏הצגת רשומות עם תוויות שופט. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שופט. הצג את כל הרשומות

דיון טלוויזיוני בספרו החדש של פרופ' בועז סנג'רו "הרשעת חפים מפשע בישראל ובעולם: גורמים ופתרונות"

 

פברואר 2014 - ספרו של פרופ' בועז סנג'רו הוא כתב-אישום חריף נגד מערכת המשפט הפלילי – מחוקרי המשטרה והמומחים המשטרתיים, דרך התובעים ועד לשופטים. אין עוול גדול יותר אשר גורמת המדינה לפרט מאשר הרשעת חף מפשע. גם לחברה נגרם נזק משמעותי, שהרי העבריין האמיתי נותר חופשי. "עיקרון התאונות הנסתרות" של המשפט הפלילי אינו מאפשר לדעת על כל הרשעות השווא. אולם המחבר מראה – על בסיס תחשיבים תיאורטיים ועל בסיס מחקרים אמפיריים אשר חלקם מבוססים על השוואות גנטיות בין דגימות מזירות הפשע לבין דגימות מגופם של אסירים שהורשעו בטעות – שהיקף התופעה הוא לפחות 5%(!). לפיכך, מתוך כ-20,000 האסירים בישראל, לפחות 1,000 הם חפים מפשע בכל זמן נתון.
בלוויית דוגמאות מהמציאות המחבר מנתח את הגורמים לתופעה: התפישה המוטעית אשר לפיה החשוד וודאי אשם ונותר רק להוכיח זאת; הודאות שווא; עדויות ראייה מוטעות; עדויות שקר; ראיות מדעיות מוטעות ומטעות; "כשל החלפת ההתניות" אשר מוליך להרשעה מוטעית על סמך ראיה יחידה; טעויות שופטים; תפישות תפקיד לא נכונות של חוקרים ותובעים; הסתרת ראיות הפועלות לזיכוי; בידוי ראיות; ייצוג גרוע על ידי סנגורים; עסקות טיעון; חוסר אפקטיביות של הליך הערעור; נדירות הליך המשפט החוזר; ועוד. בסוף הספר מציג המחבר תיאורית בטיחות למשפט הפלילי, למניעת הרשעות של חפים מפשע, המבוססת על תורת הבטיחות המודרנית המקובלת בתחומים כמו תעופה, תחבורה והנדסה. קריאת הספר תלמד לא רק על הרשעת חפים מפשע, אלא גם על מערכת המשפט הפלילי בכללותה.



בקדמת הכריכה מופיעות תמונות אחדות של אנשים שהורשעו בטעות בעבירות החמורות ביותר, רצח ואונס, ונידונו לעונשים החמורים ביותר, מאסר עולם או מוות. הם זוכו לאחר שנים רבות בכלא על בסיס השוואות DNA במסגרת מיזם החפות האמריקני (Innocence Project).

בועז סנג'רו הוא פרופסור מן המניין, מייסד ועומד בראש החטיבה למשפט פלילי ולקרימינולוגיה במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת-גן; מומחה למשפט פלילי ולדיני ראיות; פרסם ספרים ומאמרים רבים בישראל, בארצות-הברית ובאנגליה. תחום העניין המרכזי במחקריו ובכתיבתו בשנים האחרונות הוא הרשעת חפים מפשע.

פקידי סעד לחוק הנוער על בתי משפט לנוער: "למרות שהשופט רוטן הוא משתף פעולה"

בדוח מחקר של מכון ברוקדייל: "פקידי הסעד לחוק הנוער בישראל: תפקידים, דרכי עבודה ואתגרים" (יולי 2008, עמ' 56 בדוח, או 76 בקובץ PDF) מתארים פקידי סעד לחוק הנוער את קשריהם עם בתי המשפט:
.
(תחילת ציטוט)
"בתי משפט - מהשאלונים האישיים עולה שיותר ממחצית מפקידי הסעד היו מרוצים מקשריהם עם גורמים בבית המשפט, וכחמישית לא היו שבעי רצון.
.
פקידי הסעד ציינו בראיונות כי שהם מרגישים שהשופטים מכירים אותם וסומכים על שיקול דעתם: 'מבחינת התהליך עם המשטרה ובית המשפט זה הלך בקלות. נתנו לנו נורא מהר לפרוץ לבית ... ביקשנו ולא היינו בטוחים שבית המשפט יאשר ...'.
.
או לדברי אחרים: 'למרות שהשופט רוטן הוא משתף פעולה. התפרצתי לבית משפט ללא מועד, לפני הפגרה ... השופט כבר מכיר אותי וסומך על שיקול דעתי...'.
.
'השופט מאוד כעס עלינו שאנחנו כל הזמן משנים, אבל אנחנו קוראים את השטח ומשנים על פי הנסיבות ... השופט כעס על הטרטור לגבי הילדים. לסירוגין הוצא צו משמורת על ילד אחד בהתאם למה שקרה בשטח, והשופט כעס רצה להוציא על כולם משמורת'. " (סוף ציטוט מדוח ברוקדייל)
.
בכללי אתיקה לשופטים סעיף 6, אי משוא פנים, נכתב: "שופט ינהג בבעלי הדין בשוויון, לא ישא פני דל ולא יהדר פני גדול, לא יסביר פניו לאחד וירע פניו לאחר, ישפוט בדעה נקייה ולא יגלה דעה קדומה או משוא פנים".
.
במידה וטענתם של פקידי הסעד שהשופטים בבתי המשפט סומכים עליהם, ו/או משתפים פעולה, נכונה, הרי זה מצב חמור מאוד. מדובר בקביעת גורלה של משפחה.
השופט אמור לנהוג "בבעלי הדין בשוויון, לא ישא פני דל ולא יהדר פני גדול, לא יסביר פניו לאחד וירע פניו לאחר, ישפוט בדעה נקייה ולא יגלה דעה קדומה או משוא פנים".
.
פקידי הסעד לא רואים נכונה את מערכת יחסם עם בית המשפט, ואת מערכת המשפט בכלל. אומללים אזרחי מדינה בה שופטיה "משתפים פעולה", או "סומכים" על רשות כלשהי. "בהכריעו בדין עושה השופט להגשמתו של שלטון החוק תוך שמירה על זכויות האדם. מחובתו של שופט לפעול ביושר ובהגינות, לשוויון הכל לפני החוק, ותוך הקפדה על התנהגות שיש בה כדי לקיים ואף להגביר את האמון בשיטת המשפט בכלל ובמעשה השפיטה בפרט" (כלל אתיקה 3, ב).

במאמר אנשים שקופים מול אנשים אטומים News1, רונן פז, אפריל 2008 נכתב:
"השופטים מעבירים הלאה
השופטים אינם מעוניינים לקחת אחריות על החלטות כבדות משקל אלו ומעדיפים להוות חותמת גומי על המלצות פקידות הסעד.
השופטים בבתי המשפט למשפחה אינם מכריעים על סמך האמת בקובעם את גורלם של הילדים בהחלטות שהן לעתים בלתי הפיכות, אלא על סמך הפרשנות בתסקירים המוגשים להם על-ידי פקידות הסעד.
מעטים השופטים שיעזו לשאול שאלות ולהטיל ספק במהימנותם של עובדים לא מיומנים אלו. ... האם בתי המשפט אינם לעתים חותמת גומי על המלצות לא מקצועיות ולא רגישות? "

במאמר צרור עצות לאב המתגרש (ג) News1, כותב גיא רוה על פקידות הסעד לסדרי דין, וקביעתן בתסקיר:
"האם קביעתן חשובה? קריטית! שופטים, אם אין סיבה מהותית אחרת, מקבלים את המלצות פקידות הסעד כלשונן.
תמיד כלשונן? השופטים הם אלו שבסופו של דבר מחליטים, אך רובם כל כך הרבה שנים עושים את אותה עבודה, באותה דרך מחשבתית, ולדעתי האישית גם מקובעת, בלי להתייחס לשינויים החברתיים המתחוללים לנגד עיניהם.
במקרה האישי שלי המליצה ועדת התסקירים שבני יישן אצלי כל סוף שבוע שני, כולל במוצאי השבת. יחד עם זאת, פקידות הסעד המליצו שבחגים תמיד אחזיר את בני יקירי לישון בבית אימו במוצאי החג. למה? איך זה לטובתו של בני? כששאלתי את פקידת הסעד בנושא זה במהלך החקירה בבית המשפט, לא הייתה לה תשובה מקצועית או כל תשובה הגיונית אחרת לנושא זה, ותשובתה, כפי שנרשמה בפרוטוקול, הייתה "ככה". השופט בפסיקתו ציין את המלצת פקידות הסעד ושהוא מקבל אותה. האם נתן נימוק להחלטה מוזרה זו? בוודאי שלא, "ככה" לא מהווה נימוק אך לשופט אין את הכוח והרצון לתת הסברים מדוע הוא לא מקבל את המלצת פקידת הסעד, ומה יותר קל מאשר לקבלן כלשונן גם אם זה לא לטובת בני? "

דו"ח ועדת סלונים- נבו - בתי המשפט לענייני משפחה במרבית המקרים נוטים לקבל באופן מלא את כל הקביעות וההמלצות שנכללות בתסקירי פקידי הסעד
בהודעת משרד הרווחה מיום 05/05/2009 על דו"ח המלצות דו"ח ועדת סלונים-נבו לבחינת עבודת פקידות הסעד לסדרי דין נכתב: "בתי המשפט לענייני משפחה מייחסים בדרך כלל הערכה מרובה לפקידות הסעד ובמרבית המקרים הם נוטים לקבל באופן מלא את כל הקביעות וההמלצות שנכללות בתסקיריהן. זאת ועוד, לא פעם נתקלות פקידות הסעד גם בציפייה או בתביעה, מפורשת פחות או מפורשת יותר, להכריע בכל הדילמות והספקות שמוצגות על ידן בתסקיר, ולא להעבירן להכרעת בית המשפט".

קישורים:

משמרת מחאה ליד ביתה של השופטת רבקה מקייס

ביום ששי הקרוב, 27 למרץ 2009, בשעות בין 10:00 ל- 14:00 תתקיים, משמרת מחאה ליד ביתה של השופטת רבקה מקייס במכבים-רעות, ע"י אבות גרושים.
משמרת המחאה תתנהל ע”פ החוק, תוך הקפדה מירבית על שמירת סדר ושקט והופעה מכובדת. כולם מתבקשים להקפיד על הכללים.
העיתונות הכתובה והמשודרת הבטיחה נוכחות.
קישורים:

פקידת סעד סדרי דין - עבודה סוציאלית או פקידת בית משפט

פקידת סעד סדרי דין - עבודה סוציאלית או פקידת בית משפט עבודה סוציאלית ע"פ הגדרתה בחוק העובדים הסוציאליים סעיף 2 היא: "משלח יד, לשיפור תפקודם האישי והחברתי של הפרט, המשפחה והקהילה בדרך של טיפול, שיקום, ייעוץ והדרכה הנעשים בדרך כלל בידי עובד סוציאלי ". העובד הסוציאלי מועסק כדי ליצור שינוי מתוכנן בהתאם לידע שברשותו, עקרונותיו, ערכיו המקצועיים וניסיונו האישי. השינוי מעוצב ע"פ ציפיות הלקוח, בשיתוף הלקוח הוא קובע את מטרות ההתערבות ופועל להשגתן. מקצת תפקיד העובד הסוציאלי: אבחון בעיות, הדרכת לקוח, ליווי הלקוח, גישור ופישור בין צדדים, תכנון פעולות. ע"פ כללי אתיקה של עובדים סוציאליים יפעל העובד הסוציאלי במסירות, בנאמנות ותוך שמירה על כבוד הלקוח ועל ערכיו התרבותיים, ינהג כלפי הלקוח בהגינות, בלא משוא פנים ובלא אפליה.

פקיד הסעד  (עובד סוציאלי לחוק) הנו עובד סוציאלי אשר נצטווה ע"י בית משפט לחקור בקטין ולחוות דעתו בתסקיר . פקיד הסעד מגיש את התסקיר לבית המשפט, ובעלי הדין רשאים לעיין בתסקיר ולחקור את פקיד הסעד. תפקידו של פקיד הסעד לסדרי דין (עובד סוציאלי לסדרי דין) הנו חלק מהליך שיפוטי, ומוגדר בחוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי-נפש ונעדרים), תשט"ו-1955. תסקיר פקיד הסעד מוגן נגד לשון הרע ופגיעה בפרטיות.

קיימים הבדלים מהותיים בין עבודה סוציאלית לעבודתו של פקיד הסעד לסדרי דין:
  • בעבודה סוציאלית הלקוח הוא המטופל האזרח, והמוצר הוא השיפור הסוציאלי בחייו. בעבודת פקיד הסעד הלקוח הוא בית משפט לענייני משפחה, והמוצר הוא תסקיר הסעד.

  • העבודה הסוציאלית נעשית בשיתוף עם הלקוח, ע"פ רצונו ובהסכמתו. תוצאות עבודת פקיד הסעד הם צווים של בית משפט.

  • בעבודה סוציאלית יש ליווי הלקוח לאורך כל תהליך השינוי. עבודת פקיד הסעד היא רק לתקופת צו בית המשפט, ואין בה ליווי של האזרח ע"י פקיד הסעד.

  • בעבודה סוציאלית הלקוח יכול לעצור את הטיפול בכל רגע. בעבודת פקיד הסעד לאזרח אין שליטה, פקיד הסעד פועל מתוקף חוק, ו/או צו בית משפט.

  • בעבודה סוציאלית היחס ללקוח הוא ע"פ כללי אתיקה, מסירות, נאמנות, כבוד, והגינות. בעבודת פקיד הסעד ההתייחסות לאזרח היא ע"פ צרכי החקירה לתסקיר. לפקיד הסעד הגנות בפני לשון הרע, ופגיעה בפרטיות. פקיד הסעד אינו מחויב לכללי האתיקה בכל הנכתב בתסקיר.

  • בעבודה סוציאלית הלקוח הוא הקובע את סוג הטיפול, המטפל, עיתוי הטיפול. עבודת פקיד הסעד הנה טכנית, ע"פ מה שנכתב בצו בית המשפט.

  • בעבודה סוציאלית מדדי ההצלחה הם שביעות רצון הלקוח, והשיפור במצבו. מדדי הצלחתו של פקיד הסעד הוא הגשת התסקיר במועד, ואימוץ המלצות התסקיר בבית המשפט.

  • בעבודה סוציאלית אחריות הטיפול היא של המטפל העובד הסוציאלי, והמטופל הלקוח. אחריותו של פקיד הסעד היא הגשת תסקיר לבית המשפט במועד כדי שבית המשפט יאמץ המלצותיו.
  • בעבודה סוציאלית העבודה היא שקופה וגלויה כלפי הלקוח. פקיד הסעד מתייחס לאזרח ע"פ מעמדו המשפטי, וכן מספק אינפורמציה אודותיו ללא ידיעתו לועדת החלטה אשר קובעת את גורלו וגורל משפחתו.
במאי 2009 פורסם דוח סלונים-נבו על עבודתן של פקידות הסעד לסדרי דין.
פקידת סעד לסדרי דין אינה עובדת סוציאלית: "לפקידות הסעד ברשויות המקומיות תפקיד מקצועי ייחודי ושונה מכל התפקידים האחרים בלשכת הרווחה. מדובר בהתערבות קצרת טווח שעיקרה חקירה ושאין לה שום קשר עם נזקקות
או טיפול רגיל של העובדות הסוציאליות. למנהלות הלשכות אין די ידע בתחום זה ולכן הן גם אינן שותפות ואין מעורבות בעבודתן המקצועית של פקידות הסעד".
.
פלייליסט - אזרחים מספרים על פקידות סעד

.
קישורים: