פשעי לשכת הרווחה חדרה - התאבדות האם החד הורית: "תלשו לה את הלב"

לשכת הרווחה חדרה רצחה את האמא סיגל (שם בדוי)  

התאבדות האם החד הורית: "תלשו לה את הלב" , mynet , הילה נגר , 03.07.2014

בני משפחתה של סיגל (שם בדוי) מחדרה, ששמה קץ לחייה בשבוע שעבר, טוענים כי עשתה זאת לאחר שבתה בת ה-12 נלקחה ממנה ודורשים מרשויות הרווחה לעשות בדק בית. בן זוגה אהרון: "סיגל סיימה את חייה בצורה טראגית בגלל מערכת רווחה שפועלת בצורה מכאנית וקרה". העירייה: "אין לקשור בין מקרה ההתאבדות להחלטת בית המשפט להוציא את הילדה מחזקת אמה"

ביום שלישי שעבר, החליטה סיגל (שמות בני המשפחה בכתבה בדויים - השמות המלאים שמורים במערכת) מחדרה, בשנות ה-30 לחייה, לשים קץ לחייה. סיגל לא השאירה מכתב אחריה, אך לטענת בני משפחתה היא הייתה נסערת ועשתה זאת לאחר שמוסדות הרווחה החליטו להרחיק את בתה היחידה מחזקתה.

בעקבות האירוע הטראגי, נערכה במוצאי שבת, עצרת מול ביתה בעיר - אליה הגיעו עשרות אנשים מכל רחבי הארץ, וביניהם הורים שמזדהים עם המצוקה וקוראים לשינוי החוקים היבשים שמאפשרים לדבריהם לרשויות הרווחה אצבע קלה "על ההדק".



סיגל הייתה בהלם

עד לפני כשלושה חודשים, חיו סיגל ובתה עדן בת ה-12, בדירה צנועה בחדרה. אביה של עדן, נפטר לאחרונה. סיגל עצמה, שגידלה את עדן לבדה, סבלה מנכות, אובחנה כחולה נוירולוגית וסבלה מבעיות שיווי משקל, אובדן שמיעה ואובדן ראייה. לדברי אהרון, בן זוגה של סיגל בשש השנים האחרונות, סיגל גידלה את הילדה במסירות.

"הקשר בין האם לילדה היה מושא לקנאה", הוא מספר בדמעות. "סיגל שמרה על הילדה שלה כמו לביאה. הילדה למדה בבית ספר טוב בעיר והגיעה להישגים בלימודים, ילדה מטופחת ונקייה, אהודה על המורים והצליחה בכל התחומים. הילדה, לא סתם גדלה כך, הייתה לה אמא שדאגה לה ועמדה מאחוריה".

בשנה האחרונה חגגו סיגל ואהרון מסיבת בת מצווה לעדן ומהכסף שקיבלה באירוע, החליטה עדן לרכוש מכשיר נייד מדגם מתקדם. "עשינו לה מסיבת בת מצווה גדולה עם די.ג'יי, וקנינו לה בגדים יפים וצילמו אותה לבוק תמונות", מספר אהרון. "מהכסף שהיא קיבלה באירוע היא קנתה סמארטפון".


אבל מסתבר שהמכשיר הסלולארי הפך, לדברי אהרון, למוקד מתיחות בין האם לבתה. לדבריו, לאחר שהאם ניסתה להסביר לעדן על הסכנות הטמונות ברשת, החל ויכוח קולני ביניהן, שהסתיים במעצרה של סיגל. "סיגל צעקה עליה 'בואי לפה, אל תצאי עם הפלאפון, אני אעניש אותך - לא יהיה לך פלאפון שלושה ימים'", מתאר אהרון. "עדן חטפה את הפלאפון ויצאה למרפסת שממוקמת כמה מטרים מהמדרכה. סיגל ניסתה לתפוס אותה והילדה קיבלה מכה באף והתחיל לרדת לה דם. לסיגל לא הייתה שום כוונה לפגוע בה. היא לא הייתה מסוגלת לפגוע באף אחד".

אהרון השבוע. "היא הייתה אישה נאיבית ופשוטה" (צילום: אסף פרידמן)

באותה שעה לדבריו עברו במקום שתי בנות מהשכבה של עדן וקראו לה לבוא איתן. "סיגל אישרה לה ללכת כי היא חשבה שהיא תירגע ותחזור הביתה, אבל הבנות כנראה הזעיקו את המשטרה", הוא אומר. לדבריו תוך דקות אחדות הגיעה המשטרה לדירתה של סיגל בליווי של פקידת סעד ועצרו אותה, מבלי שהיא מבינה את אשר מתחולל סביבה. "יכול להיות שהילדה קיבלה מכה, אבל זה לא היה במתכוון", הוא אומר.

סיגל, לדברי אהרון, שהתה שלושה ימים בבית המעצר קישון ולאחר מכן הורחקה מביתה למשך 30 יום. עדן הועברה על ידי מוסדות הרווחה (לשכת הרווחה חדרה) לבית ילדים.

בעקבות האירוע טוען אהרון, סיגל שקעה במשבר. "היא הייתה שבר כלי, בהלם מוחלט", הוא אומר. "היא הייתה מתקשרת אליי בוכה. לקחו לה את הדבר הכי יקר, זה כמו לתלוש לבן אדם את הלב".

הפגישה הראשונה בין סיגל לבתה התקיימה בבית הילדים וסיגל הייתה בטוחה שהילדה תחזור אליה. אהרון אף הציע שיעברו לדירה גדולה ומרווחת יותר. "רק לפני עשרה ימים אני וסיגל חתמנו על חוזה שכירות חדש, דירה חדשה עם שלושה חדרים", הוא מסביר. "החלטנו לפתוח דף חדש, לעזוב את הבית עם כל העבר שהיה קשור בו ולהתחיל מחדש. סיגל באמת האמינה שהכל יהיה בסדר".

לפני כשבועיים, עדן שוחררה לביתה וביום ראשון כשהאם ליוותה אותה בחזרה לבית הילדים, היא קיבלה לידיה מסמכים מהעובדת הסוציאלית וקראה לי בדחיפות. "הקראתי לה את המכתב בו היה כתוב שהילדה תהיה מורחקת מחזקתה", הוא אומר כמי שעדיין לא מאמין. סיגל הסתכלה עליי בעיניים כואבות והזילה דמעות. היא לא האמינה".

ומה אמרת לה, ניסית להסביר לה שהדברים יכולים להסתדר?

"במהלך היומיים האלו היו לי עם סיגל שיחות שגרתיות, הרגשתי שהיא שרויה בעצב, אבל אמרתי לה שאנחנו נראה מה אפשר לעשות. ביום שלישי עדן התקשרה אליי בשעה 14:00 ושאלה אותי מתי אנחנו עוברים דירה, אמרתי לה שבקרוב. אחרי 20 דקות התקשרה אליי העובדת הסוציאלית מטעם הרווחה וגם שאלה אותי למתי סגרנו את החוזה של הדירה. תוך כדי שיחה איתה, ביקשתי ממנה שיתמכו בסיגל נפשית ויסבירו לה שהכל יהיה בסדר, ושהם יהיו לה אוזן קשבת.

"היא הבינה ובאותו רגע העובדת הסוציאלית נסעה לדירה של סיגל ומצאה דירה נעולה, טלוויזיה דלוקה וכלב נובח. אני הייתי באותו זמן בעבודה. העובדת סוציאלית התקשרה אליי והסבירה שאף אחד לא עונה. אמרתי שאולי היא הלכה לקופת חולים ותכף תחזור, אבל אחרי רבע שעה היא שוב התקשרה ואמרה שסיגל לא חזרה. התקשרתי לאבא שלי, שגר לא רחוק משם, וביקשתי שיבדוק למה סיגל לא עונה. כשהוא חזר אליי הוא אמר 'סיגל התאבדה'".

יומיים לפני שהייתה אמורה לחגוג את יום הולדתה ה-39, החליטה סיגל לשים קץ לחייה והתאבדה בתלייה על הדלת שבין פינת האוכל לחדר השינה בעזרת חוטי ניילון שהיא קשרה במו ידיה. "סיגל סיימה את חייה בצורה טראגית בגלל מערכת רווחה שפועלת בצורה מכאנית וקרה", אומר אהרון בדמעות. "היא הייתה אישה נאיבית וטובה שפשוט לא היה לה כוח להילחם בבירוקרטיה הקשה".

ממשרד הרווחה טרם התקבלה תגובה.

מעיריית חדרה נמסר: "עיריית חדרה ואגף הרווחה משתתפים בצערה של המשפחה ובאבלה הכבד. זהו אירוע טראגי, אולם לאור הנסיבות וההסתברות אין מקום לקשור את מקרה ההתאבדות להחלטת בית המשפט להוצאת הילדה מחזקתה של האם.

"תפקידם של העובדים הסוציאלים הוא לדאוג ולהבטיח שילדים יגדלו בחיק משפחתם בביטחון, תוך דאגה לשלומם הנפשי והפיזי וברגע שקיים סיכון וסכנה לשלומו וביטחונו של הקטין, מחובתם של שירותי הרווחה לדאוג לסידור חוץ ביתי עבורו. כך נהג לפני חודשיים אגף הרווחה בעיריית חדרה, בעת שהיה קיים חשש לשלומה של הקטינה, ובהתייעצות עם גורמי רווחה בכירים במשרד הרווחה, ולאחר חקירת ילדים שנעשתה לקטינה, ועל פי עדותה הומלץ להוציאה מהבית למרכז חירום, כדי להגן עליה ולדאוג לשלומה. ההחלטה על הוצאתה מהבית למסגרת חירום התקבלה בצו ביניים על ידי בית משפט לנוער בחדרה ושירותי הרווחה פעלו על פי הנחיות בית המשפט.

"בעבר, בעת שהתגוררה האם בעיר אחרת בארץ, כבר הוצאה הילדה מחזקתה למשפחת אומנה, ולאור ניסיונות השיקום של האם, המוכרת לשירותי הרווחה שנים רבות, וחיה מקצבת נכות פיזית ונפשית, הוחזרה הילדה לחזקתה.

"אגף הרווחה ימשיך לדאוג ולטפל בילדה שנשארה עתה יתומה, לדאוג לכל צרכיה ולהבטיח את המשך התפתחותה וגידולה התקין".

הכתבה המלאה מתפרסמת בסוף השבוע ב"ידיעות חדרה"

מוטי לייבל - אני מאשים את הרווחה בפשעים כנגד האנושות וסחר בילדים

יוני 2014 - האמא נ' ז"ל התאבדה לאחר שבתה נלקחה ממנה על ידי משרד הרווחה בצו חירום ממשמורתה.
נ' היא אם חד הורית. האבא של הילדה נפטר לפני חצי שנה ממחלה קשה, והבת טופלה במסירות ואהבת אין קץ על ידי האמא ובן זוגה התומך.
מוטי לייבל, עיתונאי:
נ' עשתה מעשה מכיוון שהיא לא יכלה להתמודד עם הפשע הנתעב הזה של חטיפת ילדתה.
בצער רב ובלב דואב אני אומר את זה, אני מקווה מאוד שהילדה לא תתגלגל בין המוסדות, אני מקווה מאוד, ולפי מה שאני רואה, היא קיבלה ערכים על מנת לא להידרדר מוסרית. אני רוצה לנצל את המקום והזמן להעביר מסר לאותם אמהות ואבות אשר נמצאים במצב שחטפו גם להם את הילדים, וגם לאלו שיחטפו להם את הילדים בעתיד, כל עוד אנחנו לא נעצור את זה, ואנחנו עומדים לעצור את זה. הם ימשיכו לחטוף ולסחור בילדים.
במידה ואתם פוגעים בעצמכם, קודם כל המערכת ניצחה אתכם. שנית, אין, אין מי שיגן על הילדים שלכם מציפורני הרווחה. מה אתם חושבים שיעלה בגורלם לאחר שתנטשו אותם? אני קורא לכם להפסיק עם נטילת החיים שלכם, כי הילדים שלנו זקוקים לנו. הם סומכים עלינו שנבוא נציל אותם ונחלץ אותם. אז די עם זה.
מעבר לכך, אני מאשים את חברת קדישא ורבנות ישראל בהלנת המת. הם טוענים וטענו עד עכשיו שאיננה יהודיה, אולם מאידך יש את תעודת הלידה שלה שמוכיחה שהיא יהודיה.
אני מאשים את הרווחה בפשעים כנגד האנושות ובסחר בילדים.
אני מאשים את שר הרווחה מאיר כהן ואת כל שרי הרווחה מיום הקמת המדינה, מפרשת חטיפת ילדי תימן ועד עצם היום הזה. מאשים אותם בפשעים כנגד האנושות. אף אחד מהם אינו חף מפשע, כיוון שכולם ידעו.
אני מאשים את מנכ"ל הרווחה, יוסי סילמן, אשר יודע על הפשעים האלה ומעלים עין ובכך נותן יד לזה. במקום לטפל במקרים ולעזור, הוא מסתובב ומחפש איך לעשות הפרד-ומשול בין הקבוצות אשר נאבקות להפסקת ילדים מהוריהם.
אני מאשים את דובר הרווחה, דוד גולן, אשר נתן תגובה המבזה אותו ואת כל המערכת שהוא דובר עבורה.
התגובה פורסמה באינטרנט בפייסבוק של דובר הרווחה.
אני מאשים את מערכת המשפט אשר שופטיה, אם מפאת חוסר זמן, אם מפאת רשעות, אם מפאת נקמה אישית או בגלל שהם מכרים ותיקים של העובדות הסוציאליות, משמשים כחותמת גומי ומקבלים בצורה עיוורת ומבלי לרדת לשורש העניין את כל התסקירים, וביניהם גם שקריים של עובדות סוציאליות. מאידך אני רוצה לציין שאין אנו מגנים כל עובדת סוציאלית באשר היא. ישנן עובדות אשר נותנות את הלב והנשמה, ואני פונה אליהן דווקא וקורא להן לפתוח את העיניים. נכון שקשה להתפרנס היום, נכון שצריך לשמור על מקומות העבודה שלכן, אבל גם במחיר חיי הילדים? גם במחיר חיי הורים? תסתכלו מסביב, תנסו לשים לב בין מה שמספרים לכם לבין האמת. אלו דברים אחרים לגמרי.
בנימה אישית, אנחנו מספר לא קטן של הורים, אמהות ואבות אשר סובלים את סבל הרווחה וגם פעילים חברתיים, אשר לקחו על עצמם את הרצון לשנות את המעוות. זאב בודד אל מול מערכת מפלצתית כזו, אינו מסוגל להתמודד, אבל אנחנו מתאחדים, מתעצמים, נהיים קבוצה גדולה ורצינית, שביחד יהיה לנו את הכוח להמשיך ולהיאבק עד ליום הצדק שבו אנו ננצח.
נמצאים איתנו חברים יקרים אסתר מנחם המתנחלת ומגן דהרי מקבוצת לאהוב, אשר כל מה שהם עושים זה להסתובב ולעזור לאנשים ולתמוך בהם, בדיוק כמו מה שניסינו לעשות היום.

האמא נ' ז"ל - הספד למותה ע"י מוטי לייבל ולצדו אוהד חממי בן זוגה של נ' ז"ל

יוני 2014 - האמא נ' ז"ל התאבדה לאחר שבתה נלקחה ממנה על ידי משרד הרווחה בצו חירום ממשמורתה.
נ' היא אם חד הורית. האבא של הילדה נפטר לפני חצי שנה ממחלה קשה, והבת טופלה במסירות ואהבת אין קץ על ידי האמא ובן זוגה התומך.
האמא נ', בת 39 במותה.
מוטי לייבל נושא נאום לזכרה שלנ' ז"ל שנטלה את חייה, לאחר שפקידת סעד שידה קלה על ההדק בתלישת ילדים מזרועות הוריהם האהובים, לקחה את בתה בצו חירום למרכז חירום נווה מיכאל.
פקידת הסעד שלחה מכתב לאמא בו כתבה שהיא לא מתכוונת להחזיר את הילדה אליה, כי היא אמא רעה.
המכתב יפורסם בפייסבוק בקבוצת "הורים שכולים לילדים חיים".
העלילות שהעלילה העובדת הסוציאלית נגד האמא, אין להם שחר למציאות. היא כתבה שאין לאמא אוכל במקרר, בעוד שהמקרר של האמא מפוצץ באוכל, היא כתבה שהאמא צורכת סמים, בעוד שהאמא לא מעשנת אפילו סיגריות ובוודאי שאינה צורכת סמים, היא טענה שהאמא לא יהודיה, בעוד שהאמא יהודיה כשרה למהדרין, ובתעודת הלידה שלה נכתב: נדיה קושניר שהגיעה מאוקראינה, ולסבא קוראים דוד.
בכל מקום בעולם, בכל דת כמעט מאמינים בסופו של דבר באמת אחת ומוחלטת, שיש אלוהים אחד, ואם יש אלוהים אחד, אז כולנו ילדיו, ואם כולנו ילדיו אז תפילה לאחד בהחלט מתאימה גם לאחר.

רשויות הרווחה רצחו את האמא נ' ז"ל

נזקי הרעלת עובדות סוציאליות - רשויות הרווחה תולשות באלימות ובתוקפנות ילדים מהוריהם מאחר וידוע כי ההורים ילחמו על ילדיהם. העובדות הסוציאליות במסגרות הרווחה השונות מרעילות נגד ההורים בבתי משפט ומשטרת ישראל, וכן בפני ה"מומחים" מטעמם. וכך מערכת שלמה מורעלת פועלת ילד משפחה אומללה ומחריבה אותה.



יוני 2014 - האמא נ' ז"ל התאבדה לאחר שבתה נלקחה ממנה על ידי משרד הרווחה בצו חירום ממשמורתה.
נ' היא אם חד הורית. האבא של הילדה נפטר לפני חצי שנה ממחלה קשה, והבת טופלה במסירות ואהבת אין קץ על ידי האמא ובן זוגה התומך.
בין האמא לבת התקיים ויכוח סתמי על גלישת הבת באינטרנט ברשת הפייסבוק, האמא ניתקה את האינטרנט בבית.


הילדה סובלת מוריד רגיז על יד האף, תופעה שקיימת אצל ילדים, וכשהיא מבצעת פעולות הכרוכות במאמץ, או מתרגזת, נוזל לה דם מהאף.
במהלך הויכוח שהתקיים במרפסת בין האמא לבת, נזל לילדה דם מהאף. 2 חברותיה של הבת עברו ברחוב וקראו לילדה לבוא איתן.
האמא אמרה לבתה, לכי לטייל עם חברותייך. אותן חברות התקשרו למשטרה, ואמרו שהאמא מרביצה לבת שלה, דבר שלא היה ולא נברא. הן חשבו שבכך, האמא תחבר תחבר את האינטרנט בבית בחזרה.
אלא שכעבור זמן קצר, הגיעה משטרת חדרה עם פקידת סעד לחוק הנוער לבית של האם, עצרה את האם באלימות, והוציאו צו חירום ללקיחת הילדה מהאם למרכז חירום נווה מיכאל.
הילדה צרחה בבהלה, לא הבינה מה עושים לאמא שלה.
האמא נחקרה ונעצרה בכלא קישון למשך 3 ימים והואשמה באלימות כלפי בתה, דבר שלא היה ולא נברא. במהלך החקירה הוטחו באם האשמות שקר בהם נטען שהאמא רעה לבתה ופקידת הסעד אף כתבה זאת בתסקיר לביהמ"ש שמפורסם בקבוצת הפייסבוק "הורים שכולים לילדים חיים".
מודגש:
האם ללא עבר פלילי, ללא רקע נפשי קודם, לא פנתה מעולם לשירותי הרווחה, אישה עובדת כמרפאה בעיסוק עם בעלי חיים, מצאה עצמה בסיטואציה לא נורמלית בה היא מואשמת באלימות כלפי בתה היחידה.
פקידת הסעד אמרה לאם שהיא יותר לא תראה את הבת שלה.
שלושת ימי המעצר, הטחת האשמות השווא והחקירות המתישות, והאמירה של פקידת הסעד שיותר היא לא תראה את בתה, הביאו את האמא לקצה גבול היכולת שלה לספוג את הזוועה. האמא לא יכלה לשרוד בלי הבת שלה, ותלתה את עצמה ביום 24/6/14.
יום 28/6/14 הוא יום הולדתה של האמא נ', היא היתה אמורה לחגוג 39 שנים ולחגוג עם בתה ובן זוגה את יום הולדתה.
נ' התאבדה לאחר ששירותי הרווחה התערבו בחייה וגרמו לה לחנק נוראי. במקום לסייע, הטיפול של הרווחה הוא אלים וברוטלי לצרכי סחר בילדים.
הילדה היא תלמידה מצטיינת בבית הספר, מטופחת ומושקעת והיתה משוש חייה של האם. ללא הבת האם לא שרדה.