27.05.2013 - פורסם ע"י אב שבתו נאנסה ע"י מטפל במוסד 'אקים' בשרון של משרד הרווחה שאינו עושה מאומה למיגור התופעה.
היום התקיים דיון בבית המשפט העליון לצדק ירושלים בגין ערעורו של אנס רשע חסר שכל וחסר לב בעל נטיות חולניות שגם הדביק באיידס נערה חסרת ישע בעלת פיגור שכלי קשה בזמן עבודתו כמטפל בהוסטל "אקים" בשרון - במשרד הרווחה לא נקפו אצבע לא פעלו לשינוי החוקים, לא פעלו עד היום (4 שנים מאז שהבטיחו) להקים מאגר ממוחשב של עובדים בכול מוסדות הרווחה במדינה בשל העובדה הפשוטה שעובדים אילו עוברים ממוסד אחד למשנהו . כול שידעו לעשות במשרד הרווחה זה להקים ועדת "בדיקה" שמצאה את מפעיל ההוסטל "אקים" ישראל" ללא רבב ואת ההורים במקום אשמים כי התערבו יותר מידיי בניהול המקום...אותם אנשים שחתמים על נייר מבזה ושיקרי זה נטול עובדות יסוד ונתונים מהשטח עדיין מקבלים משכורתם ממשלם המסים בישראל - הם אילו שגם יטיחו וישתיקו את הזוועה הבאה שתקרה בכול מוסד הוסטל מעון שתחת אחריותם - בזיון וחלמאות ואין איש פוצה פה...גם לא שר הרווחה החדש או אנשי משרדו ו/או יועציו באשר הם. אם יש לך קשר חברי,אישי, פוליטי לשר הרווחה אנא הבא משורות אילו לפניו ! למען עתיד בטוח יותר לחוסים חסרי ישע במוסדות ברוחה בישראל 2013.
כדי להגיע למכלאות משרד הרווחה לא צריך לעשות עבירה פלילית או לעבור הליך שיפטי פומבי עם ראיות. די בחוות דעת משוחדת או רשלנית של פקידת או "מומחה" מטעמה, ובתי משפט לענייני משפחה או נוער בדלתיים סגורות ללא ראיות ישלחו כל ילד, אזרח, קשיש לכליאה במכלאה לחודשים או שנים. מדובר במכלאות משרד הרווחה כגון פנימיות, מרכזי חירום ועוד.. ומוסדות פסיכיאטריים.
שלוש פרשיות של התעללות קשה במוסדות לאנשים עם מוגבלות שכלית ונפשית נחשפו בשנים האחרונות. במוסד “נוה יעקב”, שם התגלה סיפור נרחב של הזנחה והתעללות; רופאים בכירים ואחיות בבית החולים הפסיכיאטרי “איתנים” הורשעו בהתעללות בדיירים, ורק בשבוע שעבר נגזר דינן של מטפלות במוסד “אילנית” בגין התעללות מינית ונפשית קשה במטופלים.
עוד עשב שוטה, ועוד אחד. האומנם? צריך להשיר מבט למציאות כדי להיווכח שמדובר בערוגה שלמה של עשבים שוטים.
המדריכות ב”אילנית” היו חיילות משוחררות בתחילת חייהן, לא נשים מוכות גורל שדעתן השתבשה עליהן. הרופאים והאחיות ב”איתנים” הם ברובם אנשי מקצוע מוערכים, אנשי משפחה נורמטיביים. דומה שמחוץ לכותלי המוסד איש מהם לא היה מעז לעשות ולו מקצת מהמעשים שבהם הורשע. ולא רק הם. אנשי צוות רבים ידעו ושמעו, אך הפנו מבטם.
המדריכות באילנית טענו שמעשיהן היו מעשי שובבות, ושמנהל המוסד ראה וידע ולא נקט סנקציות. הנאשמים מבית החולים איתנים טענו שמדובר היה בשיטות טיפול שנרשמו על לוח המחלקה ואיש לא ניסה להסתירן. כך, למשל, נהגו להשאיר דייר בבגדיו ספוגי השתן כדי שילמד לא להרטיב את עצמו, או להושיב דייר מתחת לשולחן האוכל, על הרצפה, כדי שילמד לאכול כיאות.
מה יש בהם, במוסדות סגורים לאנשים עם מוגבלות, שמוציא מאנשים כה רבים את שדיהם האפלים ביותר? אין ספק, העבודה במוסרות אלה היא אתגר עצום. עשרות ולפעמים מאות בני אדם עם צרכים מורכבים ביותר גרים בהם ביחד, ללא מעש, ללא עיסוק. המדריכים והמטפלים עייפים ומשועממים, ועם הזמן גם מבינים שאיש מחוץ לחומות המוסד לא צופה במתרחש. מעליהם המנהלים, שכל מטרתם לגרוף רווחים. הם גם יודעים שההורי הדיירים לא יפצו פה, כי הם אסירי תודה שמישהו מטפל בילדם. ומה עם משרד הרווחה ומשרד הבריאות, ששיבצו שם את האנשים? הם משלמים למפעיל מאות שקלים ליום בעבור כל דייר, ומצפים לשקט.
מכאן ועד לשלילת צלם אנוש של הדיירים הדרך קצרה. זה מתחיל בקטן. למשל, כשצריך להוביל את דיירי הביתן לחדר האוכל (למה חדר אוכל ולא מטבח ביתי? כי מוסד זה לא בית), ואחד מהדיירים מתחיל להתנועע אך לא זז. בפעם השלישית המדריך כבר יחטיף לו מכה קטנה. “ממילא הוא לא מבין”, יאמר לעצמו. איש לא מגנה, לאף אחד לא אכפת. ואם דייר אחר קורע את בגדיו, ונמאס למדריך להלבישו שוב ושוב, מישהו מחליט שלא יקרה דבר אם הוא יתהלך עירום. “ממילא הוא כמו תינוק”, יחשוב המדריך. ביום ביקור ההורים ילבישו אותו. הסיכוי שהדייר יוכל למתוח ביקורת ולדווח זעום. וכך מאבדים הדיירים והצוות כאחד צלם אנוש. מדרון חלקלק, ואתה בתהום. המוסד הוא מיקרו־קוסמוס. מה שאסור בחוץ מותר בו.
בפרשות האחרונות בתי המשפט לא היססו להיכנס באומץ לעולם הטיפולי־הרפואי ולקרוע מעליו את מסך המקצוענות לכאורה. השופטים סירבו להבין, להקל או לקבל. הם קבעו כי אכזריות היא אכזריות, והתעללות מתרחשת גם שאין מאחוריה כוונה שפלה דווקא. הנורמות שחלות על הורים, על מורים ועל כלל החברה תקפות גם במוסדות, וביתר שאת, שכן שככל שהקורבן תלוי יותר בצוות וחסר יכולת להתנגד – כך יש להחמיר. בפרשת בית החולים אילנית אף נקבע שהעבריין אינו רק המתעלל עצמו, אלא גם איש הצוות שידע ושתק.
הצעד הבא שנדרש הוא המסקנה העמוקה, המערכתית. שרת הבריאות ושר הרווחה (מאיר כהן) החדשים, שחושיהם עוד לא קהו ושעוד לא שונן להם ש"ככה זה" במוסדות, צריכים לפעול כדי לעקור את הרע והמעוות מהשורש. עליהם להביא לסגירת המוסדות ופירוקם. בעולם הנאור הובן כי קיים כשל מערכתי בשיטה זו, ואט אט פורקו מפלצות־המוסדות והוקמו מסגרות דיור קטנות בקהילה. מסגרות שיש בהן תמיכה, ליווי והגנה מלאים, ובה בעת אפשרות לחיים נורמליים. אנשים עם מוגבלות, גם מוגבלות קשה ביותר, זכאים לגור בבית. לא בסמטאות האפלות של המין האנושי, אלא באור ובאוויר. אתנו. עו"ד פרימור היא היועצת המשפטית של ארגון “בזכות – המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות”
פלייליסט - פנימיות משרד הרווחה
קישורים:
משרד הרווחה מחריב חיי הילדים בפנימיות ומתנער מאחריות - הכתבה פנייה למבקר: מי אחראי לשלומם של ילדי הפנימיות? , יובל גורן | 18/3/2013 - לאחר שמדריך הורשע באונס נער בפנימייה, ניסתה המועצה לשלום הילד לברר איזה גוף ממשלתי אחראי על תפעול המוסד ועל שלום הילדים בו - אך ללא הצלחה משרד הרווחה: "הנושא באחריות משרד החינוך" משרד החינוך: "זו אחריותו של משרד הרווחה"...
מדריך הפנימיה החריב את עולמו של בן ה- 13 - מרץ 2013 - הצביעות והאכזריות של רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער התולשים בכפייה בדלתיים סגורות, ללא ראיות, ילדים מבתיהם למוסדות כליאה מופרטים, שם הם מופקרים להזנחה התעללות ואונס במשך שנים ואין מושיע...
המדיניות הסטאליניסטית המסוכנת של הפרקליטות ביד אחת עם משרד הרווחה. מצד אחד תולשים ילדים מבתיהם ללא משפט באמצעות צווי חירום (חוק הנוער סעיף 11) למוסדות משרד הרווחה, ובמוסדות משרד הרווחה הילדים וההורים חסרי זכויות, לעומת הגנה לעובדי המוסדות ומנהליו מכל עבירה פלילית. מצב זה מאפשר לפרקליטות ולמשרד הרווחה להתעלל בכל משפחה במדינה כרצונה מבלי שבני המשפחה נשפטו או ביצעו עבירה כלשהי התנהגותם של הפרקליטות ומשרד הרווחה מהווה קרקע פוריה לביצוע פשעים נגד משפחות ומגזרים כרצונם.
להלן כתבה על לוקה בשכלה שהותקפה קשות במוסד משרד הרווחה והפרקליטות מגנה על רשלנות מנהלי המוסד.
מ' הותקפה מינית על ידי חוסה אחר במעון של משרד הרווחה שבו אושפזה. בפרקליטות החליטו שלא להעמיד לדין את מנהלי המעון, שלדבריה התרשלו בפיקוח. אמה: "אמרו שזה באשמתה"
(צילום אילוסטרציה: ShutterStock)
הפקרות במעון חוסים בשרון? מ' בת ה-35 סובלת מפיגור שכלי ומשורה של הפרעות נפשיות והפרעות התנהגות. כתוצאה מכך, היא אושפזה במשך 13 שנים במעון של משרד הרווחה בשרון. לפני כשלוש שנים, לטענתה, היא הותקפה פעמיים על ידי חוסה אחר, ותקיפה אחת כללה גם לכאורה תקיפה מינית. הפרקליטות החליטה שלא להעמיד לדין את מנהלי המעון, לאחר שנקבע כי פעלו כשורה. אולם, מ' אינה מוכנה לוותר, וכעת היא ואמה תובעות 2.5 מיליון שקל מהמעון, שלטענתן התרשל בפיקוח על הצעירה. אמה של מ': "אמא לא יכולה לשתוק על דבר כזה".
על פי התביעה, שתוגש בימים הקרובים באמצעות עורכי הדין אביתר קציר וגיורא אבן צור, במאי 2010 הותקפה מ' על ידי חוסה אחר הסובל מפיגור שכלי, אדם רחב-ממדים, אלים, המבוגר ממנה בשנים רבות. כתוצאה מהתקיפה, נשבר אפה והיא נאלצה לעבור שני ניתוחים. לאחר התקיפה נקבע כי יש צורך בפיקוח והפרדה של מ', אולם הדבר לא קרה, וכחודשיים לאחר מכן היא הותקפה באכזריות פעם נוספת על ידי אותו חוסה. הפעם, התקיפה לוותה גם בתקיפה מינית קשה. בעקבות התקיפות הוציאה האם את בתה מהמעון.
עוד נטען בתביעה, כי במהלך החקירה המשטרתית נטען כי התנהגותה של החוסה תרמה לאירועים. לטענת התובעות, הדבר אינו נכון, אבל גם אם היה נכון, המעון היה צריך להביא זאת בחשבון, להשגיח על מ' ולדאוג שלא תיווצר סיטואציה שעלולה להוביל לפגיעה בה. יצוין כי בעקבות חקירת המקרה הוחלט שלא להגיש כתב אישום נגד החוסה, כיוון שאינו כשיר לעמוד לדין. עוד נקבע כי אין מקום להעמיד לדין מי מעובדי המוסד. בסופו של יום, צעירה הוכתה באכזריות פעמיים, ואיש לא עמד לדין. "לא שמרו עליה, היא נכנסה לחרדות"
"פגיעה בוטה באוטונומיה שלה על גופה". עו"ד אביתר קציר
"הצוות אמור להיות מצויד בידע ובאמצעים המתאימים כדי למנוע פגיעות כה חמורות". עו"ד גיורא אבן צור
"לא ניתן לקבל את זה שדווקא במקום שאמור היה להיות מעוז ההגנה והשמירה על זכויות אדם כה מוחלש וכה פגיע - דווקא שם תהפוך חובת השמירה החוקית להפקרות שהובילה לפגיעה גופנית באישה חסרת הגנה וייגרמו לה נזקי גוף ופגיעה כה בוטה באוטונומיה שלה על גופה", נכתב בתביעה. "ההליך המשפטי חושף תמונה מדאיגה מאוד על הנעשה בין כותליו של מוסד המפוקח על ידי הרשויות, ושאמור לספק הגנה לאוכלוסיות כה מוחלשות וכה פגיעות", הוסיפו עורכי הדין. "הציפייה היא שדווקא במקום כזה אמור הצוות להיות מצויד בידע ובאמצעים המתאימים כדי למנוע מהחוסים, שגורלם כבר התאכזר אליהם, פגיעות כה חמורות".
אמה של מ' סיפרה על הסבל שחוותה בתה. "עברנו תקופה קשה מאוד. היא הותקפה ועברה ניתוחים, זה היה נורא ואיום. נגרם לה נזק גדול. לא שמרו עליה פשוט. ואם זה לא מספיק, אמרו שזה באשמתה. היא נכנסה לחרדות ואני הייתי צריכה לטפל בה ולהפסיק לעבוד. חבל שהכנסתי אותה לשם", אמרה אמה של מ' לוואלה! חדשות. "היום, ברוך השם, מצבה טוב, אבל לקח זמן רב עד שהיא התאוששה. אימא לא יכולה לשתוק על דבר כזה".
מהמוסד נמסר בתגובה כי "מדובר במקרה מצער שקרה בין שני חוסים מוגבלים שכלית והתפתחותית שכושר השיפוט שלהם מוגבל. מספר גורמים חיצוניים חקרו את המקרה ומצאו שקשה להאשים מי מהם. מסיבות אתיות, לא נוכל לפרט יותר בשלב זה. כשתתקבל התביעה, נגיב עליה בהתאם ובצינורות המקובלים".
משפחות מטופלים במוסד בו נחשפה פרשת התעללות מתארים שנים של הזנחה ואלימות. "היו לו פנסים בעיניים, כוויות על הגב", מספרת אחת האמהות.
בעקבות חשיפת פרשת ההתעללות בבית החולים לפגועי נפש "נווה יעקב" בפתח תקווה היום (רביעי), מספרים בני משפחה של חוסים המטופלים במקום על מסכת ההתעללות שעברו יקיריהם, ועל התלונות שלא קיבלו מענה. אמו של צעיר בן ה-24, השוהה במוסד זה שלוש שנים בשל פגיעת ראש שנגרמה בתאונת דרכים, אמרה כי הבינה מהר מאוד להיכן נשלח בנה. "כבר כשנכנס למקום היו מופיעות שריטות, פגיעות, 'פנסים' בעיניים. הוא סיפר לי שמרביצים לו, שהיו מקרים של הטרדה מינית, אך כשפניתי ושאלתי אמרו לי 'הוא מדמיין', 'הוא דופק את הראש בקיר'", מספרת האם.
פלייליסט - מעון נווה יעקב של משרד הרווחה
"עם הזמן, אני רואה שהוא נופל ובקושי הולך ואומר שנותנים לו זריקות וכדורים. פתאום הילד מתחיל להתכווץ, ואחרי שצעקתי התברר שזה קרה בעקבות טיפול תרופתי לא מתאים. ככה לא אמורים לטפל באנשים, זה לא טיפול. אנחנו בגיהינום הזה שלוש שנים. זו מערבולת שאין איך לצאת ממנה", היא ממשיכה. "מדובר בצוות של סדיסטים שמכים ומאביסים אותו בכדורים כדי להשבית אותו".
לדבריה, בנה סבל מחבלות רבות: "הוא נחבל בראשו מספר פעמים ונפתח לו הראש. היו לו פנסים בעיניים מאגרופים שהוא קיבל. הרגליים שלו היו נפוחות מבעיטות שהוא חטף. באחת הפעמים ראיתי שהוא נכווה בגבו, וכששאלתי איך זה קרה הוא לא ידע להסביר, ואמר שאולי הדליקו מצית אבל הוא לא ראה".
לטענתה, כל הצוות שותף להתנהלות הזו. "מדובר בצוות סדיסטי שכולם שותפים לעניין. האחות הראשית אפילו מצ'פרת את מי שמתעלל יותר", הוא אומרת. "כשפניתי למנהל, הוא קילל אותי וצעק עליי. באחת הפעמים הוא אמר לי שאני לא אוהבת את הבן שלי. כששאלתי אותו אם הוא מאיים להתנקם בו, הוא ענה לי שאת זה אני אמרתי. הבן שלי מבין מה קורה והוא פשוט מפחד כבר מהם. הבן שלי מבין ומדבר, ולפעמים הדיבור שלו נפגע מרוב כדורים ואני ממש לא יודעת מה לעשות, אין לאן לקחת אותו כי הבעיה שלו גבולית ואנחנו לא ידועים מה לעשות. זו ההתנהלות של הצוות במקום, אבל כולם מפחדים לדבר ואומרים שהכל בסדר. כל מי שהתלונן מהעובדים פשוט פוטר".
"אמרו לי שאם אני רוצה אני יכולה לקחת אותו הביתה"
פשיטת המשטרה על מוסד נווה יעקב של משרד הרווחה ומשרד הבריאות (צילום: יותם רונן)
הוריהם של החוסים לא מורשים להיכנס לחדרים של ילדיהם במוסד. אמו של הצעיר מספרת כי פעם אחת נכנסה לאזור המוגבל, וחשכו עיניה: "ראיתי סיוט מול העיניים", היא אומרת בבכי, "הבן שלי יושב צמוד לקיר, מעשן סיגריה ובצמוד אליו יושבת אישה מבוגרת עירומה. הייתי בהלם, הוצאתי אותו משם בבכי ולא הייתי מסוגלת לעזוב את המקום. בשלב זה, עוד ניסו לתת לי תקווה ואמרו שיסדרו לו מקום אחר, אבל זה לא קרה".
האם לא השלימה עם המצב, והמשיכה לפנות למשרד הרווחה והבריאות, אך לדבריה אף גורם לא עשה דבר עם תלונותיה. "הסברתי שמתעללים בבן שלי, אך התשובות היו שיבררו עם המוסד ולאחר מכן טענו שהדברים נובעים ממצבו של בני. אני כבולה למקום הזה. מסבירים לי שהוא לא מפגר, לא חולה נפש ולא אוטיסט, על כן אין מוסד אחר בשבילו, ואם אני רוצה אני יכולה לקחת אותו הביתה. אני באמת לוקחת אותו כל סוף שבוע כדי שייצא מהמקום הזה, אבל אני עובדת ואנחנו לא אנשים עשירים. אין לי אופציה להשאיר אותו בבית ולהישאר איתו בבית", היא מסבירה.
"ניסו לתת לי תקווה ואמרו שיסדרו לו מקום אחר, אבל זה לא קרה" (צילום: יותם רונן)
אחות של אחד החוסים במוסד, בן 51, אומרת כי היא המומה ממה שהיא שומעת, אבל עכשיו היא מתחילה להבין כל מיני דברים. "בסך הכל מדובר בצוות שנראה מסור, אבל לפעמים ראיתי אותו לא נקי ואולי קצת מוזנח ואני לא אוהבת את זה. חבר טוב של אחי כל הזמן אמר לי כשבאתי שהרביצו לו, ולא הבנתי על מה הוא מדבר. עכשיו אני מתחילה להבין שאולי הוא לא דיבר סתם, זה פשוט לא ייאמן".
עו"ד דוד הורביץ, המייצג את בעלי המקום, אומר שהוא סבור כי ההר הוליד עכבר. "למיטב ידעתי, יש תלונות מלפני חצי שנה. הורים של חוסה אחד טענו שהכו אותו, אבל הצוות מספר שהוא מאוד אלים ובאחד המקרים הם פשוט ניסו להשתלט עליו. בעקבות ההתנהגות האלימה שלו הם העבירו אותו למחלקה סגורה ועל זה ההורים מתרעמים".
המאמר ביקור במוסד ב-2011: "אלימות, צחנה ועירום" , כתבי ynet , אוקטובר 2012 בעיטות, אגרופים, תנאי מחיה בלתי נסבלים וחוסים שמסתובבים ללא בגדים - כבר לפני יותר משנה קיבל סגן השר ליצמן תלונות על הזוועות ב"נווה יעקב", רק באפריל הוגשה תלונה. עד פשיטת המשטרה המשיכו החוסים לפי החשד לסבול מהתעללות והזנחה שנים התלוננו בני משפחותיהם של החוסים במוסד נווה יעקב לחולי נפש על התעללות והזנחה - אבל רק אתמול בבוקר (יום ד') פשטה המשטרה על המוסד שבפתח תקווה, חקרה עשרות עובדים ועצרה 13. מפרוטוקול שהגיע לידי ynet עולה כי כבר לפני יותר משנה קיבל סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, דיווח על הזוועות במקום - אך המוסד המשיך לפעול עד עתה.
במשרד הבריאות אמרו אתמול כי באפריל 2012 הגישו תלונה למשטרה, אבל כבר באוגוסט 2011 שלחו ח"כ אילן גילאון (מרצ) וארגון "בזכות" לסגן השר ליצמן מכתב עם רשמים מזעזעים מהמקום בעקבות שני ביקורי פתע שערכו.
"זהו ביקורנו השני במקום, ולשמחתנו גילינו כי תוקנו מספר ליקויים שעליהם הצבענו בעקבות ביקורנו הקודם, לפני כחודשיים", נכתב לליצמן, "במקלחות הוצבו וילונות פלסטיק כדי לשמור מעט יותר על פרטיותם של המתקלחים, השירותים במחלקה היו נקיים והחצר נשטפה".
עם זאת, ח"כ גילאון ועדי סרגוסטי ונעמה לרנר מ"בזכות" התלוננו על ליקויים מהותיים שמצאו במוסד וסיפרו כי אחד החוסים התלונן בפניהם על אלימות מצדם של חלק מאנשי הצוות. "אנו מזכירים שגם בביקורנו הקודם ניגשו אלינו לפחות ארבעה דיירים ודיווחו על אלימות מצד המטפלים", כתבו, "לארגון 'בזכות' הגיעו גם דיווחים של בני משפחה שראו סימני אלימות על גופם של יקיריהם".
מיטות חלודות ומקקים
בנוסף, הצביעו השלושה על כך שבשירותים במוסד אין הפרדה בין נשים לגברים ומחו על כך שבמחלקה הפסיכיאטרית שוהים אנשים שאינם סובלים מבעיות נפשיות. הם גם טענו כי המקום נראה מוזנח ואין בו סממנים ביתיים, אף על פי שחלק מהחוסים מתגוררים בו שנים רבות: "בחדרים מיטות ברזל ישנות וחלודות, קירות עירומים, היעדר פרטיות (ארבעה-חמישה דיירים בכל חדר), היעדר מקום לאחסון חפצים אישיים ומראה כללי מוזנח".
ח"כ גילאון, סרגוסטי ולרנר ציינו כי מצאו ליקויים גם בתחום ההיגיינה: "בביקורנו הקודם במחלקה נתקלנו בזוהמה, כולל צואה שהייתה מרוחה על רצפת חדרי השירותים ובריח חריף של צואה ושתן. לשמחתנו לא נתקלנו במראות וריחות אלו בביקור הנוכחי, ונראה כי ניקוי המחלקה הסתיים רגעים ספורים לפני תחילת הביקור. עם זאת, המקקים שראינו בעת ביקורנו המשותף מעידים על כך שרמת ההיגיינה במקום אינה משביעת רצון". בנוסף, ציינו כי חוסים סיפרו להם שסדר היום שלהם כולל עישון סיגריות ותו לא.
צילום: חגי דקל - החשודים בהתעללות בחוסים בבית המשפט
אחד החשודים בהתעללות בחוסים במוסד נווה יעקב בבית המשפט (צילום: עידו ארז)
נווה יעקב, אחרי הפשיטה (צילום: ירון ברנר)
ב-16 במאי 2012, כמעט שנה לאחר מכן, נשלח מכתב נחרץ הרבה יותר מארגון "בזכות" לסגן השר ליצמן, ששולט בפועל במשרד הבריאות. הארגון דרש שמשרדי הבריאות והרווחה יקימו ועדת חקירה שתבדוק את הטענות הקשות בנוגע למקום, ואם הן יימצאו נכונות - לסגור את המוסד.
"בשנים האחרונות ואף בימים אלה ממש מגיעות לארגון 'בזכות' שוב ושוב פניות של דיירים, בני משפחה ואנשי מקצוע, בדבר התעללות ואלימות מצד הצוות, יחס משפיל, תנאי חיים קשים והזנחה פושעת בבית החולים הפסיכיאטרי נווה יעקב", נכתב במכתב שהועבר גם לשר הרווחה משה כחלון.
למה פוטרה האחראית על העו"סים?
עוד נכתב כי נוהלי משרדי הבריאות והרווחה "נרמסים ברגל גסה" על-ידי מנהלי המקום וכי "מושקע מאמץ רב על-ידי הנהלת המקום להסתרת המתרחש במקום מפני גורמי הפיקוח וזאת תוך הטעיה, טיוח ודיווחים לא אמינים". בארגון ציינו כי הם מסתמכים בין היתר על עובדת סוציאלית ששימשה במשך חמישה חודשים כאחראית על העובדים הסוציאליים במוסד, ופוטרה מתפקידה באפריל "בשל הביקורת הרבה שלה נגד המקום והנהלתו".
במכתב מוזכרים כמה מקרים של אלימות כלפי חוסים. לפי המכתב, אחד הדיירים התלונן כי עובד כוח עזר תקף אותו כמה פעמים: "פעם אחת בעט בראשו וגרם לזעזוע מוח שהביא לאשפוזו בבית חולים ופעם אחרת הפיל אותו לרצפה ובעט בו". במקרה אחר, דייר במקום התלונן על כך שקיבל אגרוף בעינו מאחד מאנשי העזר, מה שגרם לעין להתנפח. "בשני המקרים הללו נעשה ניסיון לטשטש את אירועי האלימות מצד ההנהלה", נכתב. אחד העובדים המכים פוטר רק לאחר שהבכירה שפוטרה התלוננה במשטרה.
פשיטת המשטרה על נווה יעקב של משרד הרווחה (צילום: ירון ברנר)
מוסד נווה יעקב - "קשה להתעלם מהצחנה" (צילום: ירון ברנר)
הארגון תיאר כיצד החוסים והחוסות הסתובבו בשטח המוסד עירומים כביום היוולדם: "לאחר המקלחות, הנשים מתלבשות בשטח הציבורי של המחלקה, חשופות לעיני כול. כך גם גברים מסתובבים בחלק מהמחלקות בעודם עירומים".
עוד נכתב לליצמן וכחלון כי במשך חודשים, אחת הדיירות נקשרה על-ידי הצוות לכיסא פלסטיק באמצעות סדין מגולגל, מדי יום, תוך הפרה של תקנות טיפול בחולי נפש. תקנות אלה מגבילות את הקשירה לארבע שעות אלא אם כן רופא נתן הארכה של ארבע נוספות, וכן קובעות שהקשירה צריכה להיות מקצועית ולא מאולתרת כמו במקרה הזה.
"אנשים מסכנים שאף אחד לא סופר אותם"
ח"כ גילאון סיפר ל-ynet על ביקורי הפתע שערך במוסד. "כבר בפתח המקום היה קשה להתעלם מהצחנה הרבה שהייתה בכל המחלקות ורעש עצום של מיקרופונים שקוראים לאנשים בכל רגע, לדוקטור כזה ודוקטור אחר". לדבריו, "אנשים הסתובבו שם בחוסר מעש, בצחנה מחרידה, אין הפרדה בין נשים לגברים בשירותים. זה היה נורא".
"כשהאחראית של המקום עזבה אותי", סיפר חבר הכנסת, "הגיעו אליי מטופלים שסיפרו שהם קיבלו מכות. כמובן מיד דיווחתי לשר הרווחה ולשר הבריאות ושם אמרו לנו שהמטפלים המכים פוטרו. ליצמן הגיע איתי לשם אחרי שלושה חודשים לסיור. הבעיה היא שמשפחות מפחדות להתלונן".
ח"כ גילאון הוסיף כי "במקום הזה, נווה יעקב, לקחתי על עצמי להיות מפקח במקום מפקח משרד הבריאות. דיווחתי אז וגם היום אני מדווח על כל ביקור שלי לפרטי פרטים. אני נתקל באנשים מסכנים שאף אחד לא סופר אותם. בנווה יעקב יש אנשים יותר מ-20 שנה ואין להם אף אחד בעולם. זה המקום שלהם".
גם נעמה לרנר מ"בזכות" סיפרה ל-ynet על הביקורים במוסד: "דיירים ניגשו אלינו ופשוט סיפרו סיפורים קשים. 'זה מרביץ לי, זה מתעלל בי'. פנינו לסגן השר ליצמן ולחבר הכנסת גילאון, הם דווקא התייחסו לזה יחסית מהר והזדעזעו מהמצב. לזכותו של משרד הבריאות צריך לומר שנתנו לנו להיכנס מתי שאנו רוצים למוסד".
מוסד נווה יעקב - "ניסיון לטשטש את אירועי האלימות" (צילום: ירון ברנר)
"הפרשנות שלנו היא שברגע שיש מקום סגור ופרטי שפועל ממניעים כלכליים, והצוות לא מוכשר ולא מקצועי, ויש אוסף גדול של אנשים עם בעיות התנהגות וליקויים קוגטיביים, נוצרת בערה", הוסיפה לרנר, "אם אתה לא איש מקצוע - לא נותר לך אלא לנסות לטפל בזה באלימות ובעונשים".
אתמול הובאו 13 העצורים לדיון בהארכת מעצר בבית משפט השלום בפתח תקווה. מעצרם של חלק הוארך בכמה ימים, אך אחרים שוחררו למעצר בית, בהם אחד הבעלים. עו"ד עמיר מלצר, שייצג חלק מהחשודים יחד עם עו"ד דוד הורוביץ, מסר ל-ynet: "כנראה גם בית המשפט הבין שההר הוליד עכבר. אני בטוח שלא יוגשו כתבי אישום, וגם אם כן - אנו נוציא אותם זכאים". לאחר חצות הודיע עורך הדין מלצר כי שני מנהלי המוסד, האחות הראשית ושתי הסגניות שוחררו למעצר בית עד יום ראשון.
מלשכתו של ליצמן נמסר בתגובה: "סגן שר הבריאות יעקב ליצמן ערך במקום ביקור פתע לפני תקופה, בעקבות פניות רבות על חוסר באיכות הטיפול לחוסים. בביקורו נחשף לליקויים שונים, במספר תחומים, שהועברו מיידית לטיפול הגורמים הנדרשים. בוצע מעקב אחר יישום ההערות השונות. במקביל הוגשה תלונה למשטרה בידי פסיכיאטרית מחוז המרכז. סגן השר סומך על המשטרה שתפעל כנדרש".
אוקטובר 2012 - ילדה בת 11 שסובלת משיתוק מוחין הורחקה מהמרכז הטיפולי גנאור של עמותת אקי"ם בקריית אתא כיוון שלטענת מנהלת המוסד היא כל הזמן בוכה. כבר למעלה מחודש היא נמצאת בבית וממתינה שהמרכז שבו טופלה במשך שמונה שנים יסכים לקלוט אותה בחזרה. מנהלת מרכז גנאור, רחל, טוענת כי העורך דין שלה אמר לה להתנות חזרת הילדה למעון בבדיקה פסיכיאטרית בעלות 700 שקלים ע"ח האמא. עמותת הרווחה אקי"ם מקבלת מידי שנה הון ממשרד הרווחה, החינוך, ותרומות להחזקה וטיפול בילדים נכים. בפועל עמותת אקי"ם כולאת את הילדים בתנאים תת אנושיים כדי להוזיל החזקתם ואם הם בוכים אז הם מחייבים את ההורים להלעיט את ילדיהם בסמים פסיכיאטריים חזקים מה שמסב להם נזקים קשים.
דודו דהאןנולד לאמו, ליליאן ביום 29/12/69 בביה"ח בתר בחיפה.
לאם היולדת נמסר לדבריה לאחר הלידה הקשה שעברה על ידי ד"ר מרגלית כי הוולד מת והיא שולחה לביתה לאחר שלושה ימים בביה"ח.
בפועל הוולד לא מת והוחזק בביה"ח בתר למשך מספר שבועות לפי הסברה כנראה לאפשר ביצוע אימוצו על ידי זוגות המחפשים ילד לאימוץ, אך מאחר ודודו נולד בלידה קשה והיתה סבירות כי לא יתפתח כראוי והוא סבל גם מפזילה קשה, הרי כפי הניראה לא נמצא לו דורש והוא הועבר למוסד אומנה בנווה שאנן בחיפה שם שהה עד גיל 3 לערך וזאת כאשר אימו סבורה ומאמינה כי הוא איננו בין החיים וללא שכל גורם שהוא פונה אליה בנושא למרות שפרטיה היו בידי הגורמים הרלבנטיים.
יש לציין כי לגבי דודו לא אותר כל תיק אימוץ והוא לא היה רשום בשירות למען הילד כמועמד לאימוץ, למרות שמביה"ח בתר נרשם שהוא הוצא לכאורה על ידי חנה גיבורי אשר בזמנים הרלבנטיים פעלה מטעם השירות למען הילד.
בגיל 3 בערך הועבר דודו למשפחה אומנת ביבנאל, משפחת משולם, אשר החזיקה בביתה 4 ילדי אומנה נוספים ובגיל 6 לערך לאחר שהתגלו בדודו הפרעות קשב וריכוז והמשפחה האומנת ביקשה להקטין את מספר הילדים שברשותה דודו עבר מאין אבחון בתחנת אבחון בחיפה אשר איננו עומד בקריטריונים של חוק הסעד טיפול במפגרים 1969 ונקבע כי עליו ללמוד בכיתת מפגרים חינוכיים, לקבל טיפול תרופתי, להבדק לאחר שנה והומלצה המשך שהייתו במשפחה אומנת.
למרות המלצות אלו ולמרות שלא אובחן כמפגר לפי דרישות החוק הוא הוכנס בשנת 1976 למעון"מקים" ברמלה שהיה בבעלותה של שרה קוגן.
במעון זה על פי עדויות של דודו ושל מספר רב של חוסים ומטפלים ששהו במעון בתקופה הרלבנטית שררו תנאים קשים ביותר ומרבית החוסים במעון חוו התעללויות פיזיות ונפשיות קשות שכללו מעשי אונס על ידי חוסים אחרים וסגל הדרכה בייחוד מדריך בשם רפי אהרני וכן צורות ענישה פיזית שכללו הצלפה במקל על כפות הרגליים, הלקאה בסרגל על גבי קצות אצבעות הידיים לילדים שלא גזזו ציפורניים, העמדה בחדר האוכל עם פלפל חריף וגרגירי מלח במשך פרקי זמן ארוכים, חיוב בישיבה בתנוחת עמדת צפרדע למשך פרקי זמן ארוכים וכו'.
כמו כן, החוסים שהו בתנאי צפיפות קשה זכו למקלחות פעם בשבוע, תוך שלעיתים קרובות בקיץ הם היו מועמדים ערומים בשורה במסדרון ומורצים למקלחת האחד אחרי השני כאשר לרשותם שלוש מגבות לשימוש של עשרות חוסים אשר לעיתים קרובות נרחצו על ידי צינור של מים קרים שהופנה אליהם על ידי המדריכים.
כמו כן, דיווחו החוסים כי לפחות עד לשנת 93' רמת המזון היתה ירודה ביותר וממצאים אלו אף עולים מביקורות מזון ספורות שנערכו במעון על ידי משרד הרווחה כשבאחת מהן מצויין במפורש כי החוסים קיבלו פירות קטנים ורקובים.
מעון מקים אשר פעל החל משנות השישים ועד לשנת 1997 שיכן בו זמנית כ-100 חוסים וחוסות בגילאים שונים חלקם מפגרים וחלקם איננו מפגרים למרות שכל החוסים שוכנו יחדיו וקיבלו במרבית תקופת שהותם חינוך זהה וגם התעללויות זהות.
המעון בהנהלת שרה קוגן פעל עד 1997 כאשר לאחר מספר דיווחים במשטרה על הכאה אכזרית של חוסה על ידי מדריך בשם סימון גולדסקוור נעצרה צמרת הנהלת המעון לרבות שרה קוגן ומשרד הרווחה סילק מתפקידן גם את העובדת הסוציאלית, דלית גטניו, ואת סגנית המנהלת, רעיה אביטל וכן המדריך סימון אשר נשפט והורשע ונידון ל-9 חודשי מאסר בפועל. בשלב מאוחר יותר לאחר סילוקה של הנהלת המעון מהתפקיד מונתה נעמי ארנן, מפקחת במשרד הרווחה, כמנהלת ובמהלך מספר חודשים לאחר כניסתה לתפקיד היא דאגה לשלוח לוועדת אבחון מספר חוסים בכללם דודו, שלא התאימו לטעמה לפרופיל של פיגור שכלי ואכן חלקם אובחנו כלא מפגרים ולאחר תקופת הסתגלות מסוימת במוסד הופנו למסגרות חלופיות כגון הוסטל בקהילה או שוחררו לחיים עצמאיים ללא תמיכה כאשר שתי החלופות מותירות את אותם חוסים עם החסכים והנזקים של שנים ארוכות במוסד בו זכו לתנאים קשים במיוחד ועמדו במצבי קיצון בתחום האלימות והפגיעות המיניות כך "שמשוחררי" המעון נקלעו למצב נפשי וכלכלי חמור ולהתמודדות עם מציאות שלא היו מורגלים בה.
במהלך העדויות במשפט התברר כי לדודו מעולם לא נערך אבחון בפני ועדת אבחון חוקית שקבעה שהוא מפגר והוא הוכנס למעון למפגרים שלא על פי קביעת ועדת אבחון. האבחון החוקי היחיד שנערך לו היה לאחר 23 שנות כליאה במעון ואז נקבע שאיננו מפגר ובמכתב של מנהלת המעון החדשה נעמי ארנן צוין כי "וועדת האבחון הוכתה בתדהמה כיצד אדם שאיננו מפגר מוחזק 23 שנים במוסד למפגרים" על כל ההשלכות הנובעות מכך.
במהלך העדויות התגלו נתונים קשים בנוגע לצוות המעון ולגורמים המפקחים מטעם משרד הרווחה, כאשר לדוגמא פקיד הסעד הראשי (אמיר שוורץ - הערת הנהלת הבלוג) התגלה כעושה שימוש בתואר ד"ר של אוניברסיטה בלתי מוכרת למרות שנאסר עליו להשתמש בתואר זה על ידי משרד הרווחה, כמו גם התברר כי אשתו מחזיקה ב-40% ממניות חברה בשם ק.ט.ב המנהלת כ-13 הוסטלים ואותו פקיד סעד מוגדר כיועץ שלה למרות שנאסר עליו לבצע עבודות פרטיות והוא גם הורשע בנוגע לכך בבית דין של נציבות שירות המדינה כמו גם הרשעתו כללה דיווחים כוזבים בנוגע לשעות עבודה ואש"ל שדווחו כדיווח כוזב.
אותו פקיד סעד אף העיד שבאם דודו היה פונה אליו ומספר לו ששמע קונצרט טוב של מוצרט או שקרא ספר טוב על שיקספיר הוא היה שוקל לערוך לו וועדת אבחון קודם לכן.
למותר לציין כי הנ"ל ממשיך לעבוד במשרד הרווחה לטענתו אף קודם וממשיך לחתום על מסמכים בציון התואר ד"ר.
גם לגבי בנה של שרה קוגן, "ד"ר" ישראל קוגן עלו נתונים מדאיגים ביותר בעדותו בביהמ"ש כאשר התברר כי רשיונו לעסוק ברפואה נשלל בניו יורק, וירג'יניה, מרילנד וקליפורניה לאחר שהועמד לדין משמעתי ונקבע כי עבר עבירות אתיות ומוסריות קשות בכך שנתפס מקיים יחסי מין עם אחת מהמטופלות שלו תוך שהוא מודה בכך ומסכים לשלילת רשיונו, כאשר במקביל הותנתה החזרת הרישיון בהצגת חוות דעת פסיכיטרית המצביעה על יכולתו לחזור לעסוק ברפואה המעידה שאינו מהווה סכנה לציבור וזאת לאחר שבמסמכי הרשויות הרפואיות הרלבנטית התגלה שהוא סובל מבעיות נפשיות קשות.
"ד"ר" ישראל קוגן לא הסכים להשיב על שאלות בנושא ולא הציג אישור המאפשר לו לחזור לעסוק ברפואה.
לגבי המדריך רפי אהרני הושמעו עדויות קשות ביותר של חוסים לשעבר שהעידו על התעללות חסרת רסן בהם הכאות אכזריות הן בידיו והן במקלות ועונשים גופניים קשים כאשר שתיים מהעדות העידו כי אותו רפי אהרני אנס אותן באופן קבוע החל מהיותן בנות 11-12 עד אשר נמלטו מהמעון.
המורשת הבזויה של משרד הרווחה - סיפורם של שלשה אחים בריאים שנשלחו למוסד מפגרים מקי"ם ועברו התעללות קשה - הגיהינום של אחים בריאים שנשלחו למעון מקי"ם למפגרים של משרד הרווחה, שם נאנסו על ידי מדריכים וחוסים – משרד הרווחה ידע ולא עצר את הזוועה , "חיינו בגיהינום" ... שלושה אחים נשלחו למעון מקי"ם לילדים מפגרים, למרות שהיו בריאים לחלוטין. שלושתם מספרים שנאנסו שם על ידי מדריכים וחוסים אחרים בעקבות תחקיר שפורסם בידיעות אחרונות על המעון נחשפות עדויות חדשות וגם הוכחות: למשרד הרווחה, שהיה אחראי על מקי"ם, זרמו במשך שנים דיווחים על מה שמתרחש בין קירותיו. זה לא עצר את הזוועה...
נערה חוסה במעון של אקי"ם בשרון נאנסה על ידי אחד מעובדי המעון. היא גם נדבקה ממנו באיידס. אבל, למרות הכל, ועדת בדיקה של משרד הרווחה קבעה שהאשמים הם דווקא הורי החוסים במעון
הוריה של ע', חוסה במעון אקים למפגרים, עדיין לא מעכלים. לפני כשנתיים התבשרו שבתם נאנסה על ידי המטפל שלה במעון אקים בשרון, ונדבקה באיידס. כעת ההורים מגלים כי ועדת הבדיקה שהוקמה במשרד הרווחה לחקור את הפרשה, מצאה דווקא אותם - אשמים במצב.
חבר ועדת הבדיקה הטיח דברים קשים בהוריה של ע', בפגישה שהתקיימה עם סיום עבודת הוועדה לפני כמה חודשים. לא הנהלת המעון, לא אקים שמפעיל את המקום, ודאי שלא משרד הרווחה שאמור לפקח על הנעשה שם - איש מהם לא אשם. "ההורים", נכתב בדו"ח, "היוו מוקד לחץ בלתי פוסק על הצוות, וזו הסיבה, לדעת חברי הועדה, למצוקה שאפשרה את המקרה".
האונס התגלה לפני כשנתיים, כששני חוסים במעון פתחו סימני מחלה. בדיקה העלתה כי הם נדבקו באיידס. בתום חקירת משטרה נעצר מאיר אבוהי, שהיה מטפל במקום, בחשד שאנס את השניים. כעת, מגלים אנשי משרד הרווחה, אפשר שהוא פגע בחוסים נוספים.
הנהלים לא השתנו
לאור הממצאים הללו, אפשר היה להניח שמשרד הרווחה ישנה נהלים ויגביר את הפיקוח על העובדים שמועסקים במעונות לחוסים, אולם בחדרי חדרים מודים בכירים במשרד הרווחה שזה לא קורה. לא רק שלא נעשות בדיקות תקופתיות לעובדים, במשרד הרווחה מודים שהם לא מצליחים למנוע ממטפלים אלימים לשוב ולפגוע בחוסים.
מאקי"ם נמסר הערב בתגובה לכתבה: "האגודה יזמה תיקון בחוק, המחייב אדם הרוצה לעבוד עם אנשים עם פיגור שכלי להביא אישור מהמשטרה שלא ביצע עבירות מין. בעקבות המקרה, יוזמת אקי"ם הרחבה של החוק כדי שיחייב אישור גם לגבי היעדר עבירות אלימות".
כמעט מלאכים - תסקיר על אנשים עם מוגבלויות - המוגבלים שכלית הם בדיוק כמו כל אחד - יוני 2010 - תסקירי הסעד של רשויות הרווחה כוללים אבחונים פסיכיאטריים, פסיכולוגיים, תיוגים, שמובילים לטיפולים שלרוב לא רק שאינם מועילים אלא גורמים לנזקים קשים בזבוז זמן וכסף. משרד הרווחה שלח ילדים נורמליים למעון מקי"מ למפגרים שם עברו אונס השפלות ואלימות. כשנשאל פקיד הרווחה נחום עידו מדוע נשלחו ילדים נורמליים למעון למפגרים, ענה הפקיד כי אלה היו הקריטריונים באותה תקופה...
אגרופים, הרעבות ופלפל חריף בפה. המשטרה חוקרת חשד להתעללות בבעלי פיגור שכלי בכפר נחמן ברעננה. העובדים מכחישים את המיוחס להם. חושפת הפרשה: "התמוטטתי מהמראות". משרד הרווחה: "פועלים על פי נוהלי המשטרה" חשד לפרשת התעללות קשה בכפר נחמן, מעון למוגבלים הסובלים מפיגור שכלי ברעננה. בחודש האחרון מתנהלת חקירת משטרה כנגד שני עובדים במעון, בחשד להתעללות בחניכים.
עדות קשה של עובדת אחת, אנרייט שוקרון, פתחה תיבת פנדורה בכל הקשור להתנהלות העובדים באחת המחלקות במעון, ואף הציפה תלונות ישנות של עובדים, מלפני ארבע שנים, על אלימות קשה.
מכות ובעיטות לחניכים, גרירות ומשיכות על הרצפה, עונשים מחרידים ומניעת אוכל, הם רק חלק ממקרי הזוועה שמגוללת שוקרון בעדותה שהביאה לפתיחת החקירה. יצוין כי העובדים החשודים מכחישים את המעשים.
שוקרון (30) עובדת בכפר נחמן מסוף אוגוסט האחרון כמטפלת. לאחרונה הודיעו לה שהחוזה שלה לא יוארך. את המשמרת של יום שבת, ה-30 בינואר, היא לעולם לא תשכח.
"אני בדרך כלל לא עובדת בשבתות כי אני שומרת שבת, אבל באותו היום היו חסרים עובדים, אז הסכמתי לבוא", החלה שוקרון לספר.
"אני עובדת בביתן הכי קשה שם, באזור גיל הזהב, בביתן הסיעודי. יש בו 34 חניכים, רובם משותקים, נכים ובמצב קשה. באותו היום עבדתי באחת הדירות הקלות יחסית, ביחד עם המטפל מ'".
"בשלב מסויים שמעתי שהולכות מכות באחד הדירות בהן מ' עבד. שמעתי רעשים של חבטות, אז נכנסתי פנימה לראות מה קורה. ראיתי את מ' מרביץ לאחד החניכים, אדם מבוגר בן 80, משותק, שיושב על כיסא גלגלים".
"הוא ממש פוצץ אותו במכות. צעקתי עליו: 'יא בן זונה, מה אתה עושה?'. אז ראיתי שהחניך קשור לכיסא הגלגלים בסדין, כך שהוא לא יוכל לזוז, והוא בינתיים הרג אותו במכות".
"מ' תפס את הראש שלו עם הידיים ואמר: 'אני לא יודע מה קרה לי', ואני אמרתי לו שלא יחשוב שזה יעבור לו בשתיקה. מאז המקרה הזה באמת הייתי בטראומה. הייתי בהלם ממה שראיתי. הוא ממש הלם בו באגרופים בלי לב".
שוקרון מודה שבתחילה היא לא דיווחה על מה שראתה. "פשוט הייתי בהלם. ממש התמוטטתי נפשית, בנוגע למטפל הזה. אחרי זה, היחס שלו אליי התחיל להשתנות. עד לאותו היום רק שמעתי סיפורים כאלו, אבל לא האמנתי שזה קורה".
שוקרון מספרת, שבמקרה נוסף לו הייתה עדה, העמיד המטפל מ' חניך נכה שמתנועע עם הליכון והכריח אותו לעמוד ליד הקיר על רגל אחת במשך שעה וחצי.
במקרה אחר ראתה שוקרון את מ' לוקח כפית באחת הארוחות, ומכה את החניכים על האצבעות. בנוסף, היא אומרת, הוא גם לקח פלפל חריף ושם לאחד החניכים בפה.
שוקרון מספרת גם על מקרה נוסף שלו הייתה עדה, בו היה מעורב המטפל הנוסף שהגישה נגדו תלונה, המטפל ז'. "מדובר גם במטפל שעובד בביתן הסיעודי".
"ראיתי אותו יושב ליד חניך בן 70, ופשוט מוריד לו סטירות, אחת אחרי השנייה. במקרה אחר גרר ז' חניך על הרצפה".
שוקרון החליטה בשלב מסויים שלא לעבור על כך בשתיקה ונפגשה עם מנהל המוסד, פנתה באי מייל למשרד הרווחה, ושלחה מכתבים לשר הרווחה, לכנסת ולמבקר המדינה.
אחר כך החליטה להגיש תלונה במשטרה נגד שני המטפלים ונגד המנהל. יומיים לאחר מכן קיבלו העובדים צו הרחקה זמני מהביתן בו עבדו. "האמת שהייתי בהלם שהם לא הורחקו לגמרי מהכפר", היא אומרת.
בדיקת "ידיעות השרון" מעלה כי אכן שוקרון אינה העובדת הראשונה שהייתה עדה למקרי אלימות במוסד, ואף לא הראשונה שדיווחה על כך. בידנו עדויות נוספות של עובדים הטוענים טענות דומות.
מנהל המוסד הבהיר כי הוא עובד מדינה והפנה אותנו למשרד הרווחה לקבלת תגובה. מעבר לכך אמר כי יש לתת למשטרה לחקור את המקרה.
ממשרד הרווחה נמסר: "הטיפול בנושא הועבר למשטרה ואנו פועלים רק על פי הנחיותיה. המשרד פעל על פי הנהלים, שלח למעון את פקיד הסעד הראשי שערך את הבדיקה הראשונית. נוהלי הדיווח על אירועים חריגים רועננו על ידי צוות המעון. מלבד זה אנו ממתינים להחלטת המשטרה".
מפקד משטרת כפר סבא, סנ"צ שי אזולאי, מסר בתגובה: "מתנהלת חקירה בתיק ולכשנמצה את החקירה נוכל לדווח על הממצאים".
המטפל מ' אמר השבוע בתגובה לטענות: "לא עשיתי את הדברים המיוחסים לי. אני מטפל המון שנים עם רקורד מאוד חיובי. אני הולך עם הראש למעלה ועם האמת שלי".
אפריל 2010 - בתכנית שתולים בהנחייתה של אורלי וילנאי, נשלח השתול יובל אזולאי להיות מטפל בפנימייה של משרד הרווחה בשם "מעון השלושה". הבעיה העיקרית אינה ההתעללות הקשה בחוסים בחוסים החמורה לכשעצמה, אלא הטיפול הלקוי של בכירי משרד הרווחה. כשלים אלו במעון השלושה עלולים להיות בכל מסגרת השמה חוץ ביתית של הרווחה.
להלן עיקר הכשלים החמורים ומאפייניהם:
אין תעסוקה לחוסים,והם נדרשים לשבת כל היום במקומותיהם: ה"שתול" יובל מספר: חלק מהדיירים יותר מידי זמן רואים טלביזיה. המדריכים כמעט לא מפעילים אותם, ואם מישהו קם אז צועקים עליו. אין כמעט ספרים, אין משחקים, ואם מישהו קם אז צועקים עליו ... הם משתדלים לא לעשות הרבה, וכדי לא לעשות הרבה הם צועקים על הדיירים .. צורחים עליהם ככה בצורה הכי לא הגיונית שאפשר".מתייחסים אל החוסים כמו חתיכות של זבל - השתול דווח כי המדריכים צועקים על החוסים ומזלזלים בהם ו"מתייחסים אליהם כמו חתיכות של זבל"
שימוש ב- 2 סכיני גילוח משומשים ל- 13 דיירים: השתול מספר: "היום היינו צריכים לגלח את החברים. היא (האחראית) הביאה רק שני סכיני גילוח, שניים, בשביל 13 דיירים. היא עוד מחזירה את השני סכינים האלו לארון ... בשלב מסוים הגיע הרכז לבית .. הוא אומר לי 'אין מה לעשות, ככה זה פה'".פיקוח לא אפקטיבי של משרד הרווחה - החוסים מופקרים:נחום עידו האחראי על החוסים ברמה ארצית במשרד הרווחה משתמש בססמאות תנועות ידיים וחיוכים ומשבח את הפיקוח, אך בשטח הפיקוח חסר ערך. בשיחה עימו שאלה אותו אורלי וילנאי: "כמה משלמת המדינה עבור כל חוסה" "8,000 שקלים" ענה נחום עידו "ומה זה אמור לספק לו" "את כל הצרכים, החל מהצרכים הבסיסיים של ביגוד ומשחת שיניים, וסכין גילוח, מגבת ובגדים, וכלה בתעסוקה ושעות פנאי, ואוכל וכל מה שצריך" "אז איך זה יכול להיות שנותנים לחוסים להתגלח כולם ביחד עם אותו סכין, שאין לאף אחד אפילו את הדבר הפרטי הזה" "אני קשה לי להאמין ואני אגיד לך גם למה, כי במעון הזה המפקח הספציפי שהיה במעון הזה עד לפני כמה חודשים, אחד הדברים הראשונים שהוא בודק זה מברשת שיניים וסכין גילוח אישיים .. זה אצלו בדם"
עובדים חוששים לדווח על התעללות מחשש לאבד את מקום עבודתם - ה"שתול" יובל דיבר עם מדריך שעזב את העבודה וחזר לעבוד. המדריך מספר: "הבעיה היא שברגע שזה (דיווח על התעללות) עובר להנהלה נותנים לך בראש". מדריך אחר שעבד בארבעה מוסדות סיפר לאורלי וילנאי: "הדפוס הזה הוא דפוס שחוזר, היו מקרים שהרביצו עם מצקת, הייתה מדריכה שמושכת באוזניים, האחת הראש של החניך ברצפה" , "ודווחת על האירועים האלה?" , "כן" , "ומה קרה?" , "כלום, שום דבר, זה לא יעבור למשטרה, .. ההורים שוודאי שלא ידעו כלום, אנחנו לא רוצים יותר מידי לעשות בלגן ואנחנו לא רוצים שההורים יכעסו ולהתחיל לערב גורמים מבחוץ".
למשרד הרווחה אין מושג מה קורה במעונות: נחום עידו אומר: "אנחנו לא יכולים לדעת כל דבר, אם לא יהיה לי אמון במנהל מעון, אז אנחנו יכולים פשוט לסגור את כל המעונות ויש לנו אמון מתוך זה שאנחנו נמצאים שם ... פעם בשבועיים שלשה מפקח מגיע לחצי יום עד יום"
בתמונה רואים רכז מכה במעון השלושה שלנחום עידו יש אמון במנהל. הרכז מכה את החוסה עם מקל מטאטא וצועק לדייר: "קח, תנשוך, תנשוך את זה".
שיטת האמון של משרד הרווחה במנהלי המעונות נכשלה ופוגעת בגופם ובנפשם של החוסים
מדריכים מגבים אחד את השני ומשקרים להורים - ה"שתול" ראה אירועי אלימות והשפלה כלפי חוסים לאורך כל זמן שהותו במעון השלושה. אירועי אלימות גם של הרכז האמור לשמש דוגמא לשאר המדריכים. לכל צוות המעון ברור וידוע כי יש אלימות נגד חוסים. כאשר באה אמא של אחד החוסים להתלונן על מדריכה בשם רינה עונה לה מייד אחד המדריכים: "פה לא מרביצים", מבלי שבדק או בירר, למרות שבירור וידוע כי יש אלימות נדג חוסים במעון.
מנהל המעון מעביר ביקורת תמוהה על המדריך במקום לטפל בדיווחו כנדרש - כאשר בא ה"שתול" ומדווח למנהל המעון על חוסה שהוכה ע"י אחת המדריכות וברצון החוסה להתלונן נגד המדריכה המכה, עונה מנהל המעון באופן תמוה ולא ענייני. מנהל המעון שואל את המדריך לאחר קבלת הדיווח:"וזה הפריע לך הציק לך (המכות שהוכה החוסה)" "מאוד, בכללי יש תחושה של חוסר הבנה של הדיירים, תחושה של צעקות שיש הרבה צעקות כלפי הדיירים", ענה המדריך. המנהל שואל: "אתה רואה שיש פה איזשהו עניין תרבותי גם? .. אתה בא מהמרכז עם תואר ראשון .. לבוש יפה .. זה מישהו שבא עם משקפיים ועם תואר לא יודע מה .. ואתה מביא איזושהי תרבות שונה" למרות הדווח החמור של ה"שתול" למנהל המעון המחייב דווחה למשטרה ולרווחה, מנהל המעון מתחיל לדבר עם השתול על התרבות שלו לבושו והמשקפיים שלו.
מדריכים מטייחים לתקשורת ומוציאים דיבה על חוסים - כאשר באה אורלי וילנאי ושואלת את המדריך מדוע האמא (שבא להתלונו נגד מדריך מכה) נמצאת פה, ענה לה המדריך: "כי יש איזה חניך שרב עם הבן שלה". כלומר לא רק שסילף את האמת, אלא גם הוציא דיבה על חוסים אחרים.
שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג מוציא דיבה על חוסים בדרך של תיוג "חוסר שקט" -שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג הסביר את התנהגות המדריכים באלו המילים: על החוסים: "הם רואים אדם עם פיגור שכלי מתנהג בחוסר שקט … ואז מה קורה". על המדריכים: "זה לא בא מרוע. בוז'י כביכול ניסה לאזן את התמונה ולומר כי עבודת המדריכים קשה ולכן הם נכשלים בתגובתם ומכים "מידי פעם" את החוסים. לחוסים בוז'י גרם עוול בל ישוער כשתייג אותם ב"חוסר שקט". בעית אלימות נגד חוסים היא מערכתית בכל רשויות הרווחה ולמעשה בעומד בראשה שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג. משום שרוע יש בכל מערכת, השאלה היא אם העומד בראשה מגנה את הרוע, פועל בשקיפות ובזריזות, ומסלק את הרוע. בוז'י בוחר לשתוק, ולהעליל, הוא חסר שיעור קומה לעמוד מול כוחות פוליטים במשרד הרווחה, ובוחר לשתוק או לטייח. ובכך הוא גוזר על החלשים וחסרי הישע עוול קשה צער ויגון.
זהו מסר ברור לאזרח להתרחק מרשויות הרווחה כי גורלו יהיה כמו החוסים של בוז'י.
