לשכת הרווחה חדרה רצחה את האמא סיגל (שם בדוי)
התאבדות האם החד הורית: "תלשו לה את הלב" , mynet , הילה נגר , 03.07.2014
בני משפחתה של סיגל (שם בדוי) מחדרה, ששמה קץ לחייה בשבוע שעבר, טוענים כי עשתה זאת לאחר שבתה בת ה-12 נלקחה ממנה ודורשים מרשויות הרווחה לעשות בדק בית. בן זוגה אהרון: "סיגל סיימה את חייה בצורה טראגית בגלל מערכת רווחה שפועלת בצורה מכאנית וקרה". העירייה: "אין לקשור בין מקרה ההתאבדות להחלטת בית המשפט להוציא את הילדה מחזקת אמה"
ביום שלישי שעבר, החליטה סיגל (שמות בני המשפחה בכתבה בדויים - השמות המלאים שמורים במערכת) מחדרה, בשנות ה-30 לחייה, לשים קץ לחייה. סיגל לא השאירה מכתב אחריה, אך לטענת בני משפחתה היא הייתה נסערת ועשתה זאת לאחר שמוסדות הרווחה החליטו להרחיק את בתה היחידה מחזקתה.
בעקבות האירוע הטראגי, נערכה במוצאי שבת, עצרת מול ביתה בעיר - אליה הגיעו עשרות אנשים מכל רחבי הארץ, וביניהם הורים שמזדהים עם המצוקה וקוראים לשינוי החוקים היבשים שמאפשרים לדבריהם לרשויות הרווחה אצבע קלה "על ההדק".
סיגל הייתה בהלם
עד לפני כשלושה חודשים, חיו סיגל ובתה עדן בת ה-12, בדירה צנועה בחדרה. אביה של עדן, נפטר לאחרונה. סיגל עצמה, שגידלה את עדן לבדה, סבלה מנכות, אובחנה כחולה נוירולוגית וסבלה מבעיות שיווי משקל, אובדן שמיעה ואובדן ראייה. לדברי אהרון, בן זוגה של סיגל בשש השנים האחרונות, סיגל גידלה את הילדה במסירות.
"הקשר בין האם לילדה היה מושא לקנאה", הוא מספר בדמעות. "סיגל שמרה על הילדה שלה כמו לביאה. הילדה למדה בבית ספר טוב בעיר והגיעה להישגים בלימודים, ילדה מטופחת ונקייה, אהודה על המורים והצליחה בכל התחומים. הילדה, לא סתם גדלה כך, הייתה לה אמא שדאגה לה ועמדה מאחוריה".
בשנה האחרונה חגגו סיגל ואהרון מסיבת בת מצווה לעדן ומהכסף שקיבלה באירוע, החליטה עדן לרכוש מכשיר נייד מדגם מתקדם. "עשינו לה מסיבת בת מצווה גדולה עם די.ג'יי, וקנינו לה בגדים יפים וצילמו אותה לבוק תמונות", מספר אהרון. "מהכסף שהיא קיבלה באירוע היא קנתה סמארטפון".
אבל מסתבר שהמכשיר הסלולארי הפך, לדברי אהרון, למוקד מתיחות בין האם לבתה. לדבריו, לאחר שהאם ניסתה להסביר לעדן על הסכנות הטמונות ברשת, החל ויכוח קולני ביניהן, שהסתיים במעצרה של סיגל. "סיגל צעקה עליה 'בואי לפה, אל תצאי עם הפלאפון, אני אעניש אותך - לא יהיה לך פלאפון שלושה ימים'", מתאר אהרון. "עדן חטפה את הפלאפון ויצאה למרפסת שממוקמת כמה מטרים מהמדרכה. סיגל ניסתה לתפוס אותה והילדה קיבלה מכה באף והתחיל לרדת לה דם. לסיגל לא הייתה שום כוונה לפגוע בה. היא לא הייתה מסוגלת לפגוע באף אחד".
באותה שעה לדבריו עברו במקום שתי בנות מהשכבה של עדן וקראו לה לבוא איתן. "סיגל אישרה לה ללכת כי היא חשבה שהיא תירגע ותחזור הביתה, אבל הבנות כנראה הזעיקו את המשטרה", הוא אומר. לדבריו תוך דקות אחדות הגיעה המשטרה לדירתה של סיגל בליווי של פקידת סעד ועצרו אותה, מבלי שהיא מבינה את אשר מתחולל סביבה. "יכול להיות שהילדה קיבלה מכה, אבל זה לא היה במתכוון", הוא אומר.
סיגל, לדברי אהרון, שהתה שלושה ימים בבית המעצר קישון ולאחר מכן הורחקה מביתה למשך 30 יום. עדן הועברה על ידי מוסדות הרווחה (לשכת הרווחה חדרה) לבית ילדים.
בעקבות האירוע טוען אהרון, סיגל שקעה במשבר. "היא הייתה שבר כלי, בהלם מוחלט", הוא אומר. "היא הייתה מתקשרת אליי בוכה. לקחו לה את הדבר הכי יקר, זה כמו לתלוש לבן אדם את הלב".
הפגישה הראשונה בין סיגל לבתה התקיימה בבית הילדים וסיגל הייתה בטוחה שהילדה תחזור אליה. אהרון אף הציע שיעברו לדירה גדולה ומרווחת יותר. "רק לפני עשרה ימים אני וסיגל חתמנו על חוזה שכירות חדש, דירה חדשה עם שלושה חדרים", הוא מסביר. "החלטנו לפתוח דף חדש, לעזוב את הבית עם כל העבר שהיה קשור בו ולהתחיל מחדש. סיגל באמת האמינה שהכל יהיה בסדר".
לפני כשבועיים, עדן שוחררה לביתה וביום ראשון כשהאם ליוותה אותה בחזרה לבית הילדים, היא קיבלה לידיה מסמכים מהעובדת הסוציאלית וקראה לי בדחיפות. "הקראתי לה את המכתב בו היה כתוב שהילדה תהיה מורחקת מחזקתה", הוא אומר כמי שעדיין לא מאמין. סיגל הסתכלה עליי בעיניים כואבות והזילה דמעות. היא לא האמינה".
ומה אמרת לה, ניסית להסביר לה שהדברים יכולים להסתדר?
"במהלך היומיים האלו היו לי עם סיגל שיחות שגרתיות, הרגשתי שהיא שרויה בעצב, אבל אמרתי לה שאנחנו נראה מה אפשר לעשות. ביום שלישי עדן התקשרה אליי בשעה 14:00 ושאלה אותי מתי אנחנו עוברים דירה, אמרתי לה שבקרוב. אחרי 20 דקות התקשרה אליי העובדת הסוציאלית מטעם הרווחה וגם שאלה אותי למתי סגרנו את החוזה של הדירה. תוך כדי שיחה איתה, ביקשתי ממנה שיתמכו בסיגל נפשית ויסבירו לה שהכל יהיה בסדר, ושהם יהיו לה אוזן קשבת.
"היא הבינה ובאותו רגע העובדת הסוציאלית נסעה לדירה של סיגל ומצאה דירה נעולה, טלוויזיה דלוקה וכלב נובח. אני הייתי באותו זמן בעבודה. העובדת סוציאלית התקשרה אליי והסבירה שאף אחד לא עונה. אמרתי שאולי היא הלכה לקופת חולים ותכף תחזור, אבל אחרי רבע שעה היא שוב התקשרה ואמרה שסיגל לא חזרה. התקשרתי לאבא שלי, שגר לא רחוק משם, וביקשתי שיבדוק למה סיגל לא עונה. כשהוא חזר אליי הוא אמר 'סיגל התאבדה'".
יומיים לפני שהייתה אמורה לחגוג את יום הולדתה ה-39, החליטה סיגל לשים קץ לחייה והתאבדה בתלייה על הדלת שבין פינת האוכל לחדר השינה בעזרת חוטי ניילון שהיא קשרה במו ידיה. "סיגל סיימה את חייה בצורה טראגית בגלל מערכת רווחה שפועלת בצורה מכאנית וקרה", אומר אהרון בדמעות. "היא הייתה אישה נאיבית וטובה שפשוט לא היה לה כוח להילחם בבירוקרטיה הקשה".
ממשרד הרווחה טרם התקבלה תגובה.
מעיריית חדרה נמסר: "עיריית חדרה ואגף הרווחה משתתפים בצערה של המשפחה ובאבלה הכבד. זהו אירוע טראגי, אולם לאור הנסיבות וההסתברות אין מקום לקשור את מקרה ההתאבדות להחלטת בית המשפט להוצאת הילדה מחזקתה של האם.
"תפקידם של העובדים הסוציאלים הוא לדאוג ולהבטיח שילדים יגדלו בחיק משפחתם בביטחון, תוך דאגה לשלומם הנפשי והפיזי וברגע שקיים סיכון וסכנה לשלומו וביטחונו של הקטין, מחובתם של שירותי הרווחה לדאוג לסידור חוץ ביתי עבורו. כך נהג לפני חודשיים אגף הרווחה בעיריית חדרה, בעת שהיה קיים חשש לשלומה של הקטינה, ובהתייעצות עם גורמי רווחה בכירים במשרד הרווחה, ולאחר חקירת ילדים שנעשתה לקטינה, ועל פי עדותה הומלץ להוציאה מהבית למרכז חירום, כדי להגן עליה ולדאוג לשלומה. ההחלטה על הוצאתה מהבית למסגרת חירום התקבלה בצו ביניים על ידי בית משפט לנוער בחדרה ושירותי הרווחה פעלו על פי הנחיות בית המשפט.
"בעבר, בעת שהתגוררה האם בעיר אחרת בארץ, כבר הוצאה הילדה מחזקתה למשפחת אומנה, ולאור ניסיונות השיקום של האם, המוכרת לשירותי הרווחה שנים רבות, וחיה מקצבת נכות פיזית ונפשית, הוחזרה הילדה לחזקתה.
"אגף הרווחה ימשיך לדאוג ולטפל בילדה שנשארה עתה יתומה, לדאוג לכל צרכיה ולהבטיח את המשך התפתחותה וגידולה התקין".
הכתבה המלאה מתפרסמת בסוף השבוע ב"ידיעות חדרה"
התאבדות האם החד הורית: "תלשו לה את הלב" , mynet , הילה נגר , 03.07.2014
בני משפחתה של סיגל (שם בדוי) מחדרה, ששמה קץ לחייה בשבוע שעבר, טוענים כי עשתה זאת לאחר שבתה בת ה-12 נלקחה ממנה ודורשים מרשויות הרווחה לעשות בדק בית. בן זוגה אהרון: "סיגל סיימה את חייה בצורה טראגית בגלל מערכת רווחה שפועלת בצורה מכאנית וקרה". העירייה: "אין לקשור בין מקרה ההתאבדות להחלטת בית המשפט להוציא את הילדה מחזקת אמה"
ביום שלישי שעבר, החליטה סיגל (שמות בני המשפחה בכתבה בדויים - השמות המלאים שמורים במערכת) מחדרה, בשנות ה-30 לחייה, לשים קץ לחייה. סיגל לא השאירה מכתב אחריה, אך לטענת בני משפחתה היא הייתה נסערת ועשתה זאת לאחר שמוסדות הרווחה החליטו להרחיק את בתה היחידה מחזקתה.
בעקבות האירוע הטראגי, נערכה במוצאי שבת, עצרת מול ביתה בעיר - אליה הגיעו עשרות אנשים מכל רחבי הארץ, וביניהם הורים שמזדהים עם המצוקה וקוראים לשינוי החוקים היבשים שמאפשרים לדבריהם לרשויות הרווחה אצבע קלה "על ההדק".
סיגל הייתה בהלם
עד לפני כשלושה חודשים, חיו סיגל ובתה עדן בת ה-12, בדירה צנועה בחדרה. אביה של עדן, נפטר לאחרונה. סיגל עצמה, שגידלה את עדן לבדה, סבלה מנכות, אובחנה כחולה נוירולוגית וסבלה מבעיות שיווי משקל, אובדן שמיעה ואובדן ראייה. לדברי אהרון, בן זוגה של סיגל בשש השנים האחרונות, סיגל גידלה את הילדה במסירות.
"הקשר בין האם לילדה היה מושא לקנאה", הוא מספר בדמעות. "סיגל שמרה על הילדה שלה כמו לביאה. הילדה למדה בבית ספר טוב בעיר והגיעה להישגים בלימודים, ילדה מטופחת ונקייה, אהודה על המורים והצליחה בכל התחומים. הילדה, לא סתם גדלה כך, הייתה לה אמא שדאגה לה ועמדה מאחוריה".
בשנה האחרונה חגגו סיגל ואהרון מסיבת בת מצווה לעדן ומהכסף שקיבלה באירוע, החליטה עדן לרכוש מכשיר נייד מדגם מתקדם. "עשינו לה מסיבת בת מצווה גדולה עם די.ג'יי, וקנינו לה בגדים יפים וצילמו אותה לבוק תמונות", מספר אהרון. "מהכסף שהיא קיבלה באירוע היא קנתה סמארטפון".
אבל מסתבר שהמכשיר הסלולארי הפך, לדברי אהרון, למוקד מתיחות בין האם לבתה. לדבריו, לאחר שהאם ניסתה להסביר לעדן על הסכנות הטמונות ברשת, החל ויכוח קולני ביניהן, שהסתיים במעצרה של סיגל. "סיגל צעקה עליה 'בואי לפה, אל תצאי עם הפלאפון, אני אעניש אותך - לא יהיה לך פלאפון שלושה ימים'", מתאר אהרון. "עדן חטפה את הפלאפון ויצאה למרפסת שממוקמת כמה מטרים מהמדרכה. סיגל ניסתה לתפוס אותה והילדה קיבלה מכה באף והתחיל לרדת לה דם. לסיגל לא הייתה שום כוונה לפגוע בה. היא לא הייתה מסוגלת לפגוע באף אחד".
 |
| אהרון השבוע. "היא הייתה אישה נאיבית ופשוטה" (צילום: אסף פרידמן) |
סיגל, לדברי אהרון, שהתה שלושה ימים בבית המעצר קישון ולאחר מכן הורחקה מביתה למשך 30 יום. עדן הועברה על ידי מוסדות הרווחה (לשכת הרווחה חדרה) לבית ילדים.
בעקבות האירוע טוען אהרון, סיגל שקעה במשבר. "היא הייתה שבר כלי, בהלם מוחלט", הוא אומר. "היא הייתה מתקשרת אליי בוכה. לקחו לה את הדבר הכי יקר, זה כמו לתלוש לבן אדם את הלב".
הפגישה הראשונה בין סיגל לבתה התקיימה בבית הילדים וסיגל הייתה בטוחה שהילדה תחזור אליה. אהרון אף הציע שיעברו לדירה גדולה ומרווחת יותר. "רק לפני עשרה ימים אני וסיגל חתמנו על חוזה שכירות חדש, דירה חדשה עם שלושה חדרים", הוא מסביר. "החלטנו לפתוח דף חדש, לעזוב את הבית עם כל העבר שהיה קשור בו ולהתחיל מחדש. סיגל באמת האמינה שהכל יהיה בסדר".
לפני כשבועיים, עדן שוחררה לביתה וביום ראשון כשהאם ליוותה אותה בחזרה לבית הילדים, היא קיבלה לידיה מסמכים מהעובדת הסוציאלית וקראה לי בדחיפות. "הקראתי לה את המכתב בו היה כתוב שהילדה תהיה מורחקת מחזקתה", הוא אומר כמי שעדיין לא מאמין. סיגל הסתכלה עליי בעיניים כואבות והזילה דמעות. היא לא האמינה".
ומה אמרת לה, ניסית להסביר לה שהדברים יכולים להסתדר?
"במהלך היומיים האלו היו לי עם סיגל שיחות שגרתיות, הרגשתי שהיא שרויה בעצב, אבל אמרתי לה שאנחנו נראה מה אפשר לעשות. ביום שלישי עדן התקשרה אליי בשעה 14:00 ושאלה אותי מתי אנחנו עוברים דירה, אמרתי לה שבקרוב. אחרי 20 דקות התקשרה אליי העובדת הסוציאלית מטעם הרווחה וגם שאלה אותי למתי סגרנו את החוזה של הדירה. תוך כדי שיחה איתה, ביקשתי ממנה שיתמכו בסיגל נפשית ויסבירו לה שהכל יהיה בסדר, ושהם יהיו לה אוזן קשבת.
"היא הבינה ובאותו רגע העובדת הסוציאלית נסעה לדירה של סיגל ומצאה דירה נעולה, טלוויזיה דלוקה וכלב נובח. אני הייתי באותו זמן בעבודה. העובדת סוציאלית התקשרה אליי והסבירה שאף אחד לא עונה. אמרתי שאולי היא הלכה לקופת חולים ותכף תחזור, אבל אחרי רבע שעה היא שוב התקשרה ואמרה שסיגל לא חזרה. התקשרתי לאבא שלי, שגר לא רחוק משם, וביקשתי שיבדוק למה סיגל לא עונה. כשהוא חזר אליי הוא אמר 'סיגל התאבדה'".
יומיים לפני שהייתה אמורה לחגוג את יום הולדתה ה-39, החליטה סיגל לשים קץ לחייה והתאבדה בתלייה על הדלת שבין פינת האוכל לחדר השינה בעזרת חוטי ניילון שהיא קשרה במו ידיה. "סיגל סיימה את חייה בצורה טראגית בגלל מערכת רווחה שפועלת בצורה מכאנית וקרה", אומר אהרון בדמעות. "היא הייתה אישה נאיבית וטובה שפשוט לא היה לה כוח להילחם בבירוקרטיה הקשה".
ממשרד הרווחה טרם התקבלה תגובה.
מעיריית חדרה נמסר: "עיריית חדרה ואגף הרווחה משתתפים בצערה של המשפחה ובאבלה הכבד. זהו אירוע טראגי, אולם לאור הנסיבות וההסתברות אין מקום לקשור את מקרה ההתאבדות להחלטת בית המשפט להוצאת הילדה מחזקתה של האם.
"תפקידם של העובדים הסוציאלים הוא לדאוג ולהבטיח שילדים יגדלו בחיק משפחתם בביטחון, תוך דאגה לשלומם הנפשי והפיזי וברגע שקיים סיכון וסכנה לשלומו וביטחונו של הקטין, מחובתם של שירותי הרווחה לדאוג לסידור חוץ ביתי עבורו. כך נהג לפני חודשיים אגף הרווחה בעיריית חדרה, בעת שהיה קיים חשש לשלומה של הקטינה, ובהתייעצות עם גורמי רווחה בכירים במשרד הרווחה, ולאחר חקירת ילדים שנעשתה לקטינה, ועל פי עדותה הומלץ להוציאה מהבית למרכז חירום, כדי להגן עליה ולדאוג לשלומה. ההחלטה על הוצאתה מהבית למסגרת חירום התקבלה בצו ביניים על ידי בית משפט לנוער בחדרה ושירותי הרווחה פעלו על פי הנחיות בית המשפט.
"בעבר, בעת שהתגוררה האם בעיר אחרת בארץ, כבר הוצאה הילדה מחזקתה למשפחת אומנה, ולאור ניסיונות השיקום של האם, המוכרת לשירותי הרווחה שנים רבות, וחיה מקצבת נכות פיזית ונפשית, הוחזרה הילדה לחזקתה.
"אגף הרווחה ימשיך לדאוג ולטפל בילדה שנשארה עתה יתומה, לדאוג לכל צרכיה ולהבטיח את המשך התפתחותה וגידולה התקין".
הכתבה המלאה מתפרסמת בסוף השבוע ב"ידיעות חדרה"
