‏הצגת רשומות עם תוויות ייצוג משפטי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ייצוג משפטי. הצג את כל הרשומות

שר הרווחה מאיר כהן זורה חול בעיני הציבור בענייני הוצאת ילדים מהבית

חינוכית - איזו מדינה - יוני 2014 - שר הרווחה מאיר כהן בראיון בענייני הוצאת ילדים מהבית ע"י רשויות הרווחה ומסקנות ועדת סילמן.
מאיר כהן מציג המלצות ועדת סילמן קיקוניות ולא אפקטיביות שאינן מכילות שום שינוי חקיקתי בחוק הנוער להוצאת ילדים מהבית או חקיקת חוק זכויות הילד ע"פ האמנה הבינלאומית בעניין עליה חתמה מדינת ישראל לפני כ- 20 שנה.
מאיר כהן מתייחס בסרקאזם נגד מבקרי ועדת סילמן חרף הסבל והחורבן שגורם משרד הרווחה נגד אלפי משפחות מידי שנה.



צביקה בינדר אבא: סיוע משפטי מינה טוען רבני לייצג את בתי בת ה-15 שמשרד הרווחה רוצה להוציא מהבית

22 במאי 2014 - עצרת מחאה מול בית שרת המשפטים ציפי לבני. צביקה בינדר, אבא - חודשיים אני מחכה למימון סיוע משפטי עבור בתי. מונה לי טוען רבני לייצג ילדה שמשרד הרווחה רוצה להוציא מהבית. שאלתי אותו: "אתה יודע מה זה ועדת החלטה?" הוא אומר לי: "לא".
הפגנה מול בית שרת המשפטים ציפי לבני נגד חטיפות ילדים מהוריהם.

שר הרווחה מאיר כהן מציג מסקנות ועדת הטיוח סילמן

חדשות ערוץ 1 - מרץ 2014 - שר הרווחה מאיר כהן מציג מסקנות ועדת סילמן. מאיר כהן זורה חול בעיני הציבור ומציג מסקנות ועדת סילמן שאין בה כל עיגון חקיקתי או המלצה לכך, או עיגון בנהלים. מימוש המסקנות מותנה בתוספת כסף למשרד הרווחה. מאיר כהן טוען כי יממן ייצוג משפטי להורים הנלחמים על זכותם מול הערכאות השיפוטייות הדורסניות של משרד הרווחה, אולם ברור וידוע כי מימון מסוג זה בקושי מספיק לחצי ערכאה שיפטית בעוד רשויות הרווחה דורסות את המשפחות בכל הערכאות השיפוטיות.



קישורים:

ועדת סילמן - מעט מידי, מאוחר מידי ומטוייח הרבה - מרץ 2014 - מדובר בוועדה פנימית של משרד הרווחה לבדיקת מדיניותו להוצאת ילדים מביתם והסדרי משמורת בין הורים גרושים. הועדה הוקמה ביוני 2013 והיתה אמורה להגיש מסקנותיה באוגוסט 2013, באיחור של חצי שנה הגישה בימים אלו הועדה מסקנותיה שהוצגו ע"י שר הרווחה מאיר כהן...

לא תנצחו את מוסדות הכפייה לילדים - מאמר מאת פרופ. אסתר הרצוג - לא תנצחו את מוסדות הכפייה לילדים , פרופ. אסתר הרצוג , ynet , 10.03.2014 - אל תפתחו ציפיות בהמלצות ועדת סילמן. פקידי הרווחה, המחוברים קשר סימביוטי לפוליטיקאים, כבר ידאגו לטרפדן. איזה גוף יוותר על שליטה?...

מסקנות ועדת סילמן: יש להעצים את מעמד העובדת הסוציאלית ולרסק את מעמד המשפחה - ועדת סילמן מטעם משרד הרווחה, אשר דנה בפשיעה הבלתי נסבלת של הרחקת ילדים מהוריהם בידי פקידות סעד, היא דוגמא קלאסית לועדת כסת"ח אשר מתנהלת בחוסר יושרה וחוסר אתיקה מקצועית. זו ועדה שהורכבה ברובה מאנשי משרד הרווחה במקום מגורמים מקצועיים חיצוניים ואוביקטיביים. הדעת אינה סובלת כי אדם החשוד במחדלים שביצע בעצמו, יבדוק את עצמו, ויתן ציונים לעצמו על המחדלים של עצמו, במיוחד כשמדובר בדיני נפשות...
 
יוסי סילמן מרעיל מפיו שקרים שקרים פתולוגים בענייני הסדרי ראיה בין הורים לילדים - מאי 2014 - מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן תלוש מעוול הנגרם לאזרחים עקב מדיניות משרד הרווחה הכושלת בקביעת הסדרי ראיה בין הורים לילדיהם. התאבדותו של האבא אלון וולף היא פועל יוצא של המדיניות המשפילה של שר הרווחה מאיר כהן ומנכ"ל משרדו יוסי סילמן...

יוסי סילמן משקר ומרעיל נגד משפחות כדי לסחור בילדיהם - מרץ 2014 - שישי בחמש - ערוץ 1 - יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה ממונה על דו"ח ועדת סילמן משקר ומרעיל נגד משפחות וילדים בענייני הוצאת ילדים מביתם ע"י רשויות הרווחה. סילמן מציג מקרי קיצון בודדים של רצח ילדים כעילה לתלוש אלפי ילדים מביתם ומשפחתם מידי שנה בדלתיים סגורות, ללא ראיות באמצעות ועדות החלטה ברשויות מקומיות העובדות ללא סדרי דין, חבריהם מדברים בשפה אחת ובתי המשפט רואים הבלי פיהן כסוף פסוק...

יהודית פינקלשטיין עו"ס מנהלת לשכת רווחה פתח-תקווה - אלימות בירוקרטית נגד הורים ובאי כוחם בועדות החלטה

אלימות בירוקרטית של עובדת סוציאלית יהודית פינקלשטיין נגד משפחות כדי לסחור בילדיהן. 
אפריל 2014 - יהודית פינקלשטיין עו"ס מנהלת לשכת רווחה פתח-תקווה לא מאפשרת לעו"ד יוסי נקר לייצג משפחה בוועדת החלטה בטענה: "מסקנות ועדת סילמן הן בגדר המלצות"

מסקנות ועדת סילמן פורסמו בחודש מרץ 2014 . שר הרווחה מאיר כהן ומנכ"ל משרדו יוסי סילמן מיהרו להתראיין בתקשורת על המהפכה המתחוללת במשרד הרווחה. עמוד יא' סעיף 6 למסקנות סילמן קובעות:
"הסדרה והבטחה של ייצוג משפטי על ידי המדינה למשפחות נזקקות (הורים וילדים) בדיוני הוועדות להגנת הילד."
ומה קורה בפועל? מסקנות לחוד והמציאות מוכיחה שאין שום שינוי בנוגע להתנהלות לא תקינה של ועדות החלטה. עו"ד יוסי נקר, מומחה לחוק הנוער, זומן לוועדת החלטה על ידי משפחה לצורך ייצוגה המשפטי להשבת ילדיהם שהוצאו מהם למשפחת אומנה, בלשכת רווחה פתח-תקווה.
עו"ס יהודית פינקלשטיין מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים ומנהלת וועדת ההחלטה, מונעת מעו"ד יוסי נקר לייצג משפחה בטענה כי מסקנות ועדת סילמן הן בגדר המלצות ואין מקום לייצוג המשפחה על ידי עורך דין. עוד מוסיפה עו"ס פינקלשטיין כי מדובר בוועדה טיפולית ועורך דין יכול לייצג אך ורק בבית משפט.
ויודגש: מדובר בועדה משפטית לכל דבר ועניין ומסקנות ועדת החלטה הן הקובעות והסופיות בבית משפט לענייני משפחה.



בתי משפט לעניני משפחה או נוער מקבלים את מסקנות ועדות ההחלטה המגובות בדרג מקצועי כסוף פסוק. מדובר בועדות סטטוטוריות שעל החלטותיהן לא ניתן לערער, חרף העובדה כי במסקנות ועדת סילמן נקבע, עמ' יב' סעיף 7:
"הפעלה של ועדת ערר מחוזית אשר תדון בערעור מצחד משפחות אשר, לטענתן, בהתנהלות הוועדה להגנת הילד בנוגע אליהן נפל פגם מינהלי".
בפועל, המערכת מגוננת על עצמה ולא מאפשרת קבלת ביקורת חיצונית על החלטות הדרג הסוציאלי. מאחורי ועדת הערר לא עומד שום כלום. הורים מוצאים עצמם ללא ילדיהם וללא יכולת התגוננת להשבת ילדיהם.
הקלטת ועדת החלטה מיום 24/4/2014 - עו"ד יוסי נקר, עו"ס יהודית פינקלשטיין ובשיחה הטלפונית עו"ס חוה לוי, פקידת סעד ארצית, שאף היא טוענת כי אין מקום לייצוג המשפחה על ידי עורך דין.
תמלול חלקי של ההקלטה:
עו"ס יהודית פינלקשטיין מנהלת ועדת החלטה ומנהלת המחלקה לשירותים חברתיים עיריית פתח-תקווה: התכנסנו פה כדי לדון במשפ' XXXX כדי שנדע מה מצבם. אנחנו נעשה סבב שמות, אחר כך נקרא דוח. אנחנו מאפשרים להכניס עורכי דין לוועדות, אבל אנחנו מבקשים שעורכי דין לא יציגו פה עמדה או יביעו דעתם, אלא על תקן של ידיד, או על תקן חבר.
עו"ד יוסי נקר: את בטוחה במה שאת אומרת? מה שאת טוענת...
עו"ס פינלקשטיין: כן.
עו"ד יוסי נקר: אני מציע לך להתקשר לחוה לוי (פקידת סעד ארצית בירושלים) ולבדוק את העניין הזה, משום שמה שאת טוענת הוא לא נכון, ולהיפך! אני רואה את זה גם קצת בחומרה את העובדה שאת טוענת את הטענה הזו עכשיו, לאור ועדת סילמן האחרונה, שלא רק אמרה שיש מקום לזה שעורכי דין ישתתפו בוועדות, אלא שהמדינה מתכוונת לממן את עורכי הדין! אז מה שאת אומרת עכשיו, הוא כל כך לא נכון, גם מבחינה משפטית, גם בניגוד להוראות של חוה לוי (עו"ס ארצית בירושלים) ושל פקידת סעד ארצית (סימונה שטיינמץ), ואני מציע לך לבדוק את הדברים, כי זה חבל מאוד שאת אומרת דברים שהם בפירוש לא נכונים, ואומרת עובדת סוציאלית כאילו שיש פה מלחמה. אני שמעתי את ההערה שלך, זה לא מלחמה, "את מרגישה את האווירה". לא יכול להיות שיגידו דברים שהם לא נכונים. עשר שנים אני מסתובב בוועדות, מכיר את כל המערכת, ואת באה ואומרת שהאווירה לא נכונה.
עו"ס פינלקשטיין: אני רוצה לעשות פה סדר ברשותך. ועדת סילמן, כמו שאמרו פה, ההחלטות שלה הן בגדר המלצות! הן עוד לא בוצעו!!! דבר שני, אנחנו לא בבית משפט. בבית משפט ניפגש, תייצג אותה. עם כל הכבוד, אנחנו כמחלקה, המדיניות שלנו לא תמיד אנחנו מאפשרים נוכחות עורכי דין. במקרה זה, אמרתי לך אנחנו שוקלים כל מקרה לגופו. הכנסו אותך, ואני אומרת לך שוב על תקן של אורח!
עו"ד יוסי נקר: אני לא מקבל את זה לחלוטין, כי אם את תוציאי אותי, אני אומר לך את האמת, אם אתם תמנוע מעורך דין לייצג...
עו"ס פינלקשטיין: אתה לא מייצג אותה פה. אתה לא בבית משפט.
עו"ד יוסי נקר: אם אתם תמנוע מעורך דין לייצג, או קיי, בוועדת החלטה שהיא ועדה משפטית פר-אקסלנס, אני אשמע עוד מעט את הדעה "שזה לא ועדה משפטית, זו ועדה לענייני טיפול, ומה פתאום". זה לא נכון לחלוטין. זו ועדה משפטית לעילא ולעילא, ולכן אני גם אשאר פה ואייצג אותה. אני ועוד איך אייצג. אני אמלא תפקידי במסגרת הייצוג, או קיי, וזה מה שאני אעשה.
עו"ס פינלקשטיין: אתה מקבל כסף והכל, אבל לא כאן.
עו"ד יוסי נקר: את בדיוק מקבלת כסף להוציא את הילדים מהבית. גם אני מקבל כסף להחזיר את הילדים לבית.
עו"ס פינלקשטיין: אתה משתלח. אנחנו לא בבית משפט.
עו"ד יוסי נקר: לא. היא השתלחה. היא אמרה 'אתה מקבל כסף'.
עו"ס פינלקשטיין: נכון, כי אתה מקבל כסף על הייצוג.
עו"ד יוסי נקר: ואת גם מקבלת כסף על העבודה שלך. זו ועדה משפטית לעילא ועילא.
עו"ס פינלקשטיין: אני רוצה להוציא אותו. תחליטו אתם. זה עורך דין שלכם.
עו"ד יוסי נקר: אתם לא יכולים להוציא אותי.
עו"ס פינלקשטיין: אני כן יכולה.
עו"ד יוסי נקר: מה שאת אומרת כרגע זה נורא נורא חמור. את לא יכולה לקיים ועדה בלי לאפשר לאנשים האלה ייצוג.
עו"ס פינלקשטיין: האנשים האלה אני מכירה אותם, לפני שאני מכירה אותך ולפני שהם מכירים אותך. הם ייצגו את עצמם עד עכשיו וכך ימשיכו!
עו"ד יוסי נקר: את חייבת לאפשר להם את היצוג שמגיע להם על פי חוק. את לא יכולה למנוע מהם.
עו"ס פינלקשטיין: אתה לא יכול להביע עמדות.
עו"ד יוסי נקר: אני אביע עמדות. את לא יכולה להוציא אותי. זה חמור מאוד. אני מציע לך להתקשר לחוה לוי (עו"ס ארצית מירושלים), אם את רוצה אני אתן לך את הטלפון שלה. יש לי את הסלולרי שלה. אין לי שום בעיה. את יכולה להתקשר לחוה לוי. בבקשה.
עו"ס פינלקשטיין: אתה באת בגישה... אני חייבת להפסיק. אם אתה לא יוצא, אז הוועדה לא מתקיימת.
עו"ד יוסי נקר: אז תפסיקי. מה שאתם עושים זה דבר מאוד מאוד חמור.
הורה: מה העניין בעצם? שהוא ישאר או לא ישאר?
עו"ס פינלקשטיין: כן. אם הוא נשאר, הוא לא ...
עו"ד יוסי נקר: אני לא על תקן חבר! אני על תקן עורך דין מייצג.
עו"ס פינלקשטיין: עקיבא (עו"ס נוסף משתתף בוועדה), תעזור לנו להוציא אותו בחוץ!!!
עו"ד יוסי נקר (מתקשר לחוה לוי פק"ס ארצית) - השיחה על רמקול:  חוה, זה יוסי, אני מצטער שאני מפריע לך. אני פה בוועדת החלטה. איך שהתחילה ועדת ההחלטה, הם החליטו שעורך דין לא מייצג את ההורים בוועדת החלטה, וזה לא יכול להיות מצב כזה, שכבר בתחילת הוועדה יגידו שעורך דין לא מייצג. אתם הלכתם עכשיו לשינוי ועדת סילמן.
עו"ס פינלקשטיין: זה עוד לא קרה.
עו"ד יוסי נקר: לא יגידו לי שזה לא קרה. אתם הולכים בוועדת סילמן לממן עורכי דין לוועדות החלטה, וכבר בתחילת ועדת החלטה, אומרים לי שאני בכלל, אין לי מעמד פה. על זה לא יקום ולא יהיה וזה לא מקובל.
פק"ס ארצית חוה לוי: אתה לא חלק מהוועדה.
עו"ד יוסי נקר: למה הזמינו אותי, שאני אשב ואשתוק?
עו"ס פינלקשטיין: לא הזמנתי אותך.
פק"ס ארצית חוה לוי: אתה לא מנהל את הוועדה, אתה לא מגיע כדי לדבר.
עו"ס יוסי נקר: פקידת סעד ארצית חוה לוי, מה שאת אומרת עכשיו מנוגד לדין, וגם מנוגד לחוות דעת זכויות האזרח שקיבלתי ממש לאחרונה. הוועדה הזו היא משפטית לעילא ולעילא.
פק"ס ארצית חוה לוי: הועדה היא לא ועדה משפטית.
עו"ד יוסי נקר: הוועדה היא ועדה משפטית לעילא ולעילא.
פק"ס ארצית חוה לוי: אין לנו ויכוח בעניין הזה לכל אורך הדרך. זו ועדה מקצועית, היא לא ועדה שמתנהלת עלן פי כללים של בית משפט.
עו"ד יוסי נקר: ולכן הם יכולים לנהל את הוועדה שלהם איך שהם רוצים. הם לא יכולים למנוע ממני לייצג את ההורים בוועדת החלטה. חיה, את שומעת אותי? חיה, חד וחלק. הם לא יכולים למנוע מהורים להיות מיוצגים בוועדה. הם לא יכולים למנוע מעו"ד לדבר בוועדת החלטה.
פק"ס ארצית חוה לוי: למה התקשרת אלי?
עו"ד יוסי נקר: היא (עו"ס יהודית פינלקשטיין) אמרה לי שהיא תמנע ממני לדבר בוועדה. זה לא עוד כך.
עו"ס פינלקשטיין: בגלל שאתה תוקפני.
עו"ד יוסי נקר: הכל מוקלט וזה גם יעלה ליוטיוב.
עו"ס פינלקשטיין: ברגע זה סיימנו את הוועדה!!!
עו"ד יוסי נקר: סיימנו את הוועדה? מעולה . הסתיימה הוועדה (סוגר את שיחת הטלפון).
עו"ס פינלקשטיין: חוות דעת של פקידת סעד ארצית...
עו"ד יוסי נקר: אתם לא יכולים למנוע ממני לדבר בשם הלקוחות שלי בוועדה.
עו"ס פינלקשטיין: הלקוחות שלך זה בבית משפט. לא כאן.
עו"ד יוסי נקר: אמרת שהסתיימה הוועדה? הסתיימה הוועדה, תודה רבה.
עו"ס פינלקשטיין: לא. מבחינתנו הם אמורים להישאר. אנחנו נתחיל את הוועדה. הוא לא ינהל אותי. אתם יכולים לקחת 2 דקות להתייעץ, ואתם תחליטו.
הורה: בעצם אנחנו כן רוצים לקיים את הוועדה, אבל העורך דין רוצה כן לדבר. זה לגיטימי.
עו"ס פינלקשטיין: אתם רוצים יצוג של עו"ד? שניה, זה לא לגיטימי. יש לנו את החוקים. אנחנו כולנו שמענו את פקידת סעד ארצית שהיא אמרה שפה זה לא בית משפט, שזו ועדה מקצועית, זו לא ועדה משפטית. אני שמעתי את זה במו אוזניי. אנחנו עובדים על פי נוהלים. אדם שמאיים עלי, שמקליט אותי, שמתלהם, שמגלה תוקפנות, אני לא רוצה אותו. זכותי. הזמנו אותו מלכתחילה לשבת על תקן של חבר, ידיד משפחה. פה זה לא בית משפט. הוא מוכן בתנאים שלנו, בשמחה. ולא - אנחנו נקיים ועדה במועד אחר. אני גם יזמין ייצוג משפטי שלי, אני יזמין עוד אנשים ונעשה ועדה. אנחנו לא בבית משפט. עד עכשיו גם בכרמיאל וגם כאן, אתם ייצגתם את עצמכם, והכל, ועשיתם את זה בצורה מכובדת.
הורים: עשינו את זה בצורה , שאני חושב שעו"ד יעזור לנו טוב, כי אני פחות בקיא בחומר.
עו"ס פינלקשטיין: אתם רוצים? בבית משפט, פה זה ועדה טיפולית, החלטה שלכם. אנחנו נדחה את הוועדה למועד אחר, נבדוק את הכל ונקיים. הוא מקליט אותי. איך שאתם רוצים. שהוא יהיה נוכח - בלי ייצוג! בשמחה.
עו"ד יוסי נקר: זו ועדה משפטית לעילא ולעילא. אפילו בית משפט עליון מתייחס לזה כך.
עו"ס פינלקשטיין: אז נקבע מועד אחר. הוא מהרגע שהוא נכנס עם כל הכבוד, הוא ניסה להשתלט...
עו"ד יוסי נקר: ניסיתי להשתלט?
עו"ס פינלקשטיין: איומים!
עו"ד יוסי נקר: להגיד שזה מוקלט, זה איום? לא! זה לא איום.
הורה: אני רוצה שיוסי ייצג אותנו.
עו"ס פינלקשטיין: לא! בבית משפט הוא ייצג אתכם. לא פה.
עו"ד יוסי נקר: הייצוג הוא גם בוועדה. אתם צריכים ללמוד את זה.
עו"ס פינלקשטיין: הוא רוצה לדבר בשמכם.
עו"ד יוסי נקר: גם. זה הייצוג.
עו"ס פינלקשטיין: זה חילוקי הדעות. שניכם תדברו, הוא יישב ויהיה נוכח.
הורים: יוסי, אתה מסכים?
עו"ס פינלקשטיין: לא. אני לא באתי לפה כעציץ. רוצים לסגור את הוועדה?
עו"ס פינלקשטיין: שוב. אני חוזרת שישמעו אותי בבירור בהקלטה, או שאנחנו מקיימים את הוועדה רק עם ההורים בלעדיך, או בנוכחותך בלי שאתה מייצג. בית משפט פוסק. בשביל זה יש ערכאה משפטית שהיא מחליטה. פה זה החלטה טיפולית. זו לא ועדה משפטית.
עו"ד יוסי נקר: זו ועדה משפטית לעילא ולעילא.
עו"ס פינלקשטיין: אנחנו לא מקבלים שום חוות דעת מראש. אוסנת פה, מהאומנה.
עו"ס אוסנת: אני עו"ס לחוק הנוער. שלא נתבלבל.
עו"ס פינלקשטיין: אני הזמנתי את עו"ס האומנה שהיא מספרת את המצב של הילדים, ובהתאם למצב של כל המשפחה אנחנו בונים החלטות, מוציאים המלצות לגבי הטיפול למשפחה. זה הכל. בית המשפט מחליט. אלא אם כן, יש הסמכות. יש מקרים שההורים חותמים על הארכת צו או כל מיני דברים, אבל הוועדה פה היא לא תוכננה מראש, היא בשקיפות מלאה. אתם פה מהתחלה עד הסוף. אתם שומעים את הדוח, קוראים את הדוח כמו כולם, אתם חותמים על החלטות כמו כולם. אתם חברים מן המנין לכל דבר. זה גם אחד השינויים בשנים האחרונות של משרד הרווחה. פעם הורים היו נכנסים רק לקטע קטן, לא היו קוראים את הדוח. היום אתם שותפים מהתחלה עד הסוף, ומותר לכם להכניס עורך דין...
[הערת בעלת הבלוג: מדובר בהורים הנלחמים להשבת ילדיהם למשמורתם. הם אינם 'חברים מן המניין' ואינם חלק מחברי הוועדה הסוציאלית שהאינטרסים הברורים שלה היא השארת הילדים של ההורים במשפחת האומנה. לורי שם טוב]
עו"ד יוסי נקר: אבל שישתוק...
עו"ס פינלקשטיין: בטח שלא לייצג אותם!
עו"ד יוסי נקר: לא תהיו מיוצגים - זה מה שאומרת יהודית פינקלשטיין לשכת רווחה פתח תקוה.
עו"ס פינלקשטיין: הם יכולים להיות מיוצגים רק בבית המשפט. חבל על הזמן.
הורה: אני רוצה שהוא כן יהיה איתנו בוועדה.
עו"ס פינלקשטיין: הוא יכול לשבת, לא לייצג.
עו"ד יוסי נקר: אני היחיד שמתעסק בנושאים האלו באופן פרטי ולא מהסיוע. אני מחזיר ילדים הביתה. גם במקרה הזה אני אחזיר את הילדים!

קישורים:


עו"ד משכית בנדל מהאגודה לזכויות האזרח מסבירה על ועדות החלטה וועדת סילמן - אפריל 2014 - רדיו ללא הפסקה עם גיא זוהר - עו"ד משכית בנדל מהאגודה לזכויות האזרח מסבירה על הדורסנות של ועדות ההחלטה הסטטוטוריות הפועלות במחשכים ברשויות מקומיות ללא סדרי דין ללא ראיות תולשות מידי שנה אלפי ילדים מביתם ומשפחתם למסגרות משרד הרווחה ללא פיקוח ובקרה ואין מושיע. ההורים עומדים חסרי אונים מול ה"מומחים" בועדות ההחלטה המדברים בשפה אחת ודברים אחדים ובתי משפט רואים המלצותיהם כסוף פסוק (חותמת גומי) - הרקע לראיון הוא התנגדותה של עובדת סוציאלית יהודית פינקלשטיין מלשכת הרווחה פתח תקווה לאפשר ייצוג להורים (עדי איוון) בוועדת החלטה כדי להגן על בניהם מפני דורסנות הממסד...
פרשת הילדים האבודים - יואב יצחק - כיצד קורה שגם בשנים אלה מועברים מדי שנה אלפי ילדים מבית הוריהם, לפי המלצת "ועדות החלטה" - הפועלות באופן בלתי חוקי, ....
דוח מבקר המדינה 2013 - משרד הרווחה תולש בכפייה וברמיה ילדים מבתיהם בוועדות החלטה בניגוד לחוק ולנהלים - מאי 2013 - מבקר המדינה ערך במהלך שנת 2012 ביקורת על סדרי עבודתן של ועדות לתכנון טיפול והערכה (ועדות החלטה בלשכות רווחה ברשויות מקומיות) בעניין זכויותיהן של משפחות חלשות בהוצאת ילדים מהם בכפייה...

תחלואי תאוות הבצע וסחר בילדים במשרד הרווחה - הורים שילדיהם נלקחו בכפייה לא יכולים לערער - דוח מבקר המדינה 2013 - מה החזון של שר הרווחה מאיר כהן: טיוח פשעי משרדו והפצת גימיקים חלולים בתקשורת שאין מאחוריהם מאומה. - הכתבה ההורים שילדיהם נלקחו לא יכולים לערער , יובל גורן | 8/5/2013 , nrg - זאת בגלל שלא הוקמו ועדות לכך על אף שאושר להן תקן. דו"ח מבקר המדינה מצא גם כי הרפורמה שנקבעה לפני עשור טרם יושמה..

הוצאת ילדים מהבית נעשת בחיסיון בהליך לא הוגן - ד"ר ישראל צבי גילת - פוליטיקה - ערוץ 1 - יוני 2011 - ראיון עם ד"ר ישראל צבי גילת בנושא הוצאת ילדים מביתם ע"י רשויות הרווחה. - צבי גילת עמד בעבר בראש ועדה (ועדת גילת) שבדקה דרכי פעולה של ועדות החלטה ומצא כי הליך הוצאת ילדים מביתם בכפייה ע"י רשויות הרווחה לא היה הוגן. - בתי משפט לנוער אינם מפרסמים פסקי דין לרבות בעניין הוצאת ילדים מבית כך שלא ניתן לבקר הליך שאינו פומבי. "ועדת החלטה" ופקיד הסעד - שיקולים זרים וניגוד עניינים להוצאת הילד מהבית - בעיות ניגוד העניינים והשיקולים הזרים של פקידי הרווחה ו"ועדת ההחלטה" ברשות המקומית מביאה להחלטות שגויות אשר פוגעות באופן קשה ביותר הקטין/חסוי ובני משפחתו. על מנת להתמודד עם תקלות קשות אלו נדרשת המשפחה להשקיע משאבים אדירים להציל את יקירם. בית משפט לענייני משפחה המקיים את הדיונים בדלתיים סגורות משמש כחותמת גומי של מערכת הרווחה הקלוקלת....

רשויות הרווחה חוטפות ילדי עולים מביתם ומשפחתם בדרכי רמיה - מסמך הכנסת נובמבר 2005

נובמבר 2005 - מתוך מסמך מסמך רקע של הכנסת בנושא: הוצאת ילדי עולים מן הבית בידי שירותי הרווחה (הוגש לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות)

המחלוקת בדבר הוצאת ילדים מן הבית כאמור, את פקידי הסעד ממנה בית-המשפט, ובסמכותם להמליץ לבית-המשפט על הוצאת ילד מן הבית במקרה שבו השתכנעו כי טובתו מחייבת זאת. על תפקודם של פקידי הסעד בכל מקרה של החלטה להוציא ילד מן הבית בלא הסכמת ההורים (לפי חוק הנוער) נמתחת ביקורת קשה. להלן הטענות העיקריות:

פקידות סעד חוטפות ילדים מבתיהם בשרירות לב - סמכויות גדולות מדי מרוכזות בידי פקידי הסעד, וידם "קלה מדי" בהחלטה להוציא ילדים מן הבית ולהכריז על ילדים בני-אימוץ.

פקידות הסעד פוגעות בשכבות החלשות - הנפגעים העיקריים ממצב זה הם מהשכבות החלשות, כמו עולים חדשים, שנוסף על קשיי הקליטה האחרים יש להם בעיות תקשורת עם עובדים סוציאליים שאינם יודעים את שפתם ומייצגים מנטליות ותרבות שונות משלהם.


סעד משפטי המציב את האזרח בנחיתות מול פקידות הסעד - חוסר ייצוג הולם להורים בהליך המשפטי: לשכבות החלשות, כמו משפחות העולים, אין יכולת כלכלית להשיג לעצמם סיוע משפטי הולם. כאמור, מי שידו אינה משגת שכירת שירותי עורך-דין זכאי לסעד משפטי מן המדינה; את המדינה – כלומר את הצד שכנגד – מייצג בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה. ההורה, שלא תמיד יודע על זכותו להיות מיוצג, והוא נעדר מיומנות בניהול השיח המשפטי, נמצא בעמדת נחיתות בהליך המשפטי לעומת המדינה, 21 וגם הסעד המשפטי המתקבל מן המדינה אינו שווה ערך לייצוג עמדת המדינה. בישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות ב 13- במרס 2002 אמר השופט אלון גילון: "בהרבה מאוד מהמקרים ההורים לא מיוצגים. הם מגיעים לבית-המשפט אחרי שהוציאו את הקטין. כעבור שבעה ימים חייבים להגיע לבית-המשפט. במקרה שיש ייצוג מתנהל דיון, כמו כל דיון אחר. השופט שומע את שני הצדדים ונותן את ההחלטה שלו, אבל יש הרבה מאוד מקרים שההורים לא מיוצגים, ופה נוצרת בעיה...
בית-המשפט בחלק מהמקרים מפנה אליו [אל עורך-דין] לסיוע משפטי, אבל גם השבעה ימים האלה הם לא מספיק זמן לסיוע המשפטי כדי להתארגן וגם למנות מישהו וגם ללמוד את התסקיר כדי להופיע בדיון הראשון מוכנים... יכול מאוד להיות שצריך להתקין באיזשהו מקום תקנה שתחייב שהורים שלא מיוצגים יקבלו סיוע משפטי... ייתכן שצריך להתקין תקנה שחייבת להיות חובת ייצוג... אין דבר כזה שההורים לא נמצאים. הדיון מתקיים במעמד שני הצדדים.
אמרתי שלא תמיד ההורים מיוצגים, ורצוי בתיקים כאלה שיהיה ייצוג. שומעים את ההורים, אבל אני לא כל כך בטוח שההורים יודעים לקרוא את התסקיר, ולכן אני חושב שחייבת להיות חובת ייצוג... נכון שלשופטים קשה כשההורים לא מיוצגים והם מופיעים בפני נציגי משרד העבודה והרווחה, ואז בית-המשפט מנסה להיות "עורך-הדין" שלהם, אבל זה קשה, ולכן אני חוזר עוד פעם על מה שאמרתי בהתחלה: ייתכן שצריך לשקול שבדיונים האלה שני הצדדים יהיו חייבים להיות מיוצגים
".

למעשה בכל המקרים שבהם המשיב מקבל סעד משפטי בהתדיינות מול המדינה הוא נמצא בעמדת נחיתות. ידוע שעורכי- דין ממונים מקבלים שכר זעום כשהם מתמודדים מול הנציגות הממוסדת של היועץ המשפטי לממשלה. במצב זה נדרשת מעורכי-הדין הממונים הקרבה של ממש כדי לנהל מערכה משפטית שנכלל בה ערעור לערכאות גבוהות יותר וכו'. מן הבחינה הזאת מצבם של הורים המשיבים על טענת העדר מסוגלות הורית אינו שונה ממצבם של משיבים על טענות אחרות של המדינה כלפיהם. המקור: מילי מאסס, "על התערבות המדינה בקשר בין ילדים והוריהם – המקרה של אימוץ כפוי .616– בשל העדר 'מסוגלות הורית'", מאזני משפט ד', 2005 , עמ' 58

פקידות הסעד גורמות נזקים בלתי הפיכים למשפחות - במקרים רבים הוצאת ילדים מן הבית נעשית בשגגה, ואז, גם אם הילד יוחזר למשפחתו אחרי תקופה, הנזק שנגרם לו ולמשפחה כולה הוא בלתי הפיך.

פקידות הסעד מסמנות משפחות ומפרקות אותן - לעתים הוצאת ילד אחד מן הבית מביאה בעקבותיה, אוטומטית, את הוצאת הילדים האחרים, בלא בדיקת כל מקרה לגופו. לעתים המשפחה מבקשת את עזרת שירותי הרווחה בנושא אחר ולפתע מתחילים להוציא את ילדיה מן הבית.

ניתוק הילד בפתאומיות ממשפחתו תוך גרימת נזקים - ילדים משלמים מחיר כבד כשהם ניתקים מהוריהם בפתאומיות, גם במקרים שבהם המדינה קובעת שנשקפת להם סכנה מיידית בשל אחריותם הלקויה של ההורים. הקשר של ילד להוריו מורכב הרבה יותר מההגדרה החד-משמעית שגלומה בניתוק מוחלט ביניהם. ההכרעה בין הכאב שכרוך בניתוק הילד מהוריו ומזהותו המולדת לבין הצורך בהגנה עליו מחייבת שיקול דעת והקפדה רבה.

פקידות הסעד פועלות ללא ראיות בדלתיים סגורות ומסתירות מידע חיוני מההורים - חוסר שקיפות והעדר ביקורת חיצונית על פעולות העובדים הסוציאליים (למשל: ועדות ההחלטה לא נתנו למשפחות לעיין בפרוטוקול שלהן).

השירות למען הילד - קרקע פוריה לשחיתות והרס משפחות חלשות - בעיית ניגוד עניינים: "השירות למען הילד", שהוא השירות היחיד בארץ אשר עוסק באימוץ, הוא בבחינת כתובת יחידה לשתי קבוצות אוכלוסייה שהאינטרסים שלהן מנוגדים. מצד אחד קבוצת ההורים המולידים, אשר נלחמת על זכותה לגדל את ילדיה, ומצד שני קבוצת המועמדים, אשר משתוקקים לאמץ ילד. האפיונים של שתי הקבוצות שונים – ככלל, קבוצת המועמדים לאמץ היא משכבה חברתית מבוססת יותר מקבוצת ההורים המולידים, ועל כן היא חזקה יותר מבחינה חברתית ויש לה לובי חזק.
להלן קטע מפרוטוקול ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות ב 20- במאי 2003 בנושא זה:
"מילי מאסס: בחוק האימוץ 1981 נוסף סעיף 12 ג', שמאפשר לפקיד סעד לחוק האימוץ לקחת ילד מן המשפחה ולקבל על זה אישור בית-משפט רטרואקטיבי לאחר 14 יום. הגישה לילד הזה, להוריו ולמשפחה שבה הוא נמצא היא בלעדית לפקידי האימוץ.
"יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות שאול יהלום: ...בואי נבדיל בין פקיד סעד לצורך חוק האימוץ, שמוסמך להחליט אם הילד צריך לצאת מהמשפחה, לבין השירות לאימוץ [השירות למען הילד], שנמצא בקשר עם הקבוצה רבת ההשפעה והביקוש.
"מילי מאסס: לא לא, אין הבחנה. זה אותם אנשים, זו אותה קבוצה. השירות לאימוץ עונה על הצרכים של שתי הקבוצות האלה, מטפל בשתי הקבוצות האלה, שיש ביניהן ניגוד אינטרסים". 25

פלייליסט - פקידת סעד עובדת סוציאלית


קישורים:

 יצחק הרצוג שר הרווחה משקר באובססיביות בענייני הוצאת ילדים מביתם - שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג ממשיך בהתנהגותו הפרועה מעמותות ברק לתפקידו כשר רווחה. -פברואר 2010 - מבט שני - "מדינה כאבא ואמא" - תחקיר מבט שני על הוצאת ילדים מביתם ומשפחתם ע"י משרד הרווחה. שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג משקר  באובססיביות למראיינת קרן נויבך...

בית המשפט הורה על טיפול בריטלין בכפייה, לילד במשפחת אומנה, בניגוד לחוק הנוער, ובניגוד לרצון אימו - במקרה דנן עולה חשש, כי בתי המשפט לא התבססו על הוראות הסעיף בעת שהכריעו בבקשת פקידי הסעד. בסוגית שליחתו של קטין לטיפול פסיכולוגי בניגוד לרצון הוריו, קבע המחוקק מנגנון, שנועד להבטיח את תקינותה של ההחלטה. מנגנון זה דורש חוות דעת של אנשי מקצוע מסוימים אשר בדקו את הקטין, כתנאי להפעלת שיקול הדעת של בית המשפט, וכן הוא מחייב בדיקה חוזרת שכזו מעת לעת. מנגנון זה הוכנס לחוק בתיקון מס' 11 לחוק הנוער
בית משפחת האומנה התברר כמרתף עינויים - ספטמבר 2009 , בן 15 מהדרום נאשם שהתעלל בילד שהתגורר בבית משפחתו מאז היה בן חמש, וביצע בו שורה ארוכה של מעשי סדום ומעשים מגונים. כן איים עליו שאם יספר על המעשים - יהרוג אותו ...

תביעת ענק נגד משפחה אומנת מתעללת - נובמבר 2009 - אישה בת 34 הגישה לבית המשפט תביעה של יותר מ-2.5 מליון שקל נגד משפחתה האומנת לשעבר, משרד הרווחה ועירית פתח תקוה. האישה טוענת שכשהייתה בת 4 הפנו אותה משרד הרווחה ועירית פתח תקוה למשפחה אומנת שהתעללה בה קשות. ...

עו"ד יוסי נקר מדבר על הוצאת ילדים מהבית

עו"ד יוסי נקר -- הפגיעה הבסיסית בזכויות הורים מתחילה ברגע שהורה מוזמן לוועדת החלטה - אוקטובר 2013 נמל תל אביב




עו"ד יוסי נקר בכנס ועדת הציבור לביקורת על דרכי פעולה של פקידות סעד: "להוציא ילד מהבית מבחינת הרווחה -- זה הדבר הכי קל לעשות".
בשום שלב של הליך חוק הנוער טיפול והשגחה, למרות שאמורים לעשות את זה, לא מציעים להורה עזרה מרשויות הרווחה.
הפגיעה הבסיסית בזכויות של ההורה שנלקח ממנו הילד, מתחילה מרגע שהוא מוזמן לוועדת החלטה. בוועדת החלטה לא מאפשרים להורים להיות מיוצגים עם עורך דין. עד היום לא נתקלתי במצב שבו הורה שנוהל על ידי סיוע משפטי, ניהל הליך הוכחות. הקלות הבלתי נסבלת שבה הורים נאלצים "להסכים" לנזקקות על ילדיהם, זה פשוט מקומם. גם אחר כך המלחמה להתעקש על הוכחות, היא לא קלה. הנטיה של בימ"ש מחוזי וגם עליון, היא לא להקל על נושא של ניהול הליך הוכחות, לכן הורה שנאבק להשיב את ילדיו למשמורתו זו מלחמה סיזיפית קשה.
יגידו עלינו שאנחנו לא נחמדים ומגישים ערעורים מיותרים -- אין דרך אחרת. גם אם מפסידים בהליך, זה לא סוף הדרך.
המסר שלי לכל ההורים פשוט להמשיך להילחם ולא לחשוש להפסיד. חשוב לנהל את המאבק בכל העוצמות שיש.

קישורים:

 עו"ד יוסי נקר מדבר על הכרזת נזקקות  - 29 באוקטובר 2013 - כנס ועדה ציבורית ב"רידינג 3" תל אביב בנושא דרכי עבודתן של פקידות הסעד. עו"ד יוסי נקר מדבר על הכרזת הנזקקות ע"פ חוק הנוער הדרקוני. כל ילד יכול בנקל להיות מוכרז נזקק ואז מועבר לטיפול והשגחת הרשויות. במצב זה ניתנים לפקידת סעד סמכויות סטטוטוריות על הילד הטיפול בו, מקום הימצאו, הסדרי ראיה עם הוריו ועוד...