‏הצגת רשומות עם תוויות עיריית נתניה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות עיריית נתניה. הצג את כל הרשומות

לשכת הרווחה נתניה - הפקרת דרי רחוב

חדר חדשות - ינואר 2013 - לשכת הרווחה נתניה - הפקרת דרי רחוב - מצבם הקשה של דרי הרחוב בולט עוד יותר בימים בהם מזג האוויר קר וסוער.
בעיריית נתניה לא מצאו לנכון לתת לדרי רחוב מחסה. עמותת תהילה שעוזרת לדרי הרחוב בעיר התקשתה לתת מענה מספק לכל אלו שאין להם בית. הכתבה של אורית קרזבום. צלם: פבל קוגן, עורך: חמודי ח'ליל.



קישורים:

בין פרזיטיות להונאה - לשכת הרווחה נתניה מטרטרת סבתא ויתומים בוועדות החלטה - סיפורה של זהבה בן נעים - לשכת הרווחה נתניה - נטולת יכולת לסייע למשפחות וילדים בקהילה - הכתבה "ניסו לרמוס אותי": מתמודדת "מאסטר שף" נגד הרשויות , ארז כהן , אוקטובר 2011 , nrg - זהבה בן נעים, תושבת נתניה שריגשה את שופטי "מאסטר שף" כשסיפרה על התאונה שבה איבדה את בתה, מנהלת מאבק מול עיריית נתניה ומשרד הרווחה שיסייעו לה ולשלושת נכדיה. "לאף אחד לא אכפת ממני"...

כישלון מדיניות הרווחה בקהילה - מבקר המדינה: כשלים בהתמודדות עיריית נתניה במלחמה בנגע הסמים והאלכוהול בקרב בני הנוער - הכתבה דו"ח מבקר המדינה על הרשויות המקומיות לשנת 2009 - כשלים בהתמודדות עיריית נתניה במלחמה בנגע הסמים והאלכוהול בקרב בני הנוער , כתבי קול השרון 13.10.2010 - מנתוני דו"ח המבקר עולה, כי עיריית נתניה לא הפעילה בתקופה בה בוצעה הבדיקה את התוכנית בבתי הספר הממלכתיים-דתיים ולא יזמה פעילות מניעה בקרב הורים...

שכונת דורה בנתניה - עוני מחפיר, צפיפות מזעזעת, הזנחה נפשעת, אין עבודה, אין תקווה - החצר האחורית של ראש העיר נתניה, העובדת הסוציאלית לשעבר מלשכת הרווחה נתניה מרים פיירברג איכר... - הכתבה "דורה מדבר" צדוק יחזקאלי, מרב בטיטו, // צילומים טל שחר, עמית מגל, ידיעות אחרונות, 7 ימים, יוני 2010...

לשכת הרווחה נתניה - "סיפור אמיתי על התעסקות עם עובדים סוציאליים בזמן שהייתי ילד" - בעיני לא מגיע זכות קיום ותקציב לארגון זה.. הם פשוט חלאות.. ולדעתי כל עו"ד בעל מצפון או מי שהיה פעם במעגל העוני צריך לתמוך בכל דבר נגד החלאות האלו...

לא בלי בני - בניגוד לעקשנותם של פקידי אגף הרווחה בעיריית נתניה, סרב ביהמ"ש לאשר הוצאת קטין מחזקת אימו - הכתבה "לא בלי בני" - בניגוד להמלצות אגף הרווחה סרב ביהמ"ש לאשר הוצאת קטין מחזקת אימו , local , נתניה , אופירה חסיד - קול השרון , נובמבר 2009 - בצעד נדיר הורה בית משפט השלום לנוער - נתניה, כי אין להוציא ילד קטין מרשות אמו – למרות דרישות והמלצות אגף הרווחה...

משרד הרווחה שולח ילדים במצוקה לכלא "אופק" שבשרון, כתחליף לסידור מגורים - קלונה של לשכת הרווחה נתניה - המאמר "הילדים החורגים של משרד הרווחה" , מיכל תוסייה כהן , ידיעות השרון , 27.07.2009 - לא ייאמן: משרד הרווחה שולח ילדים במצוקה לכלא "אופק" שבשרון, כתחליף לסידור מגורים. הילדים מוקפים בעבריינים מסוכנים וההשלכות עליהם ברורות. המועצה לשלום הילד: "המצב קטסטרופלי. מדינת ישראל ומשרד הרווחה מפקירים את שלומם של הילדים"...

ילדים בגטאות בקהילה - האם המדינה אשמה במותו הטרגי של הנער ששאף את גז המזגנים? - מרץ 2010 - בני הנוער יוצאי אתיופיה מתוסכלים ומרגישים מוזנחים. את רוב זמנם הם מבלים על הברזלים בשכונה – מנותקים מהמורים, בזים להורים, ובעיקר מרגישים שדחינו אותם. השבוע יצאנו למסע בעקבות סיפורו של אשטו סיסאי ז"ל בן ה-16 מנתניה, שהעביר את הזמן יחד עם חבריו המתוסכלים על-ידי טיפוס על גג ביה"ס - שם נפל אל מותו...

משרד הרווחה לא הפיק לקחים מדו"ח מבקר המדינה על רשות חסות הנוער - נער בן 13 מנתניה נכלא למרות שלא ביצע כל עבירה - יולי 2009 - הנער היה שנתיים בטיפול משרד הרווחה הילד גדל במשפחה בעייתית בשכונת מצוקה בנתניה. כשהיה בן 11 הוחלט להוציאו מחזקת הוריו ולהעבירו למוסד סגור, בשל בעיות ההתנהגות שמהן סבל וקשיים שגילה בשהייה במסגרת. משפחתו, התברר לשירותי הרווחה, אינה יכולה לספק לו את התמיכה הראויה. למרות שהנער נמצא כשנתיים בטיפול משרד הרווחה, המשרד נכשל במתן סיוע לנער ומשפחתו...

העובדת הסוציאלית מרים פיירברג איכר ראש העיר נתניה תובעת מיליון שקל מספריית העיוורים בעיר

עובדת סוציאלית מרים פיירברג איכר - התעמרות סדרתית בחלשיםאם לא די לעו"סית מרים פיירברג איכר בהתעמרות באוכלוסיה מוחלשת בעיר נתניה באמצעות לשכת הרווחה, ועדות החלטה פרזיטיות ועוד... הרי שהעו"סית פיירברג תוקפת עתה את העיוורים, כמנהגם המגונה של עסקני הרווחה עשיית כסף מסבלם של אחרים.

הכתבה נתניה: העירייה תובעת את הספרייה לעיוורים , nrg מקומי , זיו גולדפישר , ספטמבר 2011
עיריית נתניה תובעת מהספרייה המרכזית לעיוורים מיליון שקלים בגלל חובות ארנונה שהצטברו בשנים האחרונות. במשרד הפנים סירבו להעניק לספרייה פטור מארנונה מכיוון שהיא משרתת את כלל תושבי המדינה. העירייה: התביעה הוגשה כחוק. הספרייה: זו אי-הבנה

האם הספרייה המרכזית לעיוורים בנתניה תעמוד שוב בפני קשיים כספיים? העירייה הגישה באחרונה תביעה כספית בסך מיליון שקל נגד הספרייה בגלל חובות ארנונה שצברה. הספרייה, היחידה מסוגה בארץ, משרתת יותר מ-10,000 עיוורים וכבדי ראייה מכל רחבי הארץ, שזוכים לקבל ספרים וכתבי עת הכתובים בכתב ברייל וכן קלטות אודיו.

בראשית השנה שלחה העירייה, באמצעות עו"ד אילן תמאם, מכתב התראה להנהלת הספרייה. במכתב כתב תמאם כי חובות הארנונה של הספרייה בשנים 2010-2005 עומדים על כ-903 אלף שקל. "למרות פניות ונשנות של מרשתי אליכם, ועל אף דרישת תשלום שנמסרה לכם, לא פרעתם את חובכם", נכתב.

לאחר שהחוב לא הוסדר, הגישה העירייה תביעה כספית בבית משפט השלום בעיר. בתביעה נכתב כי הספרייה מחזיקה בשלושה נכסים בעיר: מבנה הספרייה עצמו, הנמצא ברחוב ההסתדרות, ומשתרע על 580 מ"ר, ועוד שני מבנים - האחד ברחוב המסגר והאחר - ברחוב שמואל הנציב. התביעה שהגישה העירייה כללה גם את שנת 2011, ולכן החוב הגיע לכ-1.1 מיליון שקל.

במקרה שבו בית המשפט יחייב את הספרייה לשלם את חובה לעירייה, הדבר עלול להוות מעמסה תקציבית כבדה עליה ולפגוע בתפקודה. תקציבה השנתי של העירייה הוא כ-6 מיליון שקל, והדרישה לשלם יותר ממיליון שקל עלולה להעמיד בספק את המשך תפקודה.

יש לציין כי במהלך שנות התשעים וכן בשנת 2007 סגרה הספרייה את שעריה בגלל קשיי תקציב, וחזרה לפעול בעקבו התערבות ועדת החינוך של הכנסת. בשנת 2010 עמדה שוב הספרייה בפני סכנת סגירה בגלל אי סדרים כספיים, שמנעו ממנה לקבל אישור ניהול תקין.

רוב העמותות והמוסדות ללא כוונת רווח (מלכ"רים) נהנים מהנחות בארנונה בשיעור של שני שלישים. ראשי הספרייה פנו לממונה על המחוז במשרד הפנים, רות יוסף, בבקשה לקבל הנחה בארנונה. משרד הפנים דחה את הבקשה, בטענה שהספרייה היא מוסד המשרת את כלל תושבי הארץ. על פי הנחיות משרד הפנים, אפשר להעניק הנחה מארנונה רק לעמותה המשרתת בעיקר את תושבי העיר.

לפני שבועות אחדים פנתה ראש העירייה מרים פיירברג ליוסף, וביקשה להעניק הנחה חריגה לספרייה. "עמותת הספרייה מבקשת להחיל פטור מארנונה. התשובה שנתקבלה עד היום לפנייה זו מהממונה על המחוז הייתה שלילית מכיוון שמדובר בספרייה המשרתת את כלל תושבי ישראל", כתבה ראש העירייה.

"אני סבורה שיש צדק בהחלטת הממונה, שכן אין העירייה צריכה לסבסד את כלל תושבי המדינה, אך מאחר שמדובר באוכלוסיית עיוורים ובספרייה יחידה, יש לנהוג לפנים משורת הדין ולהיענות לבקשתה".

"התביעה נעשית בהתאם לחובתנו"

הספרייה לעיוורים הוקמה בשנת 1951, ומאז שנת 1955 היא ממוקמת בנתניה. בגלל הייחודיות שלה והעובדה שאין עוד ספריות נוספות מסוגה, אין לה אפשרות לרכוש מספריות אחרות ספרים בעברית ובשפות אחרות.

מסיבה זו, היא מפיקה ומוציאה לאור את מרבית החומרים הדרושים לה. לצד הדפסות ספרים בכתב ברייל ובאותיות גדולות במיוחד, בספרייה יש גם אולפן הקלטות שבו מוקלטים ספרי קריאה על גבי תקליטורים. הספרייה מפיקה ספרים בעברית, בערבית, ביידיש וברוסית, וכן ספרי לימוד באנגלית.

בגלל צרכיה המיוחדים של הספרייה, היא נקלעה כאמור לקשיים כספיים. ועדת החינוך של הכנסת דנה במצבה של הספרייה פעמים אחדות. מנכ"ל הספרייה לשעבר, אורי כהן, אמר במהלך אחד הדיונים:

"אי אפשר להשוות את הספרייה שלנו לספריות ציבוריות אחרות כי הפונקציה שלנו היא ייצור ספר. בשביל זה צריך מערכת, צריך מחשבים, מדפסות, מיומנות מקצועית מיוחדת של האנשים העוסקים במלאכה. הפקת כל ספר עולה אלפי שקלים.

"כדי להחזיק את כל המערכת הזאת צריך כסף. יש לנו מערכת מאוד מתקדמת שהוקמה מתרומות של אנשים בעלי רצון טוב. אבל הם לא מוכנים לממן את ההוצאות השוטפות של הספרייה. את
זה הם אומרים, ובצדק, שהממשלה תממן". כעת, מתברר, הספרייה עלולה להתמודד עם הוצאה נוספת, נוכח תביעתה של עיריית נתניה.

דובר הספרייה, אופיר שפיגל: "הנהלת הספרייה התחלפה לפני כמה חודשים, ואז התברר לנו שהייתה אי-הבנה עם עיריית נתניה. הנושא נמצא כרגע בטיפול ובבירור, ואנחנו מאמינים שהוא יסתדר על הצד הטוב ביותר".

מעיריית נתניה נמסר: "מדובר בעמותה ארצית הפועלת בנתניה ולה סניף נוסף בתל-אביב. כידוע, מתן הנחות לעמותה נמצא בסמכותו הבלעדית של משרד הפנים. העירייה היא גורם ממליץ בלבד לממונה על המחוז במשרד הפנים, ושיקול הדעת לגבי מתן ההנחה הוא כאמור בידי המשרד.

"אחד הקריטריונים במתן הנחות שקבע משרד הפנים הוא שהעמותה המבקשת תפעל בעיקר עבור תושבי העיר שבה היא ממוקמת, מתוך העיקרון שתושבי עיר אחת לא יסבסדו תושבי עיר אחרת, שכן ההנחה גורעת מהכנסות מארנונה.

"מתוך עיקרון זה, דחה משרד הפנים באופן עקבי את הבקשות להנחה למרכז בנתניה, ולעומת זאת אישר בעקביות את הבקשות לסניף תל-אביב. לגבי מתן הנחה לשנת 2011 טרם קיבלנו התייחסות משרד הפנים לבקשה. נציין, כי התביעה נעשית בהתאם לחובתנו על פי חוק".

קישורים:

בין פרזיטיות להונאה - לשכת הרווחה נתניה מטרטרת סבתא ויתומים בוועדות החלטה - סיפורה של זהבה בן נעים

עובדת סוציאלית מרים פיירברג איכר - טרטור סבתא ויתומים בוועדות החלטהלהגדיר בקצרה ועדת החלטה: חבורת פרזיטים המדברים בדעה אחת בדרכי רמיה לפרק משפחה, כדי לקדם את האינטרסים האפלים של הרשות המקומית ועסקני רווחה העושים כסף מסיבלם של אחרים.

בלשכת הרווחה נתניה - החליטו בוועדת החלטה לטרטר את זהבה ונכדיה היתומים בהמצאת מסמכים, זלזול, אדישות, והאשמות שווא - הכתבה "ניסו לרמוס אותי": מתמודדת "מאסטר שף" נגד הרשויות , ארז כהן , אוקטובר 2011 , nrg

זהבה בן נעים, תושבת נתניה שריגשה את שופטי "מאסטר שף" כשסיפרה על התאונה שבה איבדה את בתה, מנהלת מאבק מול עיריית נתניה ומשרד הרווחה שיסייעו לה ולשלושת נכדיה. "לאף אחד לא אכפת ממני"

"לעירייה ולמשרד הרווחה לא אכפת ממני. יש כאלה שאפילו לא ידעו שיש לי אפוטרופסות על הילדים", כך אומרת בכעס זהבה בן נעים, תושבת נתניה שהתפרסמה בתוכנית "מאסטר שף" כשריגשה את השופטים בסיפור על בתה שנהרגה לפני כשנתיים בתאונה.

מאז מות בתה מנסה בן נעים להכניס את נכדיה לגן רב תכלית - גן מיוחד לילדים שמגיעים משפחות הרוסות או עם בעיות נפשיות לאחר שעברו טראומה בתוך המשפחה כגון אלימות או מוות.

חנה לכיש - מנהלת אגף הרווחה נתניה: ועדות החלטה לתועלת הילדים או פרזיטיות"יש בגן עזרה פסיכולוגית וטיפול חם אישי ואוהב לכמות ילדים קטנה, בדיוק מה שהנכדים שלי צריכים כדי שיגדלו בצורה הטובה ביותר. הם ילדים חכמים, אינטליגנטים שבסך הכול רוצים לקבל מעט יחס חם, כמו שכל ילד מקבל ואני עושה הכול כדי שהם יקבלו זאת".

לטענתה, משרד הרווחה אינו מוכן לסייע ואף טוען כי היא מכניסה לילדים לראש שהם ילדים חריגים אך אין להם כלל בעיה. "אני לא מבינה על סמך מה הם החליטו זאת, שכן במשך שבעה חודשים הילדים ישבו בבית ואף אחד לא בא לבקר אותם. לאחר שהפעלתי קשרים הגיעה עובדת סוציאלית. אחרי שטרטרו אותי מוועדה לוועדה הם אמרו שאין להם תקציב וזרקו אותנו לעירייה". בעיריית נתניה הבטיחו לבן נעים שסייעת צמודה תלווה את הילדים, אולם לטענתה ההבטחה לא קוימה.

"אחרי שהילדים נכנסו לגן גיליתי שאין סייעת. שאלתי את העירייה איפה הסייעת שהבטיחו לי ואז הם התנערו מההבטחה ואמרו שלא הבטיחו שום דבר. הגננת שלחה מכתב שבו היא מתחננת לעזרה, אבל לא רק שלא הקשיבו לה, בעירייה גם כעסו עליה שהיא משתפת איתי פעולה".

זהבה בן נעים צילום: אלה פאוסט"עוברת מיליון מדורי גיהינום"

לאחר כמה חודשים נכנסה לגן סייעת, אולם כעבור זמן קצר נטען כי אין בה צורך. לאחרונה פנתה הגננת לבן נעים בבקשה שתיקח את הילדים שלה כי היא אינה מסוגלת לטפל בהם לבדה. בן נעים סירבה להוציא את הילדים מהגן ודרשה להיפגש עם העירייה.

לדבריה: "בעירייה אמרו לי בזלזול 'לא נמאס לך לנפנף את הסבל של הילדים שלך? את לא מבינה שאת פוגעת בהם?'. עניתי להם שכשמדובר בכסף פתאום הם יודעים מה טוב לנכדים שלי. אני עוברת מיליון מדורי גיהינום. כל הגופים ניסו לרמוס אותי, אבל מזל שאני אישה חזקה והילדים האלה מחזקים אותי".

בן נעים לא ויתרה והחליטה לפנות לבקשת עזרה למבקר המדינה. "עד היום טרם הוסדרו נושאים בסיסיים, כמו סייעת צמודה או הפיכת הסבתא למשפחה אומנת", אומר עורך דינה של בן נעים, שמעון כץ. "שירותי הרווחה נטשו יתומים תמימים אצל הסבתא, שעושה מלאכת קודש ומטפלת בהם כאילו הם ילדיה. כל הגופים הציבו בפניה חומות גבוהות שהיא לא מסוגלת לעבור וכך הם פוגעים בבריאותם הפיזית והנפשית של הקטינים".
.

.
לשכת הרווחה נתניה מתחמקת מאחריותה באמצעות ועדות וביורוקרטיה

מעיריית נתניה נמסר: "נבהיר כי מערך הרווחה העירוני מעניק סיוע מקיף ורב-תחומי למשפחה ברגישות ובמקצועיות, ובהתאם לנהלים ותקנות משרדי הממשלה וזאת כדי לסייע למשפחה. נבהיר כי מתחייב שיתוף פעולה מצד המשפחה וזאת בין היתר על מנת להשלים את תהליך מינויה של הפונה כמשפחה אומנה לנכדיה, דבר שיקנה לה מעמד חוקי וירחיב את אפשרויות הסיוע.

"לפני שנה התקיימה ישיבה עם הפונה בהשתתפות גורמי הרווחה הבכירים, במהלכה התבקשה הפונה להגיש מסמכים רלוונטיים כדי שנוכל לשלב את הילדים במעון, תוך הבטחתנו לממן את מלוא עלות שהותם במעון. לצערנו, עד ליום זה לא התקבלו המסמכים הנדרשים להשלמת התהליך. לפיכך, התכנסה ועדת החלטה נוספת בה הומלץ לשלב את הילדים בגן עירוני הכולל צהרון וסייעת נוספת. צר לנו על התחושות ועל הטענות בעניין, שאינן עולות בקנה אחד עם המאמץ המקצועי והאנושי המתמשך הנעשה באגף הרווחה".

קישורים:
  • אימת עיריית נתניה - צו הריסה מיידי למשפחות מעוטות יכולת - ערוץ 1 - אוגוסט 2010 - סיפור קפקאי, סיפורן האישי של עשרות משפחות בנתניה בראשותה של העובדת הסוציאלית מרים פיירברג איכר. עשרות משפחות מעוטות יכולת מבניין אחד בנתניה צריכות למצוא לעצמן בית אחר תוך שבוע. עיריית נתניה קבעה כי אין מנוס מלהרוס את הבניין. בבניין גרים משפחות ברוכות ילדים, קשישים, ואדם חולה המחובר למכונת חמצן. "או שאני אשאר, או שמישהו יקח אותי", אמר החולה המחובר למכונת החמצן...

כישלון מדיניות הרווחה בקהילה - מבקר המדינה: כשלים בהתמודדות עיריית נתניה במלחמה בנגע הסמים והאלכוהול בקרב בני הנוער

הכתבה דו"ח מבקר המדינה על הרשויות המקומיות לשנת 2009 - כשלים בהתמודדות עיריית נתניה במלחמה בנגע הסמים והאלכוהול בקרב בני הנוער , כתבי קול השרון 13.10.2010

מנתוני דו"ח המבקר עולה, כי עיריית נתניה לא הפעילה בתקופה בה בוצעה הבדיקה את התוכנית בבתי הספר הממלכתיים-דתיים ולא יזמה פעילות מניעה בקרב הורים. עוד עולה מדו"ח המבקר, כי בשנת הלימודים התשס"ט, בערים נתניה ואשדוד, טיפלו הגורמים השונים בתחום בני נוער בסיכון ב-5000 בני נוער המשתמשים בחומרים פסיכואקטיבים- ואולם רק 25 מהם הופנו ליחידת טיפול המתמחה בנוער המשתמש בחומרים פסיכואטקיביים (גז מזגנים ועוד)

השימוש לרעה בסמים ובאלכוהול (להלן גם - חומרים פסיכואקטיביים) הוא נגע מתפשט הפוגע בחברה הישראלית על כל רבדיה. יש המשתמשים בחומרים פסיכואקטיביים באקראי, ויש המשתמשים בחומרים פסיכואקטיביים דרך קבע, מתמכרים להם ומפתחים תלות גופנית או נפשית בהם (להלן - מכורים).

בשנת 2005 היה מספר המשתמשים בסמים והמכורים להם כ-333,000. כמחצית מבני הנוער וכשני שלישים מהמבוגרים שתו משקאות אלכוהוליים שלא לקיום דינים דתיים, ושיעור המשתמשים בסמים בקרב בני נוער היה גדול משיעורם בקרב מבוגרים. שימוש בחומרים פסיכואקטיביים בקרב בני נוער הוא אחת הסיבות לנשירה ממסגרות חינוכיות, למעורבות בפעילות עבריינית, לפגיעה בקשרים חברתיים וליצירת משברים חברתיים.

בשנת 2009 בדק משרד מבקר המדינה את נושא מאבק הרשויות בנגעי הסמים והאלכוהול. הביקורת נעשתה בעיריות אשדוד, באקה-ג'ת, נתניה וקריית אונו. בדיקות השלמה נעשו ברשות הלאומית למלחמה בסמים (להלן - הרשות למלחמה בסמים), במשרד הרווחה והשרותים החברתיים (להלן - משרד הרווחה), במשרד החינוך, במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (להלן - משרד התמ"ת), במשרד לביטחון הפנים, במשטרת ישראל, במשרד לקליטת עלייה, במשרד הבריאות, במשרד הפנים ובמרכז השלטון המקומי בישראל. חלק מהנתונים עודכנו לראשית שנת 2010.

בשל השיעור הגבוה של משתמשים בחומרים פסיכואקטיביים החליטה הממשלה, באוגוסט 2005, להקים צוות בין-משרדי שיגבש תכניות אופרטיביות בתחום המניעה והטיפול בנגעי הסמים והאלכוהול והשלכותיו כמרכיב במאבק באלימות בחברה הישראלית. בספטמבר 2005 הציג הצוות הבין-משרדי את המלצותיו בפני ועדת השרים למאבק באלימות. נמצא כי הממשלה לא קיימה דיון ממשי לצורך קבלת

החלטה בדבר הקצאת המשאבים ויישום ההמלצות, וההמלצות לא יושמו עד למועד הביקורת (בתחילת 2009).

הרשות למלחמה בסמים קבעה כי לצורך גיבוש תכנית עבודה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול יש לאסוף נתונים על אוכלוסיות המשתמשים בהם בתחום הרשות המקומית. נמצא כי עיריות נתניה ובאקה-ג'ת לא פעלו לאיסוף נתונים על מגמות שימוש בחומרים פסיכואקטיביים ביישוביהן.

באשדוד ובקריית אונו הופץ שאלון לתלמידי בתי ספר על-יסודיים, ובו מידע מפורט על השימוש בחומרים פסיכואקטיביים, וממצאיו אמורים להיות "בסיס לקבלת החלטות עירוניות".

נמצא כי בכל אחת משתי העיריות לא הוצגו ממצאי השאלון בפני הוועדה למאבק בסמים שמועצת העירייה בחרה ולא דנו בהם כדי לגבש מדיניות עירונית שעניינה המאבק בנגעי הסמים והאלכוהול. בעיריית אשדוד לא הוצגו ממצאי השאלון גם בפני כל פורום אחר ואף לא הובאו לידיעתם של גורמי הרווחה והחינוך בעיר.

למעלה ממחצית האוכלוסייה במדינת ישראל - בני נוער ומבוגרים כאחד - שותה משקאות אלכוהוליים, בהם כ-50,000 המכורים לאלכוהול. גם בקרב תלמידים, בגילים 11-12, יש השותים משקאות אלכוהוליים בכמות גדולה ובתדירות גבוהה.

בהחלטת הממשלה מיוני 2006, בנושא תופעת האלימות בחברה הישראלית, הנחה ראש הממשלה דאז מר אריאל שרון "להעביר מיד את הטיפול במשקאות חריפים משכרים לרשות למלחמה בסמים". נמצא כי עד מועד סיום הביקורת (בסוף 2009) לא נעשתה כל פעולה חקיקתית, ארגונית או תקציבית ליישום ההנחיה. בקשות הרשות למלחמה בסמים מאז ספטמבר 2005 להקצות תקציב מיוחד למאבק בנגע האלכוהול לא נענו, ועד מועד סיום הביקורת היא לא קיבלה כל הקצאה כספית לתחום זה.

עוד נמצא כי עד מועד הביקורת (בתחילת 2009) לא גיבשה הרשות למלחמה בסמים תכנית מניעה לשימוש באלכוהול. רק בתכנית העבודה של הרשות למלחמה בסמים לשנת 2009 בתחום ההסברה הוגדר היעד - "בניית אסטרטגיה ותוכנית הסברה בתחום האלכוהול והפעלתה".

הנתונים על השימוש הרחב שבני נוער עושים בחומרים נדיפים (חומרים בשימוש ביתי ששאיפת אדיהם גורמת לשיכרון חושים ולהזיות) והמידע על הסכנות הנובעות משימוש זה העלו ברשות למלחמה בסמים ובמשרד החינוך את הצורך המיידי להפעיל תכניות מניעה. נמצא כי רק בשנת 2008, כשבע שנים לאחר שפורסמו הנתונים המחקריים בדבר השימוש הנרחב בחומרים נדיפים וכשלוש שנים לאחר שנתוני מחקר הרשות למלחמה בסמים משנת 2005 העלו כי מספר בני הנוער המשתמשים בחומרים הללו הוכפל, גיבשו משרד החינוך והרשות למלחמה בסמים תכנית למניעת שימוש בחומרים נדיפים. נכון למועד סיום הביקורת לא היה במשרד החינוך מידע כלשהו על יישום התכנית בבתי הספר.

בחינת מידת יישום התכנית, בשנת הלימודים התשס"ט (ספטמבר 2008 - אוגוסט 2009) בארבע העיריות שנבדקו, העלתה כי בשלוש מהן תכנית המניעה לא הופעלה - באשדוד, למעט בשתי כיתות בשניים מבתי הספר העל-יסודיים, בבאקה-ג'ת ובקריית אונו. בעיריית נתניה התכנית לא הופעלה בבתי הספר העל-יסודיים השייכים למגזר הממלכתי-דתי.

ברשויות המקומיות, שהצטרפו לפרויקט הקהילתי למניעת השימוש בחומרים פסיכואקטיביים שמנהלת הרשות למלחמה בסמים, פועל מתאם יישובי (להלן - המתאם) שתפקידו ליזום ולרכז את פעולות הפרויקט ביישוב. נמצא כי בכ-200 רשויות מקומיות, מבין כ-250 הרשויות הקיימות, לא מונה מתאם.

משרד החינוך החליט לתקצב ממונה על תחום מניעת השימוש בסמים, בטבק ובאלכוהול (להלן - מב"ס) בבתי הספר העל-יסודיים שמספר תלמידיהם עולה על 100. בבתי ספר קטנים כלל לא מונה אחראי לפעילות המניעה. נמצא כי בכ-570 מבין 1,460 בתי הספר העל-יסודיים לא מונה מב"ס, ומציאות כזאת יש בה כדי לפגוע בפעילות המניעה בכשליש מבתי הספר העל-יסודיים.

משנת הלימודים התשס"ח (ספטמבר 2007 - אוגוסט 2008) נערך משרד החינוך להפעלת "כישורי חיים" - תכנית כוללנית למניעת השימוש בחומרים פסיכואקטיביים - במערכת החינוך כולה. נמצא כי ברוב בתי הספר לא יושמה ההחלטה להפעיל את התכנית. עד לתחילת שנת הלימודים התש"ע (ספטמבר 2009 - אוגוסט 2010), שנתיים לאחר שהוחל ביישומה, היא הופעלה בכמחצית מבתי הספר היסודיים ורק בכשליש מחטיבות הביניים. בבתי הספר הממלכתיים-דתיים והממלכתיים-ערביים היא כלל לא הופעלה.

משרד החינוך לא השכיל ללמוד את הצורך ברגישות התרבותית הראויה בעת גיבוש התכנית, ומפקחי בתי הספר הממלכתיים-דתיים סירבו להפעילה, כמו גם מנהלי בתי הספר הממלכתיים-הערביים, מפני שכמה מתכניה לא תאמו את תפיסות העולם של מערכות חינוך אלה. רק בשנת הלימודים התש"ע הוכנה תכנית מתאימה למגזרים אלה.

מוסדות החינוך במגזר החרדי סירבו כל השנים לשתף פעולה בתחום פעילות המניעה בקרב תלמידיהם ולא מתקיימת בהם פעילות כזאת. באשדוד ובנתניה למדו במוסדות החינוך של המגזר החרדי בשנת הלימודים התשס"ט כ-14,600 וכ-4,200 תלמידים, בהתאמה, והם היוו כ-35% וכ-13%, בהתאמה, מכלל התלמידים בערים הללו. נמצא כי במוסדות חינוך אלה לא נעשתה כל פעילות למניעת השימוש בחומרים פסיכואקטיביים.

משרד החינוך מייחס חשיבות רבה ביותר למעורבות הורים ולשיתופם בפעילות החינוכית במאבק בנגעי הסמים והאלכוהול ורואה בכך יסוד הכרחי ומשמעותי בתהליך המניעה. נמצא כי משרד החינוך לא פרסם הנחיות בכתב בנוגע להיקף הרצוי של פעילות מניעה בשיתוף הורים ולתכניה, לא הפנה לחומרי רקע וגם לא קיים הדרכות בנושא.

שתיים מהעיריות שנבדקו, באקה-ג'ת ונתניה, לא יזמו כל פעילות מניעה בקרב הורים. פעילות מניעה בשיתוף הורים בהיקף שעות מוגבל, שלא עלה על שעתיים בשנה, התקיימה בתשס"ט ב-5 מ-11 בתי הספר העירוניים העל-יסודיים שבאשדוד. פעילות דומה התקיימה בבתי הספר בקריית אונו.

בשנת הלימודים התשס"ח פעלו בפיקוח משרד התמ"ת כ-70 בתי ספר תעשייתיים ובפיקוח משרד החינוך 10 מרכזי חינוך טכנולוגי (להלן - מח"טים). בשנת הלימודים התשס"ט למדו בבתי הספר התעשייתיים ובמח"טים, השייכים לכמה רשתות חינוך, כ-15,500 תלמידים שלרובם קשיים התנהגותיים ותפקודיים.

תכניות מניעה בבתי הספר התעשייתיים הופעלו בידי גופים פרטיים למיניהם העוסקים בטיפול או במניעה. נמצא כי משרד התמ"ת לא קבע קריטריונים לבחירתם של גופים אלה ולהכשרה הנדרשת מעובדיהם. הוא גם לא קיבל כל מידע על אופן הכשרתם של העובדים בתחום המניעה ועל התפיסה המקצועית שהנחתה כל אחד ואחד מהם בעבודתו.
עוד נמצא כי בכל אחד מבתי הספר האלה פעלו בעת ובעונה אחת כמה גופים כאלה, וכל אחד מהם הפעיל תכנית במשך שעה או שעתיים בשנה, בלי שיהיה אפשר להקפיד על רצף לימודי וחינוכי הנדרש בכל תכנית.

פעילות מניעה בשמונה מהמח"טים נעשתה בהיקפים שונים, לרוב באמצעות צוות בית הספר. נמצא כי משרד החינוך לא בחן את פעילויות המניעה שנעשו במח"טים ולא פיקח על תכניהן ועל כישורי מבצעיהן. שניים מהמח"טים כלל לא ביצעו פעילות מניעה.


יחידות קידום נוער שבמשרד החינוך מטפלות בבני נוער המנותקים ממסגרות חינוך. נמצא כי ברוב יחידות קידום נוער לא נעשית פעילות ממוקדת ורציפה בתחום מניעת השימוש בסמים, והשירות לקידום נוער כלל לא עוסק בפעילות הסברה ובייעוץ בתחום השימוש באלכוהול.

משנת 2006 הופעלה בהיקף קטן "תכנית התערבות רגישת תרבות למניעת השימוש לרעה באלכוהול ובסמים לבני נוער יוצאי אתיופיה ולהוריהם". בשנת 2008 הופעלה התכנית בקרב כ-450 בני נוער יוצאי אתיופיה בלבד. תכנית דומה לבני נוער יוצאי ארצות חבר העמים הופעלה לראשונה בשנת 2008 ב-7 יישובים והשתתפו בה כ-120 בני נוער והוריהם. בשנת 2009 צומצם היקף התכניות בשתי האוכלוסיות.

נמצא כי הפער בין היקף המשתתפים בתכניות המניעה לבני נוער עולים להיקף אוכלוסיית בני נוער עולים הנזקקים למענה במסגרת תכניות מניעה הוא חסר כל פרופורציה.

במרס 2007 המליץ צוות בין-משרדי לתכנן ערכת הדרכה למורים המפעילים תכניות מניעה בכיתות שלומדים בהן תלמידים עולים ולהכשיר מנחים שינחו וילוו מורים, קבוצות הורים ועובדי נוער בקהילה. נמצא כי רק בדצמבר 2009, כשנתיים וחצי לאחר שההמלצה ניתנה, הוכנה הערכה, ובפברואר 2010 החלו בהפצתה. עד מועד סיום הביקורת לא הוכשרו מנחים להורים ולעובדי נוער.

משרד הרווחה לא פעל לאיסוף הנתונים על נפגעי הסמים - בני נוער ומבוגרים כאחד - המטופלים בידי הרשויות המקומיות ולא דאג ליצירת מאגר מידע על המטופלים. לכן, גם משרד הרווחה וגם הרשות למלחמה בסמים חסרו מקור מידע חיוני לקביעת מדיניותם. למשרד הרווחה אף חסרו נתונים סטטיסטיים מרוכזים על מטופליו בתחום החומרים הפסיכואקטיביים.

עובדים סוציאליים טיפלו בבני נוער נפגעי סמים ואלכוהול תקופות ארוכות בלי שהוכשרו לכך, בניגוד לדין ולהוראות משרד הרווחה, ובלי ליווי צמוד של מדריך מוסמך בתחום.

בכ-200 מכ-250 הרשויות המקומיות לא פעלו יחידות לטיפול בבני נוער המשתמשים בחומרים פסיכואקטיביים, ומשרד הרווחה לא הנחה את לשכות הרווחה ברשויות הללו כיצד עליהן להגיש שירותי טיפול פסיכו-סוציאלי לבני נוער נפגעי סמים ואלכוהול שבתחומן. בעיריית באקה-ג'ת לא היה כל שירות לטיפול בבני נוער המשתמשים בחומרים פסיכואקטיביים.

כשליש מהיחידות לטיפול במשתמשים בחומרים פסיכואקטיביים - בני נוער ומבוגרים - רובן בלשכות הרווחה, פעלו בלי רישיון בניגוד להוראות החוק.

מנהלי מחלקות הרווחה בארבע הערים שנבדקו לא גיבשו דרכי פעולה לאיתור בני נוער המשתמשים בחומרים פסיכואקטיביים ולא הסתייעו במאגרי המידע על בני נוער בסיכון שעמדו לרשותם בעיריותיהם. יוצא אפוא שלא הם ולא המחלקות שבראשן עמדו פעלו לאיתור בני נוער המשתמשים בחומרים פסיכואקטיביים וזקוקים לטיפול.

הרשויות המקומיות מפעילות כל מיני גורמים לטיפול בבני נוער בסיכון. בשנת הלימודים התשס"ט טיפלו גורמים אלה, רק באשדוד ובנתניה, בכ-5,000 בני נוער. נמצא כי רק 25 מבני הנוער הללו הופנו בידי הגורמים שטיפלו בהם ליחידת טיפול בבני נוער המשתמשים בחומרים פסיכואקטיביים.

ב-3 מ-4 העיריות שנבדקו (אשדוד, נתניה וקריית אונו) והופעל בהן שירות לטיפול בבני נוער המשתמשים בחומרים פסיכואקטיביים למדו בשנת הלימודים התשס"ט בבתי הספר העל-יסודיים כ-30,000 תלמידים. ממצאי מחקר 2005 מלמדים על אלפי תלמידים באותן ערים, שהשתמשו בחומרים פסיכואקטיביים בתדירות גבוהה, וזאת בנוסף לתלמידים המנותקים ממסגרות חינוך, שהשתמשו בחומרים אלה. באותה שנה טופלו בשלוש הערים רק כ-330 בני נוער משתמשים, כשני שליש מהם באשדוד.

בתחומי שלוש מהעיריות שנבדקו (אשדוד, נתניה וקריית אונו) פעלו כ-800 בתי עסק (לא כולל מרכולים) שמכרו משקאות אלכוהוליים וכ-390 מהם פעלו ללא רישיון עסק.

סיכום והמלצות
נתוני מחקרים ונתוני המשטרה מלמדים על שימוש נרחב בחומרים פסיכואקטיביים בקרב בני נוער ומבוגרים. הנתונים והמידע על הנזקים החמורים שעלולים להיגרם משימוש בחומרים אלה מחייבים את הרשות למלחמה בסמים ואת משרד החינוך להיערך במהירות להרחבת פעילות המניעה בתחום זה.

על משרד הרווחה לפעול ללא דיחוי להקמת מאגר נתונים על מטופלים בתחומי נזקקות שונים, לרבות תחום הטיפול בנפגעי סמים ואלכוהול. על הרשות למלחמה בסמים לקבל ממשרד הבריאות וממשרד הרווחה את כל הנתונים המצויים בידם

ולהקים ללא דיחוי נוסף מאגר נתונים ארצי על מטופלים במסגרות הטיפול למיניהן ולבסס עליו את מדיניות הטיפול בתחום זה.

ליישום יעיל של הפעילות למניעת השימוש בחומרים פסיכואקטיביים בקרב בני נוער ראוי לפעול בכמה מישורים כדלהלן: על הרשות למלחמה בסמים לשקול את האפשרות למנות מתאם יישובי למניעה קהילתית ברשויות מקומיות שזוהו כ"נזקקות" בלי לבקש את השתתפותן במימון העסקתו ופעילותו; עליה לבחון דרכים להרחבת תכניות המניעה באוכלוסיות העולים משום שהפער בין היקף האוכלוסייה הנזקקת לה ובין המענה הניתן כיום במסגרת תכנית המניעה הוא חסר כל פרופורציה. על משרד החינוך לדאוג לקביעת אחראי לפעילות המניעה בתחום החומרים הפסיכואקטיביים באותם בתי ספר החסרים בעל תפקיד שכזה, ובד בבד לפעול לאלתר להפעלת התכנית "כישורי חיים" בכל בתי הספר, כפי שתכנן לעשות; עליו גם להיערך ללא דיחוי לפעילות מניעה בהיקף רחב בקרב מטופלי "קידום נוער"; על הרשות למלחמה בסמים ומשרד החינוך לפעול ליצירת דרכי הידברות עם מוסדות החינוך החרדי כדי לשלב אותם בפעילות המניעה.

לנוכח החשיבות הרבה שיש למעורבות הורים בפעילות המניעה, על הרשות למלחמה בסמים ומשרד החינוך לפתח מודל להדרכת הורים בסדנאות בית-ספריות ולהנחות את מנהלי בתי הספר לקיים פעילות מניעה כדי שההורים יהיו שותפים לה.

על הרשות למלחמה בסמים, משרד התמ"ת ומשרד החינוך לתת דעתם על אופן ביצוע פעילות המניעה בבתי הספר התעשייתיים ובמח"טים ולקבוע אילו גופים יוכשרו ויוסמכו לביצוע עבודה חינוכית זו.

על משרד הרווחה לבחון דרכים שיאפשרו לכל הרשויות המקומיות לאתר בני נוער נפגעי סמים ואלכוהול בתחומן ולהעניק להם את הטיפול הנדרש. בד בבד על העיריות להגביר את פעולות האיתור ולהרחיב את מעגל המטופלים מקרב בני הנוער ולהיעזר לשם כך גם במאגרי המידע שבעיריות.

משרד מבקר המדינה מעיר לעיריות כי מעבר לחובתן לאכוף על בעל עסק לפעול על פי דין, עליהן לאחוז בכל כלי המצוי בידיהן כדי להילחם בנגע האלכוהול ולפעול לסגירת בתי עסק המוכרים משקאות אלכוהוליים לקטינים.

קישורים:
  • אימת עיריית נתניה - צו הריסה מיידי למשפחות מעוטות יכולת - ערוץ 1 - אוגוסט 2010 - סיפור קפקאי, סיפורן האישי של עשרות משפחות בנתניה בראשותה של העובדת הסוציאלית מרים פיירברג איכר. עשרות משפחות מעוטות יכולת מבניין אחד בנתניה צריכות למצוא לעצמן בית אחר תוך שבוע. עיריית נתניה קבעה כי אין מנוס מלהרוס את הבניין. בבניין גרים משפחות ברוכות ילדים, קשישים, ואדם חולה המחובר למכונת חמצן. "או שאני אשאר, או שמישהו יקח אותי", אמר החולה המחובר למכונת החמצן...

אימת עיריית נתניה - צו הריסה מיידי למשפחות מעוטות יכולת

ערוץ 1 - אוגוסט 2010 - סיפור קפקאי, סיפורן האישי של עשרות משפחות בנתניה בראשותה של העובדת הסוציאלית לשעבר מלשכת הרווחה נתניה ראש העיר מרים פיירברג איכר. עשרות משפחות מעוטות יכולת מבניין אחד בנתניה צריכות למצוא לעצמן בית אחר תוך שבוע. עיריית נתניה קבעה כי אין מנוס מלהרוס את הבניין. בבניין גרים משפחות ברוכות ילדים, קשישים, ואדם חולה המחובר למכונת חמצן. "או שאני אשאר, או שמישהו יקח אותי", אמר החולה המחובר למכונת החמצן.

אמא אומרת: "מפחידים את הילדים שלי, שיהרסו שיגידו לנו לצאת"

למשפחות אין לאן ללכת. דייר בבניין: "המקום היחיד שאנחנו נלך הוא המקום שיחרב. נשב על האדמה הזאת עם האהלים והילדים, זה המקום היחיד"
.

.
קישורים:
  • שכונת דורה בנתניה - עוני מחפיר, צפיפות מזעזעת, הזנחה נפשעת, אין עבודה, אין תקווה - יוני 2010 - עוני מחפיר, צפיפות מזעזעת, הזנחה נפשעת, אין עבודה, אין תקווה: כך נראים החיים בשכונת דורה בנתניה, שיותר משליש מתושביה מטופלים בקביעות ע"י רשויות הרווחה. במרחק נגיעה צצים המגדלים המטופחים של רמת פולג, ואילו כאן חיים אזרחים שלא מסוגלים לתת לילדיהם חמישה שקלים לחוג מחשבים. לעתים הם לא יכולים לתת להם אפילו אוכל. ביקור המקום הכי נמוך במישור החוף...
  • משרד הרווחה שולח ילדים במצוקה לכלא "אופק" שבשרון, כתחליף לסידור מגורים - קלונה של לשכת הרווחה נתניה - המאמר "הילדים החורגים של משרד הרווחה" , מיכל תוסייה כהן , ידיעות השרון , 27.07.2009 - לא ייאמן: משרד הרווחה שולח ילדים במצוקה לכלא "אופק" שבשרון, כתחליף לסידור מגורים. הילדים מוקפים בעבריינים מסוכנים וההשלכות עליהם ברורות. המועצה לשלום הילד: "המצב קטסטרופלי. מדינת ישראל ומשרד הרווחה מפקירים את שלומם של הילדים"...
  • משרד הרווחה - הפקרת משפחות שמושלכות לרחוב - אפריל 2010 - מדובר באם חד הורית לשני נערים אחד הסובל מפיגור, מתגוררת מזה 20 שנה בית בשכונת התקוה בתל אביב. האישה פלשה לבית לפני 20 שנה כשהיה נטוש, ונרקומנים הסתובבו בו. האישה מוכרת לרשויות הרווחה של עיריית ת"א. ביום הפינוי של האישה ושני ילדיה מהבית ע"י כוחות משטרה מתוגברים לא נכח במקום אף עובד רווחה של מינהל הרווחה ת"א...

לשכת הרווחה נתניה - רשלנות חמורה עובדות סוציאליות בסיוע לצעירה בסכנת חיים

ראש העיר נתניה - מרים פיירברגטיפול סוציאלי בצעירה בסכנת חיים נוסח עיריית נתניה בראשות העובדת הסוציאלית מרים פיירברג איכר.
אוגוסט 2010 - רשת ב' - עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה בעיריית נתניה הוזעקו לדירה ביום שני מאחר ושכן שמע צעקות מדירה, אולם שבו כלעומת שבאו מאחר והסבתא והאמא מנעו מהן להיכנס לדירה. העובדות הסוציאליות לא הזעיקו באותו רגע את המשטרה, אלא רק כעבור שלשה ימים ביום חמישי הוגשה תלונה למשטרה. השוטרים נכנסו לבית ביום חמישי וראו רק הזנחה בבית אך לא מצאו את הצעירה כלואה בחדר ארונות.

כעבור יומיים ביום שבת התקשר שכן לעובדות הסוציאליות ואמר כי יש צרחות היסטריות מהדירה. עובדת סוציאלית מסרה כי היא זאת שנכנסה עם השוטרים והיא זאת שמצאה את הצעירה.
.

.
מתוך החשד לכליאת הבת "נמצאה במשקל 35 ק"ג" , וואלה חדשות , 01.08.2010

צעירה בת 20 נכלאה בדירה בנתניה ועברה התעללות על פי החשד על ידי אמה וסבתה במשך תקופה ארוכה, "של חודשים עד שנים". שוטרי סיור מתחנת נתניה הגיעו הלילה (ראשון) לדירה, לאחר ששכנים ששמעו צעקות הבוקעות ממנה הזעיקו אותם לבניין. השוטרים פרצו לדירה ומצאו בה את הסבתא ואת הנכדה כשהיא סובלת מתנאי הזנחה קשים ובתת תזונה חריף, במשקל של כ-35 קילוגרם. מהמשטרה נמסר כי הנכדה נראתה מפוחדת כשהיא מסתתרת באחד מהחדרים.

המשטרה הזעיקה את רשויות הרווחה בעיר ומיד לאחר מכן נעצרו הסבתא כבת 75 ואם הנכדה כבת 40. מבירור ראשוני עולה כי הצעירה נכלאה בבית ואף לא הורשתה לעשות צרכיה בשירותים ונותקה מכל קשר עם העולם. החשודות יובאו לדיון בהארכת מעצרן בבית המשפט השלום בנתניה.

קישורים:

שכונת דורה בנתניה - עוני מחפיר, צפיפות מזעזעת, הזנחה נפשעת, אין עבודה, אין תקווה

ראש העיר נתניה - מרים פיירברג איכרהחצר האחורית של ראש העיר נתניה, העובדת הסוציאלית לשעבר מלשכת הרווחה נתניה מרים פיירברג איכר...

הכתבה "דורה מדבר" צדוק יחזקאלי, מרב בטיטו, // צילומים טל שחר, עמית מגל, ידיעות אחרונות, 7 ימים, יוני 2010

עוני מחפיר, צפיפות מזעזעת, הזנחה נפשעת, אין עבודה, אין תקווה: כך נראים החיים בשכונת דורה בנתניה, שיותר משליש מתושביה מטופלים בקביעות ע"י רשויות הרווחה. במרחק נגיעה צצים המגדלים המטופחים של רמת פולג, ואילו כאן חיים אזרחים שלא מסוגלים לתת לילדיהם חמישה שקלים לחוג מחשבים. לעתים הם לא יכולים לתת להם אפילו אוכל. ביקור המקום הכי נמוך במישור החוף.

רחלי יוסף: "הסלילו אותנו להיות פועלים במקרה הטוב. הייתה מדיניות סמויה לקבור את כולנו פה באמצעות הזנחה ואפס ציפיות. למה בכפר שמריהו אין מגמת נגרות ולא שולחים אף אחד ללמוד מדעי אינסטלציה?".

יוסי ז'ורנו: "הבעיה העיקרית של הילדים שאין להם תעסוקה. הם יושבים חסרי מעש, ולשיעמום הזה נכנסים אלכוהול, קטטות, גניבות. אלה דברים זמינים שנמצאים מתחת לאף שלהם כל הזמן. הם חיים בג'ונגל, ולכן חייבים לשרוד".

הרצל קרן: "לב לבו של העניין הוא חינוך. אם היו משקיעים שם היו תוצאות. אם לא ישקיעו בחינוך, ייאלצו להשקיע ברווחה, בבתי משפט ובתי הסוהר. בכל עיר התקציבים מועטים, ומי שזועק יותר מקבל יותר, דורה לא זועקת".

יפעת טבגה: "הטעות הייתה שכיוונו את הקהילה לשכונה כל כך חלשה" , סיגלית: "ילדי המגדלים משיגים את הילדים שלי והפער גדל כל יום" , אריה נעים: "אני רואה ילדים רעבים כמעט על בסיס יומי".

לכתבה המלאה הקלק על התמונות.

דורה מדבר
דורה מדבר
דורה מדברקישורים:
  • אימת עיריית נתניה - צו הריסה מיידי למשפחות מעוטות יכולת - ערוץ 1 - אוגוסט 2010 - סיפור קפקאי, סיפורן האישי של עשרות משפחות בנתניה בראשותה של העובדת הסוציאלית מרים פיירברג איכר. עשרות משפחות מעוטות יכולת מבניין אחד בנתניה צריכות למצוא לעצמן בית אחר תוך שבוע. עיריית נתניה קבעה כי אין מנוס מלהרוס את הבניין. בבניין גרים משפחות ברוכות ילדים, קשישים, ואדם חולה המחובר למכונת חמצן. "או שאני אשאר, או שמישהו יקח אותי", אמר החולה המחובר למכונת החמצן...

משרד הרווחה שולח ילדים במצוקה לכלא "אופק" שבשרון, כתחליף לסידור מגורים - קלונה של לשכת הרווחה נתניה

משרד הרווחה נוקט מדיניות דורסנית על מנת להוציא ילדים מבתיהם ומשפחתם תוך טענה כי הם מוזנחים או בסיכון. פקידי הרווחה אינם מחויבים לראיות כדי להוכיח טענותיהם, והם זוכים לגיבוי מלא ממערכת בתי משפט לנוער, משטרה, פרקליטות, מערכת החינוך, בריאות, ועוד. מולם ניצבת משפחה לעתים גם חד הורית מוגבלת באמצעים המנסה למנוע הוצאת הילד מביתו.
ידוע כי הוצאת הילדים מהבית למסגרות ההשמה החוץ ביתית של משרד הרווחה היא סיכון גדול מאוד עבור הילד. המאמר להלן מראה כי משרד הרווחה מזניח את הילדים באחריותו וכולא אותם בבית כלא עם אסירים. נוצר מצב אבסורדי, משרד הרווחה מוציא ילדים ממשפחתם בכפייה תוך הרס המשפחה, נפשית, כלכלית, ומורלית, ומפקיר את הילדים שהוציא בכוח.
משרד הרווחה והרשויות המקומיות לא בוחלים בתירוצים לקוניים למעשיהם כמו התשובה של עיריית נתניה (לשכת הרווחה נתניה): "לצערנו יש עדיין בקרב אוכלוסיה זו נערים שלא הצליחו להימנע מהידרדרות לאחר שמאמצי המשפחה והרשויות המטפלות לא הביאו לתוצאה הרצויה". העירייה טוענת שהנערים נכשלו, בעוד עיריית נתניה היא זאת שכשלה.
-----------------
להלן המאמר "הילדים החורגים של משרד הרווחה" , מיכל תוסייה כהן , ידיעות השרון , 27.07.2009
לא ייאמן: משרד הרווחה שולח ילדים במצוקה לכלא "אופק" שבשרון, כתחליף לסידור מגורים. הילדים מוקפים בעבריינים מסוכנים וההשלכות עליהם ברורות. המועצה לשלום הילד: "המצב קטסטרופלי. מדינת ישראל ומשרד הרווחה מפקירים את שלומם של הילדים".

דני (שם בדוי), ילד חסר בית בן 13 מנתניה, הוא אחד מקורבנות אוזלת היד של משרד הרווחה, שמצא את עצמו לפני שבוע מושלך לכלא "אופק" בשרון לבני נוער, שם נשאר כמעט שבוע, מוקף בעבריינים.

דני הגיע לכלא לאחר שנמצא על ידי המשטרה, שוכב במכונית אליה פרץ כדי לישון, מצונף בתוך עצמו, צנום ובודד. כמוהו, עוד עשרות ילדים שנזנחו על ידי הוריהם מסיבות שונות ומצאו את עצמם חסרי בית ברחובות, מושלכים לכלא "אופק" שבשרון לבני נוער, לאחר שנעצרו על ידי המשטרה על זוטות.

"כלא לא תחליף לבית"

החוק החדש לבני נוער הקובע, כי אסור להכניס לבית כלא ילדים בני פחות מגיל 14, היה אמור לשנות את המצב, אך במציאות, בידיעה מלאה של משרד הרווחה, בית הכלא "אופק" הופך ל"בית חלופי", לילדים חסרי בית.
בית המשפט מנסה לאכוף את החוק החדש ומוציא צווי בית משפט שקובעים, כי הילדים יישלחו למעונות סגורים, אך במשרד הרווחה מתחמקים בטענה, כי אין מעונות שיקלטו את הילדים. כך הילדים, חלשים ובודדים, מוצאים את עצמם כמו אסירים נעולים מאחורי סורג ובריח. חירותם נשללת מהם ובמקום ללכת למסגרת טיפולית הם מוקפים בפושעים, החל מרוצחים ואנסים וכלה בגנבים וסוחרי סמים.
לטענת ראש המועצה לשלום הילד, יצחק קדמן: "המצב הוא כבר מעבר לקטסטרופלי. מדינת ישראל ומשרד הרווחה מפקיעים את שלומם של מאות ילדים בסיכון, ואף מסכנים את חייהם. נדמה שבארץ יש כסף לכל דבר אחר, חוץ מלעזור לילדים במצוקה. כלא הוא לא תחליף לבית".
ילדים של אף אחד
מה שהופך את המקרה של דני למזעזע עוד יותר, הוא העובדה שהוא לא לבד. לטענת הסניגוריה הציבורית, עשרות ילדים נשלחים לכלא "אופק", מדי שנה, מכיוון שלא נמצאת להם חלופת מגורים אחרת.
לדברי עורכת הדין מהסניגוריה הציבורית, תרצה קינן: "יש אפילו מקרה חריג של נער בן כ-15 מנתניה שטיפלתי בו, שהיה בכלא 'אופק' ארבעה חודשים תמימים, כי במשרד הרווחה טענו שאין להם מקום עבורו".

ילדות ובנות נוער חסרות בית, כפי שעולה בבדיקה, הן היחידות שלא מגיעות אף פעם לכלא "אופק". זאת, בשל העובדה הפשוטה כי בכלא "אופק" אין אגף לנשים. עם זאת, גורלן לא שפר עליהן בהרבה לעומת זה של המין הגברי. לדברי עורכת הדין קינן: "נערה בת 14 חסרת בית מנתניה הגיעה לתחנת המשטרה, לפני כשנה, שם נעצרה על התפרצות למחסן של היכל התרבות בנתניה. מתברר שהיא הייתה מוכרת היטב לרשויות הרווחה, אבל אף אחד לא פעל כדי לטפל בה ולמצוא לה מקום מגורים חלופי, אז בסוף היא הידרדרה לפעילות עבריינית".
כלא אופק - הנערים משוכנים לצד עבריינים - אילוסטרציה

"הידרדרות לפשע"

על פי חוק הנוער החדש שייכנס לתוקף בסוף החודש, כליאתו של ילד מתחת לגיל 14 בבית כלא "אופק" עד תום ההליכים, תהיה מעשה לא חוקי. לדברי מקדם החוק בכנסת, השר לשעבר מטעם סיעת המפד"ל, יצחק לוי: "החוק הזה משדרג את זכויות הילד ומונע את מאסרו. אנו מאמינים ש'נפילה' של ילד, היא נפילה שניתנת לתיקון, ולכן יש לנו עניין להכניס אותו למסגרת שיקומית ולא לכלא".

לטענתו: "כבר בזמן הדיונים לחוק, אנשי הרווחה התנגדו לחוק ואמרו לנו שאין להם מספיק מקומות להחזקת הילדים, אבל אני המשכתי לקדם את החוק כפי שהוא. זה, כי אני מקווה שהחוק החדש ילחץ לשינוי המצב בו נערים צעירים נשלחים לבית כלא, רק כי אין להם מקום אחר להיות בו".

גם לדברי ראש המועצה לשלום הילד, יצחק קדמן, במשרד הרווחה מודעים היטב לבעיה שנוצרה: "יש מחסור חמור במעוני חסות לבני נוער, גם בחלופות מעצר. המצב היום הוא קטסטרופלי - אם לא מעבר לכך. זו בעיה ידועה היטב שאנחנו העלינו אין ספור פעמים בכנסת וגם בממשלה

גם השבוע אנחנו נפגשים עם שר הרווחה (יצחק הרצוג) ונעלה זאת פעם נוספת. לצערי, אני כבר יודע מה תהיה התשובה: 'אין תקציב', 'זו בעיה', 'לא עכשיו'. אין מי שיזעק בשמם".
ראש מחלקת הנוער הארצית בסניגוריה הציבורית, ד"ר אביטל מולד, שנלחמת על עתידם של הילדים במצוקה, מוסיפה: "בכל מקרה אנחנו פונים לכל הגורמים הרלוונטיים שיכולים לעזור. זה ברור לכולם שאם לא יטפלו בילדים במצוקה, הם יידרדרו לפשע".
מעיריית נתניה נמסר בתגובה: "הטענה כאילו הרשויות המטפלות מנסות להפיל את האחריות לטיפול בנערים על שירות המבחן, הינה שערורייתית. רשויות הרווחה בעירייה עושות רבות כדי לטפל בבני הנוער ולתת להם מענים ופתרונות במטרה למנוע את הידרדרותם. לצערנו יש עדיין בקרב אוכלוסיה זו נערים שלא הצליחו להימנע מהדרדרות לאחר שמאמצי המשפחה והרשויות המטפלות לא הביאו לתוצאה הרצוייה".
"מדובר במקרים נקודתיים המוכרים ומטופלים על ידי המחלקה לקידום נוער באמצעות מערכת עניפה, אחראית ורצינית מאוד של תוכניות המיועדות לנערים שנשרו ממערכת החינוך".
ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "לדני היתה בעיה ספיציפית-לא היה מקום לשכנו בנוה חורש, לבסוף נמצא לו פתרון ונכון לעכשיו הוא נמצא באחריות קצין מבחן מטעם משרד הרווחה.
נקודות:
לשכת הרווחה נתניה ומשרד הרווחה הפקירו את הנער, וגרמו לו נזק נפשי ופיסי.
לשכת הרווחה נתניה ומשרד הרווחה אחראים לשלומו וקידומו של הנער.

משרד הרווחה ולשכות הרווחה העירוניות מבזבזים כספים ומשאבים על ניהול הליכים שיפוטיים במקום לפעול לקידום הנוער בסיכון.משרד הרווחה לא מנהל את הסיוע לנוער בסיכון לפי סדר עדיפות מתאים, ומשתמש במצוקת הנוער לבקשה לתוספת תקציב.

קישורים:
מצורף המאמר המלא:
הילדים החורגים של משרד הרווחההילדים החורגים של משרד הרווחה
הילדים החורגים של משרד הרווחה

נתניה - המוסר הכפול של הפקידים בלשכת הרווחה

ידוע ספורה של בנצ'י, אם חד הורית, שהרווחה לקחו את שלשת ילדיה עקב תאונה של פציעה קלה שארעה לאחד הילדים. שירותי הרווחה מיהרו והוציאו מרשותה את שלשת ילדיה הקטנים בני ארבע, שש, ותשע, בטענה כי היא מזניחה אותם. בנצ'י שהיתה אז רק ארבע שנים בארץ טוענת שלא הוסבר לה דבר.
אירוע נוסף הוא סיפורה של אם שתינוקה אושפז ל-4 ימים. לא כדי לבדוק אותו - כדי לבדוק אותה. בלי משפט, בלי עדויות, בלי החלטה של שופט – שפכו את דמם והפכו אותם להורים מתעללים. "אולי הרבצנו ולא התכוונו, אולי בלהט העניינים? ".
.
מה קורה כאשר מתרחשת תאונה הרבה יותר חמורה לפעוט במעון יום של העירייה, מה עושים אז שירותי הרווחה?
מתברר שלא הרבה.
.
להלן המאמר ''התינוק נכווה, עיריית נתניה לא חקרה'' , אלכסנדר כץ , קקטוס , יוני 2009
פעוט שנכווה במעון יום בדרום העיר לאחר שנשפך מים רותחים מקומקום חשמלי, תובע 2.5 מיליון ש' מהעירייה וממשרד התמ"ת. הוריו: עדיין לא נערכה חקירה מקיפה בנושא ולא הופקו לקחים
.
שנתיים חלפו מאז פעוט בן שנה נכווה באורח קשה במעון יום בדרום העיר, אולם עד כה לא נערכה חקירה מקיפה של העירייה, המשטרה או משרד התמ"ת (התעשייה, המסחר והתעסוקה). כך עולה מתביעה שהגישו לבית משפט השלום בנתניה, הורים לפעוט נגד המעון בו שהה הפעוט, נגד חברת הביטוח של המעון, ונגד עיריית נתניה והאגף לתעסוקה ומעמד האישה במשרד התמ"ת. ההורים, באמצעות עורכת הדין מיטל פורמן, טוענים כי עד כה לא הופקו לקחים מהאירוע הקשה, וגם משמיעים טענות קשות על אפליה - המקרה אירע בשכונת מצוקה ובתביעה נטען לזלזול על רקע זה.

מהתביעה עולה כי בית החולים שניידר, שם אושפז הקטין שסבל מכוויות קשות בפלג גופו העליון, פנה למשרד הרווחה "בבקשה לחקור את האירוע האמור, בחשד לרשלנות והזנחה של הילדים השוהים במעון היום". עובדת סוציאלית מבית החולים אף הבהירה לאמו של הקטין כי משרד הרווחה יפנה למשטרה במטרה שגם שם יחקרו את האירוע.

חקירת משטרה כזו אכן נערכה, אולם נמצא בה כי הגננת אינה אשמה במקרה. הסייעות שעבדו באותה תקופה במעון כלל לא נחקרו. בתביעה שהוגשה נטען כי עד יום הגשתה לא נערכה חקירה כיאות של עובדי המעון על ידי עיריית נתניה או משרד התמ"ת. "הכיצד תינוק הצליח להגיע לכבל של הקומקום החשמלי, ומדוע הונח מלכתחילה קומקום חשמלי במקום בו ישנה גישה חופשית לילדים ולתינוקות השוהים במעון, על אף כי הסכנה הינה ידועה וצפויה מראש, וחמור מכך, כבר אירעו אירועים דומים בעבר, במעונות שונים ברחבי הארץ ואולם הלקח לא נלמד והסכנה הממשית לא הופנמה על ידי מי מעובדי המעון".

שנה אחרי הגשת התביעה – והתאונה לא נחקרה
עד היום, כשנה לאחר הגשת התביעה, טרם נערכה חקירה של העירייה ומשרד התמ"ת. מכתבי ההגנה שהוגשו על ידי העירייה ומשרד התמ"ת עולה כי כל אחד מהגופים מגלגל את האחריות לפתח האחר, בעוד שהמעון וחברת הביטוח כלל לא הגישו כתב הגנה. זאת ועוד, לפי התביעה בחלוף הזמן התברר לאמו של הפעוט כי משרד הרווחה כלל לא פנה למשטרה, מה שאילץ אותה לגשת לתחנה ולהגיש תלונה בעצמה. גם לאחר מכן, לפי המשטרה, "תשאול בסיסי שערכה המשטרה גילה כי עובדי המעון לא ידעו להסביר האם הכוויות נגרמו כתוצאה משפיכת תכולתו של הקומקום החשמלי או שמא אחד מעובדי המעון עבר עם כוס מים חמים שהתהפכה ותכולתה נשפכה על התובע". עורכת הדין פורמן טוענת כי הצילומים של הפעוט עם הכוויות מיד לאחר האירוע המזעזע שוללות את ההנחה כי מדובר בכוס אלא במיכל כלשהו בעל קיבולת גדולה יותר של נוזלים.

בתביעה נטען עוד כי "השארתו של קומקום מים רותחים בקרבת ילדים קטנים, גם באם מי מעובדי המעון נמצא בסמוך לילדי המעון, הינו מעשה רשלני... צוות המעון היה יכול לצפות מבעוד מועד ולנקוט אמצעי זהירות סבירים למנוע את הנזק הצפוי ללא כל מאמץ חריג. ואולם, צוות המעון לא נקט באמצעי הזהירות הדרושים לקידום הסכנה הצפויה מקומקום חשמלי, בשים לב לגילם הרך של השוהים במעון".

בנוסף נטען כי הפעוט פונה מהמעון מאוחר מדי לקופת חולים סמוכה לשם קבלת טיפול רפואי, מאחר שעובדי המעון, ובכלל זה הגננת והסייעות, המתינו לאימו ולא העניקו לו כל עזרה ראשונה או הזעיקו עזרה רפואית מקצועית. "מדובר בתינוק שבאותה העת היה בן פחות משנה", טוענת עו"ד פורמן, "כך שמטבע הבריאה הינו בעל עור רגיש יותר לשינויים קיצוניים של טמפרטורות".

הנזק לפעוט היה קשה. לפי התביעה שעדיין מונחת בבית משפט השלום בנתניה, לפעוט נגרמו כוויות מדרגה ראשונה ושנייה בפניו ובבטנו, וגם לאחר שחרורו מבית החולים הוא עודנו מטופל כירורגית במטרה לטשטש את סימני הכוויות שנותרו בבטנו "וייוותרו לו למשך שארית חייו", לשום כתב התביעה. עורכת הדין פורמן אמרה השבוע כי הפעוט, היום בן שנתיים, עודנו סובל מהטראומה בגין המקרה, "טראומה המתבטאת במצוקה נפשית של ממש כל אימת שהוא נתקל במים", עד כדי כך שהוריו נאלצים "להמחיז מיני מחזות, על מנת שיואיל להיכנס לאמבט לשם רחצה... כל אימת שמנסים לרחצו הוא נכנס להיסטריה של ממש, לרבות בכי תמרורים עד שחום גופו עולה מן הלחץ הנפשי בו הוא שרוי".

טענה נוספת: אפליה
בתביעה נטען גם לאפליה על רקע סוציו אקונומי, מאחר שהאירוע התרחש במעון בשכונת מצוקה בדרום העיר. "במצב דברים, בו מיקומו של מעון היום, מעיד על רמת האמפתיה וההתייחסות הניתנת לאירוע רשלני כה חמור וכה מצער בתוצאותיו, לא נותר אלא לשאת תפילה כי אירוע חמור שכזה לא יחזור על עצמו. לא יהיה זה מיותר לצפות כי אילו אירוע כזה היה מתרחש באחת משכונות היוקרה בעיר ואו בארץ, הרי שהחקירה בנושא הייתה לכל הפחות בעיצומה. מעשיהם של העירייה ומשרד התמ"ת מותירים טעם מר של אפליה על רקע סוציו אקונומי נמוך, והתנהגותם זו משיבה את מערכת האכיפה אל ימים אפלים בהיסטוריה התרבותית". בתביעה נטען גם הפרט החמור ולפיו בתחילה ניסו הנתבעים להפיל את האשם על ההורים, בטענה שהיו צריכים לבדוק נוכחות של הפיקוח במקום.

עורכת הדין פורמן אמרה השבוע לפורטל "קקטוס" כי "האמת היא שכתב התביעה מדבר בעד עצמו גם היום. אני יכולה רק לומר שעברה שנה וכלום לא השתנה. הפעוט עדיין סובל, טרם נערכה חקירה, והעירייה ומשרד התמ"ת מגלגלים את האחריות זה לפתחו של האחר, וחבל שכך".

מהעירייה טרם נמסרה תגובה. ממשרד התמ"ת נמסר: "הנושא נמצא בערכאות משפטיות. ככל הידוע המעון אינו בפיקוח משרד התמ"ת נכון להיום אולם אנו עורכים בירור מקיף בדבר זהות מפעיל המעון".
.
נקודות:
  • למרות האירוע החמור של סיכון חיי הפעוט, עובדי המעון לא העניקו לפעוט עזרה ראשונה והמתינו לאימו.
  • עיריית נתניה מסכנת את הילדים במעונות היום בכך שאינה מפיקה לקחים מתאונות חמורות.
  • עיריית נתניה אינה מטפלת באופן ראוי במקרה בשל אפליה.
  • עיריית נתניה לא דווחה על התאונה הקשה של הפעוט למשטרה.

קישורים: