‏הצגת רשומות עם תוויות לשכת הרווחה נתניה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות לשכת הרווחה נתניה. הצג את כל הרשומות

ההתנהלות המזוהמת של עובדת סוציאלית נילי מלשכת הרווחה נתניה - אי מסירת מסמכי ועדת החלטה להורים כדי לסחור בילדיהם

7 ביולי 2014 - מתוך סטטוס בפייסבוק עו"ד יוסי נקר - ההתנהלות המזוהמת של עובדת סוציאלית נילי מלשכת הרווחה נתניה - אי מסירת מסמכי ועדת החלטה להורים כדי לסחור בילדיהם

תחילת ציטוט:
פניתי לפני כשעה לרווחה נתניה, עו"ס נילי, והסברתי לה ביחס לועדת החלטה שאמורה להיערך מחר, שהנם אמורים למסור את הדוח שהוכן לועדה לאם מספיק זמן מראש. אמרה לי שעל פי ההנחיות שלה היא לא חייבת. אמרתי לה שלדעתי היא חייבת ואם לא תמסור אמליץ לאם לא להגיע לועדה.
החוצפה הזאת לא למסור להורים מראש את נושא הועדה ועיקרי הטענות נגדם היא התנהגות נמשכת בכל לשכות הרווחה. עאלק ועדת סילמן.
השערוריה הזאת נמשכת ולא נפסקת. פשוט אין עם מי לדבר.

עדכון 15:50- נמסר לי שהעו"ס התקשרה לאם והודיעה שהיא שולחת בפקס.

סוף ציטוט

ההתנהלות המזוהמת של עובדת סוציאלית נילי בלשכת הרווחה נתניה - אי מסירת מסמכי ועדת החלטה להורים כדי לסחור בילדיהם
ההתנהלות המזוהמת של עובדת סוציאלית נילי מלשכת הרווחה נתניה - אי מסירת מסמכי ועדת החלטה להורים כדי לסחור בילדיהם


לשכת הרווחה נתניה - הפקרת דרי רחוב

חדר חדשות - ינואר 2013 - לשכת הרווחה נתניה - הפקרת דרי רחוב - מצבם הקשה של דרי הרחוב בולט עוד יותר בימים בהם מזג האוויר קר וסוער.
בעיריית נתניה לא מצאו לנכון לתת לדרי רחוב מחסה. עמותת תהילה שעוזרת לדרי הרחוב בעיר התקשתה לתת מענה מספק לכל אלו שאין להם בית. הכתבה של אורית קרזבום. צלם: פבל קוגן, עורך: חמודי ח'ליל.



קישורים:

בין פרזיטיות להונאה - לשכת הרווחה נתניה מטרטרת סבתא ויתומים בוועדות החלטה - סיפורה של זהבה בן נעים - לשכת הרווחה נתניה - נטולת יכולת לסייע למשפחות וילדים בקהילה - הכתבה "ניסו לרמוס אותי": מתמודדת "מאסטר שף" נגד הרשויות , ארז כהן , אוקטובר 2011 , nrg - זהבה בן נעים, תושבת נתניה שריגשה את שופטי "מאסטר שף" כשסיפרה על התאונה שבה איבדה את בתה, מנהלת מאבק מול עיריית נתניה ומשרד הרווחה שיסייעו לה ולשלושת נכדיה. "לאף אחד לא אכפת ממני"...

כישלון מדיניות הרווחה בקהילה - מבקר המדינה: כשלים בהתמודדות עיריית נתניה במלחמה בנגע הסמים והאלכוהול בקרב בני הנוער - הכתבה דו"ח מבקר המדינה על הרשויות המקומיות לשנת 2009 - כשלים בהתמודדות עיריית נתניה במלחמה בנגע הסמים והאלכוהול בקרב בני הנוער , כתבי קול השרון 13.10.2010 - מנתוני דו"ח המבקר עולה, כי עיריית נתניה לא הפעילה בתקופה בה בוצעה הבדיקה את התוכנית בבתי הספר הממלכתיים-דתיים ולא יזמה פעילות מניעה בקרב הורים...

שכונת דורה בנתניה - עוני מחפיר, צפיפות מזעזעת, הזנחה נפשעת, אין עבודה, אין תקווה - החצר האחורית של ראש העיר נתניה, העובדת הסוציאלית לשעבר מלשכת הרווחה נתניה מרים פיירברג איכר... - הכתבה "דורה מדבר" צדוק יחזקאלי, מרב בטיטו, // צילומים טל שחר, עמית מגל, ידיעות אחרונות, 7 ימים, יוני 2010...

לשכת הרווחה נתניה - "סיפור אמיתי על התעסקות עם עובדים סוציאליים בזמן שהייתי ילד" - בעיני לא מגיע זכות קיום ותקציב לארגון זה.. הם פשוט חלאות.. ולדעתי כל עו"ד בעל מצפון או מי שהיה פעם במעגל העוני צריך לתמוך בכל דבר נגד החלאות האלו...

לא בלי בני - בניגוד לעקשנותם של פקידי אגף הרווחה בעיריית נתניה, סרב ביהמ"ש לאשר הוצאת קטין מחזקת אימו - הכתבה "לא בלי בני" - בניגוד להמלצות אגף הרווחה סרב ביהמ"ש לאשר הוצאת קטין מחזקת אימו , local , נתניה , אופירה חסיד - קול השרון , נובמבר 2009 - בצעד נדיר הורה בית משפט השלום לנוער - נתניה, כי אין להוציא ילד קטין מרשות אמו – למרות דרישות והמלצות אגף הרווחה...

משרד הרווחה שולח ילדים במצוקה לכלא "אופק" שבשרון, כתחליף לסידור מגורים - קלונה של לשכת הרווחה נתניה - המאמר "הילדים החורגים של משרד הרווחה" , מיכל תוסייה כהן , ידיעות השרון , 27.07.2009 - לא ייאמן: משרד הרווחה שולח ילדים במצוקה לכלא "אופק" שבשרון, כתחליף לסידור מגורים. הילדים מוקפים בעבריינים מסוכנים וההשלכות עליהם ברורות. המועצה לשלום הילד: "המצב קטסטרופלי. מדינת ישראל ומשרד הרווחה מפקירים את שלומם של הילדים"...

ילדים בגטאות בקהילה - האם המדינה אשמה במותו הטרגי של הנער ששאף את גז המזגנים? - מרץ 2010 - בני הנוער יוצאי אתיופיה מתוסכלים ומרגישים מוזנחים. את רוב זמנם הם מבלים על הברזלים בשכונה – מנותקים מהמורים, בזים להורים, ובעיקר מרגישים שדחינו אותם. השבוע יצאנו למסע בעקבות סיפורו של אשטו סיסאי ז"ל בן ה-16 מנתניה, שהעביר את הזמן יחד עם חבריו המתוסכלים על-ידי טיפוס על גג ביה"ס - שם נפל אל מותו...

משרד הרווחה לא הפיק לקחים מדו"ח מבקר המדינה על רשות חסות הנוער - נער בן 13 מנתניה נכלא למרות שלא ביצע כל עבירה - יולי 2009 - הנער היה שנתיים בטיפול משרד הרווחה הילד גדל במשפחה בעייתית בשכונת מצוקה בנתניה. כשהיה בן 11 הוחלט להוציאו מחזקת הוריו ולהעבירו למוסד סגור, בשל בעיות ההתנהגות שמהן סבל וקשיים שגילה בשהייה במסגרת. משפחתו, התברר לשירותי הרווחה, אינה יכולה לספק לו את התמיכה הראויה. למרות שהנער נמצא כשנתיים בטיפול משרד הרווחה, המשרד נכשל במתן סיוע לנער ומשפחתו...

לשכת הרווחה נתניה וסניף ביטוח לאומי - ביורוקרטיה וחוסר מעש מול נפגע עבודה ומשפחתו

לשכת הרווחה נתניה וסניף ביטוח לאומי - ביורוקרטיה וחוסר מעש מול נפגע עבודה ומשפחתו

הכתבה מחכים שנתיים לביטוח לאומי: "המקרר שלנו ריק" , מרינה גולן , דצמבר 2012 ,mynet

מזה שנתיים מחכה אבי גבריאל (50) מנתניה, שעזב את מקום עבודתו בגלל מצבו הרפואי, לקיצבה מהביטוח הלאומי. המשפחה בעלת שש הנפשות נאלצת להתקיים מ-4,000 שקלים בחודש. הביטוח הלאומי: "תביעתו מורכבת מאוד"

שנתיים עברו מאז שאבי גבריאל בן 50, אב לארבעה ילדים מנתניה, עזב את מקום עבודתו. הוא עבד במשך 23 שנים בחברה שמייצרת מצברים, וכתוצאה מהחשיפה לחומרים רעילים מצבו הבריאותי הידרדר. לאחר שרופא תעסוקתי קבע כי על גבריאל להפסיק לעבוד, הוא פנה לביטוח לאומי בבקשה להעניק לו סיוע כספי, אך ההחלטה בעניינו מתעכבת, ובינתיים מצבם של גבריאל ומשפחתו ממשיך להידרדר.

בנוסף לבעיות הרפואיות, מתמודדת המשפחה עם מצב כללי קשה. "המקרר בבית ההורים שלי רוב הזמן ריק", מספרת יפית, בתו הבכורה של גבריאל. "בתחילת השנה לאמא שלי לא היה כסף לשלם לגן של אחי הקטן ואמרו לה שאין טעם לרשום אותו לשנה הבאה, עד שהחוב לא יוסדר.

"פעם היינו משפחה רגילה, שלא היה חסר לה כלום. קיבלנו מההורים שלנו את כל מה שצריך. היום אמא שלי עוברת ממכולת למכולת כדי לרשום על החשבון מצרכים בסיסיים שהיא חייבת לקנות והיא בוכה כי אין לה ממה להכין ארוחת שבת. אני לא יודעת עוד כמה זמן אבא שלי יחזיק מעמד. מאדם שמח ואופטימי הוא הפך לשבר כלי שאינו מסוגל לפרנס את משפחתו".

לפני כשנתיים, כאמור, מצבו הרפואי של גבריאל החל להידרדר. זה התחיל מכאבים במפרקים ועבר לכאבים בעצמות. אחרי זה נפגעו גם ראייתו ושמיעתו. גבריאל פנה לרופאים שונים, אך אף אחד לא ידע להסביר מה קורה לו.

בחודש דצמבר 2010 קבעה רופאה תעסוקתית כי גבריאל אינו יכול להמשיך ולעבוד עקב מצבו הרפואי. לאור המלצה זו הוא פנה להנהלת המפעל שבו עבד יותר מ-23 שנה והודיע על רצונו להתפטר. לאחר פיטוריו החל גבריאל לחתום אבטלה ובמקביל גם פנה אל המוסד לביטוח לאומי בתביעה לנכות כללית.

"הפגיעות שמהן סובל גבריאל מצדיקות נכות כללית המזכה בקיצבה חודשית, וזה בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי לנפגעי העבודה", הסביר עו"ד מיכאל סימניאן, המייצג אותו. "גבריאל אינו מסוגל לעבוד כי הוא סובל מבעיות נשימה קשות, כאבים בלתי פוסקים באיברים פנימיים ולחץ דם גבוה".

למרות כל אלה, הוועדה מטעם המוסד לביטוח לאומי קבעה לגבריאל רק 40 אחוזי נכות, שאינם מזכים אותו בסיוע כספי. בחודש מאי השנה פנה גבריאל באמצעות עו''ד סימניאין לביטוח לאומי, בתביעה להכרה בו כנפגע עבודה.

מכיוון שמדובר בתביעה המתייחסת למחלות מקצוע אשר נגרמות מחשיפה ממושכת לחומרים רעילים, ביטוח לאומי מקיים חקירה מול המעסיק ומול האדם שטוען לנכות. במקרה של גבריאל החקירה הסתיימה כבר בחודש אוגוסט השנה, אך ההחלטה כאמור טרם התקבלה.

"חיפשנו אפשרות נוספת ופנינו לביטוח לאומי בבקשה לאפשר לגבריאל לקבל תשלום הבטחת הכנסה עד לקבלת ההחלטה", הסביר עו''ד סמניאן . "אך גם שם נתקלנו באטימות. התברר שגבריאל אינו עונה לקריטריונים להבטחת הכנסה, מכיוון שאשתו מרוויחה 4,000 שקלים בחודש".

"בגלל כל הסחבת של הביטוח הלאומי, היכולת הכלכלית והנפשית של ההורים שלי כבר הגיעה לקיצה", אמרה יפית גבריאל. "אבא שלי במצב קשה ולאחרונה הוא החל להסתגר בבית ולא מוכן לדבר עם אף אחד. מאבא אוהב ודואג, הוא הפך לאדם אפאתי ודיכאוני.

"האחים שלי הקטנים לא מבינים מה קורה. אמא ואבא לא יכולים לקנות להם כלום, אפילו לא את הדברים הכי בסיסיים, והם לא רגילים לזה. בגן של אחי הקטן נוצר חוב של אלפי שקלים ואמא שלי נאלצה ללכת לבנק ולהשפיל את עצמה כדי לקבל את ההלוואה, אחרת היו זורקים את אחי מהגן. המשפחה שלנו לא רגילה לחיות בחובות".

מהביטוח הלאומי נמסר: "תביעתו של גבריאל לדמי פגיעה מורכבת מאוד בשל הפגיעות המרובות אותן ציין בתביעתו, הטיפול בה נמשך גם בימים אלה. ב-2.12.12 נשלחה אליו בקשה להמצאת אישור מרופא תעסוקה לאלו חומרים נחשף בעבודתו, אישורי מעסיק - בדיקת מפלסי רעש בתחנות בהן עבד ובדיקת שמיעה עדכנית שביצע.
"בכל מקרה הטיפול אמור להימשך, מכיוון שמדובר במחלות מקצוע מרובות וגם אם יוכרו הוא יופנה לוועדה רפואית על מנת לקבוע אחוזי נכות מעבודה. גבריאל הגיש תביעה להבטחת הכנסה ונדחה בשל הכנסות בת זוגו".

העובדת הסוציאלית מרים פיירברג איכר ראש העיר נתניה תובעת מיליון שקל מספריית העיוורים בעיר

עובדת סוציאלית מרים פיירברג איכר - התעמרות סדרתית בחלשיםאם לא די לעו"סית מרים פיירברג איכר בהתעמרות באוכלוסיה מוחלשת בעיר נתניה באמצעות לשכת הרווחה, ועדות החלטה פרזיטיות ועוד... הרי שהעו"סית פיירברג תוקפת עתה את העיוורים, כמנהגם המגונה של עסקני הרווחה עשיית כסף מסבלם של אחרים.

הכתבה נתניה: העירייה תובעת את הספרייה לעיוורים , nrg מקומי , זיו גולדפישר , ספטמבר 2011
עיריית נתניה תובעת מהספרייה המרכזית לעיוורים מיליון שקלים בגלל חובות ארנונה שהצטברו בשנים האחרונות. במשרד הפנים סירבו להעניק לספרייה פטור מארנונה מכיוון שהיא משרתת את כלל תושבי המדינה. העירייה: התביעה הוגשה כחוק. הספרייה: זו אי-הבנה

האם הספרייה המרכזית לעיוורים בנתניה תעמוד שוב בפני קשיים כספיים? העירייה הגישה באחרונה תביעה כספית בסך מיליון שקל נגד הספרייה בגלל חובות ארנונה שצברה. הספרייה, היחידה מסוגה בארץ, משרתת יותר מ-10,000 עיוורים וכבדי ראייה מכל רחבי הארץ, שזוכים לקבל ספרים וכתבי עת הכתובים בכתב ברייל וכן קלטות אודיו.

בראשית השנה שלחה העירייה, באמצעות עו"ד אילן תמאם, מכתב התראה להנהלת הספרייה. במכתב כתב תמאם כי חובות הארנונה של הספרייה בשנים 2010-2005 עומדים על כ-903 אלף שקל. "למרות פניות ונשנות של מרשתי אליכם, ועל אף דרישת תשלום שנמסרה לכם, לא פרעתם את חובכם", נכתב.

לאחר שהחוב לא הוסדר, הגישה העירייה תביעה כספית בבית משפט השלום בעיר. בתביעה נכתב כי הספרייה מחזיקה בשלושה נכסים בעיר: מבנה הספרייה עצמו, הנמצא ברחוב ההסתדרות, ומשתרע על 580 מ"ר, ועוד שני מבנים - האחד ברחוב המסגר והאחר - ברחוב שמואל הנציב. התביעה שהגישה העירייה כללה גם את שנת 2011, ולכן החוב הגיע לכ-1.1 מיליון שקל.

במקרה שבו בית המשפט יחייב את הספרייה לשלם את חובה לעירייה, הדבר עלול להוות מעמסה תקציבית כבדה עליה ולפגוע בתפקודה. תקציבה השנתי של העירייה הוא כ-6 מיליון שקל, והדרישה לשלם יותר ממיליון שקל עלולה להעמיד בספק את המשך תפקודה.

יש לציין כי במהלך שנות התשעים וכן בשנת 2007 סגרה הספרייה את שעריה בגלל קשיי תקציב, וחזרה לפעול בעקבו התערבות ועדת החינוך של הכנסת. בשנת 2010 עמדה שוב הספרייה בפני סכנת סגירה בגלל אי סדרים כספיים, שמנעו ממנה לקבל אישור ניהול תקין.

רוב העמותות והמוסדות ללא כוונת רווח (מלכ"רים) נהנים מהנחות בארנונה בשיעור של שני שלישים. ראשי הספרייה פנו לממונה על המחוז במשרד הפנים, רות יוסף, בבקשה לקבל הנחה בארנונה. משרד הפנים דחה את הבקשה, בטענה שהספרייה היא מוסד המשרת את כלל תושבי הארץ. על פי הנחיות משרד הפנים, אפשר להעניק הנחה מארנונה רק לעמותה המשרתת בעיקר את תושבי העיר.

לפני שבועות אחדים פנתה ראש העירייה מרים פיירברג ליוסף, וביקשה להעניק הנחה חריגה לספרייה. "עמותת הספרייה מבקשת להחיל פטור מארנונה. התשובה שנתקבלה עד היום לפנייה זו מהממונה על המחוז הייתה שלילית מכיוון שמדובר בספרייה המשרתת את כלל תושבי ישראל", כתבה ראש העירייה.

"אני סבורה שיש צדק בהחלטת הממונה, שכן אין העירייה צריכה לסבסד את כלל תושבי המדינה, אך מאחר שמדובר באוכלוסיית עיוורים ובספרייה יחידה, יש לנהוג לפנים משורת הדין ולהיענות לבקשתה".

"התביעה נעשית בהתאם לחובתנו"

הספרייה לעיוורים הוקמה בשנת 1951, ומאז שנת 1955 היא ממוקמת בנתניה. בגלל הייחודיות שלה והעובדה שאין עוד ספריות נוספות מסוגה, אין לה אפשרות לרכוש מספריות אחרות ספרים בעברית ובשפות אחרות.

מסיבה זו, היא מפיקה ומוציאה לאור את מרבית החומרים הדרושים לה. לצד הדפסות ספרים בכתב ברייל ובאותיות גדולות במיוחד, בספרייה יש גם אולפן הקלטות שבו מוקלטים ספרי קריאה על גבי תקליטורים. הספרייה מפיקה ספרים בעברית, בערבית, ביידיש וברוסית, וכן ספרי לימוד באנגלית.

בגלל צרכיה המיוחדים של הספרייה, היא נקלעה כאמור לקשיים כספיים. ועדת החינוך של הכנסת דנה במצבה של הספרייה פעמים אחדות. מנכ"ל הספרייה לשעבר, אורי כהן, אמר במהלך אחד הדיונים:

"אי אפשר להשוות את הספרייה שלנו לספריות ציבוריות אחרות כי הפונקציה שלנו היא ייצור ספר. בשביל זה צריך מערכת, צריך מחשבים, מדפסות, מיומנות מקצועית מיוחדת של האנשים העוסקים במלאכה. הפקת כל ספר עולה אלפי שקלים.

"כדי להחזיק את כל המערכת הזאת צריך כסף. יש לנו מערכת מאוד מתקדמת שהוקמה מתרומות של אנשים בעלי רצון טוב. אבל הם לא מוכנים לממן את ההוצאות השוטפות של הספרייה. את
זה הם אומרים, ובצדק, שהממשלה תממן". כעת, מתברר, הספרייה עלולה להתמודד עם הוצאה נוספת, נוכח תביעתה של עיריית נתניה.

דובר הספרייה, אופיר שפיגל: "הנהלת הספרייה התחלפה לפני כמה חודשים, ואז התברר לנו שהייתה אי-הבנה עם עיריית נתניה. הנושא נמצא כרגע בטיפול ובבירור, ואנחנו מאמינים שהוא יסתדר על הצד הטוב ביותר".

מעיריית נתניה נמסר: "מדובר בעמותה ארצית הפועלת בנתניה ולה סניף נוסף בתל-אביב. כידוע, מתן הנחות לעמותה נמצא בסמכותו הבלעדית של משרד הפנים. העירייה היא גורם ממליץ בלבד לממונה על המחוז במשרד הפנים, ושיקול הדעת לגבי מתן ההנחה הוא כאמור בידי המשרד.

"אחד הקריטריונים במתן הנחות שקבע משרד הפנים הוא שהעמותה המבקשת תפעל בעיקר עבור תושבי העיר שבה היא ממוקמת, מתוך העיקרון שתושבי עיר אחת לא יסבסדו תושבי עיר אחרת, שכן ההנחה גורעת מהכנסות מארנונה.

"מתוך עיקרון זה, דחה משרד הפנים באופן עקבי את הבקשות להנחה למרכז בנתניה, ולעומת זאת אישר בעקביות את הבקשות לסניף תל-אביב. לגבי מתן הנחה לשנת 2011 טרם קיבלנו התייחסות משרד הפנים לבקשה. נציין, כי התביעה נעשית בהתאם לחובתנו על פי חוק".

קישורים:

בין פרזיטיות להונאה - לשכת הרווחה נתניה מטרטרת סבתא ויתומים בוועדות החלטה - סיפורה של זהבה בן נעים

עובדת סוציאלית מרים פיירברג איכר - טרטור סבתא ויתומים בוועדות החלטהלהגדיר בקצרה ועדת החלטה: חבורת פרזיטים המדברים בדעה אחת בדרכי רמיה לפרק משפחה, כדי לקדם את האינטרסים האפלים של הרשות המקומית ועסקני רווחה העושים כסף מסיבלם של אחרים.

בלשכת הרווחה נתניה - החליטו בוועדת החלטה לטרטר את זהבה ונכדיה היתומים בהמצאת מסמכים, זלזול, אדישות, והאשמות שווא - הכתבה "ניסו לרמוס אותי": מתמודדת "מאסטר שף" נגד הרשויות , ארז כהן , אוקטובר 2011 , nrg

זהבה בן נעים, תושבת נתניה שריגשה את שופטי "מאסטר שף" כשסיפרה על התאונה שבה איבדה את בתה, מנהלת מאבק מול עיריית נתניה ומשרד הרווחה שיסייעו לה ולשלושת נכדיה. "לאף אחד לא אכפת ממני"

"לעירייה ולמשרד הרווחה לא אכפת ממני. יש כאלה שאפילו לא ידעו שיש לי אפוטרופסות על הילדים", כך אומרת בכעס זהבה בן נעים, תושבת נתניה שהתפרסמה בתוכנית "מאסטר שף" כשריגשה את השופטים בסיפור על בתה שנהרגה לפני כשנתיים בתאונה.

מאז מות בתה מנסה בן נעים להכניס את נכדיה לגן רב תכלית - גן מיוחד לילדים שמגיעים משפחות הרוסות או עם בעיות נפשיות לאחר שעברו טראומה בתוך המשפחה כגון אלימות או מוות.

חנה לכיש - מנהלת אגף הרווחה נתניה: ועדות החלטה לתועלת הילדים או פרזיטיות"יש בגן עזרה פסיכולוגית וטיפול חם אישי ואוהב לכמות ילדים קטנה, בדיוק מה שהנכדים שלי צריכים כדי שיגדלו בצורה הטובה ביותר. הם ילדים חכמים, אינטליגנטים שבסך הכול רוצים לקבל מעט יחס חם, כמו שכל ילד מקבל ואני עושה הכול כדי שהם יקבלו זאת".

לטענתה, משרד הרווחה אינו מוכן לסייע ואף טוען כי היא מכניסה לילדים לראש שהם ילדים חריגים אך אין להם כלל בעיה. "אני לא מבינה על סמך מה הם החליטו זאת, שכן במשך שבעה חודשים הילדים ישבו בבית ואף אחד לא בא לבקר אותם. לאחר שהפעלתי קשרים הגיעה עובדת סוציאלית. אחרי שטרטרו אותי מוועדה לוועדה הם אמרו שאין להם תקציב וזרקו אותנו לעירייה". בעיריית נתניה הבטיחו לבן נעים שסייעת צמודה תלווה את הילדים, אולם לטענתה ההבטחה לא קוימה.

"אחרי שהילדים נכנסו לגן גיליתי שאין סייעת. שאלתי את העירייה איפה הסייעת שהבטיחו לי ואז הם התנערו מההבטחה ואמרו שלא הבטיחו שום דבר. הגננת שלחה מכתב שבו היא מתחננת לעזרה, אבל לא רק שלא הקשיבו לה, בעירייה גם כעסו עליה שהיא משתפת איתי פעולה".

זהבה בן נעים צילום: אלה פאוסט"עוברת מיליון מדורי גיהינום"

לאחר כמה חודשים נכנסה לגן סייעת, אולם כעבור זמן קצר נטען כי אין בה צורך. לאחרונה פנתה הגננת לבן נעים בבקשה שתיקח את הילדים שלה כי היא אינה מסוגלת לטפל בהם לבדה. בן נעים סירבה להוציא את הילדים מהגן ודרשה להיפגש עם העירייה.

לדבריה: "בעירייה אמרו לי בזלזול 'לא נמאס לך לנפנף את הסבל של הילדים שלך? את לא מבינה שאת פוגעת בהם?'. עניתי להם שכשמדובר בכסף פתאום הם יודעים מה טוב לנכדים שלי. אני עוברת מיליון מדורי גיהינום. כל הגופים ניסו לרמוס אותי, אבל מזל שאני אישה חזקה והילדים האלה מחזקים אותי".

בן נעים לא ויתרה והחליטה לפנות לבקשת עזרה למבקר המדינה. "עד היום טרם הוסדרו נושאים בסיסיים, כמו סייעת צמודה או הפיכת הסבתא למשפחה אומנת", אומר עורך דינה של בן נעים, שמעון כץ. "שירותי הרווחה נטשו יתומים תמימים אצל הסבתא, שעושה מלאכת קודש ומטפלת בהם כאילו הם ילדיה. כל הגופים הציבו בפניה חומות גבוהות שהיא לא מסוגלת לעבור וכך הם פוגעים בבריאותם הפיזית והנפשית של הקטינים".
.

.
לשכת הרווחה נתניה מתחמקת מאחריותה באמצעות ועדות וביורוקרטיה

מעיריית נתניה נמסר: "נבהיר כי מערך הרווחה העירוני מעניק סיוע מקיף ורב-תחומי למשפחה ברגישות ובמקצועיות, ובהתאם לנהלים ותקנות משרדי הממשלה וזאת כדי לסייע למשפחה. נבהיר כי מתחייב שיתוף פעולה מצד המשפחה וזאת בין היתר על מנת להשלים את תהליך מינויה של הפונה כמשפחה אומנה לנכדיה, דבר שיקנה לה מעמד חוקי וירחיב את אפשרויות הסיוע.

"לפני שנה התקיימה ישיבה עם הפונה בהשתתפות גורמי הרווחה הבכירים, במהלכה התבקשה הפונה להגיש מסמכים רלוונטיים כדי שנוכל לשלב את הילדים במעון, תוך הבטחתנו לממן את מלוא עלות שהותם במעון. לצערנו, עד ליום זה לא התקבלו המסמכים הנדרשים להשלמת התהליך. לפיכך, התכנסה ועדת החלטה נוספת בה הומלץ לשלב את הילדים בגן עירוני הכולל צהרון וסייעת נוספת. צר לנו על התחושות ועל הטענות בעניין, שאינן עולות בקנה אחד עם המאמץ המקצועי והאנושי המתמשך הנעשה באגף הרווחה".

קישורים:
  • אימת עיריית נתניה - צו הריסה מיידי למשפחות מעוטות יכולת - ערוץ 1 - אוגוסט 2010 - סיפור קפקאי, סיפורן האישי של עשרות משפחות בנתניה בראשותה של העובדת הסוציאלית מרים פיירברג איכר. עשרות משפחות מעוטות יכולת מבניין אחד בנתניה צריכות למצוא לעצמן בית אחר תוך שבוע. עיריית נתניה קבעה כי אין מנוס מלהרוס את הבניין. בבניין גרים משפחות ברוכות ילדים, קשישים, ואדם חולה המחובר למכונת חמצן. "או שאני אשאר, או שמישהו יקח אותי", אמר החולה המחובר למכונת החמצן...

שופטת רות בן חנוך - בית משפט לנוער - החלטה להוציא מהבית ילדי אלמנה עולה חדשה, מאובחנת לוקה בנפשה ללא ייצוג עו"ד ותרגום ראוי

שופטת רות בן חנוך - בית משפט לנוער - החלטה להוציא מהבית ילדי אלמנה  עולה חדשה, מאובחנת לוקה בנפשה ללא ייצוג עו'ד ותרגום ראוי
שופטת נוער - רות בן חנוך - רמיה נגד חלשים
שופטת בית משפט לנוער רות בן חנוך החליטה להוציא ילדים מביתם לפנימיות, ללא שהיו מיוצגים ע"י עו"ד בבית המשפט, למרות התנגדותם והתנגדות אימם, וחרף היותם עולים חדשים, אימם אלמנה מאובחנת כלוקה במחלת נפש. תרגום מהלך המשפט בפני האם היה חלקי.
השופט רובינשטיין כתב בערכאה עליונה: "במקרה דנא נודעת בהחלט חשיבות מרובה לייצוג, הן נוכח השנים המועטות ששוהה המשפחה בארץ, והן ובעיקר בשל מחלת הנפש של המבקשת".
.
מרץ 2008 - תיק רע"א 369/08 האמא אלמנה, עלתה מאתיופיה בשנת 2001 עם שלושת ילדיה כיום בגילאים 17, 12 ו- 11. האמא אושפזה בעבר בתחום בריאות הנפש וכיום מקבלת טיפול תרופתי. האם וילדיה מתנגדים לפירוק המשפחה, והוצאת שני הילדים הצעירים (בן 12 ובת 11) מביתם לפנימיות הרווחה, ע"פ דרישת פקידת הסעד דבי סבטוי ועובדת סוציאלית שוש ארגון מלשכת הרווחה נתניה. לילדים ואימם אין עבר פלילי, והם מתגוררים יחד ועוזרים אחד לשני לצורך קיום המשפחה.

לאחר שתי ערכאות שיפוטיות: בית משפט לנוער, בית משפט מחוזי, החליט שופט העליון אליקים רובינשטיין להוציא את הילדים מביתם לפנימיות הרווחה בכפייה.

הליך פגום בבית משפט לנוער - המשפחה לא מיוצגת ע"י עו"ד ותרגום חלקי למרות קשיי השפה
המשפחה לא הייתה מיוצגת בבית משפט לנוער (שופטת רות בן חנוך) על ידי עורך דין, והמתורגמן לא תרגם למשפחה את המסמכים שהגישו נציגי הרווחה לבית המשפט כך שלא ניתן היה לחקור את נציגי הרווחה. בנוסף לטענת האם וילדיה טוב להם בבית והם מתנגדים לגישה הפטרנליסטית של משרד הרווחה.

בית המשפט המחוזי תרץ את הכשלים בכך שעל פי חוק הנוער (טיפול והשגחה) אין חובה כי הוריו של קטין, שעניינו נדון בבית המשפט לנוער, יהיו מיוצגים על ידי עורך דין; ומכיוון שאין כל ספק, שהמערערת "הבינה היטב את מהות ההליך".

נשאלת השאלה, האם להבין היטב את מהות ההליך זה מספק? הרי מדובר בהוצאת ילדים מביתם ומשפחתם, האם לא ראוי היה כי המשפחה (עולים חדשים, לא שולטים היטב בשפה העברית) יבינו את ההליך לפרטים ויהיו מיוצגים כראוי ע"י עורך דין?

השופט רובינשטיין בפסק הדין אף ציין חשיבות הייצוג: "במקרה דנא נודעת בהחלט חשיבות מרובה לייצוג, הן נוכח השנים המועטות ששוהה המשפחה בארץ, והן ובעיקר בשל מחלת הנפש של המבקשת".

קישורים:

אימת עיריית נתניה - צו הריסה מיידי למשפחות מעוטות יכולת

ערוץ 1 - אוגוסט 2010 - סיפור קפקאי, סיפורן האישי של עשרות משפחות בנתניה בראשותה של העובדת הסוציאלית לשעבר מלשכת הרווחה נתניה ראש העיר מרים פיירברג איכר. עשרות משפחות מעוטות יכולת מבניין אחד בנתניה צריכות למצוא לעצמן בית אחר תוך שבוע. עיריית נתניה קבעה כי אין מנוס מלהרוס את הבניין. בבניין גרים משפחות ברוכות ילדים, קשישים, ואדם חולה המחובר למכונת חמצן. "או שאני אשאר, או שמישהו יקח אותי", אמר החולה המחובר למכונת החמצן.

אמא אומרת: "מפחידים את הילדים שלי, שיהרסו שיגידו לנו לצאת"

למשפחות אין לאן ללכת. דייר בבניין: "המקום היחיד שאנחנו נלך הוא המקום שיחרב. נשב על האדמה הזאת עם האהלים והילדים, זה המקום היחיד"
.

.
קישורים:
  • שכונת דורה בנתניה - עוני מחפיר, צפיפות מזעזעת, הזנחה נפשעת, אין עבודה, אין תקווה - יוני 2010 - עוני מחפיר, צפיפות מזעזעת, הזנחה נפשעת, אין עבודה, אין תקווה: כך נראים החיים בשכונת דורה בנתניה, שיותר משליש מתושביה מטופלים בקביעות ע"י רשויות הרווחה. במרחק נגיעה צצים המגדלים המטופחים של רמת פולג, ואילו כאן חיים אזרחים שלא מסוגלים לתת לילדיהם חמישה שקלים לחוג מחשבים. לעתים הם לא יכולים לתת להם אפילו אוכל. ביקור המקום הכי נמוך במישור החוף...
  • משרד הרווחה שולח ילדים במצוקה לכלא "אופק" שבשרון, כתחליף לסידור מגורים - קלונה של לשכת הרווחה נתניה - המאמר "הילדים החורגים של משרד הרווחה" , מיכל תוסייה כהן , ידיעות השרון , 27.07.2009 - לא ייאמן: משרד הרווחה שולח ילדים במצוקה לכלא "אופק" שבשרון, כתחליף לסידור מגורים. הילדים מוקפים בעבריינים מסוכנים וההשלכות עליהם ברורות. המועצה לשלום הילד: "המצב קטסטרופלי. מדינת ישראל ומשרד הרווחה מפקירים את שלומם של הילדים"...
  • משרד הרווחה - הפקרת משפחות שמושלכות לרחוב - אפריל 2010 - מדובר באם חד הורית לשני נערים אחד הסובל מפיגור, מתגוררת מזה 20 שנה בית בשכונת התקוה בתל אביב. האישה פלשה לבית לפני 20 שנה כשהיה נטוש, ונרקומנים הסתובבו בו. האישה מוכרת לרשויות הרווחה של עיריית ת"א. ביום הפינוי של האישה ושני ילדיה מהבית ע"י כוחות משטרה מתוגברים לא נכח במקום אף עובד רווחה של מינהל הרווחה ת"א...

לשכת הרווחה נתניה - רשלנות חמורה עובדות סוציאליות בסיוע לצעירה בסכנת חיים

ראש העיר נתניה - מרים פיירברגטיפול סוציאלי בצעירה בסכנת חיים נוסח עיריית נתניה בראשות העובדת הסוציאלית מרים פיירברג איכר.
אוגוסט 2010 - רשת ב' - עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה בעיריית נתניה הוזעקו לדירה ביום שני מאחר ושכן שמע צעקות מדירה, אולם שבו כלעומת שבאו מאחר והסבתא והאמא מנעו מהן להיכנס לדירה. העובדות הסוציאליות לא הזעיקו באותו רגע את המשטרה, אלא רק כעבור שלשה ימים ביום חמישי הוגשה תלונה למשטרה. השוטרים נכנסו לבית ביום חמישי וראו רק הזנחה בבית אך לא מצאו את הצעירה כלואה בחדר ארונות.

כעבור יומיים ביום שבת התקשר שכן לעובדות הסוציאליות ואמר כי יש צרחות היסטריות מהדירה. עובדת סוציאלית מסרה כי היא זאת שנכנסה עם השוטרים והיא זאת שמצאה את הצעירה.
.

.
מתוך החשד לכליאת הבת "נמצאה במשקל 35 ק"ג" , וואלה חדשות , 01.08.2010

צעירה בת 20 נכלאה בדירה בנתניה ועברה התעללות על פי החשד על ידי אמה וסבתה במשך תקופה ארוכה, "של חודשים עד שנים". שוטרי סיור מתחנת נתניה הגיעו הלילה (ראשון) לדירה, לאחר ששכנים ששמעו צעקות הבוקעות ממנה הזעיקו אותם לבניין. השוטרים פרצו לדירה ומצאו בה את הסבתא ואת הנכדה כשהיא סובלת מתנאי הזנחה קשים ובתת תזונה חריף, במשקל של כ-35 קילוגרם. מהמשטרה נמסר כי הנכדה נראתה מפוחדת כשהיא מסתתרת באחד מהחדרים.

המשטרה הזעיקה את רשויות הרווחה בעיר ומיד לאחר מכן נעצרו הסבתא כבת 75 ואם הנכדה כבת 40. מבירור ראשוני עולה כי הצעירה נכלאה בבית ואף לא הורשתה לעשות צרכיה בשירותים ונותקה מכל קשר עם העולם. החשודות יובאו לדיון בהארכת מעצרן בבית המשפט השלום בנתניה.

קישורים:

שכונת דורה בנתניה - עוני מחפיר, צפיפות מזעזעת, הזנחה נפשעת, אין עבודה, אין תקווה

ראש העיר נתניה - מרים פיירברג איכרהחצר האחורית של ראש העיר נתניה, העובדת הסוציאלית לשעבר מלשכת הרווחה נתניה מרים פיירברג איכר...

הכתבה "דורה מדבר" צדוק יחזקאלי, מרב בטיטו, // צילומים טל שחר, עמית מגל, ידיעות אחרונות, 7 ימים, יוני 2010

עוני מחפיר, צפיפות מזעזעת, הזנחה נפשעת, אין עבודה, אין תקווה: כך נראים החיים בשכונת דורה בנתניה, שיותר משליש מתושביה מטופלים בקביעות ע"י רשויות הרווחה. במרחק נגיעה צצים המגדלים המטופחים של רמת פולג, ואילו כאן חיים אזרחים שלא מסוגלים לתת לילדיהם חמישה שקלים לחוג מחשבים. לעתים הם לא יכולים לתת להם אפילו אוכל. ביקור המקום הכי נמוך במישור החוף.

רחלי יוסף: "הסלילו אותנו להיות פועלים במקרה הטוב. הייתה מדיניות סמויה לקבור את כולנו פה באמצעות הזנחה ואפס ציפיות. למה בכפר שמריהו אין מגמת נגרות ולא שולחים אף אחד ללמוד מדעי אינסטלציה?".

יוסי ז'ורנו: "הבעיה העיקרית של הילדים שאין להם תעסוקה. הם יושבים חסרי מעש, ולשיעמום הזה נכנסים אלכוהול, קטטות, גניבות. אלה דברים זמינים שנמצאים מתחת לאף שלהם כל הזמן. הם חיים בג'ונגל, ולכן חייבים לשרוד".

הרצל קרן: "לב לבו של העניין הוא חינוך. אם היו משקיעים שם היו תוצאות. אם לא ישקיעו בחינוך, ייאלצו להשקיע ברווחה, בבתי משפט ובתי הסוהר. בכל עיר התקציבים מועטים, ומי שזועק יותר מקבל יותר, דורה לא זועקת".

יפעת טבגה: "הטעות הייתה שכיוונו את הקהילה לשכונה כל כך חלשה" , סיגלית: "ילדי המגדלים משיגים את הילדים שלי והפער גדל כל יום" , אריה נעים: "אני רואה ילדים רעבים כמעט על בסיס יומי".

לכתבה המלאה הקלק על התמונות.

דורה מדבר
דורה מדבר
דורה מדברקישורים:
  • אימת עיריית נתניה - צו הריסה מיידי למשפחות מעוטות יכולת - ערוץ 1 - אוגוסט 2010 - סיפור קפקאי, סיפורן האישי של עשרות משפחות בנתניה בראשותה של העובדת הסוציאלית מרים פיירברג איכר. עשרות משפחות מעוטות יכולת מבניין אחד בנתניה צריכות למצוא לעצמן בית אחר תוך שבוע. עיריית נתניה קבעה כי אין מנוס מלהרוס את הבניין. בבניין גרים משפחות ברוכות ילדים, קשישים, ואדם חולה המחובר למכונת חמצן. "או שאני אשאר, או שמישהו יקח אותי", אמר החולה המחובר למכונת החמצן...

לשכת הרווחה נתניה - "סיפור אמיתי על התעסקות עם עובדים סוציאליים בזמן שהייתי ילד"

בעיני לא מגיע זכות קיום ותקציב לארגון זה.. הם פשוט חלאות.. ולדעתי כל עו"ד בעל מצפון או מי שהיה פעם במעגל העוני צריך לתמוך בכל דבר נגד החלאות האלו.
להלן תגובה (מס' 91) של חייל בטוקבק שפקידות סעד מלשכת הרווחה נתניה ניסו ל"שבץ" אותו בילדותו - מאי 2010

זהו סיפור אמיתי שעברתי בזמן שהייתי ילד..
עליתי לארץ מרוסיה עם אימי באמצע שנות ה- 90 לרוב היה מצב כלכלי קשה..
משפחה חד הורית אבי נהרג טרם העלייה ארצה.
אנחנו נתקלנו למצב ששירותי הרווחה רצו לקחת אותי ולהעביר למשפחה אחרת (כמעט תמיד זה שיבוץ למשפחות דתיות).
לא הייתי מוזנח למרות שאימי עבדה המון ולא תמיד היה לה זמן להתעסק איתי. לרוב הייתי בבית..
היו טענות של הזנחת ילד כי אתה צריך להציג שאתה עובד, וגם אם אתה מציג שאתה עובד זה אומר שאתה לא משקיע בילד זה מעגל סגור.

במקרים אלו בדרך כלל אם זה משפחה של 2 הורים לרוב לא היו עושים בעיות, אבל זה (חד הורית) מקרה נוח שבו ניתן לקחת ילד ולעביר למשפחה אומנת.

יש לציין שגרתי אז בנתניה ולא הייתי המקרה היחיד.
אני לא יודע אם זה היה "פרויקט שיבוץ" (כי תמיד זה היה העברה למשפחה דתית). ואגב ארחנו אם שכן לקחו לה את הילד ללא סיבה. ואסרו עליה לראות את הילד בגלל שהיא "התגנבה" וההורים המאמצים ראו אותה ודיווחו לשירותי רווחה ולאחר מכן עצרו את אותה האם והחזיקו במעצר..

אני הייתי בדרך להילקח גם אני שמעתי פקידת סעד שבאה אלינו הביתה וממש איימה. אני זוכר את המילים למרות שאז לא ידעתי מה זה בוודאות והיא צעקה "חכי חכי את יותר בחיים לא תיראי את הבן שלך"
ויותר מזה האיום הזה לא בא ישר, המקרה היה ככה.. שבאה עובדת סוציאלית כביכול לעזור וכל הזמן שאלה כל מיני שאלות על הכנסות על מה עושים וכדומה ולא עזרה בכלום ולא סייעה בכלום, ושלאימי היה קשה לענות לה היא התחילה להתחצף אליה ולהגיד שזה ה"תפקיד" שלה.
אימי אמרה לה שהתפקיד שלה זה לעזור לה ועכשיו היא מנקה את הבית..
ואז הפקידה התחילה לצעוק עליה ואמרה לה את האיום.
לי היה מזל כי יצא שבמקרה אימי עבדה אצל אישה אחת שבעלה היה בכיר בעירייה שהיה לו קשרים ואיכשהו השתיקו את העניין.. יתרון נוסף שהיה לי זה שהייתי בגיל 8 וזה כבר היה יחסית גבולי "לשבץ" אבל עדיין היה מאוד מלחיץ.

חוץ מהמקרה שלי והמקרה של חברה של אמא שלי שכן לקחו לה. שמענו על המון מקרים אחרים.
לא בטוח אם כולם (עובדים סוציאליים) היו רעים וכדומה.

אבל בעיני לא מגיע זכות קיום ותקציב לארגון זה.. הם פשוט חלאות.. ולדעתי כל עו"ד בעל מצפון או מי שהיה פעם במעגל העוני צריך לתמוך בכל דבר נגד החלאות האלו.

קישורים:

ילדים בגטאות בקהילה - האם המדינה אשמה במותו הטרגי של הנער ששאף את גז המזגנים?

מוטי וינטר - ראש אגף שירותים חברתיים במשרד הרווחה
מוטי וינטר - משרד הרווחה - התנהגות מזוהמת נגד מוחלשים
"עם הפנים לקהילה" של מוטי וינטר - אחיזת עיניים - פרוייקט לבטלה

מידי פעם טוענים פקידי רווחה שונים כי נעשים מאמצים לטפל בנוער בסיכון, במסגרת הקהילה. מוטי וינטר, מנהל אגף שירותים חברתיים במשרד הרווחה ניהל את פרוייקט "עם הפנים לקהילה" של משרד הרווחה.
עתה ברור כי הפרוייקט כשל לחלוטין או שמעולם לא היה כזה. הנתונים המוצגים הם בעיקר "טיוב נתונים" ותוצאת שינויי הגדרות וקריטריונים.
בפועל המצב בשטח שונה לגמרי. מספר הקטינים המוצאים מביתם ומשפחתם עולה, ואלו שנשארים בקהילה מופקרים, משוטטים ברחובות, משתכרים, מהמרים, ומבזבזים את זמנם.

הכתבה האם המדינה אשמה במותו הטרגי של הנער ששאף את גז המזגנים? סמדר פלד | אולפן שישי, חדשות 2 | 12/03/10
.

.
בני הנוער יוצאי אתיופיה מתוסכלים ומרגישים מוזנחים. את רוב זמנם הם מבלים על הברזלים בשכונה – מנותקים מהמורים, בזים להורים, ובעיקר מרגישים שדחינו אותם. השבוע יצאנו למסע בעקבות סיפורו של אשטו סיסאי ז"ל בן ה-16 מנתניה, שהעביר את הזמן יחד עם חבריו המתוסכלים על-ידי טיפוס על גג ביה"ס - שם נפל אל מותו

כתב אישום נגד החברה הישראלית: הנער ממוצא אתיופי שנפל השבוע מגג בית הספר לאחר ששאף גז מזגנים, עשה זאת מתוך שעמום ותסכול. הוא לא היחיד, בני הנוער של הקהילה האתיופית מרגישים מקופחים ומוזנחים - ובעיקר חלשים מול הגזענות הישראלית. התוצאה: כבר בגיל מאוד צעיר הם פונים לזרועות "המנחמות" של האלכוהול ועולם הפשע.

גודו סיסאיי נשאר לבד. הבן שלו, יחיד, יתום מאמא, אשטו, הופל השבוע מגג בית ספר אל המוות. על הגג מצאו בקבוקים של ליטר וחצי ונייר כסף - כלים לשאיפת גז מזגנים. חבר של אשטו, גם הוא יוצא אתיופיה, הודה: "דחפתי אותו".

את אשטו קברו ליד פרדס חנה, רק שם מצאו חלקה לחסרי דת. האבא מנסה להתגייר, שומר מצוות אדוק, אבל העברית קשה והוא נכשל שוב ושוב במבחני הגיור. אשטו קבור בחולות, מחוץ לגדר.

"אני חשבתי שאני חלק מהמדינה", אומר האב האבל, "אני מזדהה עם המדינה, חשבתי שהמדינה איתי, אבל כשקרה לי את המקרה הטראגי הזה, אני מרגיש שאני בודד - מצאתי את עצמי לבד".

הסיפור הזה, אם תרצו, הוא למעשה סיפור של עדה שלמה, עדה מחוץ לגדר. הניסיונות הישראליים לקלוט את העדה הם בעיקר דרך עיניים צרות, מתנשאות. הרי אנחנו יודעים טוב יותר ממנה מה היא צריכה.

בינתיים, מרגישים בני הנוער יוצאי אתיופיה מתוסכלים וממורמרים. וכך, יוצאים כל החבר'ה לרחוב, יושבים על הברזלים - מחפשים את התשובה כשהם מיואשים מלחפש את התקווה.

שותים וודקה והולכים לבית הספר

לילה אחרי לילה השבוע בשכונות של גדרה, נתניה, רחובות, ליד מרכזים מסחריים, בתוך חורשות, מצאנו אותם, מעבירים את זמנם בשעמום ובשתיית וודקה. יש ביניהם נערים בני 18, וגם ילדים בני 10, חלקם שתויים - וכל זה שעות אחדות לפני שצריך לקום לבית הספר.

אז כמובן מגיעה גם האלימות. "שותים קצת כולם, טאק - אחד זורק מילה לא במקום, אחד בא מתקרב, כולם מכות", מספר אחד הנערים. "יא שחור, מה אתה עושה פה? זה לא המקום שלך", אנחנו שומעים לעיני המצלמה והניצים עולים.

אז מי אשם במצבו העגום ובתחושותיהם המוצדקות של הנוער האתיופי? המדינה שלא מנתבת את התקציבים הנכונים אליהם או החברה הישראלית שמתייחסת אליהם בגזענות. הם מצידם מרגישים שהבורות היא ששופטת אותם. הבורות שלנו - צבע העור שלהם.

------------ סוף כתבה ערוץ 2

עיריית בת ים - ילדים מהמרים בחצר בית הספר - דצמבר 2009
קטינים מהמרים בחצר בית ספר בבת ים
ילדים מהמרים בחצר בית ספר בבת ים
דוגמא נוספת של העדר שירותים בקהילה לקטינים, ראינו בבת ים. אין לילדים פעילות אחרת אחר הצהריים, ולכן הם נאספים בחצר בית ספר בבת ים ומהמרים. מדובר בילדים בני 13, והם מוצאים את עצמם בחברתם של מבוגרים בני שלושים. הוסיפו לכך גם צריכה של סמים ואלכוהול בסביבה, ותתחילו להבין את גודל הצרה. המשטרה: העניין ידוע ואנו נלחמים בו.
.
קישורים:

לא בלי בני - בניגוד לעקשנותם של פקידי אגף הרווחה בעיריית נתניה, סרב ביהמ"ש לאשר הוצאת קטין מחזקת אימו

הכתבה לא בלי בני - בניגוד להמלצות אגף הרווחה סרב ביהמ"ש לאשר הוצאת קטין מחזקת אימו , local , נתניה , אופירה חסיד - קול השרון , נובמבר 2009

בצעד נדיר הורה בית משפט השלום לנוער - נתניה, כי אין להוציא ילד קטין מרשות אמו – למרות דרישות והמלצות אגף הרווחה.
עו"ד אהרוני לקול השרון: הוכחנו, כי דווקא גישת המערכת יכלה להרוס את הילד שכיום מתפקד מצוין ופורח.
על מלחמה כמעט אבודה מראש נגד מימסד שלם
.

בצעד חריג הורה בית המשפט לנוער, שלא להוציא ילד קטין מרשות אימו – זאת תוך מתן ביקורת על תפקוד המערכת עצמה. עורך דינה של המשפחה, איתני אהרוני, אף הצליח להוכיח, כי בניגוד לעמדת גורמי המקצוע בני המשפחה לא רק ששיתפו פעולה אלא התחננו לשיתוף פעולה שלא תמיד קיבלו.

לפני כשנה וחצי, בעקבות טענה על התנהגות חריגה של הילד בבית הספר, הוגשה על ידי אגף הרווחה נתניה בקשה להוצאת הילד מרשות אמו. קודם לכן נאלצה אמו לשהות עם בנה, במהלך ימי הלימודים, במשך חודשים ארוכים, לאחר שבבית הספר טענו, כי התנהגותו חריגה, אלימה והוא מהווה סכנה. לא עזרו האבחונים שקבעו, כי הילד אינו מסוכן לעצמו ולסביבה, במחלקת הרווחה המשיכו להתעקש בדרישתם להוציאו מרשות אמו. בקשה בעניין זה אף הוגשה לבית המשפט.

האם המיואשת, שלא ידעה מה עוד ניתן לעשות, פנתה לעו"ד איתני אהרוני. עו"ד אהרוני, איש חינוך בעברו, אשר שימש כמנהל המחלקה לחינוך העל יסודי בעיריית חולון ויו"ר ועדת השמה בחינוך המיוחד בחטיבות הביניים, סיפר על המפגש לקול השרון.

"הגיע אלי האח של הילד, שהוא סטודנט. הוא סיפר לי שרוצים להוציא את אחיו מהבית. המשפחה לא הבינה בהתחלה מה פירוש לקבל "החלטה לנזקקות". הם לא הבינו, שבמידה ותתקבל ההחלטה לנזקקות והקטין יוצא מחוץ לבית, זה הליך כמעט בלתי הפיך. בתחילה רצו להוציא את הילד למרכז חירום, כאשר עדיין הילד עבר אבחונים חלקיים, ללא שיתוף פעולה מלא מצידו. למרות זאת נקבע באבחונים, שהילד לא מסוכן לא לעצמו ולא לאחרים. נכון שהוא לא היה רגוע, נכון שהיה קיים כשל בינו לבין המערכת, אבל סימנו אותו כילד בעייתי - כאשר בבית ובשכונה הוא ילד רגיל לחלוטין".

--בעקבות הפנייה מה עשית?
"פניתי למחלקת הרווחה והודעתי להם שלקחתי על עצמי לייצג את התיק, אך ורק אם המשפחה תשתף פעולה לטובת הקטין. זה מה שהיה: המשפחה שיתפה פעולה באופן מלא, אך במקביל הביעה אי-אמון במחלקת הרווחה. הודעתי לרווחה שהוויכוח הוא על מסגרת חינוכית ולא על הוצאתו מהבית. לצערי, נטעו בבני המשפחה תחושה וצורך להתגונן כל הזמן מפני בית הספר ומפני הרווחה. באחד הימים התברר לי מהאח, שהילד הורחק מבית הספר".

"בדקתי את הנושא מול נציגי בית הספר. אז התברר, כי הילד נשלח הביתה לא על-פי נוהלי משרד החינוך. פעלתי מיד להחזרתו לבית הספר ואכן הוא הוחזר ללימודים. לאור הפוטנציאל האינטלקטואלי ורגישותו של הילד לדימוי העצמי שלו, חשוב היה שבית הספר יפעיל את האמצעים העומדים לרשותו על-מנת להעצים את היכולות של הילד ולא לסנן אותו. הייתה תחושה של המשפחה, שלא משנה מה הוא יעשה: הקשר אבוד. בית הספר במקום לתמוך בילד סימן אותו".

--איך הרגיש הילד כשהבין שרוצים להוציאו מרשות אמו?
"הילד הרגיש שבית הספר לא תומך בו ולא מאפשר לו להתקדם ולהתפתח. הילד היה כבוי והוא פחד. הילד ומשפחתו היו בהלם מהעובדה שרוצים להוציא אותו מהבית. בתחילת השנה נערך תסקיר של אגף הרווחה - שם נכתב שאין הילד מהווה סכנה לעצמו או לסביבה ואינו זקוק להשגחה. כמו כן נקבע שהשליטה אצל הילד וכן ויסות הדחפים תקינים. לאור ההתנהגות של חלק מהמורים אליו כאל ילד בעייתי, נוצרה סביבו אווירה שלילית. יש לציין שחלק מהמורים ניסו לעודד אותו, אבל הרוב היה נגד".

--למרות שהאימא ישבה עם הילד במשך חודשים רבים בבית הספר, איך טענה הרווחה שאין שיתוף פעולה?
"בהתחלה, כשהרווחה ביקשה אבחונים, המשפחה לא שיתפה כל-כך פעולה עם המאבחנים של הרווחה והביאה אבחון משלה. פניתי לרווחה וביקשתי לשתף פעולה לטובת הקטין. הודעתי והתחייבתי בשם המשפחה, שהילד יופיע לכל האבחונים. במידה והילד יצטרך טיפולים, הוא ישתף פעולה. ביקשתי להקפיא את הבקשה להוצאתו מהבית. למרות שיתוף הפעולה, הם לא ירדו מזה".

--מדוע ברווחה המשיכו להתעקש להוציאו מהבית?
"לא רק אז, גם אחרי האבחונים והתסקיר וגם אחרי שהוא עבר בית ספר, הם המשיכו לדרוש את הוצאתו מהבית. הם המשיכו לטעון שיש מצב של סיכון של הילד כלפי עצמו וכלפי הסביבה. פניתי לשופטת הנוער, רות בן חנוך, הוכחתי לה שהמשפחה משתפת פעולה. אמרתי לה, שכאשר נותנים בו אמון הילד יוצר קשר טוב. בבית הוא מתנהג למופת והוא ילד אחראי, גם אם הוא סובל מקשיים נפשיים. לילד יש פוטנציאל אדיר והוא לא מסתגר, אלא יודע לקבל הדרכה ולשתף פעולה. הילד אינו מהווה סכנה לעצמו או לסביבה ואינו זקוק להשגחה - לכן התנגדנו לבקשה הרווחה".

--האם, מעבר להיבט הבירוקראטי, הערימו לטעמך קשיים על המשפחה?
"בכל שלב טענתי שנשתף פעולה מתוך רצון ולא מתוך כפייה. טענתי בבית המשפט שבית הספר הבטיח, לדוגמא, מועדונית לילד וחונכים, אולם בית הספר לא הפעיל את זה. מרבית הדברים שהיו חשובים למשפחה לא קוימו וחבל: פגע בילד ובאמון שלו במערכת. בהמלצת השופטת הילד השתתף בוועדת השמה, שממליצה בדרך כלל על בתי ספר לחינוך מיוחד או חינוך רגיל עם סיוע בית ספרי. הוועדה החליטה שהילד ימשיך בחינוך רגיל ויעבור לבית ספר אחר על-פי המלצת השופטת - זאת לאחר שהבטחתי שאנחנו נדאג שיהיה טיפול רגשי תומך בילד. השופטת קיבלה את בקשתי, נתנה אמון בילד והמליצה על בית ספר אחר".

כיום לאחר תלאות רבות וחששות רבים לומד הילד בכיתה רגילה בבית ספר רגיל. על-פי דיווחי המורים הילד מתנהג למופת וציוניו ממשיכים להיות גבוהים מהממוצע. יש למשפחה מלווה והילד מקבל תמיכה רגשית. עקב כך החליטה השופטת בן חנוך שלא להוציאו מרשות אמו ולא להכריז על נזקקות.

קישורים:

משרד הרווחה שולח ילדים במצוקה לכלא "אופק" שבשרון, כתחליף לסידור מגורים - קלונה של לשכת הרווחה נתניה

משרד הרווחה נוקט מדיניות דורסנית על מנת להוציא ילדים מבתיהם ומשפחתם תוך טענה כי הם מוזנחים או בסיכון. פקידי הרווחה אינם מחויבים לראיות כדי להוכיח טענותיהם, והם זוכים לגיבוי מלא ממערכת בתי משפט לנוער, משטרה, פרקליטות, מערכת החינוך, בריאות, ועוד. מולם ניצבת משפחה לעתים גם חד הורית מוגבלת באמצעים המנסה למנוע הוצאת הילד מביתו.
ידוע כי הוצאת הילדים מהבית למסגרות ההשמה החוץ ביתית של משרד הרווחה היא סיכון גדול מאוד עבור הילד. המאמר להלן מראה כי משרד הרווחה מזניח את הילדים באחריותו וכולא אותם בבית כלא עם אסירים. נוצר מצב אבסורדי, משרד הרווחה מוציא ילדים ממשפחתם בכפייה תוך הרס המשפחה, נפשית, כלכלית, ומורלית, ומפקיר את הילדים שהוציא בכוח.
משרד הרווחה והרשויות המקומיות לא בוחלים בתירוצים לקוניים למעשיהם כמו התשובה של עיריית נתניה (לשכת הרווחה נתניה): "לצערנו יש עדיין בקרב אוכלוסיה זו נערים שלא הצליחו להימנע מהידרדרות לאחר שמאמצי המשפחה והרשויות המטפלות לא הביאו לתוצאה הרצויה". העירייה טוענת שהנערים נכשלו, בעוד עיריית נתניה היא זאת שכשלה.
-----------------
להלן המאמר "הילדים החורגים של משרד הרווחה" , מיכל תוסייה כהן , ידיעות השרון , 27.07.2009
לא ייאמן: משרד הרווחה שולח ילדים במצוקה לכלא "אופק" שבשרון, כתחליף לסידור מגורים. הילדים מוקפים בעבריינים מסוכנים וההשלכות עליהם ברורות. המועצה לשלום הילד: "המצב קטסטרופלי. מדינת ישראל ומשרד הרווחה מפקירים את שלומם של הילדים".

דני (שם בדוי), ילד חסר בית בן 13 מנתניה, הוא אחד מקורבנות אוזלת היד של משרד הרווחה, שמצא את עצמו לפני שבוע מושלך לכלא "אופק" בשרון לבני נוער, שם נשאר כמעט שבוע, מוקף בעבריינים.

דני הגיע לכלא לאחר שנמצא על ידי המשטרה, שוכב במכונית אליה פרץ כדי לישון, מצונף בתוך עצמו, צנום ובודד. כמוהו, עוד עשרות ילדים שנזנחו על ידי הוריהם מסיבות שונות ומצאו את עצמם חסרי בית ברחובות, מושלכים לכלא "אופק" שבשרון לבני נוער, לאחר שנעצרו על ידי המשטרה על זוטות.

"כלא לא תחליף לבית"

החוק החדש לבני נוער הקובע, כי אסור להכניס לבית כלא ילדים בני פחות מגיל 14, היה אמור לשנות את המצב, אך במציאות, בידיעה מלאה של משרד הרווחה, בית הכלא "אופק" הופך ל"בית חלופי", לילדים חסרי בית.
בית המשפט מנסה לאכוף את החוק החדש ומוציא צווי בית משפט שקובעים, כי הילדים יישלחו למעונות סגורים, אך במשרד הרווחה מתחמקים בטענה, כי אין מעונות שיקלטו את הילדים. כך הילדים, חלשים ובודדים, מוצאים את עצמם כמו אסירים נעולים מאחורי סורג ובריח. חירותם נשללת מהם ובמקום ללכת למסגרת טיפולית הם מוקפים בפושעים, החל מרוצחים ואנסים וכלה בגנבים וסוחרי סמים.
לטענת ראש המועצה לשלום הילד, יצחק קדמן: "המצב הוא כבר מעבר לקטסטרופלי. מדינת ישראל ומשרד הרווחה מפקיעים את שלומם של מאות ילדים בסיכון, ואף מסכנים את חייהם. נדמה שבארץ יש כסף לכל דבר אחר, חוץ מלעזור לילדים במצוקה. כלא הוא לא תחליף לבית".
ילדים של אף אחד
מה שהופך את המקרה של דני למזעזע עוד יותר, הוא העובדה שהוא לא לבד. לטענת הסניגוריה הציבורית, עשרות ילדים נשלחים לכלא "אופק", מדי שנה, מכיוון שלא נמצאת להם חלופת מגורים אחרת.
לדברי עורכת הדין מהסניגוריה הציבורית, תרצה קינן: "יש אפילו מקרה חריג של נער בן כ-15 מנתניה שטיפלתי בו, שהיה בכלא 'אופק' ארבעה חודשים תמימים, כי במשרד הרווחה טענו שאין להם מקום עבורו".

ילדות ובנות נוער חסרות בית, כפי שעולה בבדיקה, הן היחידות שלא מגיעות אף פעם לכלא "אופק". זאת, בשל העובדה הפשוטה כי בכלא "אופק" אין אגף לנשים. עם זאת, גורלן לא שפר עליהן בהרבה לעומת זה של המין הגברי. לדברי עורכת הדין קינן: "נערה בת 14 חסרת בית מנתניה הגיעה לתחנת המשטרה, לפני כשנה, שם נעצרה על התפרצות למחסן של היכל התרבות בנתניה. מתברר שהיא הייתה מוכרת היטב לרשויות הרווחה, אבל אף אחד לא פעל כדי לטפל בה ולמצוא לה מקום מגורים חלופי, אז בסוף היא הידרדרה לפעילות עבריינית".
כלא אופק - הנערים משוכנים לצד עבריינים - אילוסטרציה

"הידרדרות לפשע"

על פי חוק הנוער החדש שייכנס לתוקף בסוף החודש, כליאתו של ילד מתחת לגיל 14 בבית כלא "אופק" עד תום ההליכים, תהיה מעשה לא חוקי. לדברי מקדם החוק בכנסת, השר לשעבר מטעם סיעת המפד"ל, יצחק לוי: "החוק הזה משדרג את זכויות הילד ומונע את מאסרו. אנו מאמינים ש'נפילה' של ילד, היא נפילה שניתנת לתיקון, ולכן יש לנו עניין להכניס אותו למסגרת שיקומית ולא לכלא".

לטענתו: "כבר בזמן הדיונים לחוק, אנשי הרווחה התנגדו לחוק ואמרו לנו שאין להם מספיק מקומות להחזקת הילדים, אבל אני המשכתי לקדם את החוק כפי שהוא. זה, כי אני מקווה שהחוק החדש ילחץ לשינוי המצב בו נערים צעירים נשלחים לבית כלא, רק כי אין להם מקום אחר להיות בו".

גם לדברי ראש המועצה לשלום הילד, יצחק קדמן, במשרד הרווחה מודעים היטב לבעיה שנוצרה: "יש מחסור חמור במעוני חסות לבני נוער, גם בחלופות מעצר. המצב היום הוא קטסטרופלי - אם לא מעבר לכך. זו בעיה ידועה היטב שאנחנו העלינו אין ספור פעמים בכנסת וגם בממשלה

גם השבוע אנחנו נפגשים עם שר הרווחה (יצחק הרצוג) ונעלה זאת פעם נוספת. לצערי, אני כבר יודע מה תהיה התשובה: 'אין תקציב', 'זו בעיה', 'לא עכשיו'. אין מי שיזעק בשמם".
ראש מחלקת הנוער הארצית בסניגוריה הציבורית, ד"ר אביטל מולד, שנלחמת על עתידם של הילדים במצוקה, מוסיפה: "בכל מקרה אנחנו פונים לכל הגורמים הרלוונטיים שיכולים לעזור. זה ברור לכולם שאם לא יטפלו בילדים במצוקה, הם יידרדרו לפשע".
מעיריית נתניה נמסר בתגובה: "הטענה כאילו הרשויות המטפלות מנסות להפיל את האחריות לטיפול בנערים על שירות המבחן, הינה שערורייתית. רשויות הרווחה בעירייה עושות רבות כדי לטפל בבני הנוער ולתת להם מענים ופתרונות במטרה למנוע את הידרדרותם. לצערנו יש עדיין בקרב אוכלוסיה זו נערים שלא הצליחו להימנע מהדרדרות לאחר שמאמצי המשפחה והרשויות המטפלות לא הביאו לתוצאה הרצוייה".
"מדובר במקרים נקודתיים המוכרים ומטופלים על ידי המחלקה לקידום נוער באמצעות מערכת עניפה, אחראית ורצינית מאוד של תוכניות המיועדות לנערים שנשרו ממערכת החינוך".
ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "לדני היתה בעיה ספיציפית-לא היה מקום לשכנו בנוה חורש, לבסוף נמצא לו פתרון ונכון לעכשיו הוא נמצא באחריות קצין מבחן מטעם משרד הרווחה.
נקודות:
לשכת הרווחה נתניה ומשרד הרווחה הפקירו את הנער, וגרמו לו נזק נפשי ופיסי.
לשכת הרווחה נתניה ומשרד הרווחה אחראים לשלומו וקידומו של הנער.

משרד הרווחה ולשכות הרווחה העירוניות מבזבזים כספים ומשאבים על ניהול הליכים שיפוטיים במקום לפעול לקידום הנוער בסיכון.משרד הרווחה לא מנהל את הסיוע לנוער בסיכון לפי סדר עדיפות מתאים, ומשתמש במצוקת הנוער לבקשה לתוספת תקציב.

קישורים:
מצורף המאמר המלא:
הילדים החורגים של משרד הרווחההילדים החורגים של משרד הרווחה
הילדים החורגים של משרד הרווחה