הדו"ח העלה חשד למעילה בעמותת אפוטרופסות, הרשויות נהגו ביד קלה , אור קשתי , הארץ , אוקטובר 2013
החשד להעלמת נתונים וניהול לקוי של רכוש 1,700 בני החסות בעמותת ש.פ.ר לא עורר כמעט עניין במשרד המשפטים, שגילה סלחנות ולא פנה למשטרה
"חברי ועד עמותת ש.פ.ר ונושאי המשרה הכפופים להם פעלו בניגוד לחובתם על פי דין, וכשלו במטרתם ותפקידם כאחראים לשלומם ורווחתם של החסויים אשר באפוטרופסות העמותה", כך נקבע בדו"ח ביקורת שהוגש לאפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים לפני כמעט שנתיים. "העמותה אינה מתנהלת בסטנדרטים המצופים ממנה בכל המישורים שנבדקו, כאשר ברוב התיקים שנבדקו התגלו ליקויים מהותיים", נכתב על העמותה, המספקת שירותי אפוטרופסות לכ–1,700 בני אדם והשורה התחתונה: "מהממצאים עולים חשדות כבדים למעילות בכספי החסויים וברכושם".
למרות הממצאים הקשים, הוחלט במשרד המשפטים שלא להתלונן במשטרה ואף לא ליידע איש על הליקויים שנמצאו - לא את הציבור ואף לא את החסויים שהעמותה מופקדת על ניהול רכושם. במקום זאת, הסתפקו במשרד בהחלפת מנהלי העמותה.
על פי החוק, ניתן למנות אפוטרופוס לאדם שאינו יכול לדאוג לענייניו, "כולם או מקצתם, ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו". אנשים כאלה, שזהותם אסורה בפרסום, נתונים להשגחת האפוטרופוס וחייבים לציית לו. יש בהם קשישים שדעתם אינה צלולה עוד וכן חולי נפש ואחרים שאינם מסוגלים לנהל את ענייניהם מסיבות שונות. בית המשפט הוא שמחליט על מינוי אפוטרופוס וקובע את זהותו. האפוטרופוס - לרוב עמותה - מקבל שליטה על כספיו ונכסיו של החסוי, ואמור לנהל אותם לטובת החסוי שהוא משמש לו מעין מבוגר אחראי. אלה אנשים שבדרך כלל לא יכולים להגן על זכויותיהם ואם הם מתלוננים, על פי רוב תלונותיהם נתקלות בחוסר אמון.
לפני כמה שנים מינה בית המשפט את עמותת ש.פ.ר לשמש אפוטרופסית לשי (שם בדוי), ומאז נציגת העמותה מנהלת את כל ענייניו, כספיים ואחרים. לדבריו, הוא מקבל מעין דמי כיס, כ–500 שקלים מדי שבועיים, מתוך קצבת הביטוח הלאומי שלו, כ-4,500 שקלים. ואולם, כשביקש את דפי החשבון בבנק כדי לברר מה נעשה בכספו, נענה בשלילה, למעט פעם אחת.
עוד הוא מספר כי הוא נפגש עם האחראית עליו מדי כמה שבועות, ומתקשה מאוד להשיג אותה בטלפון. "אני רוצה חונך, מישהו שאוכל לדבר איתו כשאני צריך, חבר נפש כזה", הוא אומר, "אני לא צריך מישהו שיחזיק אותי קצר. זה כאילו אני שייך למישהו אחר. יש לי קשיים, אבל אפשר לשתף ולדבר איתי".
 |
| הונאות עמותת ש.פ.ר - שי, שמקבל כל שבועיים 500 שקלים מקצבת הביטוח הלאומי. צילום: דודו בכר |
מחברי הדו"ח, המתפרסם כאן לראשונה, בדקו את טיפול העמותה בחסויים ובנכסיהם באופן מדגמי בלבד - פחות מ–5% מכלל הפעילות. אפשר לשער שביקורת מלאה, אילו היתה נעשית, היתה מעלה ליקויים חמורים יותר. לפי דיווח לרשם העמותות, בשנת 2011 הסתכם המחזור הכספי של העמותה ב–4.8 מיליון שקלים.
לפי הדו"ח, העמותה "אינה עומדת בדרישות המינימליות הנדרשות מגוף הפועל בנושאים רגישים ובהיקף נרחב... הדבר מאפשר ואף גורם לפגיעה במישרין או בעקיפין בכספם, רכושם ורווחתם של החסויים". על ניהול החשבונות שלה נכתב כי "אינו נעשה באופן שוטף וגורם לגירעונות והפסדים לחסויים. בנוסף, יש חוסרים ברישומים, שינויים יזומים ואי־דיווח על הכנסות שונות".
בהקשר זה מציין הדו"ח כי העמותה "דואגת למצג הוצאות שיהיה ראשית הגיוני למראית עין, ורק לאחר מכן נכון ומדויק. דבר זה מעלה חשד לזיוף ממצאים ולהעלמת נתונים בספרי החשבונות". על ניהול נכסי הנדל"ן של החסויים נכתב כי הוא "נעשה באופן לקוי, שאינו שואף לטובתם המוחלטת של בעלי הנכסים".
שי מתקיים מקצבה של הביטוח הלאומי אך בין החסויים יש אנשים שהם בעלי דירות או שצברו חסכונות. במועד הביקורת החזיקה העמותה בהשקעות בסך כ–3.5 מיליון שקלים, השייכות לאנשים שנפטרו. כ–2.3 מיליון שקלים נוספים, הנמצאים בחשבונות שונים, אינם מטופלים כלל, לפי הדו"ח.
חלק מההשקעות שייכות לחסויים שלגביהם אין תיעוד של הנהלת חשבונות, כך ש"סכומים אלה אינם נרשמים כלל בספרי העמותה וקיימת אפשרות להעלמתם", לפי הדו"ח. בין השאר צוין כי לאחד החסויים, בעל השקעות של כ–4.2 מיליון שקלים, לא נערך דו"ח כספי במשך שש שנים, וכי בתקופה זו פעלה העמותה "בכספי החסוי ללא כל דיווח לאפוטרופוס הכללי". השורה התחתונה: "בהתנהלות העמותה עולים חשדות להעלמת כספים או לשימוש שאינו ראוי בכספי החסויים".
דברים אלה תקפים גם לגבי טיפול העמותה בדברי ערך, המעורר "חשדות כבדים לאפשרות של גניבות ומעילות ברכוש זה, שלגביו לא קיים כל בקרה". אין כל דיווח על תכשיטים ודברי ערך אחרים של החסויים ולמעשה, העדות היחידה לקיומם היא כספת הנמצאת במשרדי הנהלת הקרן ברחובות. לפי הדו"ח, לא רק שרשימת התכולה של הכספת אינה שלמה, אלא יש בה פריטים השייכים לחסויים שנפטרו בין 1995 ל-2003.
באופן כללי, נכתב בדו"ח, הנתונים והמסמכים שמסרה העמותה לא היו העתקים של מסמכים מקוריים, אלא כאלה שהופקו במיוחד עבור הביקורת. "נתונים אלה אינם ניתנים לאימות, ומאחר ובנתונים אחדים התגלו סתירות, יש להטיל ספק בנכונותם של כל המסמכים שהתקבלו מהעמותה", נכתב.
בתקופת הביקורת העסיקה העמותה שש עובדות סוציאליות, שהיו אחראיות על כ–1,700 אנשים. מבקר המדינה, בדו"ח שפירסם לפני כשנתיים על "הקרן לטיפול בחסויים", מתח ביקורת על יחס מספרי קטן יותר בין מטפלים למטופלים. בין השאר צוין בו"ח כי העמותה ערכה ביקור ראשוני בביתה של חסויה רק שמונה חודשים לאחר מינויה כאפוטרופסית, ובמקרה אחר נמסר על ידי מטפל חיצוני כי אחת החסויות "חיה בהזנחה רבה, היות ואין לה כלפי מי להפנות את בקשותיה לשיפור תנאי חייה", למרות שמצבה הכלכלי מאפשר זאת.
דו"ח הביקורת מאשים את חברי ועד העמותה והאסיפה הכללית ב"העלמת עין מהנעשה בעמותה, שאיפשרה לעובדיה להתנהל כרצונם ולפעול שלא כדין בכספם וברכושם של חסרי ישע". לצורך דוגמה בלבד, מצוין בדו"ח כי גם אם מניחים שכל חסוי צבר במהלך חייו תכשיטים בשווי של 3,000 שקלים, הרי שמדובר ברכוש ששוויו כשישה מיליון שקלים (על פי ההערכה כי העמותה טיפלה במשך השנים בכ-2,000 חסויים), שאין לגביו כל התייחסות או רישום בספרי העמותה. "סכום מהותי זה הוא רק 'קצה הקרחון' בחוסר הוודאות לגבי שוויים וערכם של נכסים רבים נוספים, בבעלות החסויים או יורשיהם", נכתב.
הביקורת המליצה לאפוטרופוס הכללי לפעול מיידית להחלפת ועד העמותה, מנהליה ואנשי הכספים שלה, להעמיק את הפיקוח על התנהלותה ועל מצב החסויים, וכן, "לבצע ביקורת חקירתית אשר מטרתה איתור מעילות וגניבות כספים ושווה כסף".
בפברואר 2012 הועבר דו"ח הביקורת לעמותת ש.פ.ר, שמסרה את תגובתה כעבור כשלושה חודשים. במקביל, החליטו באפוטרופוס הכללי שלא לאפשר לעמותה לקבל חסויים חדשים. רק לפני כמה חודשים הושלמה החלפת מנהלי העמותה ובעקבות כך, הוסר החרם מעל העמותה.
השבוע אמרו במשרד המשפטים כי טענות העמותה נבדקו פעם נוספת, ורובן נדחו. "ממצאי טיוטת הדו"ח הפכו סופיים", נמסר. ואולם, בניגוד להמלצות, לא נערכה "ביקורת חקירתית", ולמרות החשדות למעילות וגניבות, לא הוגשה תלונה במשטרה.
ממשרד המשפטים נמסר כי "על אף הממצאים החמורים, שהתייחסו בעיקרם לאי־סדרים בניהול העמותה, לא העלתה הבדיקה, כמו גם הבדיקות הפרטניות שנערכו, חשדות למעילה בכספי החסויים או למעשים פליליים אחרים", וכי בהחלטה תמכה גם פרקליטות המדינה. עם זאת, אנשים המעורבים בפרשה אומרים כי ההחלטה התקבלה על בסיס בדיקה חלקית של תיקי החסויים. במשרדי האפוטרופוס הכללי עובדים כעשרים מפקחים בלבד, שתפקידם לעבור על כל הדו"חות של החסויים.
לדעת עו" יותם טולוב מארגון "בזכות", הבעיה היא לא בתאגיד כזה או אחר, אלא בשיטה. "כששוללים מאדם את כל הזכויות שלו ונותנים כוח עצום לגורם זר, מזמינים ניצול", הוא אומר. לדבריו, הדו"ח הוא "בסיס לפתיחת חקירת משטרה. האמצעים שיש בידי משרד רואי חשבון הם מוגבלים, ולכן יש הצדקה לחקירה מעמיקה של המשטרה. גם אם לא יוגש כתב אישום, הרי שיש בסיס לתביעות נזיקין בגין רשלנות. אבל כיוון שהדו"ח נסתר מעיני החסויים, אין מי שיקדם כיוון זה".
"דו"ח כל כך חמור היה צריך להביא לסגירת העמותה", אומר הפעיל החברתי יואב קריים, המלווה את שי בשנים האחרונות, "ההחלטה לא לפרסם את הליקויים מעידה שבאפוטרופוס הכללי לא מבינים את תפקידם ולא חושבים שלחסויים יש זכויות". קריים וגם יקירה אברך, רכזת שטח של "בזכות", המלווה חסויה אחרת, אומרים כי גם כיום "נציגות העמותה אינן זמינות לפניות, גם במקרי חירום".
ממשרד המשפטים נמסר כי "הצורך בהגשת בקשת פירוק (לעמותה) התייתר כיוון שחברי העמותה הסכימו, באופן וולונטרי, להחלפת השדרה הניהולית של העמותה. רק לאחר החלפת הוועד המנהל של העמותה, המנכ"ל והחשב, הסיר האפוטרופוס הכללי את התנגדותו למינוי העמותה כאפוטרופוס לחסויים נוספים".
עו"ד שלמה שחר, לשעבר האפוטרופוס הכללי, משמש בחודשים האחרונים יו"ר העמותה ומנכ"ל זמני שלה. לדבריו, "שינינו נהלים, שאמורים לפתור חלק ניכר מהבעיות שהתגלו, ואנו מצמצמים בהדרגה את הפערים שנוצרו בהגשת הדו"חות השנתיים. כיום אנו מדווחים באופן שוטף על הפעולות שלנו".
לדברי יו"ר הנהלת העמותה הקודם, עמי ברגמן, "פעלנו לפי חוק. הבעיה העיקרית היתה שלא הגשנו בזמן דו"חות, וזה נגרם בגלל שלא היה לנו מספיק כוח אדם". הוא הוסיף כי "כאשר ביקשו באפוטרופוס הכללי שנעזוב, אמרתי שאין בעיה: עשיתי את העבודה בהתנדבות".
 |
| משרד המשפטים טייח העלמת נתונים וניהול לקוי בעמותת האפוטרופסות ש.פ.ר |
בדיון התגלה כי ישנו מפקח אחד בלבד לכל 250 חסויים
