‏הצגת רשומות עם תוויות זקנים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות זקנים. הצג את כל הרשומות

לשכת הרווחה בני ברק - הזנחה פושעת קשישים לשרפה בבית אבות

הכתבה מכבי האש: "בית האבות נשרף, הצוות ברח" , חדשות 2 , מרץ 2012

לשכת הרווחה בני ברק מנותקת מהמתרחש בבתי האבות בעיר - בבוקר שאחרי הדליקה הגדולה בבית האבות בבני ברק, מפקד מכבי האש זועם. "הגענו לשם וראינו אנשים חסרי אונים במקום, ללא אנשי סגל ושלא מחובר למערכת הכיבוי האוטומטית", אמר טפסר שמעון בן-נר בשיחה עם חדשות 2 באינטרנט. בעקבות הדליקה נחקר מנהל המקום במשטרה יחד עם שניים מעובדיו
.

.
רק בנס הסתיימה אתמול השריפה בבית האבות בבני ברק ללא אבידות בנפש, אבל ביום שאחרי - עולות לא מעט טענות שיש לבדוק בכובד ראש, וכנראה שהנושא ייחקר בפן הפלילי. בשעות הצהריים הגיעו מנהל בית האבות ושניים מעובדיו לחקירה במשטרה.

מי שהתריע בעבר על הסכנות שבבניין הוא מפקד תחנת כיבוי האש בבני ברק, טפסר שמעון בן-נר, שזעק אך איש לא שמע. "המערכות האוטומטיות שאמורות להיות מחוברות למוקד שלנו לא פעלו", אמר בן-נר בשיחה עם חדשות 2 באינטרנט. "היה זה עובר אורח שדיווח לנו על השריפה, ולמזלנו מפקד המשמרת החליט להקפיץ כוחות מערים סמוכות. אחרת אני לא יודע איך האירוע הזה מסתיים".

בן-נר מספר כי כאשר הגיעו הכבאים למקום הם נתקלו במחזות קשים. "זה היה מבעית, ישבו שם אנשים חסרי ישע במיטותיהם, חלקם לבושים יותר וחלקם פחות, כאשר רק אחד היה יכול לחלץ את עצמו. כל השאר מרותקים לכיסאות גלגלים. המקום עצמו גם אינו ערוך לאירועים מסוג זה, והאמת שלא פגשתי איש סגל אחד במקום".

דובר תחנת הכיבוי, להב משנה חזי צפניה, סיפר לגלי צה"ל כי "כשהצוותים הראשונים הגיעו למקום, הם כלל לא ראו את אנשי הצוות המקומי. לא היה מי שיכוון וייתן אינדקציה על מספר הקשישים ועל מיקומם. הכבאים נאלצו לרוץ מחדר לחדר ולמצוא את הקשישים. כנראה שצוות העובדים ברחו מהמקום, בכל זמן החילוץ ניסינו לאסוף מידע על האוכלוסייה במקום ועל מבנה המקום, אבל לא יכולנו, כי לא היה שם אף אחד".

"ביקשנו לסגור את המקום"

המבנה המסוכן היה מוכר לבן-נר ואנשיו מזה תקופה ארוכה, וגם האפשרות שמא יתרחש במקום אסון, לא הביאה את הגורמים המוסמכים לכך לנעול את שערי בית האבות.

"כל שנה אנחנו עושים ביקורת, והשנה הקדמתי את הביקורת לחודש פברואר האחרון והתוצאות היו זוועתיות: בקומה הראשונה בית אבות, בקומות אחרות ישיבה ובקומה העליונה שיפוצים. חשכו עיניי", הוסיף מפקד תחנת הכיבוי בבני ברק.

"הכבאים חירפו את נפשם", סיכם בן-נר, "הם לא היו יכולים להתעלם מהתחינות של האנשים. הם לא היו בפאניקה כי אולי הם לא הבינו את המצב, אבל הפנים דיברו וביקשו 'תוציאו אותנו'".

קישורים:

מינוי אפוטרופוס לחסוי - הונאה ועושק בחסות בתי משפט לענייני משפחה ופקידות הסעד

שמואל בוקובסקי - מינוי מופקר אפוטרופוס לאישהתחקיר הארץ - 3.5 מיליארד שקלים של חסרי ישע מנוהלים על ידי אפוטרופוסים ללא פיקוח , דנה ויילר-פולק , הארץ , מרץ 2012
למרות פרשת הונאה של מיליונים ואינספור תלונות, האפוטרופוס הכללי מודה שאין בידיו את המידע הדרוש לפיקוח על סכומי העתק של חסרי הישע

"יש כאן שרשרת שלמה... במחלקות הרווחה התיק המורכב של האדם בעל המוגבלות הוא אחד ממאות, והעובדת הסוציאלית תעדיף לעתים קרובות לדחוף למינוי אפוטרופוס בו. גם הרופאים ירשמו דבר ראשון שאדם זה זקוק לאפוטרופוס. והשופט עמוס התיקים, שסומך על אנשי המקצוע, ייתן להמלצותיהם תוקף של פסק דין - והנה מונה עוד אפוטרופוס. לצערי, במדינת ישראל כלי האפוטרופסות משמש את אנשי המקצוע כדי לקבל החלטות על האדם מעל ראשו, בלי שיפריע".
היד הקלה על ההדק הובילה לריבוי אפוטרופוסים: כיום יש בארץ קרוב ל-54 אלף - יותר ממספר החסויים

עובדת סוציאלית ועורכת הדין לשעבר ירדנה נילמן אהבה את החיים הטובים. נסיעות לחו"ל, מסעדות, טיפולי ספא. מיליוני השקלים שעברו בחשבונות הבנק שלה מימנו בנדיבות את האהבה הזאת. אלא שהמיליונים האלה לא היו שלה. זה היה כספם של 20 מבין 130 חסרי ישע, בהם חולי נפש ולוקים בשכלם, שנילמן עמדה בראש תאגיד האפוטרופסות שהיה אחראי להם. היום, בעוד נילמן מרצה שבע שנות מאסר וחצי לאחר שהורשעה בגניבה של 7.2 מיליון שקלים, ממתין להחלטת הפרקליטות תיק נגד תאגיד אפוטרופסות נוסף והעומדת בראשו. גם את התאגיד הזה, קרן דורי דורות, האחראי ל-200 חסרי ישע, ניהלה בעבר נילמן לפני שפרשה והקימה תאגיד משלה.

ההונאה של נילמן והחשד להונאה בקרן דורי דורות הם מקרים קיצוניים אבל משקפים בעיה רחבה: היעדר פיקוח על האנשים המנהלים את חייהם של כ-44 אלף חסרי ישע, מקבלים למענם החלטות משמעותיות ואף הרות גורל ושולטים בכספם וברכושם. קשה להפריז בנחיצות הפיקוח בתחום האפוטרופסות, המשלב בין אנשים חסרי הגנה ורכוש הנאמד כיום ב-3.5 מיליארד שקלים - שילוב נפיץ מלכתחילה. אבל למרות ההדים של פרשות נילמן ודורי דורות, למרות השנים שחלפו מאז, בפועל לא השתנה הרבה: במסמך המצוי בידי "הארץ" מודה הגוף האחראי לפיקוח - אגף האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים - כי אין בידיו המידע שיאפשר כלל פיקוח אפקטיבי.

המסמך הזה הוא תשובה למכתב ששיגר ארגון "בזכות - המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות", הפועל בתחום זה כמה שנים. "קיבלנו תלונות רבות מחסויים, מבני משפחה ואף מאנשי מקצוע, ובעקבותיהן החלטנו להיכנס לעומק הנושא וחיפשנו מידע", מסביר עו"ד יותם טולוב מ"בזכות". "כשהבנו שאין ממש מידע כזה, פנינו לאפוטרופוס הכללי על פי חוק חופש המידע".

התשובה של אגף האפוטרופוס הכללי, שמאז מאי 2011 עומד בראשו ד"ר דוד האן, הדליקה נורה אדומה. בתשובתו מודה האגף כי אין בידיו שורת נתונים בסיסיים: לאפוטרופוס הכללי אין נתונים על החלוקה המדויקת בין אפוטרופוסים חיצוניים בתשלום לאלו שהם קרובי משפחה או ידידים, גם לא תיעוד כולל של תלונות. רבים מהאפוטרופוסים אינם שולחים אליו דו"חות פעילות שנתיים כמתחייב מהחוק, ולכן הוא אינו מתוודע למצבם של חסויים רבים ולמה שנעשה לרווחתם וברכושם. את מבקר המדינה, כפי שנחשף כאן, כבר הניע המצב הזה לפתוח בחקירה.

האפוטרופוס הנעלם

י', שחווה בעבר התמוטטות עצבים ופגיעת נפש, הוא אחד מעשרות אלפי האנשים שפקידת סעד המליצה למנות להם אפוטרופוס ובית המשפט לענייני משפחה אישר את בקשתה, על פי הנוהל. בתחילה דאגה בתו לכל ענייניו אך לפני חמש שנים היא נהרגה בתאונת דרכים. מאז יש לו אפוטרופוס חיצוני. כמו אחרים כמותו - גם אלו המתקיימים מקצבת נכות חודשית של 2,160 שקל - נאלץ י' לשלם לאפוטרופוס החיצוני תשלום חודשי: 450 שקל. הוא מעיד שלא ראה את אנשי האפוטרופוס שלו תקופה ארוכה.

"אני משלם להם בכל חודש בחודשו מאות שקלים והם מגיעים לכאן פעמיים, אולי שלוש בשנה. בזאת מסתכם הקשר מבחינתם", הוא מספר. "יש לי מספר כללי ואליו פניתי לפני שנה כשרציתי שישחררו לי סכום גדול יותר מהקצבה החודשית. לקח לי כמעט חודשיים להשיג את האדם שאמור לעשות את זה. כשביקשתי פגישה כדי לדעת מה מצבי הכלכלי אמרו לי בכל פעם שיחזרו לתאם, ועד היום אני מחכה".

תלונות מהסוג של י' - על הקושי של מי שמכונים "חסויים" ליצור קשר עם האפוטרופוסים שלהם ולקבל מהם מענה לבקשות - הן השכיחות ביותר בין אלו שהניעו את ארגון בזכות לפנות לאפוטרופוס הכללי. אבל, על פי טולוב, הבעיה מתחילה עוד לפני כן, בעצם מינויים של האפוטרופוסים בארץ.

"יש כאן שרשרת שלמה", הוא אומר. "במחלקות הרווחה התיק המורכב של האדם בעל המוגבלות הוא אחד ממאות, והעובדת הסוציאלית תעדיף לעתים קרובות לדחוף למינוי אפוטרופוס בו. גם הרופאים ירשמו דבר ראשון שאדם זה זקוק לאפוטרופוס. והשופט עמוס התיקים, שסומך על אנשי המקצוע, ייתן להמלצותיהם תוקף של פסק דין - והנה מונה עוד אפוטרופוס. לצערי, במדינת ישראל כלי האפוטרופסות משמש את אנשי המקצוע כדי לקבל החלטות על האדם מעל ראשו, בלי שיפריע".

היד הקלה על ההדק הובילה לריבוי אפוטרופוסים: כיום יש בארץ קרוב ל-54 אלף - יותר ממספר החסויים - ועוד 11 תאגידי אפוטרופסות המורכבים מעורכי דין ועובדים סוציאליים, העיקריים שבהם הקרן לחסויים, ש.פ.ר, אקי"ם לאפוטרופסות, גג לחוסה ולנזקק. באגף האפוטרופוס הכללי מסבירים את ההפרש המספרי בכך שלעתים יש לחסוי יותר מאפוטרופוס אחד; טולוב טוען שבישראל שיעורם גבוה יותר מבמדינות אחרות, בהן אנגליה למשל. למרות האינפלציה הזאת, החוק בארץ לא קובע קריטריונים שאדם או תאגיד צריכים לעמוד בהם כדי למלא את התפקיד. לפני כמה שנים גיבשו אמנם משרד הרווחה והאפוטרופוס הכללי נוהל לאישור תאגידים בתחום, אבל גם הוא לא מכיל כללים מהותיים.

המגבלה הזאת רק מחדדת את הצורך בפיקוח על אלו האחראים לענייניהם של החלשים ביותר בחברה. ואכן החוק כשלעצמו מחייב כל אפוטרופוס חדש להגיש בתוך 30 יום דו"ח המפרט את נכסי החסוי וחובותיו, ומכאן והלאה למסור דו"ח פעילות שנתי עם פירוט פעולותיו, אופן ניהול רכושו של החסוי והתשלומים שנעשו. אלא שמכתב התשובה של האפוטרופוס הכללי מגלה שאין בידיו מידע על מספר האפוטרופוסים שהגישו דו"ח עם מינויים, וכי דו"חות שנתיים הוגשו רק על 21,232 חוסים, מחצית בלבד מהמספר הכולל (נכון ל-2010).
המקרה של עו"ד ירדנה נילמן, שמעלה בכספים במשך שלוש השנים 2006-2008, ממחיש עד כמה המצב הזה בעייתי.

יאכטה במקום טיפול שיניים

בשנת 2006 פרשה נילמן מניהול תאגיד דורי דורות והקימה חברה לשירותי אפוטרופסות בתל אביב. כמה שנים אחר כך, בדיון בבית משפט על מכירת דירה של חסויה, היא צירפה לתיק את הדו"חות הכספיים. רק אז החלו נציגי האפוטרופוס הכללי לחשוד שלא הכל תקין בחברה של נילמן, ושהחסויים שבטיפולה לא זוכים בהכרח לטיפול מסור וחף מאינטרסים.

בדיקה העלתה שהחשדות מוצדקים: נילמן ובן זוגה, יהושע שאול, הקימו חברת קש, "א.י.ש סיוע שירותים ואחזקה בע"מ", בכתובת זהה לכתובת חברת האפוטרופסות. כבעלת החברה החדשה נרשמה חברתה של נילמן מירב לוי. לוי פתחה לחברה חשבונות בנק, אבל בפועל היו נילמן ושאול בעלי השליטה בחברה ובחשבונותיה.

במשך שלוש שנים, על פי גזר הדין, הורתה נילמן על העברת כספי חוסים לחשבונות א.י.ש. על פי הוראותיה הוציאה לוי לשאול כרטיסי אשראי ומסרה לו שקים פתוחים וחתומים. באמצעות אלה יצא שאול לחגיגת קניות מתמשכת בהיקף של כחצי מיליון שקלים. בני הזוג גם משכו במזומן סכום מצטבר של יותר ממיליון שקל, ובסך הכל הונו כך את החוסים בקרוב לשלושה מיליון שקלים.

אבל לנילמן היו עוד דרכי פעולה. ביולי 2007, למשל, היא מכרה את דירתה של החסויה מ"א בהרצליה ביותר מ-800 אלף שקל. עד שהסכום הועבר לחסויה, שסבלה מאי התמצאות בסביבה, הוא כבר ירד לפחות מ-300 אלף. בו בזמן הלכו חשבונותיה של מ"א והתרוקנו. 69 אלף שקל נמשכו מחשבון הבנק שלה, 175 אלף שקל נוספים יצאו מקופת הגמל. את חובה של מ"א לבית האבות שבו שהתה מימנה נילמן בכספו של חסוי אחר.

נילמן ושאול הסוו את הגניבות על ידי זיוף מסמכים וחשבוניות ורישומים חשבונאיים כוזבים. כשעורכת הדין גנבה 15 אלף שקל מא"ב, חסוי פגוע ראש, היא רשמה שהכסף נמשך לצורך טיפול שיניים. היא רק שכחה להוסיף שהמטופלת היתה היא עצמה. ובכלל, טיפולי שיניים התגלו בתאגיד האפוטרופסות כמכרה זהב. כאשר כצ"ס, חסויה בשל מחלת פרקינסון, קיבלה טיפול שיניים ב-800 שקל, חייבה נילמן את חשבונה ב-38,800 שקל וצירפה קבלה משופצת.

גם משקפיים ומכשירי שמיעה היו סעיף נוח למשיכת כספים. מחשבונה של מ"א, אותה מחלבה אין-סופית, משכה נילמן 12 אלף שקל לרכישת משקפיים ומכשירי שמיעה - למרות שמ"א כלל לא הרכיבה משקפיים. מחשבונו של דב"ע, שסבל מדמנציה, משכה נילמן רק 2,600 שקל לרכישה מדומה של משקפי ראייה. מצד שני, ביולי 2007 היא העבירה מהחשבון הזה 200 אלף שקל לשלושה חשבונות שונים של חברת א.י.ש. נילמן לא ויתרה גם על גניבת 200 אלף שקל מחסויה לאחר אירוע מוחי, ממש ביום מותה.

הכספים הללו מימנו את החיים הטובים ואפשרו דאגה לרווחתם של בני המשפחה. כ-18 אלף שקל שולמו תמורת מעגן ליאכטה של שאול במלון בטבריה, 29 אלף לרכישת אופנוע ים, ו-40 אלף מימנו טיול של שאול ובני משפחתו לתאילנד. 200 אלף הועברו לאחיה של נילמן, ומדי חודש דאגה זו גם להעביר 3,500 שקל לבנה.

בינואר 2011 גזר בית המשפט המחוזי בתל אביב על נילמן שבע וחצי שנות מאסר. לוי הורשעה ונידונה לחמישה חודשי מאסר בעבודות שירות. שאול נהרג בתאונת דרכים בנובמבר 2008, לפני תחילת ההליכים.
.
פלייליסט על האפוטרופסית העובדת הסוציאלית ירדנה נילמן יקירת בתי משפט לענייני משפחה

.
פרשת נילמן לא היתה סוף פסוק. ב-2009 התעוררו חשדות לגבי קרן דורי דורות, התאגיד שנילמן ניהלה לפני שהקימה את החברה העצמאית שלה. אנשי האפוטרופוס הכללי חשדו כי גם כאן נעשתה מעילה בהיקף של מיליוני שקלים והגישו תלונה במשטרה נגד התאגיד והעומדת בראשו, אתי לוי. ביוני 2009 פשטה המשטרה על משרדי העמותה ועל ביתה של לוי. בפשיטה נתפסו ספרי העמותה, והחקירה שנפתחה אז העלתה את החשד שגם כאן נעשה שימוש בשיטות הדומות לשיטותיה של נילמן. בינתיים נסגר דורי דורות, אך תיק החקירה עדיין פתוח.

למרות הסכנות ששני המקרים מגלמים - וכך גם חשדות שהובילו לבירור הנערך בתאגיד ש.פ.ר ממש בימים אלה - אין פעולת אכיפה ממשית בהגשת הדו"חות. מבקר המדינה, בדו"ח מ-2004, כבר קבע שאפוטרופוסים רבים לא מגישים את הדו"חות במשך שנים. אך גם היום המצב לא השתנה באופן ניכר. מצד שני, לנוכח היקף כוח האדם במשרד האפוטרופוס הכללי - 21 עובדים שבדיקת הדו"חות היא אחד מתפקידיהם - לא מופרך לתהות איך היו נבדקים כל הדו"חות, אילו הוגשו.

אם בענייני האפוטרופוסים האחראים לכל היבטי חייו של החסוי או רק לענייני הרכוש יש פיקוח רופף, תחום מינויי האפוטרופוסים לענייני הגוף בלבד כבר פרוץ לגמרי. זה שנים שמשרד הרווחה ומשרד המשפטים מטילים זה על זה את האחריות לאפוטרופוסים האחראים לענייני הגוף בלבד, כלומר למקום המגורים, לצרכים רפואיים, תעסוקה ועוד. משרד המשפטים, באופן פרדוקסלי, טוען שהוא מבין ברכוש ולא ברווחתם של מוגבלים ולכן זה תפקידו של משרד הרווחה. משרד הרווחה עונה שאין לו תקנים ושהפיקוח מופקד בידי משרד האפוטרופוס. ובינתיים איש לא מופקד על התחום הזה ולאפוטרופוס הכללי אין עליו שום נתון.

אפוטרופוס לנצח

מגבלות המערכת לא הרתיעו את סופי ציגלר, מתאמת טיפול במסגרת דיור מוגן בקהילה "שלו". במהלך עבודתה הכירה ציגלר את ד', הסובל מסכיזופרניה. באחד מאשפוזיו חווה ד' התקף פסיכוטי ואמר כי יחלק את כל כספו ברחוב. הפסיכיאטר שטיפל בו נבהל ומיהר להחתים אותו על אפוטרופסות. מאז, במשך 18 שנה, הופקד עליו אפוטרופוס. תחילה היתה זו אחותו, אך ד' לא היה מרוצה וביקש אפוטרופוס חיצוני.

"שילמתי להם 450 שקל בחודש וכשביקשתי להפחית דמי ניהול לא הצלחתי", הוא אומר. "כל פעולה באמצעותם היתה מסורבלת, אם רציתי טיפול שיניים היה צריך לקבל אישור ולהסדיר את העברת הכסף. אתה מרגיש כמו אדם עם בייביסיטר בכל הנוגע לכספים".

ציגלר נרתמה לסייע לד'. "אני מלווה משתקמים רבים עם בעיות כלכליות אבל ד' שונה. הוא אדם עצמאי שמנהל את חשבונותיו ודירתו באופן מוקפד, זה לא האדם שיש לשלול ממנו את עצמאותו", היא אומרת. היא ערכה בירורים, השיגה המלצות וצירפה את שלה. "לי לא היו הכוחות להילחם", מעיד ד', "אבל סופי לא ויתרה. היא בדקה מה הדרך לעשות זאת, רדפה אחרי אנשי הטיפול שהמלצתם נדרשה, כתבה המלצה והביאה לביטול המינוי. מאותו יום אני עובד בשוק החופשי, מנהל את הדירה באופן עצמאי, וזה תרם להמשך חיי בצורה טבעית יותר".

"מתוך בורות אנשים חושבים שמינוי אפוטרופוס זה הפתרון הקל, ‘יאללה, תחתום והכל יהיה טוב'. לא מעמיקים במשמעות של ביטול חירות של אדם", אומרת גם ציגלר. "איש גם לא עורך ביקורת תקופתית, לבדוק אם יש צורך בהמשך המינוי. כך קורה שאנשים נשארים עם אפוטרופוס שנים רבות, לעתים ללא צורך. אני שמחה שהמאבק שלנו הצליח".

אבל ד' הוא רק חסוי אחד והמאבק לא הסתיים. בדצמבר 2011 התקיים דיון בעניין בוועדת חוקה, חוק ומשפט, שבו הודתה נציגת האפוטרופוס כי בשל מחסור בכוח אדם הם אינם מצליחים לעמוד בחובותיהם. מה ששמע בדיון הניע את יו"ר הוועדה, ח"כ דוד רותם, למתוח ביקורת חריפה: "לצערי הרב, אנחנו לא עושים עבודה טובה, הן בחקיקה, הן בפסיקה, הן בפיקוח, וצריך לשנות את המצב".
.
פלייליסט על התעמרות והתעללות הממסד בקשישים

.
בניסיון נוסף לעשות בדיוק את זה פנה באחרונה בזכות למשרד מבקר המדינה בבקשה שיחקור את טענותיו. בדיקת "הארץ" מעלה שהתפרץ לדלת פתוחה וכי דו"ח בנושא עומד להתפרסם בקרוב. בשורה אחת טובה יש בכל זאת לחסרי הישע: בעקבות פרשת נילמן גיבשו נציגי משרד הרווחה, האפוטרופוס הכללי והיועץ המשפטי לממשלה קריטריונים מהותיים להכרה בתאגיד אפוטרופסות, לרבות היעדר עבר פלילי וניסיון הצוות.

תגובת משרד המשפטים: "הטענה שאין בידי האפוטרופוס הכללי מידע לגבי החסויים שבפיקוחו אינה נכונה. כל צווי המינוי לאפוטרופוסים מועברים לאפוטרופוס הכללי על ידי בתי המשפט לענייני משפחה, ובימים אלה שוקדים צוותים משותפים על יצירת ממשק ממוחשב להעברת המידע באופן שוטף. ככלל, הפיקוח הוא פרטני ביחס לכל חסוי וחסוי, וכל תלונה נבדקת לגופה ומצויה בתיק הפיקוח. בעקבות דו"חות קודמים של מבקר המדינה שיפר האפוטרופוס הכללי את מערך הפיקוח, והדבר בא לידי ביטוי בשיפור ניכר בהיקף הדו"חות המוגשים ובקיצור משך הזמן לבדיקתם. האפוטרופוס הכללי רואה לנגד עיניו את טובת החסויים, וכתוצאה מפעילותו נדרשו אפוטרופוסים שלא מילאו תפקידם כיאות לתת על כך את הדין".

תגובת משרד הרווחה: "האגף לטיפול באדם עם פיגור שכלי מכנס ועדות אבחון בכל שלוש שנים, ועל פי צורך, לבחינת הצורך באפוטרופוס".

גיא סתיו, מנהל ש.פ.ר: "האפוטרופוס הכללי ערך ביקורת במקום במסגרת תפקידו ונציגו הגיש טיוטת ביקורת. התבקשנו להעביר תגובתנו, וזו תימסר בימים הקרובים. אני מניח כי כשיתקבלו תשובותינו ויתקיימו הידברויות הכל יסתדר".

קישורים:

חברת ביטוח דקלה מהראל השקעות מסרבת לשלם קצבת סיעוד לקשישה מוגבלת

מבט לחדשות - ינואר 2012 - קשישה מרותקת לכיסא גלגלים אשר ביטוח לאומי הכיר בה כסיעודית וכך גם בית חולים פנתה לחברת ביטוח דקלה מקבוצת הראל השקעות לקבלת קצבת סיעוד. דקלה שלחה רופא מטעמה אשר בדק את הקשישה וקבע כי אינה סיעודית.
.

.
קישורים:

צביעות רשויות הרווחה ו"תעשיית" השואה - ניהול מערכתי כושל ניצולי השואה

תאוות בצע ופקידות מדושנת על גב ניצולי השואההכתבה אין מחילה על ההשפלה , רותי סיני , מאי 2011 , nrg

בגרמניה הנאצית ניסו לגזול מהיהודים צלם אנוש. במדינת ישראל גוזלים מהניצולים, שכל חטאם ששרדו את הזוועות, את שארית כבודם.

במקום לספק את צרכיהם בסתר, עורכים סביבם פסטיבלים של מסכנות. אין היום מעשה למען ניצולים או שקל שמוקצה לטובתם שאינם מלווים בתרועות יחצנות והבזקי מצלמות. קחו, למשל, הזמנה שנשלחה אתמול לקראת יום השואה. "אני שמחה להזמינך לאירוע השקה", כתבה יועצת תקשורת ששלחה את ההזמנה. בושם חדש? קולקציית תכשיטים? לא ולא. פרויקט סיוע לניצולי שואה מאושפזים, "ביוזמה וניהולה של החברה לאיתור והשבת נכסי נספי השואה". שמו של הפרויקט, "עזר לניצול", בלא ספק נהגה על ידי מיטב מוחות ענף הפרסום...

ישראל מכורה לזיכרון השואה. מדי שנה היא מנציחה את הנספים ומתרפקת על סיפורי גבורתם. את החיים, שכל חטאם ששרדו את הזוועות, היא מעדיפה לשכוח. יחסה של המדינה לניצולים היה ונותר מורכב. ישראל אמנם הוקמה עבורם כמקלט, אבל הם התקבלו בתחושות מעורבות. תדמיתם הייתה גלותית וחלשה, פסיבית וכנועה, היפוך מוחלט מדמותו של היהודי שנלחם נגד אויביו כדי לברוא חברה יהודית חדשה בישראל.

על אף שהפנו להם עורף, הניצולים החיוורים בנו את הארץ. חלקם הושלכו הישר מהתופת ההיא לקרבות מלחמת העצמאות, אחרים סללו כבישים ובנו בניינים. הם היו המסד שעליו התפתחה המדינה - הסוחרים, הפקידים, הקצינים, האחיות, המורות. הם גם הקימו דורות המשך - ילדים, נכדים ונינים.

חלפו השנים, מספר הניצולים הלך ופחת, אבל צרכיהם של הנותרים הלכו ורבו. בניגוד לדימוי הרווח שלפיו הניצולים משופעים ברנטות מגרמניה, מתברר שרבים חיים בדלות ומחסור.

בגרמניה לא היה הבדל בין יהודי ליהודי. כולם נחשבו טמאים ונידונו לכליה. בישראל, לעומת זאת, מחולקים הניצולים לקבוצות ותתי קבוצות לפי מוצאם, תאריך הגעתם ארצה ושלל קריטריונים אחרים. כל קבוצה זכאית להטבות שונות.

סבך בלתי אפשרי

כמעט 50 אלף ניצולים שמקבלים גמלה חודשית ממשרד האוצר זכאים לפטור מתשלום בעבור תרופות למחלות המוכרות כתולדה של השואה. אבל ניצולים שמחלתם אינה מוכרת כתוצאה מהשואה, אינם זכאים לפטור, רק להנחה: 50 אחוז עד גיל 70 ו-60 אחוז אחריו. מעבר לעובדה ש-65 שנים אחרי השואה קשה לדעת אם חולי הוא תוצאה של הזוועות או של הגיל או של שניהם, לשם מה נועדה החלוקה לגילאים?

והנה דוגמה נוספת. מתוקף "חוק נכי רדיפות הנאצים" משלם האוצר תגמול חודשי בסיסי לזכאים. בנוסף, יש שמקבלים תגמול ל"נצרך" ויש שמקבלים תגמול ל"נזקק". דרגות זכאות
שונות נקבעו גם לניצולים שנמצאו באחרונה זכאים להכרה מתוקף מחלות נוספות שהוכרו כתולדה של רדיפות הנאצים: ניצול שהחל לסבול ממחלה עשר שנים אחרי המלחמה מוכר בצורה מלאה, וזה שהתחיל לסבול 20 שנה אחרי השואה מוכר באופן חלקי.

התוצאה היא סבך שקשה, עד בלתי אפשרי, לצלוח אותו. וכאילו אין די בסרבול, הרי שלפחות שבעה גופים גדולים ועשרות קטנים יותר עוסקים בסיוע לניצולים: משרד האוצר, משרד הרווחה, המשרד לאזרחים ותיקים, משרד הבריאות, ועידת התביעות, הקרן לרווחת נפגעי השואה, מרכז הארגונים של ניצולי השואה ועוד.

כולם היו גיבורים

הנהנים העיקריים מהבלבול והסרבול הם גדודים של פקידים ועורכי דין שמתחזקים את "תעשיית" השואה. כסף לא חסר. החברה שהוקמה על ידי הממשלה כדי לאתר ולהחזיר נכסים של נספים ליורשיהם מחזיקה בנכסים שנאמדים ב-800 מיליון שקלים, לפחות. לרוב הכסף לא נמצא ולא יימצאו יורשים והוא מיועד בעיקר לניצולים עניים.

לכסף נמצא שימוש חשוב נוסף - יותר מ-20 מיליון שקלים בשנה מוקצים להפעלת החברה ולשכר עובדיה ומנהליה, שכבר התחלפו ארבע פעמים בארבע השנים מאז הוקמה. בשנים האחרונות, בתגובה לביקורת ציבורית קשה, אכן הוקצו כספים לרווחת הניצולים, אבל רק לעניים שבעניים. מרבית הניצולים אינם זכאים, למרות שלא מעטים מתקשים לממן את התרופות והטיפולים שלהם הם זקוקים.

לכל זקן בישראל מגיע להוציא את חייו בכמה שפחות סבל וכמה שיותר כבוד. הדבר נכון, בוודאי, כאשר מדובר באנשים שכל יום, כל חודש וכל שנה בחייהם עוברים עליהם בצל הזוועות ויגון הגעגועים לאהובים שנספו. בישראל מתקשים להבין שגם הם היו גיבורים. עצם החיים בגטו או במחנה, כל נשימה, כל ביס מלחם דל ועבש, היו מעשים של גבורה.

פסטיבלים של מסכנות

אבל היום להיות ניצול שואה בישראל מזוהה יותר מכל עם עוני. במקום שיקבלו סיוע בזכות, נאלצים הניצולים להתמקח על כל כדור ומשחה, להתרוצץ בין משרדים ופקידים ולחפש מסמכים שאינם קיימים כדי להוכיח שאינם מתחזים או מרמים.

במקום לספק את צרכיהם בסתר, עורכים סביבם פסטיבלים של מסכנות. אין היום מעשה למען ניצולים או שקל שמוקצה לטובתם שאינם מלווים בתרועות יחצנות והבזקי מצלמות. קחו, למשל, הזמנה שנשלחה אתמול לקראת יום השואה. "אני שמחה להזמינך לאירוע השקה", כתבה יועצת תקשורת ששלחה את ההזמנה. בושם חדש? קולקציית תכשיטים? לא ולא. פרויקט סיוע לניצולי שואה מאושפזים, "ביוזמה וניהולה של החברה לאיתור והשבת נכסי נספי השואה". שמו של הפרויקט, "עזר לניצול", בלא ספק נהגה על ידי מיטב מוחות ענף הפרסום.

בגרמניה הנאצית ניסו לגזול מהיהודים צלם אנוש. במדינת ישראל גוזלים מהניצולים את שארית כבודם. אין מחילה על הסבל, אין סליחה על ההשפלה.

אין מחילה על ההשפלה - גזל ניצולי השואה


קישורים:

משרד הרווחה, ועמותות הרווחה מפקירות קשישים לידיהם של זכיינים "נותני שירותים"

המאמר ככה מנצלים קשישים להגדלת היקף העסקים , אפרת שפושניק , דצמבר 2009 , YouPost

שתי חברות נלחמות על מתן שירותים לזקנים. בתיאוריה, הצרכן אמור ליהנות ממצב כזה. בפועל הקשישים רק נדפקים, וכשאחד מהם מנסה לעמוד על שלו, לובשים בריוני החברות את החליפה של האיומים. לא נבהלנו


מלחמה עזה מתנהלת בשנה האחרונה בין חברת "מוקד אנוש" לבין חברת "נטלי-סקיולייף" על של שיווק לחצני מצוקה לקשישים, במסגרת קהילות תומכות של העמותות למען הזקן והרשויות המקומיות ברחבי המדינה. למרות שהקשישים אמורים ליהנות מתחרות בתחום, מסתבר שאלו האחרונים מנוצלים לרעה ובסופו של דבר, מפסידים ואף נפגעים. נסיונות של גופים שונים להפסיק את ה"חגיגה" אינם מועילים ונסיונו של גימלאי אחד לעשות צדק, נתקל באיומים. "והדרת פני זקן"? לא בישראל

מה זה "קהילה תומכת"
הקהילות התומכות הוקמו על ידי "אשל", האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל בשיתוף עם משרד הרווחה, העמותות למען הקשיש והרשויות המקומיות.
מטרתן של הקהילות התומכות היא לספק מגוון שירותים המהווים מענה לצורכיהם של קשישים וגמלאים המעדיפים לשמור על עצמאותם ולהמשיך להתגורר בביתם ובסביבה המוכרת, לעומת אלו המעדיפים לשנות את אופי חייהם לעבור לדיור מוגן.
לכל קהילה תומכת מצטרף זכיין שמתפקידו להעניק את השירותים לחברי הקהילה התומכת הכוללים: ביטחון אישי, השגחה של 24 שעות ביממה, תחזוקה ביתית, סיוע בסידורים , ייעוץ, פעילויות חברתיות ועוד.
בראש כל קהילה תומכת עומד אב הבית המשמש ככתובת מידית וזמינה לכל בעיה או מצוקה של חבר הקהילה. חברי הקהילה עונדים לחצני מצוקה המקשרים אותם ישירות עם מוקדי חירום כגון שירות אמבולנס, משטרה, כיבוי אש, אב הקהילה ועוד.
הצטרפות לקהילה תומכת דורשת פניה לעמותה למען הקשיש או מחלקת הרווחה ברשות המקומית והיא כרוכה בדמי מנויי חודשים אותם משלם החבר.

נכון לסוף יוני 2009 קיימות ברחבי הארץ 234 קהילות תומכות, שבהן כ - 44,000 קשישים, מספרים גבוהים לכל הדעות וכנראה, מה שהפך את האוכלוסיה הזו למטרה קלה עבור ארגונים המחפשים להגדיל את היקף העסקים והרווחים שלהם.

שוק פרוץ
עוד בטרם החלה אופנת הקהילות התומכות להתפשט ברשויות המקומיות, נמצאו בשוק מספר חברות שסיפקו "שירותי רפואה דחופה" ו"לחצני מצוקה" למנויים. שוק שירותים זה נמצא פרוץ ומופקר, ניצל את חולשת הקשישים ומטרתו היא, כפי שאמר ח"כ משה שרוני בישיבת ועדת הכלכלה, שנערכה ביום 20.11.2007 בה נדונה הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון-עסקה בעניין רכישת שירותי רפואה דחופה): "לעשות כמה שיותר כסף ולתת כמה שפחות שירות".
ב- 21.07.2008 פרסם עיתון גלובוס כתבה מקיפה על קשישים הנופלים קורבן להונאה מצד חברות המשכירות לחצני מצוקה. הכתבה סיפרה כי " עשרות תלונות מתקבלות מדי שנה במועצה לצרכנות על שיטות שיווק אגרסיביות של הנציגים כלפי קשישים, לרוב בין כותלי בתיהם - ולא מעט מקרים אף מגיעים לבתי המשפט. מהתלונות עולה תמונה קשה של סוכנים הנשארים בבית הצרכנים במשך שעות ומפעילים עליהם לחץ תוך הבטחות מהבטחות שונות: לבסוף הם גם ממלאים את החוזה עבור הלקוח המבוגר ופעמים רבות אף רושמים עבורו את הצ'ק - כשזה נדרש לבסוף "רק לחתום", ללא הזדמנות אמיתית לעיין בהסכם ולהבינו, ולעתים אף לקרוא את התרגום לשפתם שנמצא בגב ההסכם".

לא מניחים לקשישים
יותר משנה עברה מאז אותה ישיבת ועדת כלכלה, אך לא רק שלא נחקקו חוקים, המצב אף החריף, במיוחד לאור פעילותה של חברה אחת, בשם "נטלי-סקיולייף"
מתלונות רבות של מנויים בקהילות תומכות ברחבי המדינה עולה שעובדי חברת "נטלי-סקיולייף" מציגים עצמם כנציגי מוקד של אגודות גמלאים, כנציגי רשויות מקומיות, כנציגי חברה שהתאחדה עם חברה אחרת הנותנת אותן שירותים, ועוד סיפורים כאלה ואחרים.
בבואנו לבדוק את הנושא, שהגיע אל מערכת סקופ ממוקד אחת הקהילות התומכות באזור השרון, גילנו תלונות רבות, הן של אבות קהילה והן של קשישים ואפילו של בני משפחותיהם.
תלונה לדוגמא היא תלונתה של פ.נ. (שמה המלא שמור במערכת), קשישה המחוברת לקהילה התומכת ברעננה, פנתה במכתב לאב הקהילה של "מוקד אנוש", הזכיין שנבחר לתת את השירות לקהילה התומכת באזור מגוריה: "התקשרו אלי והזדהו כ'ממוקד הגמלאים של עיריית רעננה' וכאשר התחלתי לשאול אותה כל מיני שאלות כגון: מטעם מי הם ואם אפשר לשאול באגף הרווחה לגבי המבצע שלהם כביכול....התחילה לספר לי כל מיני סיפורים. שאלתי מה ההבדל בינה לבין פרויקט קהילה תומכת, אמרה שהפרויקט הזה גם שלהם. שאלתי לגבי ד. (אב הקהילה התומכת) היא נעצרה והפסיקה לספר לי סיפורים ואמרה שד. עדין לא עובד אצלם. בקשתי ממנה שתפסיק להטריד אותי כי אני יודעת בדיוק מה אני רוצה, ומאז כל חודש בערך אני מקבלת שיחת הטלפון על המבצע שלהם...אבקש לדאוג שיופסק המטרד הזה כי זה פשוט גורם סתם לחץ".

הרשויות מתערבות
ביום 22.7.2008 שלחה אילנה דרור, מנכ"לית העמותה למען הקשיש ברעננה מכתב לחב' סקיולייף שכותרתו "שימוש שלא כדין בשם עיריית רעננה", עם העתק לעו"ד מיכל איילון, מהלשכה המשפטית של העירייה.
במכתבה דרשה המנכ"לית "...להפסיק לאלתר את השימוש בשמה של העירייה, התנהגות העולה כדי הטעיית הציבור ומהווה מצג שווא לגמלאים ולקבוצות האוכלוסייה בעיר".

בתאריך 10.5.2009 שלחה עו"ד דפנה קינן, היועצת המשפטית של עיריית רעננה מכתב המופנה ליריב לרנר מנכ"ל "נטלי סקיולייף", שכותרתו "התחזות סקיולייף כנציגת מוקד הגמלאים של עיריית רעננה".
כותבת עו"ד קינן: "מעדויות רבות עולה כי נציגי חברתכם מתקשרים חדשות לבקרים לתושבי העיר הקשישים בניסיון לשווק לחצני מצוקה...בשיחות הטלפון נאמר בין היתר כי החברה הינה נציגת מוקד הגמלאים של עיריית רעננה. אמירה זו הינה חסרת כל בסיס .מדובר במעשה התחזות הולכת שולל ובשימוש לרעה בשם העירייה על מנת להשיג מטרות בלתי לגיטימיות....העירייה רואה התחזות זו בחומרה רבה ודורשת להפסיקה לאלתר. במידה ולא ייעשה כן...תפעל העירייה בכל האמצעים העומדים לרשותה על פי דין".
העתקי מכתבה של עו"ד קינן נשלחו בין היתר למנהל מערך השירותים הקהילתיים באשל, מנהלת אגף זקנה ושאירים באגף הסיעוד של המוסד לביטוח לאומי ולמפקחת הארצית של משרד הרווחה.

בתאריך 19.10.09, שלחה עו"ד דניה דרורי מהלשכה המשפטית של סקיולייף, מכתב תשובה ללשכה המשפטית של עיריית רעננה והמופנה לעו"ד דפנה קינן. בין היתר כותבת עו"ד דרורי: "מרשתי אינה מאפשרת לעובדיה להציג עצמם כנציגי עיריית רעננה ו/או ארגון גמלאים כל שהוא ו/או כל גוף אחר...יודגש כי מרשתי רואה בחומרה רבה כל פניה ותלונה המתקבלת בנושא זה. מרשתי תשמח לבדוק כל תלונה ופניה....במידה ויועברו אליה פרטי התלונות. מניסיונה של מרשתי עולה כי התלונות "לכאורה" מועברות על ידי חברה מתחרה למרשתי, המנסה בדרך זו לנגח מתחרה לגיטימית".

הסאגה נמשכת
גם בטירת הכרמל, פועלת קהילה תומכת לקשישים, שהזכיין בה הוא "מוקד אנוש". גם שם, פעלו נציגי "נטלי – סקיולייף" במטרה להעביר מנויים מהקהילה התומכת אל שירותיהם, תוך שהם "משפרים" את שיטותיהם.
מספרת ח.מ (שמה המלא שמור במערכת), גמלאית המחוברת לקהילה התומכת בטירת הכרמל: "במשך חודשים חיזרו אחרי בטלפון כול יום, פעמים-שלוש ביום. ב-22.9.09 רצו לבוא אלי לפגישה. פחדתי. ביקשתי מבתי ומשכנה שיהיו נוכחות. הגיעו שני סוכנים נחמדים... .ב-49 שקלים אקבל שירותים כולל תיקונים, שליחויות, אמבולנס חינם וביקורי רופא. סיפרתי להם שאני מאד מרוצה מהקהילה התומכת ששרתו אותי והוא אמר לי ש"אנחנו ממשיכים יחד עם מוקד אנוש. הכול ארצי וכול החברות מתאגדות עם נטלי". אמרתי לו שאני מאד מרוצה מר. אב הקהילה שלי, והוא אמר שר. עובד איתם והכול נשאר אותו דבר. שאלתי מה קרה שירדתם במחיר? אמרו שיש חוק מהכנסת להוריד את המחיר... אתמול כשנודע לי שמוקד אנוש לא איתם נעשה לי רע ולא ישנתי כל הלילה".

גם בנס ציונה
אביגיל לנדסמן, רכזת פרויקט קהילה תומכת של נס ציונה כועסת מאד על התנהלות חברת "נטלי-סקיולייף" והחליטה לפעול באגרסיביות כפי שפועלים נציגיה.
במכתב לחברת סקיולייף מיום 18.10.2009 שכותרתו: "החזרת מכשיר מצוקה עקב ניתוק לא חוקי-לא אנושי", כותבת לנדסמן במכתבה על ניתוק חברי קהילה תומכת של חסרי ישע , ע"י נציגי סקיולייף המתחזים כאנשי העמותה למען הקשיש או כאגודת הגמלאים, שלא מבינים את משמעות התנתקותם כמנויים מהקהילה התומכת. "....ולמרות דיונים רבים בנושא אתם ממשיכים לפעול בשטח בצורה אגרסיבית. שיטת השיווק שלכם אינה אנושית ואינה הוגנת".
ממשיכה לנדסמן במכתבה "לצערי אתם מצליחים מול מנויים חלשים ותמימים שאינם יכולים לבדוק אתכם...החלטתי לנהוג בשיטה שלכם...ניתקנו את מכשירכם ואני שולחת אותם אליכם בדואר רשום. מי שמכיר אותי יודע שהתנהגות זו אינה מתאימה לאישיותי, אך כנראה שעמכם צריך לנהוג בשפה שמוכרת לכם". בסיום מכתבה כותבת לנדסמן: "צר לי על הסגנון. מצפה שאלו יהיו מקרים אחרונים בנס ציונה בפרט ובמישור הארצי בכלל".

ביום 22.10.2009 נשלח מכתב תשובה מחברת סקילייף, עליו חתום איל גרינפלד, מנהל מכירות ארצי. כותב גרינפלד: "אין אנו מאפשרים לעובדינו להציג עצמם כנציגי העמותה לקשיש אלא כנציגי נטלי סקיולייף....אנו נתונים מזה כשנה וחצי להתקפה חסרת תקדים אשר במסגרתה "מוקד אנוש" פונה מצד אחד ללקוחותינו על מנת לבטלם ומאידך הם מנסים להכפיש שמנו שאנו מבצעים פעולות נגד. אנו העברנו לאשל מקרים רבים שמצביעים עובדתית על מגמה של אנוש לבטל שכונות תומכות ברחבי המדינה...תחושתנו ש"מוקד אנוש" רותם את העמותה למען הקשיש בנס ציונה על מנת ליצור אווירה עוינת כנגד חברתנו כחלק ממלחמת החורמה אשר מתנהלת נגדנו, במהלכה מאות מנויים בחודש מנותקים משירותינו בעורמה, תוך כדי הפעלת מניפולציות ותחבולות על האוכלוסייה המבוגרת, אותה אנו משרתים בנאמנות למעלה מעשרים שנה".

ב- 25.10.09, כבר הוגשה תלונה למשטרה על ידי אחד מאבות הקהילה בשרון על הטרדה (העתק התלונה שמור במערכת)

נסיון לעשית צדק נתקל באיומים
בדצמבר השנה (2009), מגיע הסיפור לגמלאי מרעננה בשם מאיר, אשר מחליט לפרסם את הנושא בעיתון הגמלאים "כיוון חדש", בו הוא מתנדב ויוצא לאור מטעם העמותה למען הקשיש ברעננה.
מאיר מחליט לראיין ולגבות עדויות כתובות מאבות קהילה ומגמלאים אשר חוו את הנושא באופן אישי, על מנת לבדוק את אמיתות הטיעונים, את המכתבים ואת הפניות (ההקלטות של השיחות עם הקשישים, העתקי עדויות של אבות הקהילה ומסמכים נוספים, נמצאים במערכת סקופ).
כנדרש, הוא פונה בבקשת תגובה לחברת "נטלי – סקיולייף" ובאופן מפתיע מקבל תגובות משני גופים שונים: האחד, משרד יחסי הציבור המשרת את חברת "נטלי סקיולייף", והשני, המופנה לעורכת העיתון "כיוון חדש" מממשרד עורכי הדין "פישר בכר חן אוריון ושות'" המייצג גם הוא את חברת "נטלי סקיולייף".
משרד היח"צ פונה אל מאיר בזו הלשון:
"הי מאיר, לאחר בירור מקיף של תלונותיך ושאלותיך עולה תמונה מטרידה ביותר.
נראה שחברת אנוש שמה לה למטרה להכפיש את נטלי אך הפעם הם חצו את הגבול.הטענה בדבר התחזות של נציגי נטלי לנציגי עיריית רעננה היא האשמה חמורה ביותר הדורשת מצידם ומצידך ביסוס עובדתי מוצק – כזה שעד כה לא הוצג לנו.
אם וכאשר תוצג בפנינו עדות חותכת של מתלונן אנחנו הראשונים לעשות בדק בית ולבדוק מי מנציגינו סרח.
מצורפת התייחסותנו שלא לציטוט ולא לייחוס למען השכלתך הכללית בלבד. "
בתגובה – פנה משרד היח"צ לאב הבית של אחת הקהילות, שהסכים לחשוף את שמו , זה האחרון, מסר למשרד שני שמות. נציג משרד היח"צ פנה לקשישים באמצעות שיחת טלפון, תוך שהוא מנסה להוכיח כי הם טעו.
שוב נשלח מכתב אל מאיר ושוב, מטלפן מאיר לקשישים ושואל, האם טעה. גם השיחות הללו, מוקלטות על ידי מאיר, הפעם מתוך רצון להגן על עצמו במידה ואכן תוגש נגדו תביעה, בקלטות טוענים הקשישים - נציג משרד היח"צ משקר, והם דבקים בעמדתם כי נציגי "נטלי סקיולייף" אכן ניסו להציג עצמם כאילו הם מאגודת הגמלאים.

המכתב האחרון ממשרד היח"צ נשלח למאיר בזו הלשון:
הי מאיר,
עד אתמול חשבתי שמדובר פשוט במקרה של אי הסכמה בין עובד יחסי ציבור של חברה מסחרית לבין עיתונאי שלדעתי לא עשה עבודתו בצורה טובה.
אתמול התברר לי שהמו"ל שלך הוא העמותה למען הקשיש ברעננה. ובמילים ברורות יותר, מי שמשלם את משכורתך ואת משכורת העורכת היא העמותה למען הקשיש ברעננה.
לדעתי הסיפור הזה שלכם המתפרסם ב"כיוון חדש" לוקה בניגוד עניינים חריף שכן העמותה למען הקשיש ברעננה מחזיקה בשלושה כובעים: כובע המתלוננת (מכתב התלונה ששלחת אלי מהעמותה למען הקשיש ברעננה שאמור לגבות, בין היתר, את סיפורך). העמותה למען הקשיש ברעננה היא גם המתחרה דה פאקטו של חברת נטלי שכן העמותה ונטלי ניגשים לאותם מכרזים וכמובן אותה העמותה היא המו"ל של עיתונך המעוניין להשמיץ את נטלי בהאשמות חסרות ביסוס. אולי אתם רגילים להסתמך על חומרים המגיעים מהמו"ל שלכם אך התנהגות זו אינה מקובלת ואינה ראויה בעולם התקשורת.
על אף ששלחנו אליכם הקלטות של לקוחות שטענו שנציגי נטלי הציגו עצמם כנציגי נטלי ולא כחברה אחרת. על אף שהצבענו לכם על הזהות החשודה בכתב היד של המתלוננים השונים לכאורה והראינו כי המתלוננים השונים, לכאורה, מקורם בכתב יד אחד היוצר חשש כבד לזיוף מסמכים. ועל אף שעד כה לא הוגשה לנו ולו תלונה אחת מפי מתלונן אחת על התחזות אתם עדיין מעוניינים לפרסם כתבה זו.
הרשה לי להבהיר לך זאת: מעבר לתביעה המתוכננת נגד עיתונך וכנגד "מקורותיך", ומעבר לתלונה במשטרה שהחברה עומדת להגיש על זיוף מסמכים, התנהלותכם זו אינה אתית בלשון המעטה.
מציע לכם למשוך את השאילתא ולא לפרסם את הכתבה במיוחד לאור התנהלותכם המחפירה.
מצטער על השפה הקשה אך בשלב זה המציאות טופחת על פני.
ולעניין המייל שלך: אתמול דיברנו עם שוש והיא אמרה שהיא מעוניינת לעבור על החומרים ששלחנו אליה ויש לנו עד סוף השבוע להעביר תגובתנו. כמובן שתגובתנו תהיה חריפה אך היא לא תסתיים בה שכן אני איני מוכן לעמוד בצל העוול הזה שאתם גורמים. "


למרות ההקלטות שהוצגו ולמרות שמאיר הסביר כי בידיו עדויות כתובות, מכתבו של משרד עורכי הדין "פישר בכר חן אוריון ושות'" המייצג גם הוא את חברת "נטלי סקיולייף" אינו חושש מלאיים בתביעות, וכתוב בזו הלשון
לכבוד:

מבלי לפגוע בזכויות
גב' שוש ברקאי, עורכת ראשית


מערכת "כיוון חדש"

בפקס ובדואר רשום

ג.נ.,
הנדון:

פנייתכם לסקיולייף ישראל בע"מ

מרשתנו, סקיולייף ישראל בע"מ, מלאה ידינו להשיב לפנייתכם, כדלקמן:
1. בפנייתכם אל מרשתנו הטחתם במרשתנו האשמות חמורות ביותר, חסרות כל שחר, ללא שנראה שנעשתה כל בדיקה ראויה מטעמכם, ושנראה שהועלו ממניעים ומשיקולים זרים שלא מן העניין הסותרים כל יושר והגינות עיתונאים.
2. לטענתכם, נציגים מטעמה של מרשתנו התחזו בפני קשישים החברים בקהילות תומכות לנציגי גופים אחרים.
3. ברם, כפי שעולה מתכתובות ומשיחות ביניכם לבין מרשתנו, לא טרחתם כלל לברר את ההאשמות החמורות כלפי מרשתנו עם הקשישים עצמם, אשר - לטענתכם - הולכו שולל על ידי נציגי מרשתנו, והסתפקתם בטענות מפי מקור שני או שלישי.
4. בעקבות פנייתכם, דרשה מרשתנו פעם אחר פעם, כי יועברו אליה פרטי הקשישים עצמם, שהינם המקור הראשון לטענות השקריות כנגד מרשתנו, על מנת שתוכל לוודא עמם את טענותיהם לכאורה, ועל מנת שתוכל להגיב להאשמות החמורות המופנות כלפיה.
5. אף על פי כן, נענתה מרשתנו על ידכם בשלילה, פעם אחר פעם.
6. כל אשר טרחתם להעביר למרשתנו הוא מכתבים ותמלילי שיחות, מעדות שנייה ושלישית, אשר נערכו לכאורה על בסיס שיחות עם קשישים.
7. לבסוף, ולאחר פניות רבות מצד מרשתנו, הואלתם להפנות את מרשתנו למר י.ק. (השם המלא הוסר, א.ש.), אב הקהילה התומכת בהוד השרון, על מנת לברר עימו בדבר קשישים אשר פנו אליו בתלונות לכאורה על התחזות נציגי מרשתנו. יובהר, גם מר ק. אינו המקור הראשון עימו יש לברר אודות ההאשמות החמורות כלפי מרשתנו.
8. בשיחת מרשתנו עם מר ק., הפנה מר ק. את מרשתנו באופן ישיר לשני קשישים אשר אמורים היו, ככל הנראה, לאשר את ההאשמות החמורות וחסרות הבסיס כנגד מרשתנו.
9. ברם, בפועל, בשיחות שערכה מרשתנו עם אותם קשישים, הכחישו הם מפורשות כל קשר להאשמות שמופנות כנגד מרשתנו. ודוק, הקשישים הבהירו מפורשות, כי נציגי מרשתנו הציגו עצמם בפניהם כנציגי חברת "נטלי" או כנציגי חברת "נטלי סקיולייף" ולא התחזו לנציגי כל גוף אחר. שיחות אלו הוקלטו ונשמרו על ידי מרשתנו.
10. יובהר, בהאשמותיכם החמורות כלפי מרשתנו אין דבר וחצי דבר. עובדי מרשתנו מציגים עצמם כנציגי חברת "נטלי" או "נטלי סקיולייף" ולא כנציגי כל גוף אחר, וזאת בהתאם להנחיות עבודה מפורשות הניתנות לכל נציגי מרשתנו על ידי הנהלת החברה. נוסף על כך, עובדי מרשתנו מגיעים לבתי הקשישים בתלבושת אחידה עם לוגו החברה וסמני זיהוי נוספים. מרשתנו אף מפקחת על השיחות הטלפוניות המבוצעות על ידי נציגיה, כך שמרביתן מוקלטות ומבוצעת אחריהן בקרה מתאימה.
11. מכל האמור לעיל עולה, כי טענותיכם החמורות כלפי מרשתנו לא נבדקו על ידכם כראוי, והנן חסרות שחר, ללא כל בסיס עובדתי, ונראה, כי הועלו ממניעים זרים ומשיקולים שלא מן העניין הסותרים כל יושר עיתונאי.
12. לא ניתן להתעלם מהחשד, לפיו טענותיכם מבוססות על מידע שיקרי המועבר אליכם על-ידי חברה מתחרה למרשתנו, אשר עושה שימוש באמצעים לא לגיטימיים ולא חוקיים על מנת להסב נזק למרשתנו ולדחוק אותה מאזורים בהם החברות מתחרות. כך, חלק ניכר מהחומרים שהועברו על ידכם למרשנו, כעדות שנייה ושלישית, כאמור לעיל, הנם חומרים שהועברו מחברה מתחרה של מרשתנו.
13. פרסום האשמות בלתי מבוססות וחסרות כל תשתית עובדתית ראויה כאמור, יסב למרשתנו נזק רב על לא עוול בכפה, וזאת מבלי שהובא בפני מרשתנו ולו שם של קשיש בודד אחד אשר יתמוך בטענותיכם, וממילא לא ניתנה למרשתנו האפשרות להגיב למקרה קונקרטי, ולהפריך את ההאשמות החמורות כלפיה.
14. אי לכך הינכם מתבקשים להימנע מפרסום מידע שיקרי, בלתי מבוסס, שלא נבדק על ידכם כראוי ושיסב למרשתנו נזק רב ככל שיפורסם.
15. ויובהר, מרשתנו תנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותה בדין על מנת למנוע כל פגיעה בשמה הטוב, לרבות הגשת תלונה מתאימה במשטרת ישראל ופנייה לערכאות משפטיות.
16. בנוסף, לא תהסס מרשתנו למצות עימכם את הדין בקשר לזכותה לקבלת פיצוי בגין כל נזק אשר יגרם לה כתוצאה מפרסום השמצות ושקרים אודותיה.
17. אין באמור במכתבנו זה או בשאינו אמור בו בכדי לגרוע מזכויות מרשתנו על פי כל דין.

בכבוד רב,

שרון קליין, עו"ד
פישר בכר חן וול אוריון ושות'

אין לכתבה סוף של סיפור אגדה
הפרשה מגיעה אלינו, למערכת סקופ. אנחנו מאזינים להקלטות, קוראים את מכתבי התלונה, חוזרים ומראיינים את מנכ"לית העמותה לקשיש ושני אבות קהילה.
גם המכתבים של היחצ"ן ומשרד עורכי הדין מועברים אלינו. אנחנו מחליטים לפרסם, לא לפני שאנחנו מבקשים תגובות גם ממשתתפים אחרים בכתבה:
אפרים קורן-סמנכ"ל ומנהל תחום קהילות תומכות "מוקד אנוש": אנו באופן חד משמעי נמנעים מלהוציא חברים של חברות מתחרות מקהילה תומכת. לא כך בתחרות הפרטית...מותר להתחרות כי כך מאפשר חופש העיסוק, אבל בתנאי שאיש המכירות מזדהה בשם החברה, הכול שקוף ואין ניצול לרעה של אותיות קטנות...חברת סקיולייף העבירו את התחרות מהשוק הפרטי לקהילות תומכות, ויש תלונות כבדות ביותר על הונאה ועל התחזות."
רונית ניסבוים-קהילה תומכת, "אשל": "אנו נמצאים בעיצומו של תהליך אשר באמצעותו אנו מקווים להחזיר את הקהילות התומכות להתנהלותן הרגילה. מכיוון שכך, אנו מבקשים לדחות את תגובתנו עד למיצוי התהליך".
רוני מלקאי-דוברת משרד הרווחה: "למשרד הרווחה לא הגיעה כל פניה ספציפית בנושא זה. ומאחר והמשרד אינו מפקח על חברות המשווקות מכשירי מצוקה ואין כל חקיקה בנדון אנו מנועים מלהתערב בעניין".
חיים פיטוסי-דובר המוסד לביטוח לאומי:"בעקבות התלונות, הישעה המוסד לביטוח לאומי את חברת סקיולייף מקבלת הזמנות-טיפול חדשות.
הנושא נדון בבית המשפט שדרש מן המוסד לביטוח לאומי להוציא נוהל שיסדיר את מערכת היחסים בין ספקי משדרי המצוקה לטובת הזקנים הזכאים. הנוהל הופק על ידינו והוא בשלבים אחרונים לקראת ביצוע".
קובדלה זידפונדן- מנהלת מדור יחסי ציבור, עיריית רעננה: "עיריית רעננה מנהלת מזה למעלה משנה תכתובת משפטית עם החברה המדוברת, נטלי-סקיולייף, בדרישה כי תפסיק לאלתר את השימוש שלא כדין בשמה של העירייה.
מעדויות רבות עולה כי נציגי החברה מתקשרים לתושבי רעננה הקשישים בניסיון לשווק לחצני מצוקה תוך התחזות לנציגת מוקד הגמלאים של העירייה.
עיריית רעננה רואה בחומרה רבה התחזות זו שיש בה משום הטעיית הציבור ומהווה מצג שווא לגמלאים ולקבוצות אוכלוסייה בעיר ודורשת להפסיקה לאלתר.
עיריית רעננה תפעל בכל האמצעים העומדים לרשותה על פי דין בנושא זה".

תגובת נטלי סקיולייף - באמצעות משרד היח"צ המייצג אותם:

לאחר שבית המשפט בחן את טענות סקיולייף מול הביטוח הלאומי הוא החליט להחזיר אותה מיד להיות ספק השירות מטעמה וההשעיה כלל לא הייתה בתוקף. החברה הציעה פעמים רבות לאפשר לאשל להוות מתווך על מנת שכל הנושא יוסדר בנהלים לטובת האוכלוסייה המבוגרת אך לצערנו אנוש היו אלו שסירבו לכך. לאחרונה, אשל עשתה ניסיון נוסף ואנו מקווים שהוא יצלח לרווחת תושבי ישראל.

בנוגע לטענות ההתחזות: ההאשמות החמורות העולות בכתבה כאילו נציגי החברה התחזו לגורם אחר הן האשמות חסרות כל שחר ונאמרות ללא שנעשתה בדיקה ראויה מטעם מערכת האתר. חמור מכך: נראה שהטענות עלו ממניעים ושיקולים זרים שלא מן העניין.

שיידע הקורא זאת: העמותה למען הקשיש ברעננה, המצוטטת בתלונתה על החברה, היא למעשה המתחרה של סקיולייף והיא זו שגם ניסתה לפרסם כתבה באמצעות עיתון כיוון חדש הנמצא בבעלותה. עיתון זה סיפק את החומרים למערכת האתר.

עד פרסום הכתבה, העיתון כיוון חדש וגם מערכת האתר, לא הציגו בפנינו ולו עדות אחת לרפואה וזאת על אף שביקשנו בכל הזדמנות פרטים ספציפיים של תלונה כזו על מנת שנוכל לערוך בירור בעניינה. לבסוף, ולאחר פניות רבות, הואיל העיתון להפנות את נציג החברה לי. ק. (השם הוסר על ידינו - א.ש.) אב הקהילה התומכת בהוד השרון, על מנת לברר עימו בדבר קשישים אשר פנו אליו בתלונות לכאורה על התחזות נציגי סקיולייף.

ק., הפנה את נציג החברה לשני קשישים אשר אמורים היו, כך היינו מצפים, לאשש את ההאשמות. בשיחה עימם עלה כי נציגי החברה הציגו עצמם בפניהם כנציגי חברת סקיולייף ולא התחזו לנציגים מטעם גוף אחר. שיחות אלו הוקלטו ונשמרו על ידי החברה. על אף שהקלטות אלה, כמו גם חשד לכאורה של זיוף מסמכי התלונות, הוצגו בפני מערכת עיתון כיוון חדש, שהוא המקור לחומרים המוצגים באתר סקופ, העיתון מצא דרך אחרת לפגוע בחברה על ידי העברת החומרים לאתר סקופ.

יובהר: עובדי החברה מציגים עצמם כנציגי חברת סקיולייף ולא כנציגי כל גוף אחר, וזאת בהתאם להנחיות עבודה מפורשות הניתנות לכל הנציגים על ידי הנהלת החברה. נוסף על כך, עובדי החברה מגיעים לבתי הקשישים בתלבושת אחידה עם לוגו החברה וסימני זיהוי נוספים. החברה אף מפקחת על השיחות הטלפוניות המבוצעות על ידי נציגיה, כך שמרביתן מוקלטות ומבוצעת אחריהן בקרה מתאימה.

קישורים: